אריך כתב: ונפלאתי על כך שאין פוצה פה שמדובר בהנהגה מיותרת. ואולי חששו אטו בלטות, אבל להעיר מיהא בעינן.
אריך כתב:ראיתי לנכון להעיר אודות המנהג המקובל בכל מקום שמקפידים לפרוס איזה הפסק בין פניו לרצפה בשעת הקידה, יש המביאים מגבות מהבית ויש המחלקים במרוכז דפים כלשהם, ואמת שבריצוף מאבן יש להקפיד בכך וכמ"ש בשו"ע קלא, ח, וכן בבלטות הישנות מסתבר שצריך כי פזורים שם אבני חצץ, אבל בריצופים החדשים שעשויים מגרניט פורצלן וכדומה שהם עשויים בתנור מאבקה, פסק המג"א (שם סק"כ) "ונ"ל דרצפת לבנים אין אסורה דאבן כתיב ולבנה לאו אבן היא כדכתיב ותהי להם הלבנה לאבן וכ"מ ברמב"ם ספ"ו מע"א ובריב"ל ח"א סי' נ"ג:", ואם כן אין שום טעם לנהוג כן (זולת במקומות שהשקיעו לרצף באבני שיש טבעי שהדר דינא דהוי אבן), ונפלאתי על כך שאין פוצה פה שמדובר בהנהגה מיותרת. ואולי חששו אטו בלטות, אבל להעיר מיהא בעינן.
יאיר1 כתב:אריך כתב:ראיתי לנכון להעיר אודות המנהג המקובל בכל מקום שמקפידים לפרוס איזה הפסק בין פניו לרצפה בשעת הקידה, יש המביאים מגבות מהבית ויש המחלקים במרוכז דפים כלשהם, ואמת שבריצוף מאבן יש להקפיד בכך וכמ"ש בשו"ע קלא, ח, וכן בבלטות הישנות מסתבר שצריך כי פזורים שם אבני חצץ, אבל בריצופים החדשים שעשויים מגרניט פורצלן וכדומה שהם עשויים בתנור מאבקה, פסק המג"א (שם סק"כ) "ונ"ל דרצפת לבנים אין אסורה דאבן כתיב ולבנה לאו אבן היא כדכתיב ותהי להם הלבנה לאבן וכ"מ ברמב"ם ספ"ו מע"א ובריב"ל ח"א סי' נ"ג:", ואם כן אין שום טעם לנהוג כן (זולת במקומות שהשקיעו לרצף באבני שיש טבעי שהדר דינא דהוי אבן), ונפלאתי על כך שאין פוצה פה שמדובר בהנהגה מיותרת. ואולי חששו אטו בלטות, אבל להעיר מיהא בעינן.
הערה נכונה, וגם אם העירוה יש לפרסמה, אך מן הראוי לשמוע את דעת גדולי ההוראה בענין.
[מלבד זאת אני הייתי ממשיך להביא מגבת, כדי לכל הפחות לא ללכלך את מכנסי השבת... וכן לא לגעת עם הידים ברצפה, שאולי יצטרכו לאחר מכן רחיצה]
אריך כתב:ראיתי לנכון להעיר אודות המנהג המקובל בכל מקום שמקפידים לפרוס איזה הפסק בין פניו לרצפה בשעת הקידה, יש המביאים מגבות מהבית ויש המחלקים במרוכז דפים כלשהם, ואמת שבריצוף מאבן יש להקפיד בכך וכמ"ש בשו"ע קלא, ח, וכן בבלטות הישנות מסתבר שצריך כי פזורים שם אבני חצץ, אבל בריצופים החדשים שעשויים מגרניט פורצלן וכדומה שהם עשויים בתנור מאבקה, פסק המג"א (שם סק"כ) "ונ"ל דרצפת לבנים אין אסורה דאבן כתיב ולבנה לאו אבן היא כדכתיב ותהי להם הלבנה לאבן וכ"מ ברמב"ם ספ"ו מע"א ובריב"ל ח"א סי' נ"ג:", ואם כן אין שום טעם לנהוג כן (זולת במקומות שהשקיעו לרצף באבני שיש טבעי שהדר דינא דהוי אבן), ונפלאתי על כך שאין פוצה פה שמדובר בהנהגה מיותרת. ואולי חששו אטו בלטות, אבל להעיר מיהא בעינן.
אריך כתב:יאיר1 כתב:אריך כתב:ראיתי לנכון להעיר אודות המנהג המקובל בכל מקום שמקפידים לפרוס איזה הפסק בין פניו לרצפה בשעת הקידה, יש המביאים מגבות מהבית ויש המחלקים במרוכז דפים כלשהם, ואמת שבריצוף מאבן יש להקפיד בכך וכמ"ש בשו"ע קלא, ח, וכן בבלטות הישנות מסתבר שצריך כי פזורים שם אבני חצץ, אבל בריצופים החדשים שעשויים מגרניט פורצלן וכדומה שהם עשויים בתנור מאבקה, פסק המג"א (שם סק"כ) "ונ"ל דרצפת לבנים אין אסורה דאבן כתיב ולבנה לאו אבן היא כדכתיב ותהי להם הלבנה לאבן וכ"מ ברמב"ם ספ"ו מע"א ובריב"ל ח"א סי' נ"ג:", ואם כן אין שום טעם לנהוג כן (זולת במקומות שהשקיעו לרצף באבני שיש טבעי שהדר דינא דהוי אבן), ונפלאתי על כך שאין פוצה פה שמדובר בהנהגה מיותרת. ואולי חששו אטו בלטות, אבל להעיר מיהא בעינן.
הערה נכונה, וגם אם העירוה יש לפרסמה, אך מן הראוי לשמוע את דעת גדולי ההוראה בענין.
[מלבד זאת אני הייתי ממשיך להביא מגבת, כדי לכל הפחות לא ללכלך את מכנסי השבת... וכן לא לגעת עם הידים ברצפה, שאולי יצטרכו לאחר מכן רחיצה]
הנך מתכוין שלא ללכלך את הפנים/טלית, כי פריסת ההפסק צריכה להיות בין הפנים לרצפה, ולא בין הברכיים לרצפה.
סענדער כתב:תסלחו לי על השאלה, אבל לא מצאתי מקור,
עד איזו מילה ב'עלינו' צריך להישאר במצב 'כורעים ומשתחוים'
ראיתי אנשים עושים כורעים אחת - שתיים,
וראיתי כאלו שהיה להם הרבה מה להגיד שם
בברכה המשולשת כתב:לכאורה הטעם לפריסת המגבת בכל ביכ"נ הוא משום לא פלוג
אריך כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה הטעם לפריסת המגבת בכל ביכ"נ הוא משום לא פלוג
כוונתך ל"לא פלוג חכמים"? מי קבע שלא פלוג, אולי פלוג אף פלוג?
ועל כל פנים, אף אם למעשה יש טעם למנהג הפריסה כדי שלא יבואו להקל בבית כנסת המרוצף בבלטות, ראוי לתלמידי חכמים לדעת אם מה שהם עושים זה מעיקר הדין או משום לא פלוג.
יאיר1 כתב:הרב ט'שזנר כותב בספר שערי הימים הנוראים, כמה טעמים. אמנם יתכן ויש מיני רצפה שמותר לכרוע עליהם, אך כדי שלא יטעו נהגו בכל מקום לפרוס מגבת.
עוד כתב, שכיון שתחת הרצפה יש בטון שאפשר שדינו כאבן, כיון שמחובר הכל חשיב שכורע על האבן, ולפי טעם זה אם יש שטיח הדבוק לרצפה, גם אסור לכרוע עליו.
אין לי את הספר תחת ידי כך שאיני זוכר אולי כתוב שם עוד ענין.
גם זו לטובה כתב:סענדער כתב:תסלחו לי על השאלה, אבל לא מצאתי מקור,
עד איזו מילה ב'עלינו' צריך להישאר במצב 'כורעים ומשתחוים'
ראיתי אנשים עושים כורעים אחת - שתיים,
וראיתי כאלו שהיה להם הרבה מה להגיד שם
יש בזה מנהגים שונים, ואכן רבים נבוכים בזה, כמו בהרבה דברים אשר אין בהם נפקותא כ"כ, ולכן גם אין מנהג כ"כ ברור, אולם המון העם חייב לקבל הוראה ברורה, ואכמ"ל.
אריך כתב:יאיר1 כתב:הרב ט'שזנר כותב בספר שערי הימים הנוראים, כמה טעמים. אמנם יתכן ויש מיני רצפה שמותר לכרוע עליהם, אך כדי שלא יטעו נהגו בכל מקום לפרוס מגבת.
עוד כתב, שכיון שתחת הרצפה יש בטון שאפשר שדינו כאבן, כיון שמחובר הכל חשיב שכורע על האבן, ולפי טעם זה אם יש שטיח הדבוק לרצפה, גם אסור לכרוע עליו.
אין לי את הספר תחת ידי כך שאיני זוכר אולי כתוב שם עוד ענין.
לומר על בטון שדינו כאבן אינו נראה כלל, דמאי שנא בטון מלבינה, שניהם עשויים מאבק. ופשוט שכוונת המג"א לומר שרק אבן שהיא גוש אחד באופן טבעי אסור.
סענדער כתב:גם זו לטובה כתב:סענדער כתב:תסלחו לי על השאלה, אבל לא מצאתי מקור,
עד איזו מילה ב'עלינו' צריך להישאר במצב 'כורעים ומשתחוים'
ראיתי אנשים עושים כורעים אחת - שתיים,
וראיתי כאלו שהיה להם הרבה מה להגיד שם
יש בזה מנהגים שונים, ואכן רבים נבוכים בזה, כמו בהרבה דברים אשר אין בהם נפקותא כ"כ, ולכן גם אין מנהג כ"כ ברור, אולם המון העם חייב לקבל הוראה ברורה, ואכמ"ל.
ומה ההוראה, תנו מקורות בבקשה .
גם זו לטובה כתב:סענדער כתב:תסלחו לי על השאלה, אבל לא מצאתי מקור,
עד איזו מילה ב'עלינו' צריך להישאר במצב 'כורעים ומשתחוים'
ראיתי אנשים עושים כורעים אחת - שתיים,
וראיתי כאלו שהיה להם הרבה מה להגיד שם
יש בזה מנהגים שונים, ואכן רבים נבוכים בזה, כמו בהרבה דברים אשר אין בהם נפקותא כ"כ, ולכן גם אין מנהג כ"כ ברור, אולם המון העם חייב לקבל הוראה ברורה, ואכמ"ל.
מנהגי וורמייזא סימן קמ כתב:ונופלים על פניהם נגד הקרקע ואומרים בק"ר ואנחנו כורעים ומשתחוים ומודים לפני מלך מ"ה הקב"ה ועומדין תכף
גם זו לטובה כתב:למה העולם רגילים לקת דף או מגבת וכד', הא לכ' סגי להפסיק בטלית גדול בין הפנים לרצפה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים