שלח כתב:השאלה שלי מדוע הלל תיקן פרוזבול ?האם מפני שהיו אנשים רשעים שנמנעו להלוות? או גם אנשים רגילים שפחדו על כספם? הרי לכאורה ברור שהתנאים והאמוראים לא חששו להלוות כספם ,לא בגללם הלל תיקן פרוזבול, אז לכאורה יהיה ברור שהיום כל הרבנים לא צריכים לעשות פרוזבול אבל לא שמענו כך, ואולי זה תלוי האם זה מדאורייתא או מדרבנן?
שלח כתב:כן אבל התקנה נוסדה בגלל שהיו אנשים שהתנהגו לא טוב, ולפי זה יש שאלה חדשה, תקנה שניתקנה בגלל אנשים לא טובים, האם בגלל שניתקנה, זה מהלך חדש ולכולם גם הצדיקים מותר להשתמש בזה או רצוי שלא, ואולי יש דוגמאות נוספות?
נבון כתב:ראיתי שבציבור הדתי ישנו פרויקט 'פעמונים' ובו הלוואה למשפחות נזקקות, ע"מ שהחוב ישומט במוצאי שביעית.
שלח כתב:אנו יודעים שיש פרוזבול, שנעשה בגלל שהמלווים חששו להלוות , לכאורה תקנת הלל לא היתה על כל המלווים ,אלא שהיו גם מלווים צדיקים שהיו מוכנים להפסיד כספם, וגם מלווים שחששו, האם בימינו יש מנהג חסידות לא לעשות בכלל פרוזבול?
[/quote]איש גלילי כתב:נמצא שכל התקנה היא רק מפני החוטאים.
אוהב אוצר כתב:דבר שני ואני לא מדומיין: אנשים פעם ובמיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים היו יותר עם אחריות ובעלי מידות כך שעד שהרב גלילי החשוב! הכתיר אותם כחוטאים, אפשר גם להכתיר את 'לווה רשע ולא ישלם' כחוטאים שבודאי הם 'אמורים' להיקרא ראשונים חוטאים אלא שכמו שפעם הלווים היו יותר ישרים ובעלי אחריות כך גם המלווים.
בברכה המשולשת כתב:נבון כתב:ראיתי שבציבור הדתי ישנו פרויקט 'פעמונים' ובו הלוואה למשפחות נזקקות, ע"מ שהחוב ישומט במוצאי שביעית.
הפרוייקט נקרא נדיבי ארץ והוא מתבצע בשיתוף עם ארגון פעמונים, ואין הוא בא במקום פרוזבול אלא כתקנת הבא"ח
מחולת המחנים כתב:בברכה המשולשת כתב:נבון כתב:ראיתי שבציבור הדתי ישנו פרויקט 'פעמונים' ובו הלוואה למשפחות נזקקות, ע"מ שהחוב ישומט במוצאי שביעית.
הפרוייקט נקרא נדיבי ארץ והוא מתבצע בשיתוף עם ארגון פעמונים, ואין הוא בא במקום פרוזבול אלא כתקנת הבא"ח
להעיר שעיקר קיום המצוה הוא שאחר ר"ה יבוא הלווה למלוה להחזיר לו ההלוואה והמלוה יאמר "משמט אני", ועל כן ראוי לעורר לכל קופות הצדקה שהעלו רעיון זה לקיים במוצאי שביעית גם את החלק השני.
אוהב אוצר כתב:איש גלילי כתב:נמצא שכל התקנה היא רק מפני החוטאים.
למה כב' הרב כך הכתיר אותם? אנשים שלא יכלו לעמוד בזה.
נראה אותך מלווה 50000 ש"ח לגיסך ומגיע מוצאי שמיטה והוא לא שילם לך את החוב...
אה, ובשנה השישית של ה'מחזור' הבא הוא מבקש ממך שוב...
אוהב אוצר כתב:אתה יודע כמה פעמים אנו נכשלים [אני בכל אופן] נכשלים בל' הרע?
אוהב אוצר כתב:אתה יודע כמה פעמים אנו נכשלים [אני בכל אופן] נכשלים בל' הרע?
צופר הנעמתי כתב:מחולת המחנים כתב:להעיר שעיקר קיום המצוה הוא שאחר ר"ה יבוא הלווה למלוה להחזיר לו ההלוואה והמלוה יאמר "משמט אני", ועל כן ראוי לעורר לכל קופות הצדקה שהעלו רעיון זה לקיים במוצאי שביעית גם את החלק השני.
זאת מנין לך? בפשטות זה דין אם בא הלווה להחזיר אבל אם אין הלווה רוצה להחזיר אין בזה שום ענין [לולא דעת היראים שהיא דעה יחידאה ממש].
מחולת המחנים כתב:צופר הנעמתי כתב:מחולת המחנים כתב:להעיר שעיקר קיום המצוה הוא שאחר ר"ה יבוא הלווה למלוה להחזיר לו ההלוואה והמלוה יאמר "משמט אני", ועל כן ראוי לעורר לכל קופות הצדקה שהעלו רעיון זה לקיים במוצאי שביעית גם את החלק השני.
זאת מנין לך? בפשטות זה דין אם בא הלווה להחזיר אבל אם אין הלווה רוצה להחזיר אין בזה שום ענין [לולא דעת היראים שהיא דעה יחידאה ממש].
בשו"ת אגרות משה ח"ז חושן משפט סי' טו כתב שמצוה על הלווה להחזיר ההלואה לאחר השביעית וכשלא יחזיר הוא עובר על תקנת חכמים.
ואף שדבריו נראים כחידוש מ"מ הוכיח כן מכמה מקומות, יעויי"ש.
דעת היראים לפענ"ד הוא דין אחר - האם מצוה על המלוה לומר "משמט אני", ובזה נחלקו עליו רוב הראשונים, ועיין רמב"ם פ"ט מהל' שמיטה ויובל הכ"ט.
יאיר1 כתב:ומי אמר שהאמוראים היו עושים פרוזבול? ומי אמר שהם היו בעלי חובות?
גיטין לז א כתב:רבנן דבי רב אשי מסרי מילייהו להדדי רבי יונתן מסר מילי לר' חייא בר אבא אמר ליה צריכנא מידי אחרינא אמר ליה לא צריכת.
מחולת המחנים כתב:
דעת היראים לפענ"ד הוא דין אחר - האם מצוה על המלוה לומר "משמט אני", ובזה נחלקו עליו רוב הראשונים, ועיין רמב"ם פ"ט מהל' שמיטה ויובל הכ"ט.
יאיר1 כתב:ולגופו של דבר, ודאי שמי שישמט את החוב יקיים מצות עשה דאורייתא, לשיטות ששמיטת כספים דאורייתא, וכרגע אינני זוכר בודאות, אך נראה לי שאין כלל או כמעט בכלל, שיטה שעתה זה דאורייתא, וממילא יקיים מצוה דרבנן.[/b]
צופר הנעמתי כתב:דעת היראים היא שהחוב קיים עד שיאמר המלוה משמט אני והמצוה היא למחול ולומר משמט אני אבל אין כאן אפקעתא דמלכא.
צופר הנעמתי כתב:וודאי שאם הלווה אינו בא להחזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו במבואר במשנה, אך מצד קיום מצוות שמיטה אין ענין שיבוא להחזיר ויאמר המלוה משמט אני.
נבון כתב:ראיתי שבציבור הדתי ישנו פרויקט 'פעמונים' ובו הלוואה למשפחות נזקקות, ע"מ שהחוב ישומט במוצאי שביעית.
מחולת המחנים כתב:במנחת חינוך (מצוה תע"ז אות ד') כתב לדבר פשוט דהתובע חוב לאחר שמיטה וגובה אותו, חוץ ממה שעובר על הלאוין ועשה של שביעית עובר גם על לאו דגזל, והטעם כי החוב נחלט ואינו מגיע לו כלום, וצריך להחזיר לו המעות וגובים מנכסיו, וסיים "וזה פשוט מאד", ועוד כתב (שם אות ב) שאף אם הלווה נותן לו ברצון הטוב אינו מועיל כי כבר נפקע, וכוונתו לכאורה דאם הלווה בא להשיב החוב בתורת פרעון אינו מועיל כלום, אם לא בתורת מתנה וכדברי חז"ל המחזיר חוב בשביעית.
אמנם מצאתי במכתב הגר"נ פרצוביץ הנדפס בספרו בנין נחום (עמ' תסג) שכתב לחדש בזה, וז"ל: אכתוב דבר א' שאמרנו לאחרונה בפ' השולח [גיטין ל"ו] בסוגיא דפרוזבול ושמיטת כספים, דאפילו אם אחר שמיטה פטור מלשלם כשי' רוב הראשונים, מ"מ אין הביאור דבטל החוב כמו ע"י מחילה ופרעון, רק דזהו חלות דין מיוחד של שמיטה, שהגם שיש חוב יש ע"ז חלות דין של שמיטה דמהאי טעמא פטור מלשלמו, אבל כשמשלמו הו"ל פרעון של חוב ולא סתם מתנה. ואף שאומר מתנה אני נותן לך, היינו דנותן לו את חובו בתורת מתנה".
ועיין עוד במשנת יעבץ להגרי"ב ז'ולטי (יו"ד סי' כ' אות ב') שכתב דאף אם המלוה לא עשה פרוזבול יש חוב על הלווה להחזיר את חובו, משום שיש עליו חיוב מצד עצמו לקיים את דבריו, ואם לא החזיר אין רוח חכמים נוחה הימנו, עיי"ש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים