יהללך זר, ואם לא, פיך - פן אחד להספרות הרבנית האמריקאית

[הגהמ]

נדמה לי שהספרות הרבנית האמריקאית מצטיינת ב'התפארות הצדיקים' הנמצאה בתוכה במדה כה רבה שאין למצוא דוגמתה בשום ספרות בת תקופה אחרת. אם חושבים שבימינו רבו המוציאים ספרים על הקוראים בהם, הרי שבארה"ב בשנות טרום המלחמה עלה הדבר הרבה מכפי שהוא עתה. חוץ מהרבנים עצמם כמעט ולא היה בנמצא מי שהיה קורא בספרים כלל. בכל זאת לא נרתעו הרבנים מלהוציא לאור ספר אחר ספר בלי הפוגות. לדעתי הסיבה לכך היא התבודדותם העצומה. הרבנים ההם שלא רק שלא דיברו שפת המדינה באופן מועיל כדי להתערב עם חיי הנוער, עוד היה בעוכרם ההיבט הכללי שרווח בעם אז כאילו הרבנים מקומם במגדל שן ואינם שייכים לחייהם הפרטי של בעלי הבתים העובדים למחייתם בעולם הרחב במדינת הזהב. אי לזאת התבודדו הרבנים במועדם והסתגרו בתוך עולמם הפנימי. פעמים רבות חיבור ספרים היה להם האופן היחיד לביטוי אישי ולכן ניצלו ההזדמנות ליתן מבטא לרגשותם המודחקים. משכך, אין פלא אם רואים אותם מתפארים בעצמם ובחיבוריהם במדה נועזה. הרי אם לא היו עושים את זה בעצמם לא היה אף אחד עושה את זה בשבילם. אציג כאן דוגמא אחת מיני רבים שראיתי לאחרונה, והיא מתוך הקדמת ר' אליהו מרדכי מזאה לספרו 'חידושי רא"מ', נ.י. תש"ב.

[איש_ספר]

ואין אחד שמשתווה לנוסחאות של ר"ב פליישער. עין לא ראתה.

[הגהמ]

ואין אחד שמשתווה לנוסחאות של ר"ב פליישער. עין לא ראתה.

אכן, היה בדעתי להעלות גם איזה פנינים מכתביו אבל לא הספקתי עדיין. כרגע אני נזכר בביטוים מעין אלו "וזו ראיה נפלאה שלא קדמני בה שום איש", "ע"ש ותבין חידתי אם בעל נפש אתה", "כל בני תורה יחזיקו לי טובה על זה", "תלך אצל גדולי תורה ויפרשו לך כוונתי" ועוד רבים בדומים להם ואף יותר מפתיעים מהם. עוד כתב בהקדמה לספר א' באנגלית (בענין שחיטה אאל"ט) שאת אלפי ספריו שבאוצרו כבר מונחים הם בזכרון שלו. אולי מה שיותר מפתיע מכל זה הוא דף השער שניסח לספרו (שבי בנימין אאל"ט) ובו תיאר את עצמו 'הגאון האמיתי שר התורה'. הרב הנ"ל (שהיה לו מבטא ליטאי מובהק עד שהכל חשבו ששמו הוא פלייסער וכן נזכר בתשובה בס' אב בחכמה) היה טיפוס מיוחד במינו וזקני שער סיפרו לי שבזמנו הכל חלו מפניו. עוד סיפר זקן א' שהוא זוכר איך שפעם בשבת אחרי מנחה התרעם על בעלי הבתים שיצאו לאכול סעודה שלישית ולא נשארו לשמוע דברי תורתו. גיסו היה ר' יעקב ספסל הנודע כ'העילוי מוישקי'.

[אפרקסתא דעניא]

הרי הרב מזא"ה רמז ברמז עב כקורת בית הבד למה הוא נזקק...

[הגהמ]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

[המתעתע]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

והרידב"ז.

[מה שנכון נכון]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

והרידב"ז.

אצלו זה ר"ת רינת יעקב דוד בן זאב כמ"ש בהקדמת שו"ת רידב"ז.
באוצר החכמה נכתב שמו רפאל יעקב דוד, לפו"ר ל"מ שנוסף לו שם זה, אולי זו השערה של מאן דהוא לפתור כך את האות ר, ולכאורה זו טעות.

[המתעתע]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

והרידב"ז.

אצלו זה ר"ת רינת יעקב דוד בן זאב כמ"ש בהקדמת שו"ת רידב"ז.
באוצר החכמה נכתב שמו רפאל יעקב דוד, לפו"ר ל"מ שנוסף לו שם זה, אולי זו השערה של מאן דהוא לפתור כך את האות ר, ולכאורה זו טעות.

ומה שחיבר ספר תוס' הרי"ד ?

[מה שנכון נכון]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

והרידב"ז.

אצלו זה ר"ת רינת יעקב דוד בן זאב כמ"ש בהקדמת שו"ת רידב"ז.
באוצר החכמה נכתב שמו רפאל יעקב דוד, לפו"ר ל"מ שנוסף לו שם זה, אולי זו השערה של מאן דהוא לפתור כך את האות ר, ולכאורה זו טעות.

כעת ראיתי בהקדמת שו"ת בית רידב"ז שכותב שנתוסף לו שם רפאל מחמת חולי, "ובזה הר"ת רידב"ז כפשוטו".
וממילא ניחא גם 'תוספות הרי"ד'. [גם נראה שהתכוין למליצה ע"ש תוספות רי"ד הידועים, וע"כ לא קרא להם תוספות 'הרידב"ז', כשם שנקרא הפירוש לירושלמי].

[הגהמ]

בעת שהותו בשיקאגא הסתבך הרידב"ז במאבק הכשרות הידוע בימים ההם, ואחד מרבני המקום (הרב אלבום) הוציא ספר נגדו ובתוך הדברים האשימו על שנטל את השם בקוראו לעצמו רידב"ז.

[זקן ששכח]

וכבר ספד האי ספדנא רבא בלויה של אחד הגדולים: ר'... איננו, ועתה ר'... איננו, ואני, אף אני כבר זקנתי...
וכנראה היה סגנון דיבור בחוגים מסויימים, ואף שבכתב היה מצוי פחות, עם כל זה היו שהעתיקו שפת הדיבור לשפת הכתיבה.

[מיללער]

גם הרב ריזענמאן מטאראנטא קרא לספריו 'חידושי הרשב"א' (!)

[הגהמ]

ואין אחד שמשתווה לנוסחאות של ר"ב פליישער. עין לא ראתה.

יש לציין דבר מעניין מאד שהרב מאזה שימש כרב במנין שבקומה ראשונה בבית מדרש הגדול בעת שהרב פליישער היה רב ביהכ"נ בכללות. אפשר כבר לשער ממי הושפע הרב מאזה בכתבה המובאת למעלה...

[יבנה]

פסחים פו:
רב הונא בריה דרב נתן איקלע לבי רב נחמן בר יצחק אמרו ליה מה שמך אמר להו רב הונא וכו' אמרו ליה מאי טעמא קרית לך רב הונא אמר להו בעל השם אני. וכדפירש ר"ח שקיבל סמיכה וידוע בשם זה.
ובמאירי שם-
כל שהוא תלמיד חכם מפורסם ובעל שם ויודע שהוא ניכר לרוב מקומות מהלכו לשמע אזן כששואלין לו באיזה מקום שנכנס שם מה שמו אין יוהרא אצלו להזכיר את שמו במלת רב או ר'.

[שיף]

בסוגיא דפסחים שם מרהיטת לשון רש"י שכתב מקטנותי קוראין לי כך לא משמע כהר"ח ובמהר"ם שיף כתובות סט. כתב להדיא בדברי רש"י שזה היה שמו האמיתי - שם העצם ולא שם התואר-
ואולי היה שמו בתחילה רבונא בתיבה א'

[יבנה]

בסוגיא דפסחים שם מרהיטת לשון רש"י שכתב מקטנותי קוראין לי כך לא משמע כהר"ח ובמהר"ם שיף כתובות סט. כתב להדיא בדברי רש"י שזה היה שמו האמיתי - שם העצם ולא שם התואר-
ואולי היה שמו בתחילה רבונא בתיבה א'

רש"י חולק, ולכן הבאתי דברי ר"ח ומאירי, וכדאים הם לסמוך עליהם.

[בדיעבד]

אפרים דייננרד בחיבורו "קהלת אמריקה", ביבליורופיה של ספרות עברית האמריקאית, קובל על זה הרבה.
אגב, תופעה זו נמצאת ביחוד בספרי דרוש שרבו אז כמו רבו במחצית הראשונה של המאה ה20.

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 97&pgnum=1

[פלגינן]

http://www.hebrewbooks.org/7948
מי קרא לספר בשם 'ליקוטי רימ"א'? לא הצלחתי להבין.

[בראנסוויל]

תופעה זו נמצאת ביחוד בספרי דרוש שרבו אז כמו רבו במחצית הראשונה של המאה ה20.

צ"ל בספרי הטפה.

[קלונימוס הזקן]

לא היה לי לרצון לקרוא את האשכול הזה, ממרחק הזמן והמקום אין אנו יודעים את הלוך הנפשות באמריקה של אותם ימים, והנה מגלה לנו היודע כי ר"ב פליישער "בזמנו הכל חלו מפניו", הנה נא זקנתי ולא ידעתי שחלו מפני מישהו באמריקה, ואם נקבל העדות הרי שמושגינו רחוקים מאד ממושגי אותה תקופה ובתוך הבועה בה חי הרב הגאון שר התורה הנ"ל עם האנשים שחלו מפניו, כל התנהגותו מובנת לגמרי וספק אם הגיע לשמינית שבשמינית, ואיך נוכל אנחנו קטני דקטני לשפוט ולדון אותו בלעגי שפה ובקלי קלות?

חושבני שההסתכלות התורנית צריכה להיות שאכן סגנון השבחים העצמיים שונה מאשר הסכנו לו במחוזותינו, אך הוא פרופורציונאלי בין רבני התקופה והמקום, וכנראה אם אתה מחזיק ספר של "הגאון האמתי" וספר של "הרב המפורסם דחברה לומדי שמירת הלשון", יש לך על מה לסמוך שהראשון היה נחשב בעיני אנשי זמנו, ולא רק בעיניו הוא, כלמדן וגאון יותר מהשני.

אגב כמה דברים שהוזכרו פה, מאד מעניין אותי להיוודע לתולדותיו ומעמדו של "המבי"ט" האמריקאי, רמ"ב טומשוב, שגם בספריו יש הרבה והרבה. נאמן להשקפתי הנ"ל, הוא מוחזק אצלי כרב גדול.

וגם חתנו של ר' נחומ'קה, הלא הוא ר' גבריאל זאב מרגליות שמתואר בשבחים מפליגים בכמה מקומות והיה רב רבנן ורשכבה"ג האמריקאית, ולנו לא נשאר זכרו, אף שנפטר לא לפני הרבה שנים.

[חכם מן ההר]

הגאון רבי אליעזר סילוער ג"כ מאריך בהקדמת ספרו בסגנון הנזכר, ומתאר גודל ידיעתו בתורה עוד בימי נעוריו

[בדיעבד]

חתנו של ר' נחומ'קה, הלא הוא ר' גבריאל זאב מרגליות שמתואר בשבחים מפליגים בכמה מקומות והיה רב רבנן ורשכבה"ג האמריקאית, ולנו לא נשאר זכרו, אף שנפטר לא לפני הרבה שנים.

בזמנו ראיתי ספר שכתב והו"ל בימי זקנתו, (חושב בהברובוקס) הוא כנראה הוציא סוף ימיו בתל אביב.

[קלונימוס הזקן]

מה פתאום. הוא נפטר בניו יורק. יש לו המון ספרים, הלא הם כתובים בערכו שבוויקיפדיה, עיי"ש.

[הגהמ]

הרב הזקן, זה שלא היה לך לרצון לקרוא האשכול אינו ענין לי במיוחד, איש איש וטעמו. אבל לא ידעתי מה מצאת בי לעגי שפה וקלי קלות. כתבתי השערתי בתום לבבי ובנקיון כפי ומתוך אהדה והערצה להרבנים החשובים שנתנו נפשם להחיות לב מדינת הזהב בעידן גסיסותה. מי כמוני מוקיר ומחבב אלו אשר לשמם ולזכרם תאוות נפשי. אם מרחק הזמן והמקום גרמו לך שאינך מכיר בהילוך רוחם של תושבי אמריקה באותם ימים, אולי תשכיל אף מקטן שכמוני, שלא זקנתי ולא שבתי (כפשוטו וכמדרשו), הגר בקירוב מקום והמתאבק בעפ"ר ישישים לדלות פנינים בידיעת זכרון ימות עולם ובינת שנות דור ודור. גם שקדתי הרבה על ספריהם ומהם למדתי להכיר מה שאני מכיר מאורח חייהם. באמת אם נראה בעיניך אחרת אשמח לשמוע חוו"ד ואתה תבא"ר.

מש"כ 'שהכל חלו מפניו' נכתב ברקע מש"כ תחילה שההמונים לא התעניינו כלל באנשי דור הישן ופנו להם עורף ולכן 'הכל' מובנו בהתאם 'כל מי שבא במגע אתו והיה לו שיח ושיג אתו'. את זה שמעתי מכלי ראשון - רב זקן שבאותם ימים היה מבני עלייה המועטים, שסיפר איך שפעם מתוך סקרנות לשמוע לקח מפי הרב פליישער נסעו הוא וחביריו לשיעור שמסר מביתו. כבר לא זכר ד"ת שאמר אבל זכר היטיב איך שעמדו לפניו ברתת מחמת גאנותו ואישיותו המאיימת.

[קלונימוס הזקן]

הגהמ שליטא (הגאון המחבר שליט"א?) אני התכוונתי למילים כמו "מתפארים בעצמם ובחיבוריהם במדה נועזה" וניתוח האישיות המודחקת של אותם רבנים. אם זה נובע מאהדה והערצה הוקרה וחיבה תום לב ונקיון כפים, אחיך אני ומבקש את מחילתך על שראיתי בכך התלהלהות וכו'.

באשר להבהרת הרקע: אוף קורס, וזו גופא הטענה - אם כל סובביו עמדו לפניו ברתת, הוא היה אמור לתפוס את מעמדו האישי בקהילה כמי שכל העולם חל מפניו, כי זה מה שראה-שמע-ידע.

[מיללער]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

זה מלבד דברי שיר ושבח בדברי הקדמתו שנתהלל על ידי עצמו....

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?102975

הנה תמונה ממצבתו ממאגר מורשת חכמי אמעריקא באדיבות הרב יצי"ב

[חובב_ספרים]

איני מבין. לפי הכתב בלה"ק הוא בת"ש ואילו להכתב באנגלית בתר"ע.

[פלגינן]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

יש להוסיף:

מהרח''צ.jpg (76.64 KiB) נצפה 8167 פעמים

והשווה, לאותו מחבר, גילת הזהב, עמ' קיט:

גילת.JPG (35.46 KiB) נצפה 8167 פעמים

[גבול ים]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

יש להוסיף:

מהרח''צ.jpg

והשווה, לאותו מחבר, גילת הזהב, עמ' קיט:

גילת.JPG

ממש מזכיר את רגעי מוהרא"ש וכיו"ב

[עתניאל בן קנז]

כדאי להוסיף שכמו הרב מזא"ה, שקרא ספרו על שמו בתוספת התואר ר', כן עשו עוד כמה וכמה רבנים אמריקאים, והגדיל לעשות ה'סקידלע מגיד' ר' צבי הירש אורליאנסקי שקרא ספר דרשותיו 'דרשות מהרצה"א'.

זה מלבד דברי שיר ושבח בדברי הקדמתו שנתהלל על ידי עצמו....

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?102975

הנה תמונה ממצבתו ממאגר מורשת חכמי אמעריקא באדיבות הרב יצי"ב

אני מציע ליודעי האנגלית לתרגם את מילות השבח באנגלית שמופיעות בתחתית המציבה, שהוא ממש המחשה אדירה לנושא אשכולינו...

[הגהמ]

אני מניח שלא הוא כתב שורות ההן, אבל בכל אופן כך כתוב שם (בשמירה על החרוז): לא היה לו ערמה, ולא פחד ומורא, כנביא היה דורש מעל הבמה.

[פלגינן]

ואין אחד שמשתווה לנוסחאות של ר"ב פליישער. עין לא ראתה.

משום מה קונטרסון זה אינו באויצר

כורתי בריתי עלי זבח.JPG (26.52 KiB) נצפה 7993 פעמים

[זקן ששכח]

בעל דרשות מהרח"צ [לעיל] מעיד בעצמו שהוא הלוך ושו"ב וכו'.
מה זה?

[מצפה]

שמעתי מפי איש נאמן שהיה נוכח בשעה שהזמין הרה"ק רח"מ מנדבורנה עצי חיים או מעיל לס"ת שכתב, וצוה לכתוב נדבת הרה"צ ר' חיים מרדכי רוזנבוים, ובראותו התמיהה שנתפשטה על הנוכחים... פתח גמ' פסחים פו: והראה להם: רב הונא בריה דרב נתן איקלע לבי רב נחמן בר יצחק אמרו ליה מה שמך אמר להו רב הונא אמרו ניתיב מר אפוריא יתיב יהבו ליה כסא קבליה בחד זימנא ושתייה בתרי זימני ולא אהדר אפיה אמרו ליה מאי טעמא קרית לך רב הונא אמר להו בעל השם אנא וכו' ופירש"י: בעל השם אנא - מקטנותי כך קוראין לי רב הונא: ע"כ המעשה.
ואיני בא להשוות ולדמות שום אחד לשום אחר...
גופא דעובדא הכי הוה

[שיף]

עיין לעיל viewtopic.php?f=7&t=23743&p=239205&hilit=%D7%A8%D7%91+%D7%94%D7%95%D7%A0%D7%90#p239205

[יבנה]

ולענין צדיק י"ל שזה שם המקצוע.
ומעשה באדמו"ר מתולדות אהרן שהגיע לישיבת לוצרן והתאספו אליו הבחורים. ניגש אליו ראש הישיבה ר' קופלמן ושאלו מי הוא. הוא השיב אני האדמו"ר מתולדות אהרן. אמר לו ר"ק לא שאלתי מה המקצוע שלך, שאלתי מה השם שלך.

[גימפעל]

מילתא דבדיחותא.jpg (73.42 KiB) נצפה 7848 פעמים

קרדיט לעורך העלון הנפלא.