הגאון רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק זצ"ל - אור שמח ומשך חכמה

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 13, 2012 12:36 am

בשנת תרע"ט התפרסמה שמועה בעיתונות היהודית כי הגרמ"ש נרצח! מספד גדול התקיים בירושלים ומאמרי הערכה הופיעו בעיתונות. רבינר בספרו מביא מספד שכתב עליו ר' ישראל אבא ציטרון (קטרוני) מי שכיהן כרבה של פ"ת, וחתנו של הרוגצ'ובער. (ומשם הציטוט שבכותרת האשכול). בספר של ברגמן אין מילה על הסיפור.

אני מחפש חומר כתוב ע"כ ואודה לכל עזרה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 13, 2012 2:18 am

ב'מן המקור' של קלוגר פורסם כרוז זה

: מןן המקור.jpg (148.37 KiB) נצפה 5085 פעמים

קלוגר שכנראה לא ידע מהסיפור דלעיל, בדק מתי נפטר האו"ש (תרפ"ו) ולפי"ז קבע את תאריך הכרוז, אבל פשוט שהוא מדבר על השמועה הנזכרת. והכרוז הוא משנת תרע"ט!

זאגער ישן · הודעהעל ידי **זאגער ישן** » ג' נובמבר 13, 2012 2:42 am

איש_ספר כתב:קלוגר שכנראה לא ידע מהסיפור דלעיל, בדק מתי נפטר האו"ש (תרפ"ו) ולפי"ז קבע את תאריך הכרוז, אבל פשוט שהוא מדבר על השמועה הנזכרת. והכרוז הוא משנת תרע"ט!

ומן התימה על קלוגר, הרי האו"ש נפטר בד' אלול תרפ"ו, ומודעה זו היא מער"ח סיון!
אגב, רק בתרע"ט ותרפ"ו חל ער"ח סיון ביום ה', ולא בכל השנים שביניהם.

מי זה ר' יהושע צערווינסקי?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 13, 2012 2:45 am

דמות מעניינת מאד. מגיד מישרים. חיבר כמה ספרים.
לאחרונה נדפס בית הלוי חדש עה"ת ושם בסוף מובא מכת"י של ר' יהושע שהבית הלוי אמר לו איזה רעיון שבגלל המסר הנוקב שלו השמיט אותו מהספר. כמדומה שהיה קודם בישורון.
בנו היה ר' ישראל צורבא, מייסד ארגון אז"י =ארגון זקני ישראל ועוד מפעלים ססגנונים כיו"ב.

זאגער ישן · הודעהעל ידי **זאגער ישן** » ג' נובמבר 13, 2012 2:50 am

ייש"כ.

* * *
מצאתי את זה, ושם כתב ג"כ שמודעה זו פורסמה בתרע"ט.

: אוצר הידיעות.png (37.87 KiB) נצפה 5080 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' נובמבר 13, 2012 3:00 am

איש_ספר כתב:דמות מעניינת מאד. מגיד מישרים. חיבר כמה ספרים.
לאחרונה נדפס בית הלוי חדש עה"ת ושם בסוף מובא מכת"י של ר' יהושע שהבית הלוי אמר לו איזה רעיון שבגלל המסר הנוקב שלו השמיט אותו מהספר. כמדומה שהיה קודם בישורון.
בנו היה ר' ישראל צורבא, מייסד ארגון אז"י =ארגון זקני ישראל ועוד מפעלים ססגנונים כיו"ב.

: V01_125.jpg (26.87 KiB) נצפה 5076 פעמים

: V01_126.jpg (38.87 KiB) נצפה 5076 פעמים

מתוך האנצי' של תדהר.

וכאן ערך של בנו (על שינוי שמו באה הודעה מיוחדת באחד הכרכים הבאים...)
http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/1/184?search[]=%D7%A6%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99
---
זאגר, יש"כ על המר"מ. ותודה על כל הודעותיך הנעימות כאן.

יתר10 · הודעהעל ידי **יתר10** » ג' נובמבר 13, 2012 11:37 pm

עיתון היינט 20.04.1919 כ ניסן תרע"ט
הצפירה א' אייר תרע"ט תחת הכותרת ועידת המזרחי (דרך אגב, מצאתי שם הדברים האלו: ההתנגדות של ה"שלומים" תחדל במשך הזמן, מפני שהיהודים החרדים יוכחו סוף סוף שאין להם דרך אחרת בלתי אם להספח על ה"מזרחי"...)
הדביר סיון-תמוז תרע"ט
הדביר הגאון רבי מאיר השמחה הכהן חי!

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' נובמבר 14, 2012 1:25 am

יש"כ של יתר.
מה שלא עלה בידי למצוא זה את ההבהרה בעיתון היינט על שמועת השווא.
מפליא הדבר שגם כעבור חודש ימים, עדין חשבו בירושלים שיש ממש בשמועה וערכו את ההספד הנזכר מעלה.

בני ברקי · הודעהעל ידי **בני ברקי** » ש' מאי 11, 2013 11:25 pm

ישנו סיפור מפורסם על האו"ש שבילדותו למד רק קצות ונתיבות עד שפגש אחד מגדולי הדור שהציע לו ללמוד חומש רש"י
התחיל האו"ש ללמוד חומש רש"י ואמר שרשי אחד על התורה יותר גאוני מכל הקצות והנתיבות וכך זכינו למשך חכמה
איזה רש"י מדובר???

פניני · הודעהעל ידי **פניני** » א' מאי 12, 2013 8:04 am

ראה במשך חכמה של קופרמאן כמדומה לי בין ספר ויקרא לדברים

המשתמש ה-500 · הודעהעל ידי **המשתמש ה-500** » א' יולי 14, 2013 11:28 pm

האם קיימים כיום בעולם צאצאים של ה"אור שמח"?

ציטרון · הודעהעל ידי **ציטרון** » ב' יולי 15, 2013 12:04 am

לאור שמח היתה בת יחידה שנישאה לר' אברהם לופטביר. לאחר חתונתה חלתה מאד וזמן מה אח"כ נפטר רא"פ בקציו"ש והבת טופלה ע"י הוריה בביתם. הם לא זכו לצאצאים. לאחר פטירתו של האור שמח ציווה הרוגצ'ובר להניח את מיטתו לזמן קצר בבית, כנהוג אחר מי שנפטר ערירי, ל"ע.

5389090 · הודעהעל ידי **5389090** » ב' יולי 15, 2013 12:12 am

אם מדברים מבעל האור שמח זיע"א יש כאן לעורר מעניניא דיומא מה שחזה ברוח קדשו וכתבו שחור על גבי לבן את ההלוך להתחרש בימיו השואה האיומה ושהכל יתחיל '''מברלין'''.

וז"ל משך חכמה ויקרא פרק כו

(מד) ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני ה' אלקיהם. הענין הוא, שנתבונן קצת בדרכי ההשגחה העליונה קצת מה שיוכל להבין. וזה, כי כאשר גזרה החכמה העליונה אשר ישראל יתנודדו בארצות, שנים רבות מאוד מאוד, עד זמן אשר חקקה המטרה האלקית, אשר לבא לפומא לא גליא, חשבה אופנים ותחבולות אשר ישראל יתקיימו לגוי ולא יתבוללו בעמים. והעירה על זה גדולי האומה לעשות בזה גדרים סייגים, אשר האומה תתקיים בשאון גלי הים ולא תטבע במצולות הסער השוטף ברוח אמיץ וכביר.

והנה הראשון המורה דרך ומלמד ראשי האומה הוא אבינו הזקן יעקב, אשר ראה את אשר יקרה אותנו באחרית הימים, חשב אשר אם יהיה שבעים איש בגוי חזק ואמיץ כמצרים מלפנים, הלא יתבוללו ויתבטלו אחד ברבבות רבבה. חשב תחבולה ועצה, אשר בניו יהיו מצויינים שם בבגדיהם ובשמותם. ולכן היו ישראל לגוי בפני עצמו. ואם היה יעקב, אבי כל שבטי ישראל, קבור שם, הלא היו מתיאשים מארץ כנען והיו משתקעים במצרים ומחשיבים אותה לארץ מולדתם, והיה בטל יעוד האלקי עליהם, כי לא יהיה זרע אברהם רק חלק אחד מעם מצרים. לכן צוה בכל עוז לקבור אותו בארץ כנען (בראשית מז, כט - לא), וידעון כי אבות האומה ויחוסה הוא בארץ כנען [שכאשר ידעו מעלתו, היו משתוקקים לקוברו וחשבוהו כאשר הוא למזבח, כמו שאמרו מה מזבח מכפר וכו'. ועיין במדרש שלא יעשו אותו עבודה זרה, יעויין שם].

ובזה נקבע בנפש בניו קישור טבעי להשתוקק אל ארץ אבותיהם ולחשוב עצמם כגרים. וזה (דברים כו, ה) "ויגר שם" - מלמד שלא ירד יעקב אבינו להשתקע אלא לגור שם (ספרי שם). פירוש, מלמד לדורות בכל גלות וגלות ההנהגה, שידעון שלא ירדו להשתקע רק לגור עד בוא קץ הימין, ויהיו נחשבים בעיני עצמם לא כאזרחים. וכן צוה יוסף (בראשית נ, כה) "פקד יפקד (א - להים אתכם, והעליתם את עצמותי מזה"). וכן כל השבטים, שבזה הניחו שורש גדול בלבב ישראל. ולכן (שמות א, יב) "ויקוצו מפני בני ישראל" - שהיו נחשבים בעיניהם כקוצים (סוטה יא, א) - שכמו שהקוץ אינו נסבך ועושה שרשים בשאר נטעים ואילנות, כן היו נחשבים ישראל, שלא דימו את עצמם למצרים והיו נפרדים בתכונותיהם ובהרגשתם, עד כי היו בעיני המצרי כקוץ. ומזה למדו גדולי האומה - ובראשם עזרא ואנשי כנסת הגדולה - שגדרו וסייגו האומה בי"ח דבר, להיבדל מן הגויים בכל דרכיהם, שידעו ישראל כי הוא אכסנאי וגר בארץ נכריה, והוא כשתילי זיתים שאינו מתערב עם הרכבה אחרת. ולכן אמרו בירושלמי שאפילו אליהו אינו יכול לבטל. פירוש, כל זמן שלא בא הגואל ויפסק שעבוד מלכיות, אפילו בא המבשר ואמר כי תיכף יבא, לא יבטלו, שהם הם הדברים המקיימים להאומה בגולה, ומזכירים אותו שהוא ישראל והוא בארץ לא לו.

והנה מעת היות ישראל בגויים, ברבות השנים, אשר לא האמינו כל יושבי תבל כי יתקיימו באופן נפלא אשר לא ישער מחשבת אדם משכיל, היודע קורות הימים והמצולות אשר שטפו באלפי שנים על עם המעט והרפה כח וחדל אונים [אשר זה לבד גם כן מופת נפלא וגדול על קיום האומה למטרה נשגבה אלקית, אשר נתנבאו עליה הקדמונים].

הנה דרך ההשגחה כי ינוחו משך שנים קרוב למאה או מאתיים. ואחר זה יקום רוח סערה, ויפוץ המון גליו, וכלה יבלה יהרוס ישטוף לא יחמול, עד כי נפזרים בדודים, ירוצו יברחו למקום רחוק, ושם יתאחדו, יהיו לגוי, יוגדל תורתם, חכמתם יעשו חיל, עד כי ישכח היותו גר בארץ נכריה, יחשוב כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד. שם יבא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש - "יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת"!

ככה יחליף מצב הישראלי וקיומו בעמים, כאשר עין המשכיל יראה בספר דברי הימים. וזה לשתי סיבות: לקיום הדת האמיתי וטהרתו, ולקיום האומה. כי כאשר ינוח ישראל בעמים יפריח ויגדל תורתו ופלפולו, ובניו יעשו חיל, יתגדרו נגד אבותיהם, כי ככה חפץ האדם אשר האחרון יחדש יוסיף אומץ מה שהיה נעלם מדור הישן. וזה בחכמות האנושית, אשר מקורן מחצבת שכל האנושי, והנסיון בזה יתגדרו האחרונים יוסיפו אומץ, כאשר עינינו רואות בכל דור. לא כן הדת האלוקי הניתן מן השמים, ומקורו לא על ארץ חוצב. הלא אם היה בארץ ישראל מלפנים, הלא היה להם להתגדר בתיקון האומה כל אחד לפי דורו - בית דין הגדול היה יכול לבטל את דברי בית דין הקודם. ומה שנדרש ב - י"ג מידות, אף בית דין קטן היה יכול להראות אופן הישר בעיניהם. וראה ביום הכיפורים לענין שעורים מה שאמרו, שבדיני נפשות הוא כל אחד כפי הסכם חכמי דורו איזה שעור קצוב, יעויין שם. ומלבד זה היה תמיד הופעה אלקית רוחנית, מלבד מקדש ראשון, ששרה עליהם הרוח, והיו נביאים ובני נביאים, ואסיפת בעלי חכמה והטהרה המוכשרים לזה, כאשר כתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה, והיה אורים ותומים. אף במקדש שני אמרו ששם שואבים רוח הקודש, והיה גלוי אור אלקי תמיד חופף, אשר לא ידעו הדור מלפנים. ומההנהגה של האומה בענינים הזמניים, כאשר היה המשפט מסור להם לדון להוראת שעה, שהשעה היה צריכה לכך.

לא כן בגולה, שנתמעט הקיבוץ והאסיפה בלימוד התורה, שמטעם זה אין רשות לשום בית דין לחדש דבר, כמו שכתב הרמב"ם בהקדמתו לספר משנה תורה, ואין שום חוזה ונביא, ומחיצה של ברזל מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. כך היה דרכה של האומה, שכאשר יכנסו לארץ נכריה, יהיו אינם בני תורה, כאשר נדלדלו מן הצרות והגזירות והגירוש, ואח"כ יתעורר בהם רוח אלקי השואף בם להשיבם למקור חוצבו מחצבת קדשם, ילמדו, ירביצו תורה, יעשו נפלאות, עד כי יעמוד קרן התורה על רומו ושיאו. הלא אין ביד הדור להוסיף מה, להתגדר נגד אבותם! מה יעשה חפץ האדם העשוי להתגדר ולחדש? יבקר ברעיון כוזב את אשר הנחילו אבותינו, ישער חדשות בשכוח מה היה לאומתו בהתנודדו בים התלאות, ויהיה מה. עוד מעט ישוב לאמר "שקר נחלו אבותינו", והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן. יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף מקלקלתא ולא יליף מתקנא, יחשוב כי '''ברלין''' היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם כמתוקנים לא עשיתם. "ואל תשמח ישראל אל גיל כעמים" (הושע ט, א).

אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו יניחהו לגוי מרחוק אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשנו, ולשונות זרים כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ה', אשר ניבאו על גזע ישי באחרית הימים. ובטלטולו ישכח תורתו, עומקה ופלפולה, ושם ינוח מעט, יתעורר ברגש קודש, ובניו יוסיפו אומץ, ובחוריו יעשו חיל בתורת ה', יתגדרו לפשט תורה בזה הגבול, אשר כבר נשכחה, ובזה יתקיים ויחזק אומץ. כה דרך ישראל מיום היותו מתנודד - פוק חזי אמירות דברים בספר אור זרוע סוף הלכות תפילה בתשובה מר"א מביהם ז"ל מעמד האומה בארצות פר"א, יעויין שם!

וזה "לא מאסתים" - מיאוס הוא על שפלות האומה בתורה והשכלה הרוחנית המופעת מתורתנו הכתובה והמסורה. "לא געלתים" - הוא על גיעול ופליטה ממקום למקום. "לכלותם" - הוא על הגלות שזה גיעול וכליון חרוץ להאומה. "להפר בריתי אתם" - הוא על שכחות התורה. רק "כי אני ה' א - לקיכם", רצונו לומר, שהגיעול והמיאוס הוא סיבה שאני ה' א - לקיהם. אבל לא מיאוס וגיעול מוחלטת "לכלותם ולהפר בריתי אתם" חלילה. שעל ידי זה יתגדל שמו ויתקיים גוי זרע אברהם, זרע אמונים, ראוי ועומד לקבל המטרה האלקית, אשר יקרא ה' לנו באחרית הימים בהיות ישראל גוי אחד בארץ, והיה ה' אחד ושמו אחד. ויש לנו בזה דברים רבים ואכמ"ל.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ב' יולי 15, 2013 12:44 am

אמרו עליו על האו"ש, שי"ח שנה למד י"ח שעות כל יום, וכך צמח להיות האו"ש.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ד' אוקטובר 16, 2013 10:34 pm

ציטרון כתב:לאור שמח היתה בת יחידה שנישאה לר' אברהם לופטביר. לאחר חתונתה חלתה מאד וזמן מה אח"כ נפטר רא"פ בקציו"ש והבת טופלה ע"י הוריה בביתם. הם לא זכו לצאצאים. לאחר פטירתו של האור שמח ציווה הרוגצ'ובר להניח את מיטתו לזמן קצר בבית, כנהוג אחר מי שנפטר ערירי, ל"ע.

פרט בלתי ידוע בענין נישואי הבת של האור שמח מצאתי אצל מי שלמד בדווינסק תחת חסותו של רמ"ש וכה כתב ר' שמואל ליב ילוב ז"ל (אב"ד בעיר סיראקיוז נ.י.) בס' שלמי שמואל עמ' תיב:

לבסוף נתגרשה מבעלה ונשארה בבית אביה

האם ידוע על כך? לפי"ז מוזר בעיני מה שבספרים זרע אברהם (שו"ת וחידושים) שהוציא הגר"מ זמבא לזכר נשמת חתנו של הגרמ"ש מוזכר המנוח בדף השער כחתנו של רמ"ש! מה פשר הדבר?

עתניאל בן קנז

הגהמ כתב:
ציטרון כתב:לאור שמח היתה בת יחידה שנישאה לר' אברהם לופטביר. לאחר חתונתה חלתה מאד וזמן מה אח"כ נפטר רא"פ בקציו"ש והבת טופלה ע"י הוריה בביתם. הם לא זכו לצאצאים. לאחר פטירתו של האור שמח ציווה הרוגצ'ובר להניח את מיטתו לזמן קצר בבית, כנהוג אחר מי שנפטר ערירי, ל"ע.

פרט בלתי ידוע בענין נישואי הבת של האור שמח מצאתי אצל מי שלמד בדווינסק תחת חסותו של רמ"ש וכה כתב ר' שמואל ליב ילוב ז"ל (אב"ד בעיר סיראקיוז נ.י.) בס' שלמי שמואל עמ' תיב:
לבסוף נתגרשה מבעלה ונשארה בבית אביה

האם ידוע על כך? לפי"ז מוזר בעיני מה שבספרים זרע אברהם (שו"ת וחידושים) שהוציא הגר"מ זמבא לזכר נשמת חתנו של הגרמ"ש מוזכר המנוח בדף השער כחתנו של רמ"ש! מה פשר הדבר?

אני חושב שלא נתגרשה, אלא מחמת מחלתה חזרה לבית אביה ושם טיפלו בה (עוד טרם שבעלה נפטר).

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ה' אוקטובר 17, 2013 3:16 pm

אדמו"רי גור, האמרי אמת הבית ישראל והלב שמחה, זצ"ל הגו באופן קבוע במשך חכמה.
כמדומני שאחד מהם הפליג לגבי מה שכתב המשך חכמה בשער ספרו,
"חובר ברצון אבינו שבשמים".

בפשטות זה דומה לחובר בעזרת השי"ת.
אבל הם ראו בזה אמירה גבוהה יותר, שרמ"ש חש בפנימיותו שקיבל כביכול הסכמה מהקב"ה על ספרו.
זה היה ברצון ה'.

הרבי הבית ישראל אמר שבג' מקומות הוא חולק על המשך חכמה.
אחד מהם זה שאין דין בן סורר ומורה בירושלים וביאר האו"ש כי יש שם הרבה בשר של קדשים ואין להאשימו.
אבל הרבי בית ישראל כתב שיש לומר הפוך, שבשר קדשים לא יגשם אותו ולא נורא שאוכל תרטימר בשר מבשר קדשים ולכן לא נהיה בן סו"מ.

אני לא זוכר את ב' המקומות האחרים שהשיג עליו.

ב' פולמוסים יש לגבי האור שמח, האחד מה בדיוק היה עם החפץ חיים באיזו אסיפה והאם שייך שהקפיד על הח"ח כפי שכמה מביאים.
והשני, האם נטה להמזרחי, שלפי הרב מיימון מספר שבא לקבל ממנו מכתב לטובת יישוב הארץ וישב מיד לכתוב לו את מכתב התמיכה, כדי שלא יבואו עסקנים ולא יאפשרו לו לכתוב. משהו כזה.

גם מפורסם המופת של המשך חכמה עם הנהר שסיפר ראש השב"כ הידוע איסר הראל.
נדמה לי שהמופת הגדול ביותר היה שהרב החסידי של דווינסק, הגאון הרוגטשובי זצ"ל, הכיר בגדלותו התורנית האדירה של המשך חכמה ושלא כמנהגו, שיבחו ולא קטלו כפי שנהג עם הרבה רבנים ואפילו גדולים.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' אוקטובר 24, 2013 4:11 am

הגהמ כתב:פרט בלתי ידוע בענין נישואי הבת של האור שמח מצאתי אצל מי שלמד בדווינסק תחת חסותו של רמ"ש וכה כתב ר' שמואל ליב ילוב ז"ל (אב"ד בעיר סיראקיוז נ.י.) בס' שלמי שמואל עמ' תיב:
לבסוף נתגרשה מבעלה ונשארה בבית אביה

האם ידוע על כך? לפי"ז מוזר בעיני מה שבספרים זרע אברהם (שו"ת וחידושים) שהוציא הגר"מ זמבא לזכר נשמת חתנו של הגרמ"ש מוזכר המנוח בדף השער כחתנו של רמ"ש! מה פשר הדבר?

נזדמן לידי הביוגרפיה שכ' ר"א ברגמן על רמ"ש (שכנראה 'מיוסד' ברובו על זה של רבינר) וראיתי שהוא מביא הגירסא שרמ"ש הציע לחתנו לגרש בתו שחלתה מחלה אנושה והוא סירב מחמת שלא רצה להיפרד מחותנו רמ"ש. ולמטה בהערה מביא ר"א ברגמן מספרו של ר' ילוב מה שהבאתי למעלה. (דרך אגב, ראיתי בספרו של ר' ילוב שכ' המחבר שלצורך הדפסתו שהה בבני ברק משך כמה חדשים והכיר תודה להרמ"צ ברגמן על עזרתו במשך אותה התקופה.)

ואולם שוחחתי עם זקן אחד שליט"א מתלמידיו המקורבים של רי"י רודרמן ר"י נר ישראל ואמר לי שרבו זה הכיר הר' אברהם לופטביר אישית וגירסתו של ר' שמואל ילוב שגויה במח"כ והנכון הוא שבתו של רמ"ש חלתה בחולי הנפש עד שא"א היה לפטרה בגט, ואמנם הציעו לו חבריו של ר' אברהם לקחת היתר מאה רבנים כדי לישא אחרת והוא אכן סירב מטעם הנזכר.

אום אני חומה

בני ברקי כתב:ישנו סיפור מפורסם על האו"ש שבילדותו למד רק קצות ונתיבות עד שפגש אחד מגדולי הדור שהציע לו ללמוד חומש רש"י
התחיל האו"ש ללמוד חומש רש"י ואמר שרשי אחד על התורה יותר גאוני מכל הקצות והנתיבות וכך זכינו למשך חכמה
איזה רש"י מדובר???

הובא במוסף שב"ק (כי תצא תשעה) בשם ר' ברל ברקוביץ' מלונדון ששמע מסבו ר' יוסף אדלר מטורדא זצ"ל ששמע מהאו"ש עצמו:
לדבריו, האו"ש עסק בילדותו ב'תומים' (ולא בקצות ונתיבות), כי 'בדף אחד של התומים יש יותר חריפות מאשר בכל פירוש רש"י על התורה'... אותו גדול הוכיחו על פניו והודיע לו שבשנה הבאה הוא חוזר לכאן ויבחן אותו על כל הרש"י על התורה.
לשנה האחרת חזר אותו גדול, ואז אמר לו הנער שלהיפך- בהערה אחת של רש"י יש יותר חכמה מאשר כל התומים... והביא דוגמא מרש"י ישן (אינו לפנינו) עה"פ 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלוקיך לכל נדר' כתב רש"י: 'לרבות הבמות', מה הוקשה לרש"י? כי לכאורה טפי הול"ל 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב לכל נדר (מעשה האיסור) בית ה' אלוקיך' (מקום האיסור),או 'לא תביא בית ה' אלוקיך (מקום האיסור) אתנן זונה ומחיר כלב לכל נדר' (החפצא של האיסור), אבל מה הפשט 'בית ה' אלוקיך לכל נדר'?? תירץ רש"י לרבות הבמות, שהוא בית ה' רק לעניין נדרים ונדבות אך לא לקרבנות חובה! מכאן הוציא רש"י את הדין ולכן העתיק את כל הדיבור המתחיל הארוך, וכעת תבין מדוע אני אומר שבהערה אחת של רש"י יש יותר חכמה מכל התומים...

חובב_ספרים

מתפעל כתב:והשני, האם נטה להמזרחי, שלפי הרב מיימון מספר שבא לקבל ממנו מכתב לטובת יישוב הארץ וישב מיד לכתוב לו את מכתב התמיכה, כדי שלא יבואו עסקנים ולא יאפשרו לו לכתוב. משהו כזה.

לדברי מיימון הרבה רבנים תמכו במסרחי הגם שאף אחד זולתו אינו יודע מזה כלום למרות עדותו הברורה מה שהם אמרו לו בעצמם.

מתפעל כתב:גם מפורסם המופת של המשך חכמה עם הנהר שסיפר ראש השב"כ הידוע איסר הראל.

לפני כעשרים וחמש שנים הייתי אצל אחד בארה"ב והיה אצלו בחור רוסי מדווינסק שהוא היה מקרב [איני יודע הסוף אבל באותו שעה עדיין לא בגדר בעל תשובה]. הוא סיפר לי המעשה עם הנהר ואמר לי שהוא שמע זה בתחילה מסבתא שלו וחשב שזה רק סיפורי סבתא אבל הוא התעניין אצל כמה זקנים וזה היה מעשה מפורסם אצל כולם.

בברכה המשולשת

איני מתייחס לגידופים, אבל לגבי האו"ש אין צריכים לעדותו של הריל"מ ולא לעדויות סותרות, שכן יש בידינו התייחסויות מפורשות של האו"ש עצמו.

מה שנכון נכון

המכתב של רמ"ש הוא לפנינו, אך אין בו תמיכה בתנועת המזרחי, אלא במצות ישוב א"י [לכל היותר בקה"י]. ויש סוברים שאיכא בינייהו.

בברכה המשולשת

ואכן לא טענתי שיש בו תמיכה במזרחי. טענתי שכדי לברר את דעת האו"ש יש להתבסס בעיקר על מה שכתב בעצמו ולא על עדויות לצד זה או לצד אחר.

מה שנכון נכון

בברכה המשולשת כתב:ואכן לא טענתי שיש בו תמיכה במזרחי. טענתי שכדי לברר את דעת האו"ש יש להתבסס בעיקר על מה שכתב בעצמו ולא על עדויות לצד זה או לצד אחר.

אם כך מה פירוש "לגבי האו"ש אין צריכים לעדותו של הריל"מ ולא לעדויות סותרות, שכן יש בידינו התייחסויות מפורשות של האו"ש עצמו". הלא ההודעה שעליה הגבת עסקה ביחסו של רמ"ש למזרחי, ולגבי זה אין דברים מפורשים מרמ"ש ו'צריכים' אנו לסיפורי מימון או לעדויות הסותרות.

בברכה המשולשת

פירוש דברי (שלא חשבתי שניתן לפרשם אחרת) הוא שאין אנו יודעים מה היה יחסו של האו"ש למזרחי, כי אין לנו מקורות בזה ממנו, ולכן אין להתעסק עם כל העדויות מכל הצדדים (שטבען למשוך את העובדות לכיוון מסויים- כל אחד לכיוונו הוא ...) אלא רק עם מה שכתב האו"ש עצמו- ביחס לנושאים המשיקים לשאלה.

(ועיקר הטעם שהגבתי היה בשל הגידופים - כפי שכתבתי בתחילת ההודעה)

כנסת ישראל

אום אני חומה כתב:
בני ברקי כתב:ישנו סיפור מפורסם על האו"ש שבילדותו למד רק קצות ונתיבות עד שפגש אחד מגדולי הדור שהציע לו ללמוד חומש רש"י
התחיל האו"ש ללמוד חומש רש"י ואמר שרשי אחד על התורה יותר גאוני מכל הקצות והנתיבות וכך זכינו למשך חכמה
איזה רש"י מדובר???

הובא במוסף שב"ק (כי תצא תשעה) בשם ר' ברל ברקוביץ' מלונדון ששמע מסבו ר' יוסף אדלר מטורדא זצ"ל ששמע מהאו"ש עצמו:
לדבריו, האו"ש עסק בילדותו ב'תומים' (ולא בקצות ונתיבות), כי 'בדף אחד של התומים יש יותר חריפות מאשר בכל פירוש רש"י על התורה'... אותו גדול הוכיחו על פניו והודיע לו שבשנה הבאה הוא חוזר לכאן ויבחן אותו על כל הרש"י על התורה.
לשנה האחרת חזר אותו גדול, ואז אמר לו הנער שלהיפך- בהערה אחת של רש"י יש יותר חכמה מאשר כל התומים... והביא דוגמא מרש"י ישן (אינו לפנינו) עה"פ 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלוקיך לכל נדר' כתב רש"י: 'לרבות הבמות', מה הוקשה לרש"י? כי לכאורה טפי הול"ל 'לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב לכל נדר (מעשה האיסור) בית ה' אלוקיך' (מקום האיסור),או 'לא תביא בית ה' אלוקיך (מקום האיסור) אתנן זונה ומחיר כלב לכל נדר' (החפצא של האיסור), אבל מה הפשט 'בית ה' אלוקיך לכל נדר'?? תירץ רש"י לרבות הבמות, שהוא בית ה' רק לעניין נדרים ונדבות אך לא לקרבנות חובה! מכאן הוציא רש"י את הדין ולכן העתיק את כל הדיבור המתחיל הארוך, וכעת תבין מדוע אני אומר שבהערה אחת של רש"י יש יותר חכמה מכל התומים...

לא רש"י אלא ספרי. כמובא במש"ח על אתר
משך חכמה דברים פרק כג
לכל נדר. "נדר" - פרט לדבר הנדור. כשהוא אומר "לכל נדר" - לרבות במה (ספרי). פירוש, דמצאנו גבי בעל מום "נדבה תעשה אותו ולנדר לא ירצה" (ויקרא כב, כג), דנדבה הוי קדשי בדק הבית ונדר קדשי מזבח (ספרי שם). לכן יכול גם כאן שלבדק הבית מותרים. אבל כיון דדריש (ספרי) מ"בית ה'" שאסור לעשותם ציפויים למזבח, אם כן למה כתב "נדר". לזה אמר פרט לדבר הנדור, פירוש דוקא שהיה מעיקרא חולין, אבל כי היה קודם קודש, אף באופן דמה שנותן להזונה הוי מתנה, וכמו קדשים קלים לר' יוסי הגלילי (קידושין נב, ב) דממון בעלים, או בממנה זונה על פסחו, בכל זאת כיון דנדור הוי, לא נאסר. ודוקא שיהיה אתנן זונה נדור אחר כך פסול להקריבם.
ויש כאן זרות, שלפי הענין היה לאמר "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב לכל נדר בית ה' אלקיך", או "לא תביא בית ה' אלקיך אתנן זונה וכו'", ולמה הפסיק בשם המקום בנשוא הענין. לכן דרשו "בית ה' אלקיך" ל"כל נדר", פירוש, שאינו "בית ה'" לדברים של חובה רק לנדרים, וגם שם "לא תביא", וכמו שאמרו בפרק קמא דמגילה (ט, ב): זה הכלל, כל שהוא נידר ונידב - קרב בבמה, וכל שאינו נידר ונידב - אינו קרב בבמה. וצריך לומר כמו שהוא בספרי "לכל נדר" - לרבות הבמה, שמזה עיקר הדיוק. וזה כוונה שניה בפסוק כדרך חז"ל. עוד נלמד לעיל בשופטים (יז, א) מקרא ד"לא תזבח וכו' כי תועבת", יעויין שם בספרי, דמרבה אתנן ומחיר מ"תועבה". והך קרא (שופטים יז, א) בבמה משתעי, כמפורש בגמרא בכורות יד, ב:

אום אני חומה

אכן במוסף שב"ק צוין שמקור הרש"י הוא מהספרי

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' ספטמבר 18, 2015 12:53 am

הבטחתי · הודעהעל ידי **הבטחתי** » א' ספטמבר 20, 2015 2:08 am

מבני משפחתו של ר' חיים קרלינסקי שמעתי, כי היה לו חיבור מוכן על האו"ש כדוגמת 'הראשון לשושלת בריסק', שלא פורסם (כנראה אבד לאחר פטירתו).

בן חפר · הודעהעל ידי **בן חפר** » ד' אוקטובר 14, 2015 5:11 pm

שמעתי שבשעתו הגיע בשורה לירושלים על פטירת ר' מאיר שמחה מדווינסק זצו"ל והיה הספד גדול בירושלים ויצא קונטרס הספדים עליו כשעודו היה בחיים האם יש למישהו יותר פרטים על זה

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוקטובר 14, 2015 5:16 pm

תיקון: אור שמח.

בן חפר · הודעהעל ידי **בן חפר** » ד' אוקטובר 14, 2015 5:20 pm

נוכן צודק טעות הבחור הזעצר בעל ה"אור שמח"

מה שנכון נכון

ראה בספר של רבינר על רמ"ש עמוד רלב.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ד' אוקטובר 14, 2015 5:25 pm

בן חפר כתב:נוכן צודק טעות הבחור הזעצר בעל ה"אור שמח"

אז תתקן את הכותרת.

קטןודל · הודעהעל ידי **קטןודל** » ד' אוקטובר 14, 2015 7:46 pm

מה שנכון נכון כתב:ראה בספר של רבינר על רמ"ש עמוד רלב.

מה שם הספר?

בעיתון המודיע הי' בעבר (לפני כמה שנים) כתבה ארוכה בעני"ז לפני א' החגים.

בן_אליעזר

לא ראיתי המקורות שצוטטו כאן (ובאם תוכן הודעתי נכפלה בהם) - אבל הנה מעיתון בבוסטון בשפת האנגלית בשנת תרע"ט.

תורף הענין: הרב נורה ונהרג כשמטייל על רחובות דווינסק. באם בזדון או בשוגג - לא מגלים, אבל הרוצח לא נעצר, וגם לא נעשה מאמץ לאתרו ועפ"ז לברר רקע הענין. [ואז ממשיך להוסיף שהעיר דווינסק נמצאת בין שני גופים לוחמים, הקוזקים האכזריים מאוקריינא מחד גיסא, והבולשבקיים התקיפים ממוסקבה מאידך גיסא].

בן הרב · הודעהעל ידי **בן הרב** » ד' אוקטובר 14, 2015 9:35 pm

הנה האור שמח נפטר בד' באלול, ולהלן מבו' דהיה הספד גדול בי"ב באלול.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=242

בן_אליעזר

במקרה שהודעתי דלעיל לא הובנה כל-צרכה (גם אני קראתי אלו שקדמוני במהירות ולא תפסתי שמדובר לכאו' על ענין אחר):

גזיר עתון זה מדווח על "פטירתו" המוקדמת בכמה שנים מהשמועה דההספדים בירושלים שהובא כאן לכאו' (שקדמו לכאו' רק באיזה ימים וכיו"ב). הרי בפועל הרב נפטר בשנת תרפ"ו!

באם טעות העתון נבע מרשלנות גרידא ו/או בעקבות התקשורת העני' יחסית בימים ההם (מעבר לים, באמריקה), ו/או התחלף ברב אחר, או שהי' בזדון ח"ו שרצו לעשות סנצי' ולמלאות דפים בעתון - איני יודע.

אבל בפועל, רואים שדבר כזה קרה גם קרה באותם הימים. הנה גם לאדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש אירע דבר דומה:

בשנת תרצט, אחר שהנאצים כבשו את וורשה, שהה האדמו"ר בהיחבא בביתו של א' מחסידיו בעיר. באותה תקופה (הוי אומר בתקופה שלא נעצר בפועל - והרי בשנה שלאחריו כבר היגר לארה"ב. מאסרו הקודם הי' כמה שנים לפנ"ז) התפרסמו ידיעות כוזבות שהנאצים תפסו את האדמו"ר והוציאוהו להורג. כשהתבררה הטעות, הוצאו ידיעות הכחשה לעיתונות (ביניהם ה-JTA באנגלית) המבשרות ש"כבוד-קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בריא ושלם".

מחולת המחנים

ידיעה על כך בעיתון מארגען זשורנאל מיום י"ג אייר תרע"ט, לאחר מכן התפרסמו באותו עיתון מודעות על הספדים נרגשים שערכו יהודי ארה"ב לזכרו של האור שמח.

: מארגן זשורנאל.jpg (445.23 KiB) נצפה 10584 פעמים

קטןודל כתב:
מה שנכון נכון כתב:ראה בספר של רבינר על רמ"ש עמוד רלב.

מה שם הספר?

בעיתון המודיע הי' בעבר (לפני כמה שנים) כתבה ארוכה בעני"ז לפני א' החגים.

בזכרוני מאותה כתבה שהביאו תצלום מודעה מהספד שנערך באותו זמן בעיה"ק ירושלים על הירצחו של רבי מאיר שמחה, וכמו כן מאמר זכרון על האור שמח שנדפס בקובץ התורני 'המאסף' שיצא לאור בירושלים.

המאורע הזה מזכיר מעט את הסיפור שהסתובב בזמנו, היה זה יום או יומיים לפני הסתלקותו של הגראמ"מ שך כאשר נפוצה שמועת שוא על פטירתו של הרב שך, בהגיעה השמועה להיכלה של אחת הישיבות המפורסמות עלה ראש הישיבה וזעק בהספדו במילים נרגשות: "מרגישים בחוש שהעולם בלי הרב שך איננו כמו העולם עם הרב שך".

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ה' אוקטובר 15, 2015 2:55 pm

שמועת השוא בדבר מותו של האור שמח.PDF: (1.15 MiB) הורד 518 פעמים

פורום אוצר החכמה

מי מחובר