תש' ר"י מודרן בקול מבשר

[חובב_ספרים]

בצפונות גליון י"ח עמ' מ"ג הובא תשובה מר"י מודרן, ומעירים שזה נדפס בספר של תלמיד שלו בהשמטת שם מחבר האמיתי. כנראה זה התשובה בקול מבשר סי' ע"ה. אבל זה תמוה, הרי ר' משולם ראטה היה ידוע כגאון עולם. אומרים שאפילו הגאון מטשעבין שהיה ידועה כגאון שבגאונים היה מבטל עצמו לר' משולם ראטה. אינו מובן למה הוא יצטרך לגנוב תשובת אחרים כשלא חסר לו מעצמו. האם יש פתרון אחר לזה? אולי שהוא העתיק התשובה לעצמו ואח"כ זה הוכנס בספרו בטעות ע"י מסדר הספר שמצא זה בכת"י תוך כתביו, אבל צ"ע זה שייך בזה וצריך להשוות התשובות היטב להכריע.

[תוכן]

הטשעבינער ביטל את עצמו לר' משולם ראטה, כי הוא היה הרבי שלו בילדותו. כל זה בלי לפגוע כי הוא זה בגאונותו של ר' משולם ראטה.

[יבנה]

מהשוואת התשובות ניכר שזה לא העתקה תמימה, אלא נעשו בו שינויים בכמה דברים, כגון הנמען ועוד.
התשובה מופיע בקול מבשר ח"א סי' ע"ה שהודפס בשנת תשט"ו, ור' ראטה נפטר בשנת תשכ"ג. כך שהוא האחראי על ההדפסה.
בזמנו היה אחד שיצא בביקורת מאד חריפה על הספר בכרם שבט תשי"ח http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=22. והעורך התנצל על הביקורת http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 26&hilite=
יש הרבה סיפורים על רבנים שגנבו מאחרים. היה ספר ידוע של רב אחד שבוקסבוים מצא שהיה בכת"י של רב אחר שקדם לו. הוא שאל את רשז"א מה לעשות, והוא השיב שלא יפרסם את הכת"י.
מסתמא הספר של שפירא באנגלית מתייחס לדברים כאלו.

[גאולה בקרוב]

למרות פרישתי מכתיבה בפורום [בעקבות ברעש באשכול מוהרא"ש, ואכמ"ל], אחרוג מזה, לכבוד הגאון זקננו הגרמ"ר זצ"ל,

וכפי שכתבו כבר לא היה חסר לו כלל תשובות ארוכות משלו להדפיס, וכפי שהדפיס מעט אח"כ חלק ב' עם תשובות ארוכות ויסודיות.
והנראה שראוי ליישב את התמיהה, ולדון לכף זכות חד מגאוני וצדיקי ישראל, בטענת שוגג,
והרי הגרמ"ר היה כבר בגיל 80, ותשוש בכוחו אחרי יסוריו בתקופת השואה [ראה בהקדמה לספר. ואע"פ שלא היה ממש בנוראות השואה], ואע"פ שהיה צלול בדעתו מ"מ מסתבר וכמעט מוכרח שלא הוא סידר מעשית את ספרו, אלא עוזריו, ואולי מישהו ממוסד הרב קוק,
והשתרבבה תשובה זו ע"י מי שמצאה בגנזיו ולא הבין לקרוא את החתימה וכו'.
ועל זו הדרך או כיוצא בו,
והרוצה להתעקש ברוע לבבו לטעון טענת מזיד, יתעקש

עמיחי כנרתי
ו' אלול
יום פטירת חמי הרי"מ האיתן זצ"ל, נכד הגרמ"ר

[יבנה]

מי ששינה את התשובה והכניס אותו לספר עשה כך בכוונה.
השאלה כעת הוא האם יש עוד תשובות בספר שלקוחים ממקורות אחרות, ולצד שזה היה עובד של מה"ק האם ידוע על תופעה רחבה בספריהם של גניבות ספרותיות.
בנוסף גם אם הדבר נעשתה על ידי איזה עורך ולא בידי המחבר, ודאי שבמשך שמונה השנים הבאות הרב המחבר הסתכל בספרו שהודפס וראה את תשובה הזאת, והיה לו לפרסם באיזה שהוא אופן שנפל טעות וכו'.

[איש_ספר]

צודק הרב עמיחי שחובה עלינו למשכוני נפשינו וללמד זכות אלא אותו גאון תמים וצדיק. ואין מקום לסגנון שכזה כלפי ת"ח שכמותו.
כיון שהערת (בציניות) ממוה"ק, אציין כי השבוע נתקלתי בספר של מוה"ק שיש בו הדרנים מאיזה רב מסכן אחד, והדרן שלם שבו לקוח מלפלגות ראובן...

[אביגדור]

לא מיניה ולא מקצתיה. אין כאן גניבה ספרותית אלא הוצאת שם רע. התשובה לא נדפסה כצורתה בשינוי שם הנמען בקול מבשר, אלא שחלק מהסברות שנמצאות בתשובת הר"י מודרן מובאות בתשובה שנמצאת בקול מבשר.

ע"פ תשובת הר"י מודרן הרמ"ר שלח אליו דברים בסוגיא זו קודם לכן והוא משיב עליהם ויראה המעיין שהדברים האלו מובאים בתשובה בקול מבשר בלשון נראה לי וכדומה, ודברים שהשיב לו הר"י מודרן מובאים בלשון אלא שי"ל וכדומה.
א"כ לפנינו תלמיד שדן לפני רבו ואח"כ אמר חלק מסברותיו בסתמא, וזה היתר גמור כידוע מר"י ור"א. זאת ועוד, שאין אנו יודעים על איזה מהטענות שכתב הר"י מודרן חשב הרמ"ר עוד קודם שקיבל תשובתו. ויזהר כל או"א בנפשו לבל יהא מההמטים עקלקלותם ח"ו.

[יבנה]

בצפונות כתבו בהקדמת התשובה "בראש המכתב ובסיומו הועברו קוים למחיקה" ודו"ק.

[מתעמק]

והנה מקודם, כדי להוסיף על התמיה, אציין שהממוען בשו"ת קול מבשר רבי חנינא ליפא מייזליש אב"ד מאנאסטרישץ, היה בן גילו של הרמ"ר, שניהם נולדו בתרל"ה, כך שפשוט שבעת כתיבת תשובה זו של הגרי"מ בתר"ן, שהרבנים הנ"ל היו בני ט"ו, ולא נתכהן עדיין ר' חנינא ליפא ברבנות מאנאסטרישץ.
עוד נקודה, בשלמא אם גוף התשובה היה על נידון אחד, זה קורה, אך איך זה שקטעים האחרונים בתשובה הגרי"מ על שאלות הרמ"ר, בדיוק שאלות אלו שאל גם היחל"מ מהרמ"ר? והרמ"ר עוד השיב עליהן אות באות כתשובת רבו הגרי"מ אליו?
אך ככל שיוגדל התימה, אדרבה, לא מזיגנא רישא אבי סדיא עד דמהפיכנא בזכותיה דצורבא מרבנן. ולכשנעיין בדבר, האמת יורה דרכו שאין כאן שום תמיה, רק עריכה מרושלת.
הנה בהשאוות ב' התשובות להדדי ייראה הדבר ביותר, שתשובת הגרי"מ חוזרת על עצמה כמעט כולה כלשונה אות באות בשו"ת קול מבשר הנ"ל. כלומר אחר שננכה קטעי הפתיחה ("שוכט"ס וכו'" "מכתבתו קבלתי וכו'") והסיום ("והנה עוד הרבה וכו'" "נ.ב. בספרו וכו'"), נשארו רק שלשה קטעים מתשובת הגרי"מ שלא נכללו בתשובת הקול מבשר, הקטע הראשון "הנה בדבר ספקו וכו'", ועוד שני קטעים סמוך לסוף התשובה "ומ"ש להביא ראי' מדברי הירושלמי וכו'" "אכן באמת פי' דברי הגמרא וכו'".
ובמקום קטע הראשון נדפס בקול מבשר מתחילת התשובה שם עד ד"ה "שוב התבוננתי" (וקטע שוב התבוננתי היא כבר מדברי הגרי"מ, רק תיבות "שוב התבוננתי" הושתלו במקום שכתוב שם "הנה"). ובמקום שני קטעים האחרונים נדפסו הקטעים "ועלה בדעתי" "והנה לכאורה".
ובהשוואת הדברים זה לזה יוצא כאור נוגע צדקת הרב ר' משולם ראטה. כי ניכר לכל מעיין שהרמ"ר לא היה לפניו העתק תשובתו הקודמת, שעליה השיג רבו הגר"י מודערן, וניסה לשחזר דבריו באמצעות תשובת רבו. ולצורך זה העתיק דברי רבו הגרי"מ, וציין לעומתם דברי עצמו ממה שנזכר, וכנראה נשאר באמצע העבודה, והעורך הסופי לא הבחין, והרכיב שני הנוסחאות אהדדי, דברי הגרי"מ עם דברי הרמ"ר. והראיה על זה, שדברי הגרמ"ר מפוסקים בפיסוק נכון, אך דברי הגרי"מ נדפסו כעמט כהמשך אחד. כי בתחילת עבודתו ערך הרמ"ר דברי עצמו ולא דברי רבו שלא נועדו אלא כחומר לתזכורת, אלא שבטעות נבלל הכל כמקשה אחת.
(והסברא נותנת שאם נימא שרק מה שהוסיף הרמ"ר הוא מדיליה, שזהו תשובתו המקורית של הרמ"ר, ואותה כתב בצעירותו בהתכתבות בדברי תורה עם בן גילו הריחל"מ, והרבנות שנזכר בתשובתו בקול מבשר הוסיף אחר זה בעת ההדפסה לזכר ידידו הנ"ל).

כעת שנתגלה לנו על ידי פותח האשכול, מי הוא השואל בדברי הגר"י מודערן, יש לשים לב על התוארים הגדולים בהן עיטר בחור בן ט"ו, "חריף ובקי, רעיוניו שוטטות בים התלמוד והפוסקים, ראוי לסמיכות חכמים".

יש הרבה סיפורים על רבנים שגנבו מאחרים. היה ספר ידוע של רב אחד שבוקסבוים מצא שהיה בכת"י של רב אחר שקדם לו. הוא שאל את רשז"א מה לעשות, והוא השיב שלא יפרסם את הכת"י.

ר"י בוקסבוים פרסם את מה שמצא, ב'מוריה' מה עמודים עט-פ. על ההאשמה הישנה שהאשימו את מחבר ספר 'מעדני אשר' ('מעדני שבת') שכולו העתק ספר 'שלחן עצי שטים' של הגאון בעל מרכבת המשנה. ודבריו מתמיהים את כל רואה, שאת אחרים מאשים באי בדיקה בספרי עזר, אך בספרים עצמם הוא לא עיין, אחרת לא היה יכול דברים כאלו שכל תיבה מהספר מוכיח את זה, כאשר ההיפוך הוא הנכון שכל תיבה מוכיחה אחרת. וכבר מחו ליה אמוחיה, וביחוד הרי"י וייס ב'ישורון' כד עמודים תצ-תקי. אך עם שלא השיב שום אחד על דברי הריי"ו (ומחוזק הטיעונים נראה שאכן אין תשובה על דבריו) אך עכ"ז עדיין ברית כרותה ללשון הרע שתתקבל בלי טעם ודעת, והלעז הנ"ל מובא עדיין כעובדה.

(במאמר המוסגר, לכבוד הרב גאולה בקרוב. בדרך כלל חברי הפורום נזהרים בכבוד ת"ח ובכבוד רבותיהם של אחרים, נמנעים מלקטרג בלשון בוטה על מי שהוחזק אצל אחרים מהחברים כ'גדולים' - אף במקום שהכותבים לא מסכימים לדעה כזו. וידע אינש בדנפשיה שלא כתבתי בלשון מדברת גדולות על המוחזקים אצל אחרים לגדולים, אף על כאלו שלא נחשבו בעיני כל עיקר. אך שונה נושא מהרא"ש (אף שאישית לא נזדמן שאכתוב שם כלום אבל לא ראיתי בזה שום מניעה), כי אין פה מהחברים שנמנים על תלמידי מהרא"ש, כך שאין סיבה לאחרים שלא נראה להם שהיה 'גדול' כל עיקר לא להביע את דעתם בזה. ואם שמע"כ רואה זה כפגיעה בת"ח, אין זה מחמת הכירותו, רק משיחות אנשים כמו שהיה נראה מתגובותיו שם, וכל כי האי גוונא אין זה מחייב את כולנו).

[יבנה]

זו תאוריה מעניינת ואין לי שום דבר נגד ר' ראטה, אבל עדיין אין בכך ליישב למה נמחקו ממכתב ר"י מורדן פתיחת וסיום המכתבים ששם נכתב מי השולח ומי המקבל, וע"י מי. יש לציין שאותו ר' וייס שהגן על המעדני אשר הוא א' מעורכי צפונות שבהקדמת התשובה התייחסו לכך כגניבה. (אגב בצפונות במקום אחר יוסף אביב"י האריך להאשים רב חשוב שגנב ממנו ספרו.)
יש"כ על ההפניה לדברי בוקסבוים ותשובת ר' וייס, כנראה הסיפור השתבש בדרך אלי.

[חובב_ספרים]

(אגב בצפונות במקום אחר יוסף אביב"י האריך להאשים רב חשוב שגנב ממנו ספרו.)

שמעתי מר' וייס שלפני שהוא הדפיס דברי אביב"י הוא שאל אותו רב חשוב מה יש לו לומר על ההאשמה, והוא הודה פחות ויותר שהוא נכון.

[ציבור]

כמדומה שברוב המקרים אותם גנבים מסוג מסוים נוהגים לגנוב ספרים שלמים וכו'. וכמעט ולא שמענו על מי שיגנוב סימן אחד.
ובפרט לא על ידי מי שכוחו יפה לחבר ספר שלם, שהרי כלום לא היה קורה אם סימן זה לא היה מופיע בספר.
לכן ברור שרמ"ר שהיה גאון נפלא לא היה זקוק לגנוב איזה תשובה מר"י מודרן, וההשערה שהביאו כאן היא כנראה הנכונה והאמיתית.

[בן_אליעזר]

אם כבר מצטטים מספרים בעניין - הנה עוד מאמר מעניין בענין גניבה ספרותיות והמסתעף (מר"ש אשכנזי) - ב'ישורון' חלק כה (תשע"א) עמ' תרעה ואילך:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... 75&hilite=

בשוה"ג בתחילתו: "פרק זה הוא חלק קטן ממאמר גדול על נושא זה בספר על ספרים ומחברים העומד בשלבי עריכה.." -- ואינני מתמצא בספרי ר"ש אשכנזי וייתכן שבחמש שנים שחלפו, נדפס עלי ספר בתוספת מרובה על העיקר. ואלו שיודעים בזה, נא להעשיר את קוראי הפורום (ואולי להעלותו לכאן).

[תוכן]

המאמר בשלימותו נדפס כבר על ידי ר' יעקב סטל באסופה.

[אורח]

האם אפשר להעלות המאמר מ"אסופה"

[תוכן]

תבקש מר"י סטל, הוא בעל הזכויות.