סתם יהודי כתב:לטעמיך, שאתה מפרש שהכוונה היא על מה שהיה יכול לעשות בשבת עצמה, ולכן אתה תמה עליי איך אני מפרש שהכוונה היא על מה שהיה יכול להפריש בשבת עצמה, למה אינך תמה גם על עצמך: איך יכול להישאל בשבת עצמה, והרי קיימא דאין נשאלין בשבת...
אלא פשוט שהכוונה היא על מה שהיה יכול לעשות ביום חול, וה"ק: הואיל ואי בעי [מצי ביום חול] לאיתשולי עלה [והדר לאפרושי עלה ממקום אחר כי היכי דתהוי חולין] וחזיא ליה, [להכי מותר לטלטלה נמי השתא בשבת].
אבל לפי מה שאתה מפרש, שההפרשה תקדם לשאלה, תמהני היכן מצינו דבר כזה, שיפריש על תרומה...
אודה לכת"ר על רצונו להיטיב איתי וללמדני חכמה.
איני תמה על עצמי כיצד אפשר לישאל בשבת, כיון שקדמני בזה המאירי שם, ז"ל
(אעתיק את כל דבריו) "כבר ביארנו במשנה שהתרומה מותר לטלטלה הואיל וראויה לכהן ולשיטה זו אנו גורסין בגמ' כיון דחזיא לכהן ויש גורסין כיון דאי בעי מתשיל עלה וחזיא ליה ובעלי שיטה זו מפרשים שכל שאינה ראויה לו בשום פנים אינו מטלטלה אף על פי שראויה לחבירו וכעין דמאי שהוצרכו לומר מגו דאי בעי מפקר לניכסיה ולא אמרו מגו דחזי לעניים ואין הדברים נראין שהדמאי אפי' עשרו אינו חייב ליתנו לעניים אפי' מעשר עני שבו שלא הצריכוהו אלא בתרומת מעשר שיש בה עון מיתה ומעשר שני שהוא לבעלים אבל התרומה על כל פנים הוא צריך ליתנה לכהן ומתוך כך הוא אומר מגו דחזיא לכהן ומ"מ למדת לשיטתם שכל שאינו ראוי לו עכשיו הואיל ועל ידי שאלה ראוי לו מותר לטלטלו ודוקא
לצורך השבת שאין מפירין נדרים בשבת אלא לצורך השבת כמו שיתבאר ויש אומרים שאי אפשר לישאל אלא בתרומות הואיל ותרומה ניטלת באומד ומחשבה ונותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר אבל מעשר שאינו ניטל במחשבה אא"כ הפרישן אינו יכול לישאל עליו".
זה ביאור שאינו אמת, לומר שהכוונה היא הואיל ואי מיתשיל בחול מה"ט ל"ה מוקצה, ואין להאריך בזה.
על מה ששואל איך אפשר להפריש על תרומה, כבר כתבתי לך שתעיין בזה, היות וכבר דשו ביה רבים, ופשטות הדברים היא שאפשר לעשות כן, (וצ"ע אם יהיה בזה איסור שבת וכנ"ל), ויש שרצו לחדש כדבריך. אין לי כרגע הפניה לכתובת מדוייקת, אבל בזכרוני שבספר משברי ים גלגל החוזר ח"א הביא את הנידון הזה, עי"ש לדוגמא.
אגב מה תאמר על הנשבע פעמיים, ונשאל על שבועתו הראשונה, האם תחזור השניה לחול? (נדרים יח.)