'המכבס והמחמץ' - מטבע לשון שימושית?

[זקן ששכח]

ראיתי לאחד מן הראשונים [בכת"י] המסביר קטע של פיוט, ובתוכו מבאר תיבת 'חמוץ'. וכך הוא כותב: 'חמוץ לשון זך, כמו המכבס והמחמץ'.
לצערי כל קטע זה אינו מובן ולא זכיתי להבינו, אבל בקשתי מחברי הפורום, שמא יש ביד מי לגלות היכן מקור ציטוטו שהביא 'כמו המכבס והמחמץ'.
מאיזה מקור העתיק מטבע לשון זו, שאני לא הצלחתי למצאו.

[תולעת-ספרים]

אענה בע"פ, כך שאבקש לא לתפוס אותי על הלשון ולא על הדף.
בגמרא חגיגה ד. איתא שהמחמץ פטור מן הראיה, ופירש"י שמשרה עורות בצואת כלבים כדי להכינם וכו' (ופטור מן הראיה כיון שמפריע לאחרים שקשה להם הריח, ואינו יכול לקיים בבוא כל ישראל וגו'), ועיין בציונים שם ברש"י (הגהות הש"ס או הגהות שבש"ס עוז והדר) וכן בליקוטי רש"י שהביא מרש"י במסכת אחרת שפירש שמשרה הבגדים כדי לכבס אותן.
לאור הנ"ל פשוט שמכבס ומחמץ שייכי אהדדי.

[עיניו כיונים]

תולעת, שם זה 'המקמץ' בקו"ף.

בב"ב יט,א מובא שאחד מכלי הכובסין היה נקרא 'מחמצן'.

[עדיאל ברויאר]

אגב, יתכן שזה קשור לכך שגדר החימוץ הוא בהכספת פני העיסה

[זקן ששכח]

תודה לכם תולעת כיונים על ההוספה החשובה. ועדיין אשמח אם ימצא אי מי 'מטבע לשון' זו, שמשתמש בה כאשגרא דלישנא, כפי שהוא מרבה לצטט פסוקים ומימרות נוספות, כך שפשטות הדבר היא שהיה מונח בזכרונו מטבע זה.
עדיאל, לא הבנתי מה הקשר, האם הכספת פני העיסה הינו צורה של נקיון?

[מחולת המחנים]

המלבי"ם ישעי' ל' כ"ד על הפסוק "בליל חמיץ יאכלו" ביאר: וחמיץ. נקי, וחברו "חמוץ בגדים" (שם ס"ג), ואולי "אשרו חמוץ" (שם א') פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו.

[זקן ששכח]

המלבי"ם ישעי' ל' כ"ד על הפסוק "בליל חמיץ יאכלו" ביאר: וחמיץ. נקי, וחברו "חמוץ בגדים" (שם ס"ג), ואולי "אשרו חמוץ" (שם א') פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו.

נפלא. תודה רבה.
לעצם הביאור ש'חמוץ' היינו 'זך' ונקי, אשמח לביאור נוסף. מה השורש של התיבה, האם ח.מ.צ.? וגם החמץ האסור בפסח הוא משורש זה? או אולי ביאורו שונה?
תודה.

[עדיאל ברויאר]

עדיאל, לא הבנתי מה הקשר, האם הכספת פני העיסה הינו צורה של נקיון?

לא, אלא הלבנה. ובבגדים הלבנה היא גם נקיון

[זקן ששכח]

עדיאל, לא הבנתי מה הקשר, האם הכספת פני העיסה הינו צורה של נקיון?

לא, אלא הלבנה. ובבגדים הלבנה היא גם נקיון

משום מה זה נשמע לי כחצי סיבוב מיותר באגודל: היות שהלבנה היא נקיון, והיות שכך זה בבגדים - לכן גם בבצק יהיה נקרא בשם חמץ בעת שיכספו פניה.
אינני יכול לקבוע שאין זה נכון, אך זה בודאי נשמע רחוק מאד.

[עדיאל ברויאר]

המלבי"ם ישעי' ל' כ"ד על הפסוק "בליל חמיץ יאכלו" ביאר: וחמיץ. נקי, וחברו "חמוץ בגדים" (שם ס"ג), ואולי "אשרו חמוץ" (שם א') פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו.

בספר השרשים לרד"ק, ערך חמץ (עמ' ריז) מביא פירוש זה בשם רבי יונה (אבן ג'נאח, מן הסתם בספר השרשים שלו): "בליל חמיץ יאכלו - פירשו רבי יונה נקי וטוב ודמהו ללשון הערב שאומרים למספוא הבהמה הנקי והטוב חמצ"ה בנקודה על הצד"י. ותרגום יונתן בליל פטים".

לגבי שני הפסוקים האחרים שהובאו אצל המלבי"ם, הרד"ק לוקח אותם שם למקום אחר לכאורה (לגבי "חמוץ בגדים" האם לא פשוט כדברי הרד"ק שהכוונה שהבגדים אדומים [ומסריחים]?)

עדיאל, לא הבנתי מה הקשר, האם הכספת פני העיסה הינו צורה של נקיון?

לא, אלא הלבנה. ובבגדים הלבנה היא גם נקיון

משום מה זה נשמע לי כחצי סיבוב מיותר באגודל: היות שהלבנה היא נקיון, והיות שכך זה בבגדים - לכן גם בבצק יהיה נקרא בשם חמץ בעת שיכספו פניה.
אינני יכול לקבוע שאין זה נכון, אך זה בודאי נשמע רחוק מאד.

אם כוונתך שרחוק בשפה העברית לעשות כזה סיבוב, אז כמדומני שיש דוגמאות נוספות שכאלו, ויבואו הלשונאים ויכריעו. ואם כוונתך שלפי זה מפרש הפיוט עשה סיבוב, הרי בכל מקרה הוא מתייחס למשפט הזה כאילו הוא משפט מוכר, ועל זה התימה. ואם המשפט אכן מוכר זה לא כ"כ סיבוב וכנ"ל.

[מחולת המחנים]

המלבי"ם ישעי' ל' כ"ד על הפסוק "בליל חמיץ יאכלו" ביאר: וחמיץ. נקי, וחברו "חמוץ בגדים" (שם ס"ג), ואולי "אשרו חמוץ" (שם א') פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו.

בספר השרשים לרד"ק, ערך חמץ (עמ' ריז) מביא פירוש זה בשם רבי יונה (אבן ג'נאח, מן הסתם בספר השרשים שלו): "בליל חמיץ יאכלו - פירשו רבי יונה נקי וטוב ודמהו ללשון הערב שאומרים למספוא הבהמה הנקי והטוב חמצ"ה בנקודה על הצד"י. ותרגום יונתן בליל פטים".

לגבי שני הפסוקים האחרים שהובאו אצל המלבי"ם, הרד"ק לוקח אותם שם למקום אחר לכאורה (לגבי "חמוץ בגדים" האם לא פשוט כדברי הרד"ק שהכוונה שהבגדים אדומים [ומסריחים]?)

המשך הכתוב "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה" הוא: "זה הדור בלבושו", וא"כ לפי זה אפשר לפרש "חמוץ בגדים" שהכוונה בגדים נקיים, ולא כפי הדרך שפירשו רוב המפרשים שהכוונה שהבגדים מגואלים בדם.

[זקן ששכח]

חברים, הדיון הוא היפותטי. זה ברור שאותו 'ראשון' באר שחמוץ הוא נקי.
הוא כנראה לא הספיק לראות את שאר המפרשים בשונה ממנו...

[בברכה המשולשת]

המלבי"ם ישעי' ל' כ"ד על הפסוק "בליל חמיץ יאכלו" ביאר: וחמיץ. נקי, וחברו "חמוץ בגדים" (שם ס"ג), ואולי "אשרו חמוץ" (שם א') פירושו הנקי בדינו, מעול וחומץ מעול ורוצה להתנקות, כי יתחמץ לבבי, כי יטהר ממחשבותיו.

בספר השרשים לרד"ק, ערך חמץ (עמ' ריז) מביא פירוש זה בשם רבי יונה (אבן ג'נאח, מן הסתם בספר השרשים שלו): "בליל חמיץ יאכלו - פירשו רבי יונה נקי וטוב ודמהו ללשון הערב שאומרים למספוא הבהמה הנקי והטוב חמצ"ה בנקודה על הצד"י. ותרגום יונתן בליל פטים".

לגבי שני הפסוקים האחרים שהובאו אצל המלבי"ם, הרד"ק לוקח אותם שם למקום אחר לכאורה (לגבי "חמוץ בגדים" האם לא פשוט כדברי הרד"ק שהכוונה שהבגדים אדומים [ומסריחים]?)

המשך הכתוב "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה" הוא: "זה הדור בלבושו", וא"כ לפי זה אפשר לפרש "חמוץ בגדים" שהכוונה בגדים נקיים, ולא כפי הדרך שפירשו רוב המפרשים שהכוונה שהבגדים מגואלים בדם.

לכאורה הכוונה שהוא הדור בלבושו, כביכול, ע"י הדם של הגויים ימש"ו (על-פי המדרש על הפורפירא)

[מחולת המחנים]

לכאורה הכוונה שהוא הדור בלבושו, כביכול, ע"י הדם של הגויים ימש"ו (על-פי המדרש על הפורפירא)

זהו לפי מדרשו שכוונת הפסוק על הקב"ה, או על מיכאל כדברי האבן עזרא על אתר, אמנם לרש"י ותרגום יונתן הכוונה לאדום, ובגמ' במכות אמרו מקרא זה על שרה של רומי.
וא"כ לפי זה אפשר לפרש כפי שכתבתי להסביר בדעת המלבי"ם, והמדרש יידרש.

אכן בפשטות פירוש "חמוץ בגדים" היינו בגדים אדומים מדם או מיין, וכפי הנראה גם מהמשך הכתובים שם "מדוע אדום ללבושך".

[מה שנכון נכון]

אכן בפשטות פירוש "חמוץ בגדים" היינו בגדים אדומים מדם או מיין, וכפי הנראה גם מהמשך הכתובים שם "מדוע אדום ללבושך".

וכמו למען תמחץ רגלך בדם בתהלים סח,כד. וחציו ימחץ במדבר כד,ח וע"ש ברש"י. [והאותיות מתחלפות כמו כבש כשב ירמזון ירזמון ועוד הרבה].