נוטר הכרמים כתב:היום יום היא"צ של הגה"ק הנ"ל, בן הגה"ק הדברי חיים מצאנז, שרבים הלכו לאורו. נפ' בשיבה טובה בן פ"ט שנים בו' טבת תרנ"ט. היו לו חמשה זווגים במשך ימי חייו, בזיוו"ר היה חתנו של האריה דבי עילאי.
בקשר למחלוקת עם אחיו הרה"ק רבי אהרן - אכן היתה מחלוקת אולם קשה להגדירה כמחלוקת 'נוראה' לעומת שאר מחלוקות.
איש_ספר כתב:[אגב קרייז אינו שם מקום, אלא גלילות באידיש. ומפני כבודו של הדב"ח, לא כינו את ר' אהרן, צאנזער רב אלא קרייזער רב].
אמר שמוחל לר' אהרן ולו לזרעו.
איש_ספר כתב:נוטר הכרמים כתב:היום יום היא"צ של הגה"ק הנ"ל, בן הגה"ק הדברי חיים מצאנז, שרבים הלכו לאורו. נפ' בשיבה טובה בן פ"ט שנים בו' טבת תרנ"ט. היו לו חמשה זווגים במשך ימי חייו, בזיוו"ר היה חתנו של האריה דבי עילאי.
גוזמא גדולה.
איש_ספר כתב:[אגב קרייז אינו שם מקום, אלא גלילות באידיש. ומפני כבודו של הדב"ח, לא כינו את ר' אהרן, צאנזער רב אלא קרייזער רב].
המחלוקת היתה בהחלט קשה והיו בה מסירות ועוד ענינים שאכ"מ.
שמעתי שלימים נפגשו שני האחים והרב משיאנווא עמד על גדלותו של אחיו ומחל לו על רבנות צאנז שאחז שבדין שלו היא. ומפני בנו שלו ר' משה, אמר שמוחל לר' אהרן ולו לזרעו. לימים תבע ר' משה את הרבנות מאת בנו של ר' אהרן, ר' אריה ליבוש מגריבוב. וע"ז נסובים דברי מהרש"ם בתשובה ח"ד סי' קמ"ג, יעו"ש
איש_ספר כתב:ברוך השב!
יש כו"כ סיבות בדבר, אך בודאי אילו היה יושב על מקום אביו בצאנז היה מעמדו איתן יותר. אלא שעל מקום אביו ישב אחיו ר' אהרן וכידוע המחלוקת הנוראה שהיתה בענין זה (יש תשו' מהרש"ם בענין המחלוקת, נטולה שמות ופרטים אבל בידוע שנסובה ע"ז). ודיין גרמא שחסידי אביו הדב"ח נפוצו לכל עבר ולא נתקבצו על דגלו, וכמדומה שמעתי שרובם או לכה"פ חלק ניכר הסתופפו בצל אחיו ר' ברוך. מגארליץ.
רבטוב כתב:הרה''ק הרב משינאווא זצ''ל זי''ע אע''פ שהי' לו חסידים בחיי אביו הקדוש והי' איש ההלכה אעפ''כ נשאר חסיד ונסע לרעבי'ס שהיו צעירים ממנו בשנים ממש כמו חסיד . דבר שלא מצאנו אצל צדיקים אחרים .
יחזקאל כתב:רבטוב כתב:הרה''ק הרב משינאווא זצ''ל זי''ע אע''פ שהי' לו חסידים בחיי אביו הקדוש והי' איש ההלכה אעפ''כ נשאר חסיד ונסע לרעבי'ס שהיו צעירים ממנו בשנים ממש כמו חסיד . דבר שלא מצאנו אצל צדיקים אחרים .
לדוגמא, הר"ש מיראת-לב.
יודע ספר כתב:מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...
יודע ספר כתב:מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...
בור הגולה כתב:יודע ספר כתב:מיהו הר"ש מיראת הלב ומה פשר שם זה?
על 'שדה לבן' שמענו, אך מה זה 'יראת הלב'?
כיום, יש אדמו"ר מכונת הלב, אך לא נראה לי דומה...
יראת הלב = יערוסלוב.
איזו עיר בגאליצייה היתה 'עיר חרדית'?רבטוב כתב:אגב יעראסלעוו היתה עיר של משכילים ולא היתה בכלל עיר חרדית ...
גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?
כותב כתב:בכל עיר ועיר בגליציה היו שם הרבה יותר משכילים מחרדים רח"ל, אמנם היה הרבה עיירות שהיו מלאים וגדישים עם אנשים חרדים ויראים לדבר ה' לאלפים, עם הרבה שטיבלעך בכל עיר ועיר, כגון חסידי בעלזא, ראדאמסק, באבוב, ועוד ועוד הרבה.
רוצה לרצות כתב:גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?
לא ביאלאברז'יק?
כותב כתב:כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה
גוראריה כתב:כותב כתב:כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה
אם קבלה היא נקבל, אבל אם לא - מה מקור אגדה זו?
מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
שמעתי פעם שגם צאנז עצמה ששמה המקורי היה סונז' [ליתר דיוק נובי סונז', כלומר סונז' החדשה, יש גם סטארי - ישנה], כינוה צאנז כי סונז' זה שם של ע"ז.
בהיותי שם שאלתי את הנהג הפולני למשמעותה של המילה סונז' והוא אמר לי שזה דלף של מים מהגג או משהו דומה.
מיללער כתב:גוראריה כתב:כותב כתב:כידוע לא השתמש הרה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע עם שמות עיירות שבגאליציא מחמת שרובם ככולם נקראו על שם עבודה זרה
אם קבלה היא נקבל, אבל אם לא - מה מקור אגדה זו?
מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
שמעתי פעם שגם צאנז עצמה ששמה המקורי היה סונז' [ליתר דיוק נובי סונז', כלומר סונז' החדשה, יש גם סטארי - ישנה], כינוה צאנז כי סונז' זה שם של ע"ז.
בהיותי שם שאלתי את הנהג הפולני למשמעותה של המילה סונז' והוא אמר לי שזה דלף של מים מהגג או משהו דומה.
המקור כמדומני הוא מה שהסיבו את השם הלברשטט להלברשטם אחרי שהלברשטט היה שם עיר.
אמרתי אחכמה כתב:הסיבה שכותבים 'צאנז' בצדי"ק, ולא בסמ"ך,
מבואר ב'דער סאנזער צדיק' של 'יהושע ראקער'.
פעם היה יהודי סאנזאי, אצל הצדיק המפורסם רבי מאיר'ל מפרמישלאן.
כשנתן פיתקא לרבי מאיר'ל הבחין הצדיק שעל הפיתקא כתוב 'סאנז'.
התחיל הצדיק לצעוק: "מאיר'ל זאגט, אז 'סאנז' שרייבט מען נישט מיט א סמ"ך, נאר 'צאנז' מיט א צדי"ק, איר הערט! צאנז מיט א צדיק, ווייל אין צאנז וואוינט דער צדיק הדור". (="מאיר'ל אומר, ש'סאנז' לא כותבים בסמ"ך, רק 'צאנז' בצדי"ק, אתה שומע! צאנז בצדיק, כי בצאנז מתגורר צדיק הדור").
ומאז כותבים החסידים את השם 'סאנז' - 'צאנז' בצדיק.
גוראריה כתב:מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
יחזקאל כתב:גוראריה כתב:מילא סאטמר, ניחא, סאטומארע, ואשר על כן כינוה סאקמר. אבל שאר עיירות?
כנראה שגם אתה טועה במשמעות המילים satu-mare, לידיעתך, תירגומם היא כפר גדול.
גוראריה כתב:רוצה לרצות כתב:גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?
לא ביאלאברז'יק?
רבטוב כתב:
בנדון סאטומארא.....פירושו ברומנית הקדושה מרים...והכוונה על אם אותו האיש ימ''ש
גוראריה כתב:רוצה לרצות כתב:גוראריה כתב:חידה: יודע אתה פשרו של 'שדה לבן'?
לא ביאלאברז'יק?
שדה לבן - ביאלא צ'רקוב. עיר בווהלין שפירוש שמה כנסיה [צ'רקוב] לבנה [ביאלא]. היהודים שלא רצו להשתמש בכינוי זה כינו אותה "שווארצע טומאה", ועד כדי כך נפוץ השימוש בשם זה, שמצינו יהודים שכונו ע"ש עירם "ר' בעריש שווארצטימער" (!) וכדומה.
אמנם הכינוי השכיח והמקובל היה 'שדה לבן'.
להפתעתי גיליתי לפני כמה שנים שגם במרמרוש או משהו באיזור היתה עיירה בשם דומה, וגם שם כינוה היהודים "שדה לבן"!
מתוכנת הביבי' כתב:מספר רשומה 0002378
שם עברי אברהם מפודולסק (ארעי) לפרטי ספרי המחבר
שם עברי נוסף כינוי: ר' אברהם פאדלוסקער.
שם לועזי ABRAHAM OF PODOLSK
תאריך פטירה עברי נפטר שם בשנת תקמ"ט [1789].
מקצוע שימש מגיד בשדה-לבן [Bialazerkow], במחוז קיוב [רוסיה]
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 435 אורחים