1- רציתי להדגיש עוד הפעם שאינני נכנס בעובי הקורה לקבוע שמשה [מיימון] אמת ותורתו אמת, רציתי רק לעורר את הציבור לעיין בזה. הלא מי שבא לכאן ומאמרו בידו שהפירוש רש"י עמ"ס ב"ק אולי אינו כליל מרבינו שלמה יצחקי, כדאי לחוש לדבריו ולבדוק את העניין. כבר הערתי שאי אפשר לקבוע בזה מסמרות שיש הבדל בין פירוש רש"י עמ"ס ב"ק לבין שאר מסכתות עד שנבדוק אם אפשר לעשות רשימה כה ארוכה בשאר מסכתות, אבל בינתיים התחלנו עם ב"ק.
2- אני חדש כאן ואינני רוצה להיות האחד הבא לגור לשפוט שפוט, אבל לדעתי ראוי לחלק נושא זה לאשכול בפני עצמו העסוק עם זיהוי הפירוש רש"י עמ"ס ב"ק. בטוח אני שיש בפורום הנכבד הזה הרבה לומדי ב"ק שיכולים לשתף פעולה לקרב או לרחק הצעתו של הרב מיימון. האם יש אפשרות לעשות משהו כזה?
ועכשיו לגבי תגובתו של הרב כנסת ישראל:
כנסת ישראל כתב:כמובן שזר ורחוק להפקיע מידי רבן של ישראל רש"י ז"ל את פירושו למסכת בבא קמא או את פירושו לתלמוד בכלל, נגד דעת כל הראשונים והאחרונים תלמידיו ותלמידי תלמידו של רש"י [ולהבדיל גם דעת כל החוקרים].
ובאמת לא היה ראוי להטפל לזה כלל אלא דרכם של דברים כאלו שנכנסים לציבור לפחות כעוד דעה, ולכן עלינו להגיב לפחות במסגרת זו.
הויכוח אינו אם רש"י היה "רבן של ישראל" או לא, ובטח שאין כאן הרצון לגנוב ממנו את מה ששיך לו. אך כמו שאין רצונו של רש"י שנגנוב ממנו את פירושו עמ"ס ב"ק כמו כן אין רצונו שנייחס אליו דברים שלא אמרו מעולם. הלא מטעם זה הרים "מאורן של ישראל" [לשון הפרי מגדים] המהרש"ל את עטו והעיר שמש"כ בפירוש רש"י לפנינו עמ"ס ב"ק דף קא, א "ואמרי לה קופה של נצרים" שאינו מפירוש רש"י כי אם מהערוך, וכמו שהביא הרב מיימון במאמרו. אין כאן חובה להשקיע המו"מ בנידון זה ["עלינו להגיב לפחות במסגרת זו"] אלא אדרבה לבדוק את הניתונים ולראות האם יש דברים בגו או לא. עבודה הקדושה הלזו העסיקה את הגר"א, הגרעק"א, הרש"ש, מהר"ץ חיות, ועוד רבים שבדקו וביקרו את הפירושים המיוחסים לרש"י אם הם משלו או לא.
גם לא זכיתי להבין כוונת הרב כנסת ישראל במש"כ "ולהבדיל גם דעת כל החוקרים", האם כבר נערכו הרבה מחקרים על זיהוי פירוש רש"י עמ"ס ב"ק וכולם באו למסקנא זו?! הלא עובדה זו בפנ"ע הייתה מעידה על איזה חשש שלא שמענו עד כה, ובבקשה להצביע לאיזה מחקרים אתה מתכוון אליהם. כמובן שאין להוכיח מהעדר מחקרים, שהרי עדיין הניחו מקום לאחרים להתגדר בנושאים כאלה.
לאחרונה צריכים להעיר, שמי שעבר על מאמרו של הרב מיימון בדייקנות יראה שלא בא להפקיע פירוש רש"י עמ"ס ב"ק מבעליו, אלא להעיר על הוספות התלמידים ולהסביר כיצד יהין איש לשלוח יד להוסיף על דברי "רבן של ישראל".
וכמה הערות לגופן של דברים
המונח 'קונטרס' לא בא להפקיע את יחוס הפירוש לרש"י כמובן, התוספות מכנים את הפירוש 'רש"י' או קונטרס פעם כך ופעם כך, ופעמים אף באותו דיבור ממש, [וגם במסכת בבא קמא].
כאמור בעלי התוספות מיחסים את הפירוש כפשוטו לרש"י וכן כל שאר הראשונים גם אלו שקבלו ישירות מתלמידי רש"י ותלמידי תלמידיהם.
הלא אנו דנים על קטעים מסויימים שבתוך הפירוש, שנראה מדברי בעלי התוספות שאינם מייחסים אותו "כפשוטו" לרש"י.
רש"י אינו חוליה בעלמא בעיבוד פירושים קדומים. רש"י ניסח בעצמו את פירושו לתלמוד והמשוה את פירושו לפירושי מגנצא רואה מיד כי פירושיו הם ניסוח חדש ובמקומות רבים פירוש חדש.
כמובן שהפירוש מתבסס על מה שלימדוהו רבותיו, אבל גם זאת הוא מה ששמע מרבותיו ולא פירושים כתובים [וכמובן שלעלות על הכתב פירוש ששמע זה חיבור בפ"ע], רק במקומות בודדים מביא רש"י את אשר מצא בפירושים כתובים.
גם נסיון היחוס של הפירוש לתלמידיו וממשיכי דרכו [עד הדפוס!] הוא נואל לחלוטין.
לא ראיתי שום דבר בקטע זה הסותר את עמדתו של הרב מיימון. שניכם מודים שרש"י ביסס את פירושו על קודמיו, ושניכם מודים שיש בעבודתו ניסוח חדש, השאלה היא עד כמה הוא מבוסס על קודמיו ועד כמה יש בעבודתו ניסוח חדש, ולזה צריכים לכתוב בפרטיות ולא באופן כללי, שהרי כל אחד יכול לעשות אותו כללים להוכיח ממש הפוך. כבר אמרתי שמעולם לא אמר הרב מיימון שהפירוש מיוחס לממשיכי דרכו של רש"י, אלא שהם שלחו יד והוסיפו, והוא בא להסביר כיצד יתכן תופעה כזו. נראים הדברים שהרב כנסת ישראל לא עבר על מאמרו רק הציץ על הכותרת ומיד עמד ללחום מלחמת רש"י.
כל עצם מפעל התוספות הוא משום שבעלי התוספות ראו את פירש"י כספר שלם ומגובש ממנו אין לגרוע, ועליו יש להוסיף רק בחיבור בפ"ע של תוספות, ולא להגיה ולמחוק ולהוסיף כאוות נפשם.
כל ענין ההגהות בפרש"י מתמצה בדור הראשון של תלמידיו חתניו ורשב"ם שגדל על ברכיו שהם השלימו את פירושו במקומות שהיה חסר, והם הרשו לעצמם להגיה בפירושו במקומות שסברו שלא היה מעובד מספיק, וגם בזה חתמו תמיד את שמם כידוע.
אמנם כמובן שפעמים שנשמט החתימה ונשתרבבו הדברים לתוך פירוש רש"י וכמו שמצאנו בספרים רבים אחרים וגם בגמרא נכנסו דברים מרבנן סבוראי ולכן לא נפקיע את יחוס הגמרא לאמוראים.
חבל שלא עיין בתוך דברי הרב מיימון (עמוד תתצט) שדן על היחס שבין ה'פירוש' לה'תוספות', וגם על העובדה שהממשיכים שלו היו "בעיקר תלמידו-חתנו הריב"ן וכו' וכו'."
כמובן שחילופי הנוסחאות רובם שייכים להגהות שהגיה רש"י עצמו כמו שהעידו הראשונים, [וויכוח החוקרים בזה אינו אלא על סמנטיקה], ועירבוב המהדורות מצוי בספרי הראשונים וגם העובדה שבפני ראשונים היה לפעמים רק מהדורה קמא, [ראה למשל בספר בעלי הנפש, ועוד רבים אחרים].
וודאי יתכן שפעמים העירבוב נוצר מהגהות שנכנסו לטקסט ופעמים אף מוכרח שכך הוא, אבל כ"ז הוא מיעוטא דמיעוטא דמיעוטא וודאי שכמעט כולו של פירוש רש"י יצא מתחת ידיו הקדושות. וכך ראוי לנו להתייחס לזה כל עוד לא מוכרח אחרת.
הרב מיימון דן בארוכה על המהדורות וכדי לסתור את דבריו צריכים לדון על הפרטים ולא לחזור על הכללים הידועים. ודומני שמעולם לא קבע הרב מיימון שההוספות הם יותר "ממיעוטא דמיעוטא" אבל מאידך אני שואל מי גילה רז זה להרב כנסת יחזקאל "שכמעט כולו של פירוש רש"י יצא מתחת ידיו הקדושות", האם מפני שידיו של רש"י היו קדושות צריכים לייחס להן כל הפירושים שבעולם?! האם נאמר שהגרעק"א ועוד הרבה אחרונים שציינו שרש"י עמ"ס תענית לא יצא מתחת ידו הקדושה של רבן של ישראל רבינו שלמה יצחקי זצוק"ל, שח"ו באו לערער על קדושת הידיים של רש"י הקדוש?!
[דרך אגב: רציתי לדעת מתי התחילו לומר "רש"י הקדוש"? שמעתי פעם מהרב אביגדור מילר שעד שבא בחור הונגרי לישיבת סולובדקה לא שמע מעולם את הביטוי "זאגט דער הייליגע רש"י" - הרב מילר שיבח את הביטוי, אבל הבנתי שלא היו רגילים הליטאים לבטא כך. כמו כן אני שואל מי התחיל להוסיף התואר קדוש לזוהר, האם אנו אומרים המשנה הקדושה? או ספר בראשית הקדוש? למה אומרים הזוהר הקדוש? כמו כן נשאלת השאלה על האור החיים - המכונה ע"י הגרעק"א כפירוש התורה מהפרי תואר - מי הוא שקרא שמו "האור החיים הקדוש" וכו' וכו']וע"ע מש"כ הרב כנסת ישראל בענין רש"י עמ"ס תענית כאן
viewtopic.php?f=7&t=23089&p=231495#p231495