ישבב הסופר כתב:דעת בעל השאלתות בענין "ערקתא דמסאני" שפירושו שהעכו"ם מבקש שהישראל יתכופף לקשור שרוך נעלו ובכך ייראה כמשתחווה לע"ז.
איש_ספר כתב:דעת הראב"ד שהובא בכו"פ שאע"פ שירקות אין בהם חיוב תרו"מ אלא מדרבנן, אם הפריש חל מהתורה. וכמדומה שחזר בו
לוצאטי כתב:ישבב הסופר כתב:דעת בעל השאלתות בענין "ערקתא דמסאני" שפירושו שהעכו"ם מבקש שהישראל יתכופף לקשור שרוך נעלו ובכך ייראה כמשתחווה לע"ז.
כעין זה פירשו הגאונים 'כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל כאילו עשאו במה' (ברכות יד א). עיין אוצה"ג שם.
עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).
עדיאל ברויאר כתב:עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).
יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?
יאיר כתב:במחילה, לא הבנתי איך עפ"י נ"ל אפשר לברך.
עדיאל ברויאר כתב:יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?
סעדיה כתב:עדיאל ברויאר כתב:עיק כתב:שיטת רבינו אליהו מלונדון (לונדריש), מבעלי התוספות, שמברכים על כל מצוות עשה, גם בין אדם לחברו:
"ונ"ל שכל מצוות עשה צריך לברך, ולפעמים אני רגיל לברך אקב"ו לקום מפני שיבה ואקב"ו להדר פני זקן" (פסקי ר' אליהו מלונדריש עמ' לא).
יפה!
לא הבנתי כ"כ את דבריו - הוא מתחיל בזה ש"צריך" לברך, וממשיך ש"לפעמים" הוא רגיל לברך להדר פני זקן. וק"ק לומר שלפעמים היינו שרק לפעמים הוא רואה זקן ומהדרו, כי אם כך היה לו לומר "ואני רגיל לברך..." בלי לפעמים, כי התדירות לא מלמדת אותנו. יותר מזה, וכי אין לו מצוות עשה אחרות, תדירות יותר, שהוא נדרש לברך עליהן?
אנא זמנא דכי מדכרנא עבידנא ככולהו (ברכות מ"ד:).
מלך שלם כתב:יראים דעדים זוממים [לא משלם לעדים].
עיק כתב:יאיר כתב:במחילה, לא הבנתי איך עפ"י נ"ל אפשר לברך.
אתה מקשה מצד דברי הרא"ש ריש כתובות, שאין מברכים ברכות שלא נזכרו בתלמוד, או מצד חשש לא תישא?
אם מצד אחד משני אלה, לא קשיא כלל. אם מצד אחר, יואיל לפרש דבריו.
יאיר כתב:עיק כתב:יאיר כתב:במחילה, לא הבנתי איך עפ"י נ"ל אפשר לברך.
אתה מקשה מצד דברי הרא"ש ריש כתובות, שאין מברכים ברכות שלא נזכרו בתלמוד, או מצד חשש לא תישא?
אם מצד אחד משני אלה, לא קשיא כלל. אם מצד אחר, יואיל לפרש דבריו.
משני הצדדים. מדוע לא קשה, משום שבירך ללא שם ומלכות?
איש_ספר כתב:אם כבר ברכות ואם לא נשקע בגנזי הגניזה. יש לציין לרבינו יואל שהיה מברך אחרי כל המצוות!
ישבב הסופר כתב:לגבי רבינו יואל לא ידעתי, אבל במעשה המכירי מובא ש'כך אמר רבינו הזקן שהיה מנהג רבו' שהיה מברך "לשמור חוקיו" כשהסיר הטלית ! וכותב דאינו נכון לרבינו דבתפילין כתיב חוקה ולא בשאר מצוות.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=59
ד"ה ובערב.
ועיין תוס' ברכות מד: ד"ה ולבני מערבא, שהביא שאין מקום לברך על 'ציצית לולב וסוכה' מטעם הנ"ל, אבל לא הזכיר שהיה מנהג כזה. ובתוס' ר"י שירלאון הזכיר במפורש שהיה מנהג שמברכים על הסרת הטלית, ואינו נראה לר"ת וכו' מטעם הנ"ל.
מלך שלם כתב:רמב"ן שמצוות מנוחה בשבת אף ללא מלאכה מה"ת [החת"ס פירשה לעניין הלכה].
סעדיה כתב:מלך שלם כתב:רמב"ן שמצוות מנוחה בשבת אף ללא מלאכה מה"ת [החת"ס פירשה לעניין הלכה].
הריטב"א בר"ה (ל"ב:) הסכים לזה.
יאיר כתב:להגר"א לא היו כמה פסקים 'דעת יחיד'? (יבואו היודעים ויפרטו).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 451 אורחים