אמירת י"ג מידות בשמחת תורה

[מבקש]

בבית הכנסת שהתפללתי בו בשמ"ת לא אמרו י"ג מידות בפתיחת הארון לאחר ההקפות, ותשובת הגבאי היתה משום שלא רשום בלוח א"י

וכן חזיתי בהליכות שלמה שכתבו בשם תלמידים, אך בלא טעם

מי יודע מ"ט

אולי משום שכבר היה פתיחת הארון קודם להקפות?

[בברכה המשולשת]

עד שכב' שואל את זה- שישאל מה המקור בכלל (בנוסח אשכנז) לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל

[משולש]

ואם מזכירים בכל זאת. צריך להזהר מהקטע הבעייתי ברבש"ע "וְזַכֵּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ: '". שאינו נמצא במקורות של זה.
ר' יצחק סץ הסביר לי בעבר את הבעייתיות בזה ושכחתי. (אולי בגלל שזה נאמר על המשיח? ואולי הומצא ע"י שבתאים משיחיים?) כנראה מובא בסידור רש"ס שלו.

[בברכה המשולשת]

ואם מזכירים בכל זאת. צריך להזהר מהקטע הבעייתי ברבש"ע "וְזַכֵּנוּ כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה שְׁכִינָתְךָ עָלֵינוּ. וְהוֹפַע עָלֵינוּ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ: '". שאינו נמצא במקורות של זה.
ר' יצחק סץ הסביר לי בעבר את הבעייתיות בזה ושכחתי. (אולי בגלל שזה נאמר על המשיח? ואולי הומצא ע"י שבתאים משיחיים?) כנראה מובא בסידור רש"ס שלו.

אכן כהסיפא של דברי כב'

[לםרבה המשרה]

עד שכב' שואל את זה- שישאל מה המקור בכלל (בנוסח אשכנז) לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל

הטעם הוא מפני שהוא עת רצון כמבואר בזוהר. וכמדומה לי שיש להמקובל הידוע ריא"ז מרגליות מאמר בשם "עת רצון" הפורט כל זמני רצון המתבארים בדברי חז"ל ובזוהר ושם האריך.

[בברכה המשולשת]

עד שכב' שואל את זה- שישאל מה המקור בכלל (בנוסח אשכנז) לומר י"ג מידות בפתיחת ההיכל

הטעם הוא מפני שהוא עת רצון כמבואר בזוהר. וכמדומה לי שיש להמקובל הידוע ריא"ז מרגליות מאמר בשם "עת רצון" הפורט כל זמני רצון המתבארים בדברי חז"ל ובזוהר ושם האריך.

לא כתבתי "מה הטעם" אלא "מה המקור"

[משולש]

נראה לי שהמקור מספר "שערי ציון" מלקט התפילות הגדול.
בין התפילות שלו השתרבבו הוספות שבתאיות, ולא בגלל שהוא היה שבתאי אלא בגלל שהיה מלקט מכל הבא ליד. (בדומה לחמדת ימים).
ובין ההוספות השבתאיות זה ההוספה הנ"ל שהבאתי מקודם. שאינה נמצאת במקור בספר "שער הכוונות". (ששם מקור התפילה הזו).

[חובב_ספרים]

זה מתשע"ד. יתכן שהשנה יש הוספות.

[בעל קורא]

טעם ידוע ומפורסם שלא לומר בשמחת תורה, משום שכל המועדים הם ימי דין (שבפסח נידונים על התבואה, בשבועות על פירות האילן, בסוכות על המים), ולכן אומרים בהם י"ג מדות של רחמים, אך שמחת תורה אינו יום דין ולכן אין אומרים בו י"ג מדות (שדין המים נגמר בהושענא רבה, וכמו שכתבו הטור והלבוש שהטעם שמאריכים בהושענא רבה בתחנונים על המים לפי שבחג נידונים על המים והכל הולך אחר החיתום).