לאכול כדי לומר על הניסים

[יענקל מרגלית]

שמעתי עכשיו שמועה מענינת בשם הגר"ל מינצברג שליט"א, שיש ענין למי ששכח לומר על הניסים בשחרית ובמנחה, ליטול את ידיו ולברך ברכת המזון כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל לומר על הניסים בכל יום מימות החנוכה, מוסר שמועה זאת הוסיף כי הגריש"א הסכים עמו. מה דעתכם?

[אחוה]

מה הבעיה? זה דוקא נשמע מאוד סביר כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל

[רבטוב]

מה הבעיה? זה דוקא נשמע מאוד סביר כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל

איזה תקנה יש ... וכי מי שלא אמר על הניסים בשעת התפילה .מה יואיל בזה שאמר על הניסים בשעת ברהמ''ז .

[חבר]

איזה תקנה יש ... וכי מי שלא אמר על הניסים בשעת התפילה .מה יואיל בזה שאמר על הניסים בשעת ברהמ''ז .

"יואיל" - יועיל
תקנת אמירת על הניסים לא היתה כדי להאריך לנו את התפילה אלא כדי להודות להקב"ה על הניסים שעשה לנו. וא"כ פשוט שאף שלא אמרה בתפילה, יועיל מאוד שיאמרה בבהמ"ז.

[סענדער]

שמעתי עכשיו שמועה מענינת בשם הגר"ל מינצברג שליט"א, שיש ענין למי ששכח לומר על הניסים בשחרית ובמנחה, ליטול את ידיו ולברך ברכת המזון כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל לומר על הניסים בכל יום מימות החנוכה, מוסר שמועה זאת הוסיף כי הגריש"א הסכים עמו. מה דעתכם?

יועיל לצאת ידי הרמ''א שממליץ לומר 'שירות ותשבחות' בסעודות הרשות שבחנוכה.

[רבטוב]

שמעתי עכשיו שמועה מענינת בשם הגר"ל מינצברג שליט"א, שיש ענין למי ששכח לומר על הניסים בשחרית ובמנחה, ליטול את ידיו ולברך ברכת המזון כדי שיוכל לקיים את תקנת חז"ל לומר על הניסים בכל יום מימות החנוכה, מוסר שמועה זאת הוסיף כי הגריש"א הסכים עמו. מה דעתכם?

יועיל לצאת ידי הרמ''א שממליץ לומר 'שירות ותשבחות' בסעודות הרשות שבחנוכה.

הרמ''א לא מתכוון לאמירת על הניסים ....רק שירות ותשבחות ממש

[זקן ששכח]

שאלת תם: אם האדם רעב - יאכל, ואין זה משנה כלל לעצם הענין אם אמר לפני זה ארבעה וחמשה פעמים 'על הנסים' או שכלל לא אמר באותו היום. אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה. אם כן, לאיזה אופן בדיוק נאמר אותו חידוש דלעיל.

[חכם באשי]

עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?

[אברך כולל]

עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?

"בעיה",? לגמרי לא,!!!!
אלא שגם שום מצוה אינו מקיים, ואינו חשוב כאינו מצווה ועושה. ורק בהזכרה בבהמ"ז ובתפילה מקיים מצות חז"ל.

[חכם באשי]

קצת מוגזם לומר שהאומר על הניסים לא מקיים שום מצווה, הרי סוכ"ס הוא מודה ומהלל להקב"ה על ניסיו, וכבר אמרו במדרש שבזכות התהילה להקב"ה ברא את עולמו (כן דרשו עה"פ עם זו יצרתי תהילתי יספרו).
נכון שהאומר על הניסים 'סתם כך' הוא מקיים מצווה בדרגה פחותה מהמחוייב, שכן אינו מצווה ועושה.

[אברך כולל]

קצת מוגזם לומר שהאומר על הניסים לא מקיים שום מצווה, הרי סוכ"ס הוא מודה ומהלל להקב"ה על ניסיו, וכבר אמרו במדרש שבזכות התהילה להקב"ה ברא את עולמו (כן דרשו עה"פ עם זו יצרתי תהילתי יספרו).
נכון שהאומר על הניסים 'סתם כך' הוא מקיים מצווה בדרגה פחותה מהמחוייב, שכן אינו מצווה ועושה.

שכחת להוסיף עוד מצוה "ודברת בם" ולא בדברים בטלים שכן בשעה שאומר על הניסים ודאי אינו מדבר דברים בטלים וכן אינו עובר באותו זמן על איסורי לשה"ר ורכילות. וד"ל

[רבטוב]

קצת מוגזם לומר שהאומר על הניסים לא מקיים שום מצווה, הרי סוכ"ס הוא מודה ומהלל להקב"ה על ניסיו, וכבר אמרו במדרש שבזכות התהילה להקב"ה ברא את עולמו (כן דרשו עה"פ עם זו יצרתי תהילתי יספרו).
נכון שהאומר על הניסים 'סתם כך' הוא מקיים מצווה בדרגה פחותה מהמחוייב, שכן אינו מצווה ועושה.

שכחת להוסיף עוד מצוה "ודברת בם" ולא בדברים בטלים שכן בשעה שאומר על הניסים ודאי אינו מדבר דברים בטלים וכן אינו עובר באותו זמן על איסורי לשה"ר ורכילות. וד"ל

עוד מעט !!!! ונכנס להשאלה הידוע שנחלקו בו גדולי עולם לגבי אמירת תהילים ...אם נתקבלה בקשתו של דהמע''ה שיחשב כמו לימוד נגעים ואהלות
הגר''ח מולוזין בנפש החיים והאדמו''ר בעל יסוד העבודה מסלונים

[איש_ספר]

החידוש כולו, אם יאמר, בנוי על גדר דין עה"נ בחנוכה, שאינו דין מהלכות תפילה של הזכרת מעין המאורע בתפילה כיעלה ויבוא וכו', אלא דין מהלכות חנוכה לומר על הנסים בתפילה ובברהמ"ז. והאריך בזה במשנת יעבץ לגרב"צ ז'ולטיי.

[אליחי]

עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?

וכי אם היה שם שמות קודש מה הבעיה, וכי אסור להודות לקב"ה כ"א בשפתו ובלשונו אם שם ה'.
ואגב דעסקינן בענייני הודאה ועה"נ, תמוה לי בהא דאמרו שבכל התפלה יכול להוסיף חוץ מג' ראשונות וג' אחרונות, ואמאי אינו יכול להוסיף הודאה בברכת ההודאה, כשם שמוסיף בקשה בשאר ברכות ובפרט בשמע קולנו.

[רבטוב]

עדיין לא הבנתי מה הבעייה לומר 'על הניסים' "סתם כך", כל היום כולו.
הרי אין שם שמות קודש!
מדוע עליו ליטול ידים וכו'? אולי כדי להיות מצווה ועושה?

וכי אם היה שם שמות קודש מה הבעיה, וכי אסור להודות לקב"ה כ"א בשפתו ובלשונו אם שם ה'.
ואגב דעסקינן בענייני הודאה ועה"נ, תמוה לי בהא דאמרו שבכל התפלה יכול להוסיף חוץ מג' ראשונות וג' אחרונות, ואמאי אינו יכול להוסיף הודאה בברכת ההודאה, כשם שמוסיף בקשה בשאר ברכות ובפרט בשמע קולנו.

הדבר פשוט כי הי''ב..י''ג ברכות הוי בקשות וע''ז יכולים להוסיף כי הוי בקשה פרטית .משא''כ שאר הברכות . ואפילו ברכת ההודאה היא לא ברכה פרטית רק כללית .

[אליחי]

מה ההבדל בין שמע קולנו לברכת ההודאה, שניהם יש בהם בקשות כלליות והודאות כלליות, וקשה לי שבשניהם נוכל להוסיף מעין הברכה דברים פרטיים שלנו.

[היא שיחתי]

הקפצה

[ישבב הסופר]

פשוט שיסוד דבריו מיוסד על דברי רש"י שפירש דברי הגמרא "לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל והודאה" ופירש"י הלל - באמירת הלל, והודאה - על הניסים בברכת הודאה. והיינו שעיקר הזכרת על הניסים הוא בברכת הודאה, ששם מקומו. הן בתפילת י"ח והן בברכהמ"ז. אך אם יש ענין להתחייב בברכהמ"ז כדי להזכיר עה"נ בהודאה, אינו מסתבר שיש עליו חיוב יותר ממה שמוטל על האדם לדאוג שיתחייב בשאר מצוות קיומיות.

[היא שיחתי]

עד כמה שהוא דין מדיני החנוכה להלל ולהודות אזי אם באמת מהלל ומודה בשאר תפילות וכדו' אז יש מקום לפקפק

אך לו יצוייר אדם שלא התפלל מחמת אונס וגם לא אכל כל החנוכה מחמת אונס
וכעת עומד הוא לפני השקיעה של זאת חנוכה

וכי לא נאמר לו לך אכול בשמחה לחמך וברכתך את ה' אלוקיך כי הצילך מכל העמים בימי מתיתיהו?
הלא לא הילל ולא הודה כל החנוכה וכי נאמר לו אין עניין להלל ולהודות אם לא תאכל?

[צאנזער]

שמעתי ומקומות יש, אף שנהגו בכל ימות השנה להתפלל "מנחה קצרה", בימות החנוכה מקפידים להתפלל מנחה רגילה, כדי לשמוע בציבור אמירת "על הנסים", שתכלית אמירתה היא "פרסומי ניסא".

[אוהב אוצר]

שאלת תם: אם האדם רעב - יאכל, ואין זה משנה כלל לעצם הענין אם אמר לפני זה ארבעה וחמשה פעמים 'על הנסים' או שכלל לא אמר באותו היום. אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה. אם כן, לאיזה אופן בדיוק נאמר אותו חידוש דלעיל.

אני יסביר לך מה ההבדל: האדם בודאי רעב במשך היום מס' פעמים, אלא שההמלצה היא שבמקום שיאכל דבר שהברכה אחרונה שלו היא 'נפשות' או 'על המחיה', ישביע את רעבונו
יאכל דווקא לחם בכדי לברך ברכה"מ עם 'על הניסים'.

[אוצר החכמה]

אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה.

מי שאינו רעב ואוכל הווה ברכה שאינה צריכה ??

אא"כ כוונתך לאכילה גסה.

[עשוי לנחת]

אבל אינו רעב, הלא הויא ברכה שאינה צריכה אם לא גרוע מזה.

מי שאינו רעב ואוכל הווה ברכה שאינה צריכה ??
אא"כ כוונתך לאכילה גסה.

ומעניין, זה מזכיר לי נידון באדם שמברך ברכה שאינה צריכה בשבת [או סתם כך] בשביל מאה ברכות אם נקרא ברכה שאינה צריכה כיון שלא נצרך לאוכל, או שסו"ס הוא צריך את זה למרות שזה לצורך צדדי וממילא יכול לברך.