אביגדור כתב:נושא ישן.
א. אין הד' כנפות מב' צדדים.
אליבא דהלכתא כתב:ולגבי מהר"ם מינץ שציין עדיאל - לשונו היא:
"וכן מאד הארכת לבאר פשט מקוטא או מחלוק. דאיתא בהגה שפטור מטעם שהן סתומים, הא לאו הכי, הוה חייב אף על גב שאין מכסה בו ראשו רק הם בגופו, כשאר מלבושים. מכל אילו ראיות איפכא דכל מלבוש שיש ד' כנפו', ב' לפניו וב' לאחריו, שהוא חייב בציצית, כמו הבגד שדרכו ללובשו שקו' בלועז זורנ"יר, שהן כמו ד' כנפות שלנו, רק שהוא גדול, אם הוא פתוח מב' צדדים פשו' ופשו' שהוא חייב בציצית, כי מלבוש גמור הוא. ומה מאד הארכת להעמיק בפילפולך, ולפרש פשט דוקא חסדא שמך וחסדא מילך".
והרי בקוטא ובחלוק, הכנפות כולן מקדימה. ולכן נראה לי ש"ב' לפניו וב' לאחריו" ואין משמעות "שתיים לפניו ושתיים לאחריו" אלא "בין לפניו בין לאחריו". קצת מחודש, אבל הכרחי מבחינת העניין.
אליבא דהלכתא כתב:חריף זה מצוין, אבל מאיזו סברה?
ומה השתנתה הלכתא דא שאנחנו מרשים לעצמנו להקל נגד ראשונים וב"י ואז לתקוף בחריפות את מי שמערער על זה?
לעומקו של דבר כתב:אמרו נא, מישהו מכיר מישהו שמחמיר בזה? רב? בריסקער? חזונישניק?
כמדומה שסיפור זה הוא עדות לכוחו של מנהג לקולא.
(מש"כ למעלה שלפי הב"י צריך להחמיר אם אין את הטעמים שכתב להקל, זה לא מדוייק במחילה, אלא שהיסוד להקל הוא המנהג לקולא והב"י חיפש טעמים לזה וכן חיפשו אחריו הרמ"א ושאר פוסקים).
אגב, כנגד המג"א והח"א שכתב שיר"ש יחמיר, יש ביעב"ץ ועוד שהמחמיר אינו אלא מן המתמיהין ומוציא לעז.
אליבא דהלכתא כתב:לעומקו של דבר כתב:אמרו נא, מישהו מכיר מישהו שמחמיר בזה? רב? בריסקער? חזונישניק?
כמדומה שסיפור זה הוא עדות לכוחו של מנהג לקולא.
(מש"כ למעלה שלפי הב"י צריך להחמיר אם אין את הטעמים שכתב להקל, זה לא מדוייק במחילה, אלא שהיסוד להקל הוא המנהג לקולא והב"י חיפש טעמים לזה וכן חיפשו אחריו הרמ"א ושאר פוסקים).
אגב, כנגד המג"א והח"א שכתב שיר"ש יחמיר, יש ביעב"ץ ועוד שהמחמיר אינו אלא מן המתמיהין ומוציא לעז.
הרב עומקו, ראה נא את דברי אדוננו הרשב"א (שו"ת ח"ה סי' פה) וסיעתו הכבודה:
"מנהג סתם, אינו מבטל אלא הלכה רופפת, כלומר דבר רופף בידינו, ואין דינו מחוור יפה. ואנן אין בנו כח לבטל דין גמור וברור. אבל כשהדבר כנגד הדין, אנו עושין בו הדין, ואין משגיחין למנהג. וכן העידו הרמב"ן ז"ל והריטב"א ז"ל שכתב הרי"ף ז"ל בתשובה".
וראה בקוב. המצורף, מישהו שכמעט מחמיר בזה... ומכל מקום הוא מחמיר בסוודרים המצויים, הלא דבר הוא. ומש"כ מני"ר המג"א והח"א - כך כתבו רוב ככל האחרונים על אתר, וגם הרב בן איש חי. וגם מ"ש בדעת הב"י, אינו ברור לי לאור דברי הרשב"א הנ"ל. מי עוד כתב כהיעב"ץ?
לעומקו של דבר כתב:אבל תודה שאי אפשר לומר שדעת הב"י להחמיר.
עושה חדשות כתב:...לפמש"כ התרוה"ד סי' מה - "וכה"ג מברך שפיר להתעטף, שהרי נתעטף בו, ואם היה רוצה להפשיטנו לגמרי לאחר ששהה או שהלך בו ד' אמות היה רשאי. וא"ת, לפי דעת א"ז אין שום מצוה במה שהוא לבוש בציצית כשהוא בצוארו? י"ל, דאין קפידא כ"כ, רק על תחילת חיוב המצוה, ולא על שיהוי המצוה. וראייה קצת מסמ"ק, דכתב, דתקיעה בעינן מעומד, וכן ציצית בעינן מעומד, דתרווייהו ילפינן מספירת העומר, ובתקיעה קפדינן אעמידה אפילו לאחר הברכה, ובציצית לא קפדינן בעמידה אלא בשעת ברכה, בתחילת העיטוף. וע"כ היינו טעמא, דבציצית תחילת העיטוף, ושהוא עומד כך מעוטף כמו הילוך ד' אמות, זהו גוף המצוה, ומכאן ואילך אינו אלא שיהוי המצוה, ולא קפדינן כ"כ בעמידה, אבל בתקיעה כולו גוף המצוה היא, סוף התקיעה כתחילתה, וה"נ לא קפדינן אעיטוף בציצית אלא בתחילתו. וטעם יפה הוא, שהרי ציצית לאו חובת הגוף הוא, אלא שאנו מכניסין עצמינו לחיוב לעשות בגד שיש לו ד' כנפים, ובשיעור המיעוט נפקינן בה י"ח, ומה ששוהין בו כל היום, היינו כדי להסתכל תדיר בציצית כדכתיב וראיתם אותו וזכרתם".
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:...לפמש"כ התרוה"ד סי' מה - "וכה"ג מברך שפיר להתעטף, שהרי נתעטף בו, ואם היה רוצה להפשיטנו לגמרי לאחר ששהה או שהלך בו ד' אמות היה רשאי. וא"ת, לפי דעת א"ז אין שום מצוה במה שהוא לבוש בציצית כשהוא בצוארו? י"ל, דאין קפידא כ"כ, רק על תחילת חיוב המצוה, ולא על שיהוי המצוה. וראייה קצת מסמ"ק, דכתב, דתקיעה בעינן מעומד, וכן ציצית בעינן מעומד, דתרווייהו ילפינן מספירת העומר, ובתקיעה קפדינן אעמידה אפילו לאחר הברכה, ובציצית לא קפדינן בעמידה אלא בשעת ברכה, בתחילת העיטוף. וע"כ היינו טעמא, דבציצית תחילת העיטוף, ושהוא עומד כך מעוטף כמו הילוך ד' אמות, זהו גוף המצוה, ומכאן ואילך אינו אלא שיהוי המצוה, ולא קפדינן כ"כ בעמידה, אבל בתקיעה כולו גוף המצוה היא, סוף התקיעה כתחילתה, וה"נ לא קפדינן אעיטוף בציצית אלא בתחילתו. וטעם יפה הוא, שהרי ציצית לאו חובת הגוף הוא, אלא שאנו מכניסין עצמינו לחיוב לעשות בגד שיש לו ד' כנפים, ובשיעור המיעוט נפקינן בה י"ח, ומה ששוהין בו כל היום, היינו כדי להסתכל תדיר בציצית כדכתיב וראיתם אותו וזכרתם".
האם יש צד שזה נכון גם לגבי תפילין? (לפי הטעם ודאי יש לחלק).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים