ברזילי כתב:ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג (אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום). לעצם העניין, המנהג לעשות יום אחד ראש השנה בארץ ישראל בזמן הגאונים נזכר בתשובות רב האי ובספר חילוקים בין בני בבל ובני א״י ובבעל המאור ואין הוא זקוק להוכחות עקיפות כאלה.
ברזילי כתב:ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג
ברזילי כתב:ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג (אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום). לעצם העניין, המנהג לעשות יום אחד ראש השנה בארץ ישראל בזמן הגאונים נזכר בתשובות רב האי ובספר חילוקים בין בני בבל ובני א״י ובבעל המאור ואין הוא זקוק להוכחות עקיפות כאלה.
ברזילי כתב:(אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום).
משולש כתב:ברזילי כתב:(אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום).
לא הייתי כותב כך על תוס' מכוח העולם המדעי שמשנה את דעתו כמו גרביים. ועוד עשרים שנה הוא יכול להתהפך ולמצוא שהצדק עם תוס'.
וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר הַקָּלִיר שֶׁהָיָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִקִּרְיַת סֵפֶר, וּבְיָמָיו הָיוּ מְקַדְּשִׁים עַל פִּי הָרְאִיָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא תִּקֵּן שׁוּם קרוב"ץ לְיוֹם שֵׁנִי, וְתַנָּא הוּא, וְהוּא תִּקֵּן קרוב"ץ לְג' רִאשׁוֹנוֹת.
אלה דברי התוס׳ חגיגה שנזכרו לעילגימפעל כתב:בשו"ע הרב סי' ס"ח סע' ב'וְכֵן רַבִּי אֶלְעָזָר הַקָּלִיר שֶׁהָיָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִקִּרְיַת סֵפֶר, וּבְיָמָיו הָיוּ מְקַדְּשִׁים עַל פִּי הָרְאִיָּה, שֶׁהֲרֵי לֹא תִּקֵּן שׁוּם קרוב"ץ לְיוֹם שֵׁנִי, וְתַנָּא הוּא, וְהוּא תִּקֵּן קרוב"ץ לְג' רִאשׁוֹנוֹת.
משולש כתב:בלי לחלוק על דבריו המסתברים של ישבב,
הקליר בעצמו מציע ניסוח למקרה שבו המדע חולק על התורה.
בתפילת גשם שאמרנו אתמול כתוב:
"נשיאים ורוחות מקדימים למים, נראים כעולים ממים ושבים אל מים".
דהיינו, התורה (שאומרת "למטר השמים תשתה מים" עי' תענית ט) בוודאי אמת לאמיתה. ומה שאנחנו רואים אחרת, זה רק "נראה"=כאילו עולים ממים ושבים אל מים.
ככה חשבתי לפרש את לשון הפייטן. אם יש מקור שאומר אחרת ממני לא אמרתי כלום.
עושה חדשות כתב:ע"ע בפסקי רבינו אליהו מלונדריש עמוד מח מש"כ על פיוט הקליר ליו"ט שני של פסח.
ברזילי כתב:ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג (אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום). לעצם העניין, המנהג לעשות יום אחד ראש השנה בארץ ישראל בזמן הגאונים נזכר בתשובות רב האי ובספר חילוקים בין בני בבל ובני א״י ובבעל המאור ואין הוא זקוק להוכחות עקיפות כאלה.
שמואלייזער כתב:ברזילי כתב:ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג (אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום). לעצם העניין, המנהג לעשות יום אחד ראש השנה בארץ ישראל בזמן הגאונים נזכר בתשובות רב האי ובספר חילוקים בין בני בבל ובני א״י ובבעל המאור ואין הוא זקוק להוכחות עקיפות כאלה.
היכן זה נזכר בספר החילוקים? כבר ראיתי שהספר הזה מצוטט כמקור, עיינתי שם ולא ראיתי מילה לגבי ראש השנה, אלא לגבי 'יום טוב' בכללות, וזה לשונו בסי' מא "אנשי מזרח עושים שני י"ט, ובני א"י יום אחד כמצוות התורה". מי אמר שהכוונה גם לגבי ראש השנה?
אוצר החכמה כתב:משולש כתב:בלי לחלוק על דבריו המסתברים של ישבב,
הקליר בעצמו מציע ניסוח למקרה שבו המדע חולק על התורה.
בתפילת גשם שאמרנו אתמול כתוב:
"נשיאים ורוחות מקדימים למים, נראים כעולים ממים ושבים אל מים".
דהיינו, התורה (שאומרת "למטר השמים תשתה מים" עי' תענית ט) בוודאי אמת לאמיתה. ומה שאנחנו רואים אחרת, זה רק "נראה"=כאילו עולים ממים ושבים אל מים.
ככה חשבתי לפרש את לשון הפייטן. אם יש מקור שאומר אחרת ממני לא אמרתי כלום.
כוורט זה נחמד, משום מה קצת קשה לי לקבל שזו היתה כוונת הקליר. (בפרט שהוא מחלוקת תנאים)
שמואלייזער כתב:ברזילי כתב:ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג (אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום). לעצם העניין, המנהג לעשות יום אחד ראש השנה בארץ ישראל בזמן הגאונים נזכר בתשובות רב האי ובספר חילוקים בין בני בבל ובני א״י ובבעל המאור ואין הוא זקוק להוכחות עקיפות כאלה.
היכן זה נזכר בספר החילוקים? כבר ראיתי שהספר הזה מצוטט כמקור, עיינתי שם ולא ראיתי מילה לגבי ראש השנה, אלא לגבי 'יום טוב' בכללות, וזה לשונו בסי' מא "אנשי מזרח עושים שני י"ט, ובני א"י יום אחד כמצוות התורה". מי אמר שהכוונה גם לגבי ראש השנה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 368 אורחים