יגל כתב:ואני שמעתי על כמה אנשים שחוששים למנהגי ניטל כל השנה.
ישבב הסופר כתב:לא הבינותי, ניטל לא נוהג בא"י? הרי שם נולד יש"ו ושם נפל שדוד. ואם נימא שבא"י מעולם לא נהגו ניטל, אזי מהיכן נתהווה המנהג? ואם אין הדבר אלא מחמת ליל התקופה וללא קשר לנוצרי, מה נשתנה א"י מכל הארצות לענין זה? למדן, שמא שמץ ציונות נזרקה בך?...
האיזכור הראשון של "ניטל" הינו במנהגי מהרא"ט בהגמ"נ אות י"ד
אורי אגסי כתב:.
ענין אחר:
ידוע הסיפור מהטשעבינער רב שנהג ניטל בליל ה-6 וכידוע חסידי בעלזא נוהגים יום קודם, ועלו אליו כמה חסידי בעלזא ביום הניטל לשמוע ממנו סיפורי צדיקים, וישב עמהם ושוחח ארוכות, ולמחרת ביום הניטל שחל להיות ע"פ חשבונו ומנהגו, למד כרגיל, כי אמר שפעמיים אינו צריך לנהוג, וכיון שאתמול נהג מחמת הבעלזאים שהגיעו אליו היום הוא לומד.
נלענד כתב:האיזכור הקדום היותר הידוע לי על אסור לימוד תורה בו' שעות של התקופה מופיע במגלה עמוקות תנינא [בני ברק תשמ"ב - נמצא באוצר החכמה ] תרומה דרוש לד עמ' קצ: כתב בסודי רזיא [לבעל הרוקח] ... ט' באב ... שאין בו הנאה שאסור לעסוק בתורה, גם ו' שעות, הרי ו' שעות שבד' תקופות.
וכעת זכינו שנדפס הסודי רזיא מכתב היד בשנת תשס"ד, ואכןשם בחלק הנקרא ספר השם עמ' פד נמצא הקטע במלואובהרחבה מעט, ובסיומו לכך סכנה לשתות.
אמנם מוזכר שם ב'ד' תקופות', לא ברור כ"כ. ולולי דמתפינא, יש כאן ב' דברים, בתקופת טבת ו' שעות איסור לימוד תורה, ובד' תקופות שעה וחצי של שתיית מים, ועדיין צריך בירור.
זה לשון ספר השם, עמ' פד:
שם של יו"ד ה"א בגימטריא כ"ו כנגד כ"ו שבתות בחצי השנה. ונשאר יום אחד זה ט' באב, אל יחד בימי שנה שאסור בו בתורה, זהו (תהלים קלט, טז) ימים יוצרו ולו אחד בהם ולא כתיב, אין לו הנאה בו שאין בו עסק תורה וחרב הבית בו. ועל ספרך ה' לשס"ה. ד"א ולא אחד בהם, אחד יום נשאר, ולא כתיב ולו קרי, גם ו' שעות הרי ו' שעות שבד' תקופות, כי השם כ"ו כי כ"ו שבתות בחצי שנה, יעק"ב ימים, ונשאר ו' שעות של תקופה לכך ה', ה' פסק הרי נ"ב שבתות. יעק"ב, יעק"ב פסק ימים. ד' בתורה ה' ה', ב' באברהם אדני ה' מה תתן לי (בראשית טו, ב), אדני ה' במה אדע כי אירשנה (שם, ח). וב' במשה אדני ה' אתה החילות (דברים ג, כד), אדני ה' אל תשחת עמך (דברים ט, כו). ד' פעמים אדני ה' שס"ד. הרי שעות של תקופה נשארים לכך סכנה לשתות. עכ"ל.
ואין דבריו נוגעים לאיסור לימוד התורה, אלא שבין כל תקופה ותקופה (הוא זמן 'נפילת התקופה') יש שעה ומחצה, ובארבע התקופות ביחד - 6 שעות.
היינו, שב-6 שעות אלו אסור לשתות (משום הסכנה), וכלל אינו דן באיסור לימוד התורה.
בנוגע ל'ספר השם' דלעיל, אוסיף:
לפני שנה-שנתיים טעו עורכי העלון 'עלים לתרופה', וג"כ סברו שדברי הרוקח נוגעים לענין אי לימוד התורה בניטל. ולא היא.
'ספר השם' אינו משובש, אלא הוא כתוב בסגנון קצר ורימזי, ככל כתבי חסידי אשכנז.
וביום ובלילה י"ב מזלות, כי מזל משמש ב' שעות, תתרפי"ן הרי בשנה ד' תתרפי"ן ושס"ג מזלות..
ונשאר יום אחד, זה ט' באב, אל יחד בימי שנה שאסור בו בתורה...
ועל ספרך ה' לשס"ה...
ד' בתורה ה' ה', ב' באברהם אדני ה' מה תתן לי... - אני יודע שכתיבת ה' במקום אדני היא שיבוש מצוי, אבל בכל זאת שיבוש.
למדן כתב:סתם שאלה
האם בישיבות מיר פונוביץ סלבודקא וכו' לומדים בניטל
האם הר"ח קניבסקי שליט"א לומד בניטל מי יודע
ואם כן איזה ניטל נוהג
למדן כתב:למדן כתב:סתם שאלה
האם בישיבות מיר פונוביץ סלבודקא וכו' לומדים בניטל
האם הר"ח קניבסקי שליט"א לומד בניטל מי יודע
ואם כן איזה ניטל נוהג
האם יש למישהו תשובה
רבטוב כתב:למדן כתב:למדן כתב:סתם שאלה
האם בישיבות מיר פונוביץ סלבודקא וכו' לומדים בניטל
האם הר"ח קניבסקי שליט"א לומד בניטל מי יודע
ואם כן איזה ניטל נוהג
האם יש למישהו תשובה
מה שאלתך .... הלא בישיבות הליטאות מעולם לא קיבלו עליהם את מנהג זה .למה שישנו עכשיו .
למדן כתב:יגל כתב:ואני שמעתי על כמה אנשים שחוששים למנהגי ניטל כל השנה.
בלי ליצנות בבקשה
למדן כתב:סתם שאלה
האם בישיבות מיר פונובי'ץ סלבודקה וכו' לומדים בניטל
האם הר"ח קניבסקי שליט"א לומד בניטל מי יודע
ואם כן איזה ניטל נוהג
למדן כתב:למדן כתב:סתם שאלה
האם בישיבות מיר פונובי'ץ סלבודקה וכו' לומדים בניטל
האם הר"ח קניבסקי שליט"א לומד בניטל מי יודע
ואם כן איזה ניטל נוהג
מעניין שאין אף אחד שיודע לענות על השאלה
ישבב הסופר כתב:דע לך שהם גם לומדים בבחרותם כתובות דף ט'
מנחם זאב צוקרמן כתב: יש מנהגים בעלי תוקף, בעיקר אלו המצויים בגמרא ובגאונים. אבל יש מנהגים אחרים שמקורם רעועה.
שבטיישראל כתב:מנחם זאב צוקרמן כתב: יש מנהגים בעלי תוקף, בעיקר אלו המצויים בגמרא ובגאונים. אבל יש מנהגים אחרים שמקורם רעועה.
עפרא לפומך
המדובר במנהגן של ישראל קדושים (על כל גדוליהם ורבותיהם הקדושים והטהורים שבהבל פיהם היו שורפין ...) שנוהגין כן זה כמה מאות שנים מכמה וכמה טעמים הידועים לנו ושאינם ידועים לנו והמובנים לנו ושאינם מובנים לנו ..
ומיהו זה שיעיז לפעור פיו בקדושי ישראל לקבוע מהו "מנהג בעל תוקף" ומהו "מנהג שמקורו רעועה" ?!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 443 אורחים