בכתב יד פריס מס' 839 מצוי פירוש למחזור מר' יצחק ב"ר טודרוס תלמיד הרמב"ן, פירוש זה נזכר בדור האחרון אצל חכמים וחוקרים שונים אך עדיין לא נדפס, לאחרונה עלה הפירוש לרשת וקישורו ניתן להלן.
הפירוש מקיף את פיוטי רוב התפילות של יום כיפור ומפרש את כל סוגי הפיוט בציון מפורש של סוג הפיוט, פתיחה לברוך שאמר, אופן, זולת, מגן וכדומה.
עם התקרב יום כיפור התעניינתי בענייני ההלכה שבפירוש, מצויים בו שני פירושים לסדר העבודה, אחד ארוך כחלק מסדר העבודה בתפלת מוסף ופירוש נוסף בקצרה לקיקלר לשחרית מן הסוג המכונה "עבודה קטנה".
דא עקא, לא הצלחתי לזהות את סדרי העבודה המתפרשים, על כן עיינתי בפירושים לפיוטים האחרים - רובם על דרך הקבלה - וגם בהם שבה התופעה ונשנתה, לא הצלחתי לזהות אף לא פיוט אחד!
מכיון שאינני מומחה גדול בתחום הפיוט פניתי לעזרתם של המאגרים השונים, אוצר החכמה, היברובוקס, גוגל בוקס ועל כולנה אתר 'מאגרים' של האקדמיה ללשון העברית, אך כל זה ללא הועיל, לא מצאתי דבר.
ובכן, עצם העובדה שהייתה קיימת מערכת מקיפה של פיוטים שלא נשתמרה אינה מפתיעה במיוחד, חלק גדול מן ה'מעמדות' ליום כיפור של פייטני ספרד הקדומים כמו ר' יוסף בן אביתור, ר' שלמה אבן גבירול ואחרים אינו בידינו, אך האם אמנם יתכן שבברצלונה של תקופת הרשב"א נהגה מערכת פיוטים שלימה שדבר ממנה לא שרד במנהג כלשהו? הרי יש בידינו מחזורים רבים מהאזור ההוא מן התקופות הסמוכות ואין בהם זכר למנהג כזה!
מכאן אינני רואה אלא שלוש אפשרויות:
א. בחוג המקובלים של ריב"ט ותלמידיו נהגו בנוסח שונה וייחודי ובו נאמרו פיוטים שהתאימו יותר לתפיסת עולמם, מן המנהג בחוג המצומצם הזה לא נשאר זכר והפיוטים הנהוגים בו אבדו.
ב. אולי ניתן להעלות - בזהירות המתבקשת - את האפשרות שהפיוטים והפירוש גם יחד יצאו מקולמוס אחד ואין לצפות למצוא אותם במקום אחר.
ג. בורותי בתחום הפיוט עומדת לי לרועץ, הפיוטים ידועים ומוכרים ואך מקרה הוא שבבדיקה מדגמית במאגרים השונים לא הצלחתי למוצאם.
הבו עצה הלום!
קישור לכתב היד של הפירוש:
http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b1 ... f196.imageנ.ב. יש עמי עוד דברים בענין זה אבל אני מעדיף שיתברר קודם כל אם יש כאן בורות מצידי או תעלומה.