בשבת קדש הקרובה פרשת עקב קוריאים בתורה "מצות ברכת המזון", וראיתי לנכון להעלות הערה בענין זה. יישר כח למאירים ולמעירים.
ברכת המזון, ברכה שלישית נוסח, אשכנז: רחם נא ה"א על ישראל עמך. ועל ירושלים עירך. ועל ציון משכן כבודך. ועל מלכות בית דוד משיחך. ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו", וכך נוסח "ספרד".
ברכת המזון נוסח הספרדים: רחם ה"א עלינו, ועל ישראל עמך. ועל ירושלים עירך. ועל הר ציון משכן כבודך. ועל היכלך. ועל מעונך. ועל דבירך. ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו". והבקשה על מלכות בית דוד משיחך נקבעה בסיום לפני חתימת הברכה: ומלכות בית דוד משיחך תחזירנה למקומה במהרה בימינו, ותבנה ירושלים עיר הקדש במהרה בימנו, בא"י בונה ירושלים אמן, וכך נוסח הרמב"ם, וראה בספר ליקוטי מהרי"ח סדר ברכת המזון עמ' קיח.
והנה יש לדעת לנוסח הספרדים מהו כל כך הפירוט הזה, היכל, מעון, דביר, ומה תוספת יש בזה אחר שכבר ביקש בכללות על ציון משכן כבודך, וכן מדוע לא די במה שמסיים "ועל הבית הגדול והקדוש" וכו', וכנוסח אשכנז ותימן, וגם בדברי ר"י בר יקר ור"ד אבודרהם לא נזכרו לשונות אלו. עוד יש לדעת מה פירוש הדברים (ע"ד פשט) מהו היכל, ומהו מעון, מה בדיוק החילוק בין זה לזה.
ולנוסח אשכנז יש להבין מדוע קבעו הבקשה "על מלכות בית דוד משיחך", באמצע, בתוך עניני ציון וירושלים, והרי עדיף היה לקבוע בקשה זו אחר הבקשה על הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, וכפי שחשבתי ראיתי שכך הוא נוסח תימן בתכלאל עץ חיים (מהדורה חדשה עמ' תשס): רחם ה"א על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך, ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו, ומלכות בית דוד משיחך תחזיר למקומה בימינו", וזה כנוסח אשכנז ולא כספרדים , רק יש שינוי בסדר הבקשות שמלכות בית דוד קבעו בסוף אחר הבית הגדול וזה לא כנוסח אשכנז, וראה בהערות שם אות תתע ודוק.
ולהסביר עם דברי מרן הגרי"ז זצ"ל הידועים בספרו על התורה (תהלים עמ' 106) ש"ענין בית המקדש ומלכות בית דוד קשורים ותלויים זה בזה" עיין אריכות דברי קדשו, וראה בספר משמר הלוי ברכות סימן קיד, ולכך קבעו בקשה זו של מלכות בית דוד תוך הבקשות על המקדש, לא איתנח לן היטב שהרי גם לפי נוסח הרמב"ם והספרדים שבקשה זו בסיום הברכה עם ברכת בונה ירושלים, שבודאי עיקרה על בנין המקדש, מלכות בית דוד ובנין המקדש קשורים זה בזה, וכמפורש להדיא בדברי הגרי"ז שם שבנין ירושלים ומלכות בית דוד קשורים זה בזה וצע"ע.
עכשיו ראיתי בסדור רב סעדיה גאון (עמ' קב) הנוסח: רחם ה"א עלינו על ישראל עמך, ועל ירושלים עירך, ועל היכלך, ועל מעונך, ועל ציון משכן כבודך, ועל הבית הקדוש אשר אתה שמך נקרא עליו, ומלכות בית דוד תחזיר למקומה בימינו ובנה את ירושלים בקרוב בא"י בונה ירושלים אמן", ונראה דנוסח הספרדים על פיו, אלא שלא גרס דבירך. וגם בנוסח רס"ג מבואר שמלכות בית דוד בסיום הברכה בסמוך לבונה ירושלים כדברי הרמב"ם וכנוסח בני ספרד.(ובהערות שם ציין למאמר של ח"א בקובץ בשפת לעז, שהביא כל שינויי הנוסח בברכת המזון).