ונראה שהחילוק שלו בין יום ראשון לשני הוא רק לגבי הזכרה מפורשת של ר"ח ולא לגבי השינוי מוסף-מוספי.ויש שכתבו דאמרינן הכי את מוספי יום הזכרון הזה... אך לא יזכיר דר"ח ולא את יום ראש החדש הזה משום דנפיק מיניה חורבא דיאמר ביום שני כסדר הזה... וכ"כ הרשב"א ז"ל. אמנם בתפילות שכתב הר"ז ז"ל מידו כתוב את מוספי יום ר"ח הזה ויום הזכרון הזה וזאת הנוסחא ליום ראשון דווקא נוסחה דווקנית היא וכו' אבל ביום שני נפיק מיניה חורבא כדכתבינן
אתה צודק לגבי הציטוט הראשון מן הרשב"א, אבל מה שמובא בתור מה שכתב הר"ז מידו, נראה יותר שיש בו חילוק בין יום ראשון לשני (לפחות לפי הבנת הא"ח)איש_ספר כתב:יש"כ. וגם לגבי הזכרת ר"ח, אין כוונתו שביום הראשון יאמר ולא ביום השני, אלא שכיון שאי אפשר לומר כן ביום השני משום חורבא דנפיק מיניה, אין אומרים בכלל ואפילו לא ביום הראשון. (וגדולה מזו, עי' ב"י סי' תקצ"א שדקדק מד' הר"ן שאומרים מוספי בב' ימים, ולדרכו יש לדקדק כן גם מד' הרשב"א הנזכרים, עי"ש ותבין).
איש_ספר כתב:וזאת היא וכו', זו תגובת הארחות חיים לנוסחת הרשב"א מידו של הר"ז. והיינו שנוסחתו טובה ליום הראשון אבל בעיתית ליום השני. אבל לא עלה על דעתו של האו"ח שהיא נועדה רק ליום הראשון. כ"נ פשוט.
ואומר ביום הראשון את מוספי יום הזכרון הזה מפני מוסף ראש חדש שבו אבל אין מזכירין ר"ח שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן, וביום שני אין אומר את מוספי לפי שאינו ראש חדש שאין מעברין אלול לעולם
איש_ספר כתב:לע"ע לא מצאתי שיטה כזו (לא חפשתי מספיק) שמחלקת בין היום הראשון לשני לענין הזכרת ראש חודש. החלוקה היחידה שמצאנו היא לענין מוסף/מוספי. וכאמור עי' ב"י שם.
ממילא רווחא שמעתא לנוהגים להזכיר בתפילת המוסף מלבד עולת החודש שאין לאמרו אלא ביום ראשון בלבד
אביאסף כתב:איש_ספר כתב:וזאת היא וכו', זו תגובת הארחות חיים לנוסחת הרשב"א מידו של הר"ז. והיינו שנוסחתו טובה ליום הראשון אבל בעיתית ליום השני. אבל לא עלה על דעתו של האו"ח שהיא נועדה רק ליום הראשון. כ"נ פשוט.
לא זכיתי להבין למה לא.
דברי הארחות חיים נמצאים גם בכלבו סי' סד ומדבריו בהמשך הסימן מבואר שנקט נוסחה זו למעשה לומר ביום הראשון את מוספי וביום השני לא.ואומר ביום הראשון את מוספי יום הזכרון הזה מפני מוסף ראש חדש שבו אבל אין מזכירין ר"ח שזכרון אחד עולה לכאן ולכאן, וביום שני אין אומר את מוספי לפי שאינו ראש חדש שאין מעברין אלול לעולם
כאמור, זו בהחלט קריאה סבירה של הא"ח, אבל מצד שני אינני חושב שמן הנמנע שמהר"י בירב הבין את הא"ח שלא כמוך:איש_ספר כתב:הא קמן שחשש הקלקול הוזכר באות ד ובאות ו', רק לגבי אמירת יום ראש החודש הזה, ולא לגבי אמירת את מוספי. וגם לגבי הזכרת יום ראש החודש הזה, לא הוזכר לחלק בין הימים אלא שמשום כך אין לאומרו כלל!
ברזילי כתב:כאמור, זו בהחלט קריאה סבירה של הא"ח, אבל מצד שני אינני חושב שמן הנמנע שמהר"י בירב הבין את הא"ח שלא כמוך:איש_ספר כתב:הא קמן שחשש הקלקול הוזכר באות ד ובאות ו', רק לגבי אמירת יום ראש החודש הזה, ולא לגבי אמירת את מוספי. וגם לגבי הזכרת יום ראש החודש הזה, לא הוזכר לחלק בין הימים אלא שמשום כך אין לאומרו כלל!
(א) הר"ז שכתב מידו, הכוונה מידו של הרשב"א.
(ב) דברי הא"ח באות ו על נוסחא דווקנית ליום ראשון שנפיק מינה חורבא ליום שני מתפרשים כמשמעם, שביום ראשון יש לומר כך ורק ביום ב יש להמנע משום חורבא (ודלא כמש"כ הוא עצמו לעיל באות ד, שמשום נפיק מיניה חורבא ל"א אף ביום א').
(ג) דברים אלה עולים על כל מה שנאמר לפניו בדברי הר"ז, כולל אמירת מוספי.
לא, שם נאמר במפורש שיש לבטל אזכרת ר"ח מכל וכל (גם ביום הראשון) מטעם החורבא, אבל אחר שראה הא"ח את נוסחת הר"ז שיש בה אזכרת ר"ח הוא נסוג והציע הצעת ביניים - לומר זאת רק ביום הראשון.איש_ספר כתב:הרב בריזלי.
נראה שהענין מוצה. רק עוד תהיה אחת, האם גם באות ד', כשהוא אומר: אך לא יזכיר ר"ח דנפיק מינה חורבא , דיאמר ביום השני וכו', גם שם אתה מפרש שזו הצעה לומר כן רק ביום הראשון ולא לומר כן ביום השני?
ואם לא, למה שם הא"ח לא השתמש בפתרון הזה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים