"השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יקוק והיה בך חטא, נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יקוק אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך"
ז"ל החינוך מ' תפ –
"ואין נדיב בעולם כמלוה מעותיו עם היותו יודע שהזמן קרב להשמיט הלואתו ולהפסידה ממנו אם אולי יארע בו אונס או שום מקרה שלא יוכל לתבוע הלואתו קודם שנת השמטה"
יתכן שהכוונה רק שאנו חושש לאונס וכד' אבל לעולם ליכא חיוב הלוואה היכא שקרוב הדבר שהחוב יושמט.
חת"ס גיטין לו "
למ"ד שיטת כספים בזה"ז אין כאן העברה על דברי תורה במה שנמנעים להלות כי מהיכי תיתי יעשה מעותיו אנפרות להלות לזה ולבסוף ישמיטנה שביעית דרבנן, בשלמא בזמן התורה הרי הבטיח הקדוש ברוך הוא למען יברכך והמסופק בזה הרי הוא בליעל אבל בתקנת חז"ל איננו מובטח בלמען יברכך וכעין שכתב תוס' לקמן ד"ה ותיקון רבנן וכו' וכ"כ סמ"ע סי' ס"ז דאשמטה דאורייתא כתיב ועשת התבואה לשלש השנים ולא אדרבנן וה"נ דכוותי'"