האם רבי חיים מוולאזין נהג דלא כהגר"א

[ירח מלא]

אבקש את עזרת הציבור החשוב והידען דפה, אם יש למישהו מקורות בהם נראה שרבי חיים מוולאזין נהג דלא כהגר"א או אפילו חלק עליו בפירוש [ויש לדון אם ידע כשנהג כן מה דעת הגר"א].
מפורסם המעשה (אני מעלה אותו כאן בפי די אף) שלא רצה לברך נפשות בשם ומלכות אפילו בפני הגר"א.

[ישא ברכה]

יש תשובה שהוא כותב מפורש שהוא חולק על הגר"א

[אחימעץ]

ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

[מבקש לדעת]

ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

בס"ד
עוד הפעם עם השטות הזו?
בזמן שהגר"א חתם על החרם הגר"ח הי ילד. ואנא, סיפורי חסידים שישאירו על החסידים, ולא יספרו את סיפורי החסידים על אדוננו הגר"א.

[ירח מלא]

יש תשובה שהוא כותב מפורש שהוא חולק על הגר"א

אדרבה, איפה

ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

נושא לעוס, לא ניגרר אליו. מכל מקום אני מתכוון לנושאים הלכתיים.

[יבנה]

ידוע שלא אבה לחתום על החרם נגד החסידים.

כבר השיבו על כך שהחרם היה של רבני וילנא, ומאחר שלא היה מבני המקום לא היה מקום שיחתום. מאידך יש לבוקסבוים העתק החרם בכת"י של ר' חיים מואלוזין, כך שנראה שהחזיק מכך. בנוסף הרי כל ספר נפש החיים מראה מה דעתו.

[יבנה]

יש תשובה שלו שמביא מהגר"א שחובה לחלוק על רבו ומתשמש בכך נגד רבו השאגת אריה. שו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט
"וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא שלא לישא פנים בהוראה כו'." ע"ש הענין.
הרי תיאורית היה צריך לחלוק על הגר"א מצד ציווי הגר"א.

[גימפעל]

גם בהסבר דברי האריז"ל על הצמצום חלק על דעת הגר"א.

[בברכה המשולשת]

גם בהסבר דברי האריז"ל על הצמצום חלק על דעת הגר"א.

גם זה נדון בהרחבה שלא כן, ח"ו (והעירוני בפעם הראשונה שזה עלה כאן שאין מקומו של דיון מעין זה בפורום)

[גימפעל]

גם בהסבר דברי האריז"ל על הצמצום חלק על דעת הגר"א.

גם זה נדון בהרחבה שלא כן, ח"ו (והעירוני בפעם הראשונה שזה עלה כאן שאין מקומו של דיון מעין זה בפורום)

ואנכוי לא ידעתי, אך מהו הביטוי דיון מעין זה ?

[בברכה המשולשת]

בעמקי תורת הסוד

[גימפעל]

ע"ז עצמו צריך לדון אם זה מכונה סוד, המכתב מאליהו ואני לא מדבר על תורת חב"ד שלא חושבים שזה סוד.

[בברכה המשולשת]

איני יודע הגדרה כללית, אבל מכיוון שנושא האשכול הוא מרנא הגר"ח מוולוז'ין, נלענ"ד שיש להישאר בהגדרה שלו שזה מכבשוני תורת הסוד

[ירח מלא]

יש תשובה שלו שמביא מהגר"א שחובה לחלוק על רבו ומתשמש בכך נגד רבו השאגת אריה. שו"ת חוט המשולש חלק א סימן ט
"וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא שלא לישא פנים בהוראה כו'." ע"ש הענין.
הרי תיאורית היה צריך לחלוק על הגר"א מצד ציווי הגר"א.

הנה הציטוט מחוט המשולש (תשובה לרבי חיים נח צבי ברלין אב"ד אה"ו ראה עליו בספר הישיבה הרמה בפיורדא, הדברים מתייחסים לרבו של רבי חיים רבי רפאל הכהן מהמבורג) "ואולם [אם] הייתי בסנהדרין הייתי דן בחנק על פי הך חזקה דדרך איש ואשה לבעול. יאמר נא ירא ה' היתכן לי לסמוך על פסקא דדינא דמו"ר דחזינא ביה פירכא טובא. והא אתינא קמיה דמו"ר ושלחתי דברי גם אליו לדון לפניו. ואנכי הרואה שלא הובאו דברי לפניו כלל. וגם לפני כת"ר דנתי וגם אותותיו לא ראיתי את ראיותיו ואם אולי שגיתי הבינו לי והאירו נא את עיני להבין ולהורות כהלכה. וטרם ישיבני מדעתי איך הותר לי לצרף לספק מילתא דלא ס"ל כלל להסתפק בזה. וכבר הוזהרתי בזה מפי מורי קדוש ישראל רבינו הגדול הגאון החסיד מוהר"א נ"ע מווילנא שלא לישא פנים בהוראה כו' . ואעפ"כ מעודי זחלתי ואירא מלקבוע הלכה עפ"י דעתי העניה וחלושה. והן בעוד היה על ארצנו שמשו של רבינו הגדול [נ"ע] הנ"ל, לפעמים זכיתי להציע דברי לפניו והוה מנהיר לי שמעתתא, ואחר ששקעה שמשו של אותו צדיק לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה.
אחלי ישים נא עיניו ולבו לב חכם כי"ב על דברי מכתבי הראשון וענותו תרבני להשיבני גם עתה הפעם בדברי טעם. ומגברא דאית ליה בעינא ולתשובת כת"ר אצפה להראות לי הדרך הישר כי בו חפצתי. ואחוי קידה כו' כנפשו ונפש החיים באאמ"ו מוהרי"ץ זללה"ה".
אודות הוכו' יש לציין שבספר עליות אליהו (לרבי יהושע העשיל לוין, הערה ס"ב עמ' 56 במהדורת ווילנא תרנ"ב) הובא ציטוט של חלק זה של התשובה [עם שינויים קלים, שחלקם שולבו כאן בגוף הטקסט בסוגריים] והובא שם המשך למשפט 'שלא לישא פנים בהוראה' – 'אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע'.
עוד אציין שהיה מי שהבין מכך שרבי חיים אחר פטירתו של הגר"א שם פניו לרבי חיים צבי ברלין שיהיה לו לרב ומורה דרך, אצרף פה את המקור לכך.

[אמציה בארי]

כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

[גימפעל]

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

האם מישהו יכול להעלות את הנ"ל.

[חובב_ספרים]

כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

[אמציה בארי]

כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

בהחלט, כן.
אינני אוחז משיטת המחקר (ומבעל השיטה ר"ד קמינצקי) שהמתודה שלהם שעלינו להתעקש ולהחזיק בדעותינו למרות הוכחות ברורות כך שהם אינם נותנים להוכחות לבלבל אותם חלילה...

[בברכה המשולשת]

כבר הבאתי במספר אשכולות שהגאון המקובל רי"ל זוסמן זצ"ל האריך בזה (במכתביו הנדפסים בספר מבחירי צדיקיא) והראה שאין כאן מחלוקת בין מרנא הגר"ח מוולוז'ין ואדוננו הגר"א
(ובמחילה מהגרממ"כ שהוזכר לעיל, לא הבין את דעת אדוננו הגר"א)

[אמציה בארי]

כבר הבאתי במספר אשכולות שהגאון המקובל רי"ל זוסמן זצ"ל האריך בזה (במכתביו הנדפסים בספר מבחירי צדיקיא) והראה שאין כאן מחלוקת בין מרנא הגר"ח מוולוז'ין ואדוננו הגר"א
(ובמחילה מהגרממ"כ שהוזכר לעיל, לא הבין את דעת אדוננו הגר"א)

ראיתי מכבר את שכתב בזה הרי"ל זוסמן.

אך על אף דבריו אני על שלי אעמוד שהגר"ח חלק בזה על הגר"א וכפי שכתבו בזה רבים וטובים וכבר נשתברו בזה קולמוסים רבים ואכ"מ (וראה במקומות שנסמנו בספר 'עין תחת עין', ר"א מטוסוב, עמ' 159, הע' 21).

[חובב_ספרים]

אין לי עין תחת עין, אם תעלה אותו בל"נ אסתכל בו. עד אז אין אלא מה שאמרו חז"ל מטיבן של קרובים כו'.

[ירח מלא]

לומד דף היומי בהלכה - דירשו, הפנה אותי ע"פ הערות דירשו להלכות תפילין, לספר שערי רחמים בו מובא נידון בין רבינו הגר"ח לגר''א בנושא תפילין פרודות
יש לי את הספר אך טרם עיינתי.

[משולש]

לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

[חובב_ספרים]

לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

זה אינו ראיה שהוא חלק על הגר"א. פשוט שלא חיפש רבה על דברים שכבר קיבל מרבה.

[אמציה בארי]

אודות הוכו' יש לציין שבספר עליות אליהו (לרבי יהושע העשיל לוין, הערה ס"ב עמ' 56 במהדורת ווילנא תרנ"ב) הובא ציטוט של חלק זה של התשובה [עם שינויים קלים, שחלקם שולבו כאן בגוף הטקסט בסוגריים] והובא שם המשך למשפט 'שלא לישא פנים בהוראה' – 'אף להכרעת רבותינו בעלי השו"ע'.

כך הוא אכן הנוסח ללא הצנזור.
במק"א מובא שהגר"א אמר לר"ח שניתן לחלוק עד הרמ"א מסברא ועד הרא"ש בראיות (ייתכן שהלשון ואולי גם התוכן איננו מדויק דיו).

בעניין זה יש לציין לדבריו ב'רוח חיים' (אבות פ"א מ"ד):

"ואסור לו לתלמיד לקבל דברי רבו כשיש לו קושיות עליהם ולפעמים יהיה האמת עם התלמיד, וכמו שעץ קטן מדליק את הגדול. וזהו ששנינו, יהי ביתך בית ועד לחכמים והוי מתאבק בעפר רגליהם, מלשון ויאבק איש עמו, שהוא ענין התאבקות מלחמה, כי מלחמת מצוה היא, וכן אנו נגד רבותינו הקדושים אשר בארץ, ונשמתם בשמי מרומים, המחברים האמת".

[משולש]

לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

זה אינו ראיה שהוא חלק על הגר"א. פשוט שלא חיפש רבה על דברים שכבר קיבל מרבה.

צודק שזה לא ראיה.
אבל זה עוזר שאם נמצא משהו שהוא יחלוק על הגר"א אז נוכל להסביר שיכול להיות שזה בגלל הוראה הפוכה של רבותיו שבאשכנז.

[ירח מלא]

לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

כבר הבאתי זאת לעיל, והוספתי מסמך להורדה.
א. לדעתי אין ראיה מלשונו שרצה לקבל על עצמו את רבי חיים הערש כרב.
ב. גם השאגת אריה ממץ היה רבו.

יש"כ לאמציה על ההפניה לרוח חיים.

[משולש]

לאחר פטירתו של הגר"א, הגר"ח מוולאזין ראה את ה"עצי ארזים" מפיורדא (ששימש ברבנות מגנצא ואה"ו) ש"יקר בעיני דעתו כדעת אחד מן הראשונים ז"ל". (שו"ת חוט המשולש ט). ונראה שהוא היה נחשב לרבו לאחר פטירת הגר"א. מכיון ש"אחר ששקעה שמשו של אותו צדיק (הגר"א) לית לי רבה במתא ואל מי מקדושים אפנה?"
בנוסף באותה איגרת שם הוא קורא גם לר' רפאל מהמבורג "מורי ורבי הכהן הגדול נ"י, הלא אני הקטן שימשתי את הכהן הגדול נ"י בהיותו במדינתנו ומחויבני בכבודו ומוראו כמורא שמים על אחת כמה וכמה".

כבר הבאתי זאת לעיל, והוספתי מסמך להורדה.
א. לדעתי אין ראיה מלשונו שרצה לקבל על עצמו את רבי חיים הערש כרב.
ב. גם השאגת אריה ממץ היה רבו.

יש"כ לאמציה על ההפניה לרוח חיים.

איני יודע אם יש עוד מקום שבו הוא מתבטא על בן דורו שדעתו כאחד מן הראשונים.

[יאיר]

גם על הגר"א התבטא כך (אמנם לא בכתב) ואמר שדרגתו אולי כדרגת הרמב"ן (ולגירסה אחרת הרשב"א).

[משולש]

גם על הגר"א התבטא כך (אמנם לא בכתב) ואמר שדרגתו אולי כדרגת הרמב"ן (ולגירסה אחרת הרשב"א).

ההבדל הקטן שזה שמועה בעל פה, וכאן זה שו"ת שחור על גבי לבן.

[ירח מלא]

מצינו גם שכתב "ולי מה יקר סברת מר אביו הגה"ח נ"י כאחד הראשונים המשמשים במרום" על רעק"א (חוט המשולש סי' ג').
וכידוע כתב במכתב לבנו או נכדו שהראשונים לא השתבחו אלא בסברא ישרה וגדולתם נמדדת בסברא. על כן סברא כאחד הראשונים זה ביטוי בשבילו לסברא ישרה וממילא לגדלות בתורה.

[אמציה בארי]

וכידוע כתב במכתב לבנו או נכדו שהראשונים לא השתבחו אלא בסברא ישרה וגדולתם נמדדת בסברא. על כן סברא כאחד הראשונים זה ביטוי בשבילו לסברא ישרה וממילא לגדלות בתורה.

כוונתך כנראה לאגרת ההדרכה שכתב לנכדו לרגל נישואיו (האגרת נדפסה לראשונה מתוך כת"י בספר 'הצדיק רבי יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו' עמ' קטז, ועם ביאור רחב בספר 'אגרת רבנו חיים מוולאזין'):

""שתזדרז ללמוד בזריזות וחשק גדול, כי מה שלומדים בעצלות כל היום, יכולים ללמוד בזריזות בכמה שעות, והגיון לבך יהיה תמיד בדברי תורה... העיקר לאחוז בסברא ישרה... שכל גדולי הראשונים והאחרונים ז"ל לא נשתבחו אלא בסברה ישרה, כל הישר בסברא גדול מחברו...".

מצורף כאן תצלום מהאגרת בכתב יד של תלמידו רבי יוסף זונדל מסלנט.

[בברכה המשולשת]

גם על הגר"א התבטא כך (אמנם לא בכתב) ואמר שדרגתו אולי כדרגת הרמב"ן (ולגירסה אחרת הרשב"א).

ההבדל הקטן שזה שמועה בעל פה, וכאן זה שו"ת שחור על גבי לבן.

גם על אדוננו הגר"א התבטא כן בכתב (בהסכמתו לביאור הגר"א לספד"צ)

[מן השורה]

כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

בהחלט, כן.
אינני אוחז משיטת המחקר (ומבעל השיטה ר"ד קמינצקי) שהמתודה שלהם שעלינו להתעקש ולהחזיק בדעותינו למרות הוכחות ברורות כך שהם אינם נותנים להוכחות לבלבל אותם חלילה...

מי השיב עליו?
הנה מאמר אחד שלו, -זה מישורון כרך כ' , עוד מאמר יש בישורון כרך כ"א- מה שנכון נכון.

[אמציה בארי]

מי השיב עליו?
הנה מאמר אחד שלו, -זה מישורון כרך כ' , עוד מאמר יש בישורון כרך כ"א- מה שנכון נכון.

בהיכל הבעש"ט (גילי' כט עמ' קעה) כתב הרב חיים מוסקוביץ - וכמדומה שזהו שם כיסוי מפני שהמאמר כולו או רובו נכתב ע"י הרב נחום גרינוואלד - מאמר תגובה חריף תחת השם 'כיצד חוקרים חסידות בימינו?' ובו יוצא חוצץ נגד טענותיו המופרכות והמגוחכות של קמינצקי. עיי"ש ותמצא נחת.

עוד שמעתי שמונדשיין עבד על ספר נרחב שמיועד כולו לפריכות נגד מאמריו של קמינצקי (פרק מהספר הלזה נדפס ב'המאסר הראשון', עמ' 575-617, והוא בעניין הרב מוולפא וראה שם תחת הכותרת 'משנה הבריות') וחבל על דאבדין.

[לדעתי הר"נ גרינוואלד כתב מאמר מצויין, אבל מקריאת מאמרו יכול לעשות רושם כאילו שאר דברי הבלע המופרכים של קמינצקי כן נכונים, ולא היא! כידוע...]

[עתניאל בן קנז]

מי השיב עליו?
הנה מאמר אחד שלו, -זה מישורון כרך כ' , עוד מאמר יש בישורון כרך כ"א- מה שנכון נכון.

בהיכל הבעש"ט (גילי' כט עמ' קעה) כתב הרב חיים מוסקוביץ - וכמדומה שזהו שם כיסוי מפני שהמאמר כולו או רובו נכתב ע"י הרב נחום גרינוואלד - מאמר תגובה חריף תחת השם 'כיצד חוקרים חסידות בימינו?' ובו יוצא חוצץ נגד טענותיו המופרכות והמגוחכות של קמינצקי. עיי"ש ותמצא נחת.

עוד שמעתי שמונדשיין עבד על ספר נרחב שמיועד כולו לפריכות נגד מאמריו של קמינצקי (פרק מהספר הלזה נדפס ב'המאסר הראשון', עמ' 575-617, והוא בעניין הרב מוולפא וראה שם תחת הכותרת 'משנה הבריות') וחבל על דאבדין.

[לדעתי הר"נ גרינוואלד כתב מאמר מצויין, אבל מקריאת מאמרו יכול לעשות רושם כאילו שאר דברי הבלע המופרכים של קמינצקי כן נכונים, ולא היא! כידוע...]

האם מע"כ מוכן להעלותו.
במהדורת האוצר שברשותי (11) גליון כט חסר [במקומו מופיע גליון כה].

[משולש]

כה כתב הרב מנחם כשר (עמוד רמט):

"... אמנם תלמידו של הגר"א, הר"ח מוולוזין, אע"פ שהעריץ את רבו כאחד מן התנאים, בנוגע לפרט זה לא הלך בשיטתו, וכל העובר בעיון בשער ג' מספרו נפש החיים, יראה גלוי, שקרא את ספר התניא, וקיבל את שיטתו כמעט בכל הפרטים, ויש שם ממש אותן הלשונות שבתניא, אלא שהוסיף מקורות מספרי חז"ל לבאר שיטה זו...".

וכבר כתב הר"נ גרינוואלד (והוסיף עליו מונדשיין) בהיכל הבעש"ט אריכות בעניין זה.

ואתה מאמין לכל זה ברצינות?!

בהחלט, כן.
אינני אוחז משיטת המחקר (ומבעל השיטה ר"ד קמינצקי) שהמתודה שלהם שעלינו להתעקש ולהחזיק בדעותינו למרות הוכחות ברורות כך שהם אינם נותנים להוכחות לבלבל אותם חלילה...

לדבריך מוזר מדוע כתב עת מסוים שהאריך להפריך את מאמרו בחריפות לא הסכים לתת לו זכות תגובה, עד שנאלץ לפרסמה בכת"ע אחר.

[גימפעל]

עוד שמעתי שמונדשיין עבד על ספר נרחב שמיועד כולו לפריכות נגד מאמריו של קמינצקי (פרק מהספר הלזה נדפס ב'המאסר הראשון', עמ' 575-617, והוא בעניין הרב מוולפא וראה שם תחת הכותרת 'משנה הבריות') וחבל על דאבדין.

שמעתי מבנו של מונדשיין שאביו הספיק עוד לפני שחלה לערוך את הספר והם ידפיסהו.

[אמציה בארי]

האם מע"כ מוכן להעלותו.
במהדורת האוצר שברשותי (11) גליון כט חסר [במקומו מופיע גליון כה].

אילו היה ברשותי גישה לאוצה"ח הייתי מעלה לך בשמחה.

שמעתי מבנו של מונדשיין שאביו הספיק עוד לפני שחלה לערוך את הספר והם ידפיסהו.

אכן כן, אני שמעתי על הוצאת הספר ממונדשיין בעצמו, ה'חבל על דאדבדין' היה על האיש ולא על הספר המדובר (אף שאני מסופק אם הספר יצא לאור בתקופה הקרובה ואכמ"ל).

[צונאמי]

רבינו ירח,
נראה לך שקערת הסדר של מהרח"ו היתה כשל רבו הגר"א?