הודעהעל ידי יאיר1 » ד' ספטמבר 16, 2015 9:00 pm
מה שכתב צונאמי בענין קופות גמל.
ראשית, אני לא חושב שזה נחשב נכסי מילוג, בהסכמי הגירושין האשה תקבל מחצית מהקרן פניסה/השתלמות, וכדומה. ממילא קרוב לודאי שזה נחשב ממון שלה. למרות שאני גם לא מבין למה בהסכמי הגירושין כך הבי"ד מחלקים כך את הנכסים. וגם זוג נשוי כאשר יש מחלוקות, לדוגמא מה לעשות בכספי פיצויים, ההסדר כרגיל הוא חצי חצי, ולא הכל לבעל. וזה דבר שצריך להיות נידון באשכול נפרד.
מכל מקום לענין פרוזבול מן הסתם זה ממון שלה.
וכן אשה שיש לה חשבון בנק נפרד, גם אם הבעל באופן מעשי מנהל אותו, יתכן מאד ונחשב לחוב שלה.
אולם מאידך גם יתרות בחשבון משותף או של הבעל הרי יחולקו בגירושין חצי חצי.
לא ברור לי האם היחס היום בבתי הדין הוא כפי שמשתמע בסוגיות בכתובות.
אולם למעשה לגבי קופות גמל אינו נ"מ כפי שכבר הנ"ל העיר, שהרי תאריך הפרעון הוא לאחר שמיטה.
זה מעניין שנשים לא נהגו לעשות פרוזבול, אך גם הוכחה תמוה קצת. וצ"ב.
ומעניין לעניין, בעבר לא נהגו לעשות התרת נדרים לנשים, ולאחרונה התחילו להלחץ מזה.... וכל אברך עושה גם בשביל אשתו. דבר תמוה ביותר, שהרי התרת נדרים ממילא היא מנהג שתוקפו ההלכתית לא משהו, מלבד המודעה. וכן שאשה שמגיעה לבית הכנסת לכל נדרי כבר עושה את התנאי הזה. וצריך תלמוד האם החידוש הזה ראוי.