תמונות של דקה אחרי דקה מהשקיעה

[אשרי משכיל אל דל]

כממשך לאשכול 40 דקות לאחר השקיעה
קיבלתי למכונת המייל מאיזה צדיק קונטרס מדהים, הוא אמר שמסכים להעלות ולפרסם

[גם זו לטובה]

כמד' שמעתי בזמנו מת"ח המומחה בצילום תמונות, שכל התמונות הנ"ל בשקר יסודם.

[אשרי משכיל אל דל]

א. מה שייך לשקר
ב. מה שייך להבין בתמונות
ג. כבר כתבתי באשכול נפרד שכך ראיתי במציאות. והכותבים שם שליט"א העידו שגם הם ראו כך.
ד. מיהו הת"ח המבין בתמונות.
ה. וחוץ מזה אפשר לדבר עם המחבר, הרב רייס מבית שמש, הוא צילם אותם (הוא יהודי מבוגר), אפשר לשאול אותו.

[עתניאל בן קנז]

כמד' שמעתי בזמנו מת"ח המומחה בצילום תמונות, שכל התמונות הנ"ל בשקר יסודם.

תעזוב 'שמעתי', תנסה לבדוק בעצמך!!
מעיד, ניסית לעקוב (מבלי לצלם), והתוצאות אכן כפי שמובא כאן.

[אביגדור]

א. למה מצוין השקיעה ב4:37? נדמה לי שהאסטרונומית בבית שמש בתאריך המצוין על התמונה היתה ב4:40. אני טועה?
ב. התמונות מצומצמות מדי לטעמי. האם אין אפשרות (בבקשה) להעלות תמונה יותר רחבה של האופק? לכאורה פשטות הלשון פני המערב הוא כלל צד המערב ולאו דוקא אותה פינת שמים שבה שקעה חמה.

[אשרי משכיל אל דל]

יעויין היטב בתוספות רי"ד שבת לד: "ומאדים מקומה כמו שעה". וכ"ה בספר השירק סימן רכא, ועוד. ועיין ביאוה"ל סימן רצג ד"ה שיראו.

[אשרי משכיל אל דל]

צירפתי את התמונות האחרונות (מ-45 דקות ומעלה) מוגדלות יותר [לבקשת הנ"ל]

[אשרי משכיל אל דל]

ראיתי שידידיה כתב בלינק אחר על התמונות הללו.
"לפי ההגיון של הקונטרס המצולם, מצב השמיים שבתמונות שם של כ55 דקות מן השקיעה הוא
ו ד א י יום שהרי זו דעת ר"ת שרק אחרר שלוש ורבע מיל מתחיל בין השמשות,
נמצא שכל רבותינו באירופה מהחפץ חיים עד רבנו תם, שנהגו להמתין שיעור של 72 דק ולא יותר , ובמקומותיהם מצב השמיים הרבה יותר מואר בזמנים אלו
חיביים (לפי דעתו) חטאת בודאות על כמה וכמה שבתות בכל קייץ.
עכ"ל.

ובאמת יעויין באותו הלינק מה שכתבו בזה כמה כותבים. אבל זה אינו סותר התמונות שצירפתי, כי התמונות תמונות, וזו שאלה יותר גדולה לפי"ד המשנה ברורה בביאור הלכה סימן רצג ד"ה שיראו [והבאתי דבריו בלינק הנ"ל] במש"כ בשם הגר"א, שכל זמן שאור השמש נראה אין לסמוך על הכוכבים.
ויש כמה תירוצים, עיין אוצר הזמנים בריסק [ישנו באוצר]. ועכ"פ שאלתו שאלה, ונשמח לשמוע תשובות הגיוניות.

[רוצה את כל היד]

בשבוע האחרון היה אובך, לא היה ניתן לראות אפי' חצי מהנ"ל,

אבל לענ"ד אינה ראיה , כי העיקר כהימים השוים שזה תקופות טבת וכו'

[ביני עמודי גרסי]

כמד' שמעתי בזמנו מת"ח המומחה בצילום תמונות, שכל התמונות הנ"ל בשקר יסודם.

עד כמה שאני מכיר את הנושא ואת העוסקים בו. ככל הידוע לי שאותו אחד שאמר לך את זה הוא נגוע בדבר וזה מאוד מפריע לו - האמת הזו, ולכן הוא אמר לך שזה בשקר יסודם.

ובמילים אחרות אם תרצה, כל התמונות שם הם אותנטיות לחלוטין! (ושם לקחו בחשבון את השקיעה מההר ואת השקיעה מהמישור). כך שלשלוף ולכתוב את מה שכתבת בלי אחריות ובדיקה מעמיקה זה יכול להיות גובל במוציא שם רע ממש. ובנוסף זה מקומם את כל כאלו שעסקו בזה ויודעים שהכל אמתית לחלוטין, כמוני למשל.

---
נתוני הצילום:

הצילום התבצע אז בבית שמש באמצעות מצלמה רגילה ופשוטה, מהרחוב האחרון הצופה לאופק הפתוח ההררי של בית שמש, מביתו, בגובה של כ-13 מטר מעל הקרקע - מעל פנסי אורות העיר. על מנת שלא ישבשו את הצילום הטבעי של האופק. צילום פתוח וישר אל עבר האופק המערבי ההררי הרחב.

[ידידיה]

ראיתי שידידיה כתב בלינק אחר על התמונות הללו.
"לפי ההגיון של הקונטרס המצולם, מצב השמיים שבתמונות שם של כ55 דקות מן השקיעה הוא
ו ד א י יום שהרי זו דעת ר"ת שרק אחרר שלוש ורבע מיל מתחיל בין השמשות,
נמצא שכל רבותינו באירופה מהחפץ חיים עד רבנו תם, שנהגו להמתין שיעור של 72 דק ולא יותר , ובמקומותיהם מצב השמיים הרבה יותר מואר בזמנים אלו
חיביים (לפי דעתו) חטאת בודאות על כמה וכמה שבתות בכל קייץ.
עכ"ל.

ובאמת יעויין באותו הלינק מה שכתבו בזה כמה כותבים. אבל זה אינו סותר התמונות שצירפתי, כי התמונות תמונות, וזו שאלה יותר גדולה לפי"ד המשנה ברורה בביאור הלכה סימן רצג ד"ה שיראו [והבאתי דבריו בלינק הנ"ל] במש"כ בשם הגר"א, שכל זמן שאור השמש נראה אין לסמוך על הכוכבים.
ויש כמה תירוצים, עיין אוצר הזמנים בריסק [ישנו באוצר]. ועכ"פ שאלתו שאלה, ונשמח לשמוע תשובות הגיוניות.

יישר כח .


אוסיף כי לענ" ד וכפי שהורחב באשכולות קודמים
התמונות הללו מול מנהג אבותינו כפי שכתבת, אינם שאלה, אלא תשובה,

השאלה היא מדוע אין אנו בא"י בשנים האחרונות נוהגים כר"ת שהלכה כמותו, ולכל הפחות לחומרה?
ו התשובה היא התמונות הללו מארץ ישראל לאחר 50 ו70 דק' מן השקיעה, שאם נחשוש במצב אור-חושך כזה, נמצאנו מוציאים לעז על אבותינו שבהרבה יותר אור (ששרר אצלם 72דק מהשקיעה) כבר הבעירו אש.

ועל כרחנו נפרש ש אבותינו סברו שגם לר"ת בג' כוכבים הוי לילה, ושיעור ד' מיל אינו אלא סימן ליום המעונן.

וממילא בא"י ידוע לן שיש שיעור ג' כוכבים כפי שהיה לאבותנו ביורופ ב72דק בערך ב40 דקות מן השקיעה ו מקסימום ב50,וכך נוהגים.

[בברכה המשולשת]

כמדומני שיש סברא דומה בכמה מרבותינו האחרונים (זכור לי בספר פרחי כהונה לגאון רבי מסעוד הכהן אלחדד)

[ידידיה]

viewtopic.php?f=17&t=5781

[ביני עמודי גרסי]

ידידיה

הערה קטנה 'מבחינת היסטוריה':

אתה יכול להיות צודק רק מזמן קום המדינה ואילך וגם קצת לפני כן. אבל לפני כן - טענתך אינה מצליחה להצדיק את קיומה, שכן כל הבאים מחו"ל המשיכו לנהוג 72 בארץ ישראל, וחלקם שבאו לכאן סמוך לקום המדינה גם מחו באלו המקלים לפני ר"ת.
השינוי החזק והקיצוני החל סמוך לקום המדינה שגרם גם להרבה מן הבאים להשתנות שלא כזמן השולחן ערוך מרא דארעא.
העדויות הללו מופיעים בכמה ספרים מאותה העת ולפניה.

[ידידיה]

כמה זה "סמוך"?
ואולי תשכילנו מתי בדיוק חל השינוי?
לפי זה אולי נבין מה גרם אותו.

[רוצה את כל היד]

דבר ראשון, בארצות אשכנז נהגו כר"ת בין להקל ובין להחמיר, עיין שו"ת הב"ח סי' קנד: "וכן מנהג כל ישראל", וכ"כ במג"א סי' שלא "אבל במדינתינו". וכ"כ החת"ס בחאו"ח סימן פ: "והנה אנחנו כולנו במדינות אלו עושים מלאכה ערב שבת עד קרוב לשעה וכו' נמצא אנו תופסים במוחלט כשיטת רבינו תם" וכו'. וכ"כ עוד רבים.

וכן בארץ ישראל, הרי היו כאן הרבה גדולים שפסקו כר"ת ונהגו בכך בין להקל ובין להחמיר, ומהדורות אחרוני האחרונים (כי מהראשונים ומדור הש"ע ואחריו יש רבים) הנה לפניך: לפני מאתיים שנה, ספר רכב על דבר אמת קונטרס גבולי שבת, היה אב"ד צפת. לפני 280 שנה (רב טבריה, חברון ועוד), הגר"ח אבולעפיה בספר חנן אלוקים תקנה יד. לפני 180 שנה, הגאון רבי שלום מלכה ממקובלי בית אל בספר וזרח השמש, ושם מעיד על השתנות המנהג על ידי עמי הארצות שהקישו מן המחמירים בכניסת שבת (כהגאונים שהתגלו אז) ליציאת שבת. ועוד ועוד.

[ידידיה]

דבר ראשון, בארצות אשכנז נהגו כר"ת בין להקל ובין להחמיר, עיין שו"ת הב"ח סי' קנד: "וכן מנהג כל ישראל", וכ"כ במג"א סי' שלא "אבל במדינתינו". וכ"כ החת"ס בחאו"ח סימן פ: "והנה אנחנו כולנו במדינות אלו עושים מלאכה ערב שבת עד קרוב לשעה וכו' נמצא אנו תופסים במוחלט כשיטת רבינו תם" וכו'. וכ"כ עוד רבים.

וכן בארץ ישראל, הרי היו כאן הרבה גדולים שפסקו כר"ת ונהגו בכך בין להקל ובין להחמיר, ומהדורות אחרוני האחרונים (כי מהראשונים ומדור הש"ע ואחריו יש רבים) הנה לפניך: לפני מאתיים שנה, ספר רכב על דבר אמת קונטרס גבולי שבת, היה אב"ד צפת. לפני 280 שנה (רב טבריה, חברון ועוד), הגר"ח אבולעפיה בספר חנן אלוקים תקנה יד. לפני 180 שנה, הגאון רבי שלום מלכה ממקובלי בית אל בספר וזרח השמש, ושם מעיד על השתנות המנהג על ידי עמי הארצות שהקישו מן המחמירים בכניסת שבת (כהגאונים שהתגלו אז) ליציאת שבת. ועוד ועוד.

דברי מר מוסיפים על התמיהה הגדולה, מה הביא את האשכנזים שנהגו אפילו להקל כרבנו תם, בבת אחת כשבאו לארץ ישראל הכריעו להיפך?


והרחבתי בזה כאן:


(קישור בהודעה הבאה)

[ידידיה]

viewtopic.php?f=17&t=5781

[רוצה את כל היד]

להגיד שזה טעות, חלילה וחס, כי היו גדולים כאלה שכך סברו, ומי אנחנו שנאמר זאת. אבל להגיד שזה "דברי נביאות" או "דברים הצריכים ביאור", זה בודאי נכון. אי אפשר להסיק מזה מסקנות למעשה, וכל שכן [size=150]בדאורייתא[/size]. התורה לא בשמים היא. אין בזה ספק. אם נלך בדרך זו נבטל את כל התורה, למה לנו ספרי פוסקים ראשונים ואחרונים, הרי העולם הכריע.
ועוד, וכי לא מצאנו מנהגים ששונו על ידי גדולי ישראל, עיין שו"ת הרא"ש המפורסם, שמנהג שיש בו מכשול או שנראה לחכם שהוא טעות מבטלין אותו אך כשהונהג ע"פ גדולים. וכ"כ עוד.
וגם, שאין מנהג להתיר האסור, אלא לאסור המותר. רמב"ם הלכות שביתת עשור ג, ג. וכ"כ עוד ראשונים. וניחא ע"פ המנהג להחמיר בכניסת שבת. וכמנהגינו, אבל בצאת השבת. אתמהה.
ובודאי על כגון זה מפורסמת השמועה בשם הגר"ש רוזובסקי "לא מתים מקושיא". צריך לדעת לישב, אבל לא מחייב שהיא קושיא היותר גדולה מכל דברי הראשונים והאחרונים המפורשים. ועוד, שהמציאות היא קושיא הכי גדולה.
ואגב, בספר הנברשת שהיה מגדולי ירושלים לפני 100 שנה, כותב בספרו (דף כ כמדומני) שמסתכלים לצד המזרח, וגם הגרי"מ טיקוצנסקי אמר כן, ובודאי על זה סמכו. ואם זה כך, כי הם היו בזמן השתנות המנהג, והם הדור הקודם שקיבלו את פני הבאים מחו"ל ומהתפוצות, וכך סברו, בודאי שאפשר להקשות ולתרץ על דבריהם, וכל שכן כשכך מפורש במשנ"ב בביאור הלכה ובדעת הגר"א שמסתכלים במערב. ועוד, שבודאי שבדאורייתא עסקינן.

[ישראל אליהו]

המנהג הוא מכריע באופן מוחלט. ואין כאן שום ספק.
כבר הוכיח הגרב"ץ מדין תינוק שנולד בליל שבת חצי שעה אחרי השקיעה, שמלים אותו בשבת. ואעפ"י שלדעת ר"ת וכל הראשונים שעמו, עוברים על איסור דאורייתא!! לא חוששים, ומוכח שלא הוי אפילו ספק.

[רוצה את כל היד]

בודאי שהמנהג מכריע, ולא באתי לדבר על זה, אבל היינו לחומרא אבל לא לקולא (זה רמב"ם, יותר חשוב מכל האחרונים), ולא בדאורייתא.
גם הגרב"ץ סובר שיש להחמיר במוצ"ש כר"ת. עיין מאמר הגר"נ בן סניור בזה.

ואגב, בענין מילה, כדאי לדעת שדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר שדוחים ליום ראשון. והגר"מ פיינשטין כתב שמי שרוצה למול בשבת בודאי אין מוחין בידו, כי כך דעת הש"ע, וכל הראשונים. עיין אגרו"מ או"ח ח"ד סימן סב.

ועוד טוב לדעת, כי כיון שהמנהג הקדמון היה כר"ת, בודאי שעיקר כהמנהג הקדמון, ואיך אפשר לומר מנהג על חדשות. הרי אם הוא מנהג חדש, הוא נגד "ספק דאורייתא לחומרא" של מחלוקת הפוסקים בזה [אף שיש הכרעה כרוב ראשונים ושו"ע], ומנהג איסור לא משתרש.

ועוד, כי עיין בשו"ת מהרש"ל סימן ו, שכל דבר שנהגו בו "כל" ישראל, אי אפשר לשונתו אף אם כל ישראל ינהגו אחרת. וכדין טיפת דם כחרדל וכו', ע"ש, ולפי"ד הב"ח שכך הוא מנהג "כל ישראל" (כלשונו), וכן פשוט מדברי כל הראשונים שכך היה המנהג בזמנם (עיין בניק המיוחס לזה), אם כן אף בזה הוא הדין.

ועוד, שאחר המחילה לא השבתם לנו על הטענות ממקימי המנהג, והתורה לא בשמים היא. נא לברר היטב לפני שצועקים כצעקתך.

[ישראל אליהו]

דעת הגרב"ץ שאין צורך להחמיר, ראה הקדמת אול"צ ב'. ודעת רבו הגרע"ע שמי שאומר שצריך לחומרא לחכות לזמן ר"ת ראוי לנידוי.

הוכחתי היא ממי שסובר שמלים בשבת, וזה הוי קולא.

[יעקובי]

ר' רוצה,
מתי הנך מדליק נרות חנוכה?

[מחולת המחנים]

ר' רוצה,
מתי הנך מדליק נרות חנוכה?

viewtopic.php?p=197649#p197649
viewtopic.php?p=149253#p149253

[ידידיה]

בודאי שהמנהג מכריע, ולא באתי לדבר על זה, אבל היינו לחומרא אבל לא לקולא (זה רמב"ם, יותר חשוב מכל האחרונים), ולא בדאורייתא.
גם הגרב"ץ סובר שיש להחמיר במוצ"ש כר"ת. עיין מאמר הגר"נ בן סניור בזה.

ואגב, בענין מילה, כדאי לדעת שדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר שדוחים ליום ראשון. והגר"מ פיינשטין כתב שמי שרוצה למול בשבת בודאי אין מוחין בידו, כי כך דעת הש"ע, וכל הראשונים. עיין אגרו"מ או"ח ח"ד סימן סב.

ועוד טוב לדעת, כי כיון שהמנהג הקדמון היה כר"ת, בודאי שעיקר כהמנהג הקדמון, ואיך אפשר לומר מנהג על חדשות. הרי אם הוא מנהג חדש, הוא נגד "ספק דאורייתא לחומרא" של מחלוקת הפוסקים בזה [אף שיש הכרעה כרוב ראשונים ושו"ע], ומנהג איסור לא משתרש.

ועוד, כי עיין בשו"ת מהרש"ל סימן ו, שכל דבר שנהגו בו "כל" ישראל, אי אפשר לשונתו אף אם כל ישראל ינהגו אחרת. וכדין טיפת דם כחרדל וכו', ע"ש, ולפי"ד הב"ח שכך הוא מנהג "כל ישראל" (כלשונו), וכן פשוט מדברי כל הראשונים שכך היה המנהג בזמנם (עיין בניק המיוחס לזה), אם כן אף בזה הוא הדין.

ועוד, שאחר המחילה לא השבתם לנו על הטענות ממקימי המנהג, והתורה לא בשמים היא. נא לברר היטב לפני שצועקים כצעקתך.

אכן אנו מחזיקים במנהג כל ישראל כפי שכתב הב"ח ובמצב החושך שהם עשו מלאכות בתורת ודאי לילה, גם אנן כן, ולא לפני כן.

[נחמד]

למה אתה מתכוון?
הרי השיבו לטענה זו, שבארץ ישראל כשהגיעו מחו"ל לפה המשיכו לנהוג 72 דקות. ורק אחר כך נשתנה!

[ידידיה]

לא הבחנתי בשום ביסוס לטענה הנ"ל