מרן הגרח''ש גריינימן זצ"ל

[אמסטרדם]

גדולה שמושה של תורה...
בספר הערות וחדושים שבת להר"י טויב [אשר שם וצורת ספרו דומה לשל ספר רבו הגרח"ג ז"ל – כמובן] כתב [סימן ט"ו ס"ק ל"ד]:
יש ספרים שעל חודי הדפים יש כעין ציורים דהיינו סתם חברבורות אדמדמות ונ"פ דמותר לפתחם ולסגרם בשבת דזה לא הוי ציור ולא אותיות ולא כלום, ול"צ לפנים ובספרי מרן שליט"א יש כאלו ומבו' דאין בזה שום חשש. עכ"ל.

---

אגב, האם אפשר קצת מידע על הרב הנ"ל ואחיו שיחיו?

[מלך שלם]

מו"ץ אצל הרב גרוס, לאחרונה הוציא ספר שו"ת, מה שמעלה סימני שאלה בקהילה הנ"ל. אך בד בבד הוא בשר מבשרה כמו שרואים מספריו. שילוב נכון ומעניין.
-

נכד נוסף התחתן לאחרונה, הנה תמונה, משם, מי יכול לזהות את הרב בכיסא גלגלים הרוקד עם הגרד"ל שליט"א?

http://www.jdn.co.il/wp-content/uploads ... %9C-18.jpg

[מאירי]

נכד נוסף התחתן לאחרונה, הנה תמונה, משם, מי יכול לזהות את הרב בכיסא גלגלים הרוקד עם הגרד"ל שליט"א?

http://www.jdn.co.il/wp-content/uploads ... %9C-18.jpg

הג"ר יעקב מייזליש שליט"א (בכסא), ג"כ א' מתלמידי החזו"א

[קליינער]

האשכול היה מאוד חי, וכעת קצת גוסס. חשבתי שאמצא בו חומר עיתונאי על כנס ההספד של ערכים. ומאומה.

[אהרון 37]

מה זה אומר חומר עיתונאי?

ביתד נאמן של יום שלישי שבוע שעבר היה כתוב על זה.

[אהרון 37]

מאיזה אתר התמונה מחתונת נכדו?

[אישי]

אני חוזר כעת מנופש בזכרון יעקב, שם זכיתי להתפלל במנין הנץ של הגראי"ש שליט"א, כאשר הוא עובר לפני התיבה. עדין מהדהד באזני קולו המתחנן כבן המתחטא על אביו, לאורך כל חלקי התפלה, כאשר לעיתים קרובות נשבר קולו בבכי עצור. שמתי לב שהוא מדגיש את ההוספה שנהג בה הרב זללה"ה, לומר ראה "נא" בעניינו, ויהמו "נא" רחמיך. באופן כללי ניכר, שהמעמסה שהוטלה על כתפי הבן הגדול שליט"א, אינה קלה, וכל חזותו אומרת כובד ראש, ונשיאה בעול הציבור. אכן, וזרח השמש ובא השמש.

[מלך שלם]

התמונה מהאתר הזה

http://www.jdn.co.il/

[דב בן אברהם]

תודה.

העולם אומרים שלהגרי"ד בעל הישג יד שליט"א ביהמ"ד נפרד ודרך קצת שונה משל אביו, היכן נמצא הבימ"ד, ובמה נשתנה מאביו זצ"ל?

מכל בניו חסירה לי תמונת בנו הג"ר שמואל שליט"א, יש אותה כאן למאן דהו?

בבית אהרן (השייך לכתב סופר) ברח' רד"ק בבני ברק סמוך ונראה לביתו. אבל נראה שזה מחמת חולשתו (אירוע מוחי בלע"ז)

[נוה הלבנון]

סיפר יפה שנתקלתי בו כעת:
‏

בשטח ישיבת "בית מאיר" גדל באותן שנים קדומות עץ ערבות של ממש. העץ צמח 'יש מאין' בלי שאף אחד הבין כיצד גדל לפתע בלא שמישהו טרח להשקותו. בחג הסוכות רבים חפצו ליטול ערבות מהעץ העבות שהצמיח ערבות נפלאות ביותר. התעוררה שאלה של מי הבעלות על עץ הערבות שגדל מעצמו, וכיצד לנהוג עם התשלום כדי שהערבות יהיו בגדר 'ולקחתם לכם' משלכם וללא חשש גזל. כמובן, השאלה נשאלה קמיה דמרן הסטייפלר זצוק"ל שיורה כדת כיצד לנהוג בדבר.
‏מרן הסטייפלר פסק שישימו קופה בסמוך לעץ הערבות, הנהלת הישיבה תקבע מחיר על כל ערבה וערבה, והכסף ילך לצרכי הישיבה. הסטייפלר אמר שאפילו צוות הישיבה ישלמו על הערבות. וכך עשו.
‏זכורני, שח הגאון הגדול רבי צבי שליט"א, באחד מימי חול המועד סוכות יצאנו מהתפילה בישיבה. באותו בוקר של חול המועד התברר לפתע שחסר ענף גדול מהעץ ,שנחתך על ידי מאן דהוא באישון ליל. כפי הנראה הוא התכוון למכור את הערבות בשוק. כל היוצאים מהתפילה שחו אודות המעשה ודנו בדבר.
באותם ימים התפלל עימנו הגאון האדיר רבי חיים גריינמן זצוק"ל, אשר מיד כששמע את שאירע, בו במקום הוציא מכיסו סכום כסף שאמד בדעת כי הוא מספיק עבור כל הערבות שנלקחו ללא רשות. הוא אמר כי הוא קונה את כל מה שנגנב, והניח את הכסף בקופה הצמודה לעץ הערבות. הוא חפץ כמובן להציל את הקונים מעוון גזל, וכך הם יוכלו לצאת ידי חובת מצוה באותן ערבות שנלקחו ללא רשות.

ראיון עם הגר"צ רוטברג ר"י בית מאיר.
מוסף לקראת שבת פרשת עקב

[אהרון 37]

באיזה מוסף זה התפרסם, של איזה עיתון?

[נוה הלבנון]

באיזה מוסף זה התפרסם, של איזה עיתון?

הפלס

[אמסטרדם]

בתוך לימודי כעת בעירובין י"ט ב', ראיתי בספר רבינו זללה"ה הדברים דלהלן מבניו שליט"א, אשר מתבטא עליהם בלשון ודפח"ח, וכמדומה שהתבטאות כזו נדירה בספריו.

תל המתלקט עשרה מתוך ארבע כו', שיעור זה הוא שיהא חשיב כמחיצה, וכדאמרינן שבת ק' א', ונראה דמתוך ארבע בשטח הישר קאמר, דהיינו לשון מתוך, ואם הי' הכונה לאלכסון הי' ראוי לומר במשך ארבע, וכן שימשו בלשון זה בירו' פ"ז ה"ג לגבי כבש שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש ושליש אצבע, והתם בקו הישר נמדד כמבואר במדות פ"ה מ"ב דל"ב דכבש היינו ברצפה, ומזה הוא דידעינן שהי' שלש ומחצה ושליש כמש"כ רש"י זבחים ס"ג א', וכן בפיר"ח הנדמ"ח לקמן נ"ח ב' בהא דאמרינן התם בהר המתלקט עשרה מתוך ארבע הביא ההיא דזבחים דכל כבשי כבשים ג' אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח כו', ולשון השו"ע סי' שצ"ט ס"ד שבהילוך ה' אמות של שיפוע, ר"ל שבהילוך שבשיפוע שטח של ה' אמות בקו ישר, וכן בסברא ראוי למיתב השיעור בקו ישר, דעד שלא נעשית המחיצה אומרים שאם יתלקט עשרה מתוך ארבע יחשב כמחיצה, וכ"ה בספר מרן זללה"ה כלאים סי"ב ס"ק כ"ג, [ועי' תשו' מהרלב"ח סי' י"ט], וזה דלא כמש"כ בגאון יעקב בסוגיין, ובני יוסף ואי"ש נ"י שניהם לדבר אחד נתכוונו דיתכן דשיעור מתלקט עשרה מתוך ד' למדוהו חז"ל מההל"מ דדופן עקומה, דעיקרה דדיינינן כאילו הי' הכותל עקום באלכסון [עי' מש"כ סוכה ס"א ס"ק י"ד] ונמצא שהוא מתלקט עשרה מתוך ארבע ותורת כותל עליו, ודפח"ח, ולפ"ז נמי מבואר דהד"א הם בשטח ישר כדתנן סוכה י"ז א'.

עיינתי בפנים וראיתי שבתוכ"ד להנ"ל כתוב שבניו הנ"ל שוב שדו בה נגרא... ללמדך שגם כאשר יש תמיה על הדברים הרי ה"בליץ" זכאי ל"ודפח"ח"...

[אישי]

אין הספר המודפס תח"י, ואת הדברים הנ"ל ראיתי במהדורת ההכנה לדפוס שנמצאת אצלי במחשב, שם אין המשך כזה. ועכ"פ אין ללמוד מזה כלום, כי אחר שזכה להכתב שוב לא נמחק.

[אמסטרדם]

אין הספר המודפס תח"י, ואת הדברים הנ"ל ראיתי במהדורת ההכנה לדפוס שנמצאת אצלי במחשב, שם אין המשך כזה. ועכ"פ אין ללמוד מזה כלום, כי אחר שזכה להכתב שוב לא נמחק.

ולי נראה כמו שכתבתי..
(ואגב בענין אם עלה לא ירד, כבר כתבתי לעיל שבב"ק בסוגיא דאשו משום חציו מובא גירסא ברמב"ם שראה הרב ז"ל בקרית מלך, וזה ראיתי במהדורה הכחול שעל סדר הדפים, אבל במהדורה המעודכנת [לעכשיו] שענין הנ"ל נדפס [או הוחזר] לסימן ה' שם לא כתוב קרית מלך רק מצאתי או משהו כזה. אני צריך לבדוק שוב אבל אני כמעט בטוח בזה)

[אמסטרדם]

שמעתי שעובדים על הוספות לחו"ב, ויופיעו בע"ה מהדורות חדשות. אני חפץ לדעת אם גם הספרים שיצאו לאור מסוף שנות הס' ואילך יופיעו במהדורה חדשה יותר.

[אהרון 37]

אמסטרדם

אני מאמין שכן.

ראשית כל הרי מרן הגר"ח זצ"ל למד סוגיות, אז זה לא משנה אם הספר מאוחר, אז נניח שלמד בשנים היותר מאוחרות סוגיה שקשורה למסכת שכבר הוציא עליה ספר, אז זה כבר סיבה להוסיף, או שבשנים האלו נתן שיעור על פרק מסויים ממסכת שיצאה כבר לאור בשנים המאוחרות אז זה יצא במהדורה מורחבת.

ממודעה ביתד ברשות הרבים אני מבין שיצא לאור במהדורה חדשה ובהוספות רבות הספר מילי דהספידא, מישהו ראה את זה אולי?

[מאירי]

אמסטרדם

אני מאמין שכן.

ראשית כל הרי מרן הגר"ח זצ"ל למד סוגיות, אז זה לא משנה אם הספר מאוחר, אז נניח שלמד בשנים היותר מאוחרות סוגיה שקשורה למסכת שכבר הוציא עליה ספר, אז זה כבר סיבה להוסיף, או שבשנים האלו נתן שיעור על פרק מסויים ממסכת שיצאה כבר לאור בשנים המאוחרות אז זה יצא במהדורה מורחבת.

ממודעה ביתד ברשות הרבים אני מבין שיצא לאור במהדורה חדשה ובהוספות רבות הספר מילי דהספידא, מישהו ראה את זה אולי?

כבר בסוף שבוע שעבר נמצא אצל הנציגים ברחבי הארץ, כמעט הכפיל את עצמו בכמות, כמו"כ יצא ברכיכה קשה, ונופה מהמון שיבושים שנכנסו בעקבות לחץ עבודה וזמן, עדיין יש עוד תיקונים פה ושם

[אהרון 37]

עם התקרב שנת תשע"ה לקיצה, חולפת לה השנה, תמה והלכה לה, אי אפשר שלא להעלות מעט רגשות על הכתב.

כדרכם של בני אדם המהרהרים בינם לבין עצמם על סיכום השנה, איך עברה השנה, מה היו המאורעות המרכזיים בשביל כל אחד, ללא ספק בשבילי המאורע המרכזי היה פטירתו של מרן זצ"ל.

מי פילל ומי מילל בראש השנה של שנה שעברה כי זה ראש השנה האחרון לחיי מורנו, מי חלם כי נגיע לראש השנה תשע"ו ללא שדמותו המאירה תחפוף עלינו, בזעקנו בונתנה תוקף מי יחיה ומי ימות, האם חלמנו כי נגזרה הגזירה כי לא יזכה עוד העולם לאורו, בעמדנו בתפילת נעילה והתחננו "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום", האם חלמנו כי נסגר השער בעדינו, פנה לו היום הקדוש, ונגזרה הגזירה כי גם יפנה לו לבוא לשערי גן עדן מורנו זצ"ל, חמדו להם עליונים את חמדת הברואים בתחתונים, ונצחו אותנו בלי שניתן לנו אף האפשרות לנסות להלחם בהם, עליונים ששו בקבלת איש התורה אל מחיצתם,ולנו נשאר לדבוק במורשתו המפוארת, להגות בחכמת התורה העמוקה בספריו, ולהתמלא ברגשות נאצלים מנטפי לבו אשר הובעו בידיו ידי אמן, ידי אמונה.

[אמסטרדם]

בנו ר' יהושע ("שוקה") הוציא לאחרונה חוברת עבה מאד מעניינת הנקראת "ראשי פרקים", אוסף ידיעות לפי סדר א"ב במאות רבות של נושאים. (כמובן בעילום שם...)

קניתי על ידי שליח את הספר מהמחבר שליט"א. הוא אמר לשליח שזה מיועד לבני משפחה ושיש בו "גרייזן" [טעיות] אך בכל זאת נתנו לו תמורת מחיר מצומצם. [כמדומה שכוונתו לקצת טעיות דפוס]. ומה אומר ומה אדבר.. "מה זרעו של הגרח"ש ז"ל בחיים אף הוא בחיים". בספר הוא מציין רבות למה שמבואר אצלו במקום אחר, ומאוד הייתי משתוקק לרכוש את יתר כתביו אך לכאורה אצטרך לחכות עד שייצאו לאור [האם ל"משפחה" זה כבר י"ל?].
רואים בספר מה שכתבו עליו כאן שהוא בקי הרבה באחרונים [כולל אלו שלא לומדים כ"כ בחוג כמו ספרי ר' יוסף ענגיל, ר' מאיר אריק, כלי חמדה [כמדומה] וגם ספרים עה"ת מקדמונים וכו' כמדומה שמביא גם הגרי"ז].

[אגב, באוצר יש ממנו קונטרס בעניני מקואות].

---

אי"ס, למה כתבת שזה עבה מאוד? אולי כוונתך שבד"כ "חוברת" אינה עבה כ"כ.

[אהרון 37]

קיבלתי ממנו לבר מצווה שלי את ספרו על מקוואות.

בשיעור של רבינו זצ"ל, היה בנו הגאון ר' יהושע שליט"א, זה שתמיד אחראי על הבאת הידיעות, על כל מיני נושאים שהועלו בשיעור.

אולי באמת לאחר פטירת אביהם זצ"ל הם יותר יתחילו לעסוק בהדפסת ספריהם הם?.

בחוברת השיבנו שיצאה על ידי ערכים יש בפתח החוברת מאמר על רבינו זצ"ל.

היות ששמעתי שראשי הארגון ממשיכים להתייעץ בעניני הארגון עם בנו הגראי"ש שליט"א, אני מניח שגם הכתבה הזאת נעשתה בהתייעצות איתו.

בשתי דברים ניכר שזה כתבה שנכתבה לא כמקובל היום, ואני מניח שזה היה מכיוון שהתייעצו עם הגראי"ש שליט"א?
ראשית, במאמר אין תמונה שלו, דבר שלא מקובל היום, וזה מגיע מהרעיון שהעיקר התוכן.
דבר שני, אין במאמר דברי הערכה מיוחדים, או הרבה מליצות של שבח, אלא בעיקר דברי תוכן על צורת היחס של רבינו זצ"ל לארגון, על החשיבות הגדולה שראה בפעילותם המבורכת.

[הוה אמינא]

נראה שאין זה מאמר זכרון על הגר"ח. זה לא מקיף כלל. זה ככל הנראה למטרת החוברת, כלומר להשיג עי"ז מימון לפעילות ערכים, ולכן מובא כל דבריו בנוגע לחשיבות ערכים בלבד.

[אמסטרדם]

אשתף את הקוראים באימרה יפה מהגאון זללה"ה: אל תאמר לכשאפנה אשנה אלא כשאשנה אפנה! [הגראי"ש שליט"א בשמו. עצם הרעיון מבואר במכתבי התעוררות].

[מלך שלם]

מי שרוצה לקנות כעת את סידרת חו"ב, האם כדאי לו לרכוש עכשיו, או לחכות לגירסא המעודכנת, ז"א, האם בקרוב נראה את החו"ב החדש יוצא כרך אחרי כרך או שזה ימשך על פני כמעט עשור כמו עדכון המהדורא האחרונה?

[מאירי]

מי שרוצה לקנות כעת את סידרת חו"ב, האם כדאי לו לרכוש עכשיו, או לחכות לגירסא המעודכנת, ז"א, האם בקרוב נראה את החו"ב החדש יוצא כרך אחרי כרך או שזה ימשך על פני כמעט עשור כמו עדכון המהדורא האחרונה?

כרגע בלא"ה אין להשיג

[מלך שלם]

עכ"פ מתי יהיה להשיג?

ומתי יצאו החדשים?

חג שמח.

[שי אבי דוד]

קיבלתי ממנו לבר מצווה שלי את ספרו על מקוואות.

בשיעור של רבינו זצ"ל, היה בנו הגאון ר' יהושע שליט"א, זה שתמיד אחראי על הבאת הידיעות, על כל מיני נושאים שהועלו בשיעור.

אולי באמת לאחר פטירת אביהם זצ"ל הם יותר יתחילו לעסוק בהדפסת ספריהם הם?.

בחוברת השיבנו שיצאה על ידי ערכים יש בפתח החוברת מאמר על רבינו זצ"ל.

היות ששמעתי שראשי הארגון ממשיכים להתייעץ בעניני הארגון עם בנו הגראי"ש שליט"א, אני מניח שגם הכתבה הזאת נעשתה בהתייעצות איתו.

בשתי דברים ניכר שזה כתבה שנכתבה לא כמקובל היום, ואני מניח שזה היה מכיוון שהתייעצו עם הגראי"ש שליט"א?
ראשית, במאמר אין תמונה שלו, דבר שלא מקובל היום, וזה מגיע מהרעיון שהעיקר התוכן.
דבר שני, אין במאמר דברי הערכה מיוחדים, או הרבה מליצות של שבח, אלא בעיקר דברי תוכן על צורת היחס של רבינו זצ"ל לארגון, על החשיבות הגדולה שראה בפעילותם המבורכת.

שוחחתי זה עתה עם כותב המאמר, ולדבריו, אין לדבריך סימוכין. הדברים נכתבו כחלק מחוברת שלמה שמטרתה חיזוק הקשר עם תורמי הארגון, ולא נועדה לשמש לדברי הספד לצדיק.

[אמסטרדם]

מי שרוצה לקנות כעת את סידרת חו"ב, האם כדאי לו לרכוש עכשיו, או לחכות לגירסא המעודכנת, ז"א, האם בקרוב נראה את החו"ב החדש יוצא כרך אחרי כרך או שזה ימשך על פני כמעט עשור כמו עדכון המהדורא האחרונה?

כרגע בלא"ה אין להשיג

זולת אם ילך מחנות לחנות וילקט מה שנשאר.

[אם במהדורות החו"ב איירינן; בראשי פרקים מהגרי"א שליט"א בן המחבר ז"ל מצאתי שמביא קטע מחו"ב יבמות [ק"ז] וכותב דבנדמ"ח הושמט קטע זו "אך לדברינו הרי קצת משנה צריכה היא" [משהו קרוב לזה]].

[אמסטרדם]

קיבלתי ממנו לבר מצווה שלי את ספרו על מקוואות.

בשיעור של רבינו זצ"ל, היה בנו הגאון ר' יהושע שליט"א, זה שתמיד אחראי על הבאת הידיעות, על כל מיני נושאים שהועלו בשיעור.

אולי באמת לאחר פטירת אביהם זצ"ל הם יותר יתחילו לעסוק בהדפסת ספריהם הם?.

בספר ראשי פרקים מביא [איני זוכר ממי ז"ל] שהלומד בספר של חכם הרי הוא נעשה תלמיד של אותו חכם, וזה הזכיר אותי מה שקראתי בעבר שנשאל הגרשי"ח למה כתב והו"ל החזו"א ז"ל את ספריו והשיב שזה מצוה של ושננתם לבניך - אלו התלמידים.שליט"א
חשבתי שאילו הייתי מקורב להגרי"א שליט"א הייתי מתחנן אליו ע"פ הנ"ל להוציא לאור כתביו...

[מאירי]

קיבלתי ממנו לבר מצווה שלי את ספרו על מקוואות.

בשיעור של רבינו זצ"ל, היה בנו הגאון ר' יהושע שליט"א, זה שתמיד אחראי על הבאת הידיעות, על כל מיני נושאים שהועלו בשיעור.

אולי באמת לאחר פטירת אביהם זצ"ל הם יותר יתחילו לעסוק בהדפסת ספריהם הם?.

בספר ראשי פרקים מביא [איני זוכר ממי ז"ל] שהלומד בספר של חכם הרי הוא נעשה תלמיד של אותו חכם, וזה הזכיר אותי מה שקראתי בעבר שנשאל הגרשי"ח למה כתב והו"ל החזו"א ז"ל את ספריו והשיב שזה מצוה של ושננתם לבניך - אלו התלמידים.שליט"א
חשבתי שאילו הייתי מקורב להגרי"א שליט"א הייתי מתחנן אליו ע"פ הנ"ל להוציא לאור כתביו...

אם אתה לומד בספריו אתה כבר תלמיד שלו ומה יותר "מקורב" מזה? תנסה אולי תצליח..

[מן הדרום]

בספר מכתבי התעוררות שיצא לאחרונה כתב הגר"ח שהצרות עם הישמעאלים התחילו רק מאז יסוד הציונות, בלי להכנס לצד ההיסטורי אולי מאן דהו יוכל לישב זאת עם דברי רמב"ן בפרשתנו :
ותענה שרי ותברח מפניה - חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי

[אמסטרדם]

http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=6618&view=unread#p248376

[שחר]

בספר מכתבי התעוררות שיצא לאחרונה כתב הגר"ח שהצרות עם הישמעאלים התחילו רק מאז יסוד הציונות, בלי להכנס לצד ההיסטורי אולי מאן דהו יוכל לישב זאת עם דברי רמב"ן בפרשתנו :
ותענה שרי ותברח מפניה - חטאה אמנו בענוי הזה, וגם אברהם בהניחו לעשות כן, ושמע ה' אל עניה ונתן לה בן שיהא פרא אדם לענות זרע אברהם ושרה בכל מיני הענוי

לפני שמשיבים על שאלה הנ"ל, ידוע דהגלות אחרונה היא בידי ישמעאל, ומהו התאריך שמתחיל/התחילה גלות ישמעאל?

ולגופם של דברים, מן הסתם אין כוונת הספר למעט הצרות מישמעאל באופן כללי, שהיו גם היו מאז ומקדם,ונשאל א"כ מה המינון שעלינו לסבול מישמעאל בגין שרה? אולי כבר נשלם אי פעם המינון וכעת 'סרח העודף' הוא בגין הציונות? ואולי זה כוונת הספר שבמינון הנוכחי (וגם במינון שהיה בזמן שנכתבו הדברים) אך טבעי הוא שכשאר מתגרים באומה מסויימת הטרור מהם יגבר רח"ל, ומה לנו כיסוד הציונות (שהיתה עוד לפני קום המדינה בפועל) שהיא היא הגורם בה"א הידיעה להתגברות הסבל מידי ישמעאל כידוע.
ואם הקושיא היא שמשמעות דברי הרמב"ן היא שנסבול מישמעאל רק בגין שרה, וכי נשמט מעמנו הכלל דמגלגלין חובה ע"י חייב?
בדומה לכך חטא העגל שנפרעין ממנו בכל דור כידוע מחז"ל, הלא ודאי הכוונה דכשהדור נעשה חייב אז גם נפרעין ממנו בעון העגל, וה"נ יתכן לפרש דכשיהא הדור חייב מצד ישמעאל שמתגרים בו, אז יהיו נפרעין גם "בכל מיני העינוי" כאשר עינינו רואות, בשונה מאומות אחרות שעשו זאת בשיטות שונות, וכאן הגילוי ברמב"ן בעיקר על ה"שיטה" ה"י.

[מן הדרום]

הלשון של ר' חיים היא: מאז יסודם הפכו הישמעאלים לשונאינו, בעוד טרם קימת הציונים היו היהודים בארצות הישמעאלים בכבוד ובשלוה לא יודע אם ההסבר של הרב שחר נכנס במילים.

ואם בשאלה ההיסטורית עסקינן ראו למשל האמור בויקיפדיה :
משלהי המאה ה-18 ובמשך כל המאה ה-19 סבלו יהודי ארצות האסלאם לא רק מעוני אלא גם מאיבה פעילה - גירושים, התפרצויות אלימות וטבח. בין 1770 ל-1786 גורשו היהודים מג'דה, ומרביתם נמלטו לתימן. מעשי טבח אירעו ב-1790 ביהודי טטואן, שבמרוקו; ב-1828 ביהודי בגדאד; ב-1839 ביהודי משהד שבאיראן ועל אלה שנותרו בחיים נגזר להתאסלם; ב-1867 ביהודי ברפורוש. ב-1834 נעשו מעשי אלימות וביזה בצפת.

[מלך שלם]

ישמעאלי הארץ לא היה איתנו במלחמה כוללת כהיום מעולם.

[קטןודל]

ישמעאלי הארץ לא היה איתנו במלחמה כוללת כהיום מעולם.

הדבר ברור לכל יודעי היסטוריה! (למרות שרבים רוצים למחקו, בזדון).

כיהודא ועוד לקרא, עי' בס' הנפלא 'וילכו שניהם יחדיו' מהגר"ד כהן ז"ל שלמד בישיבת חברון לפני המאורעות, ומתאר בה יחסי השכינות והידידות שהיתה ביניהם, תלמידי הישיבה, לבין התושבים הערביים שבעיר, עד כדי כך שכשהי' חתונה אצלם הלכו לפעמים בני הישיבה להשתתף. (המאורעות שלאח"כ אירעו על רק התגרות הציונים בכותל המערבי ובעוד מקומות).

*

אולי מישהו יכול להעלות לכאן המכתב המדובר של הגר"ח ז"ל בנוגע שנאת הישמעאלים. בתודה מראש.

[המתעתע]

אולי כדאי לכם באמת לעבור ולהתגורר בצל חסדו של החאליף מדעא"ש.

[בברכה המשולשת]

נדמה לי שכבר הוזכרו דברי אדוננו הרמב"ם בנדון (לא זוכר אם באשכול זה או באשכול אחר)

[מלך שלם]

כפי הנשמע ספר חו"ב בבא בתרא שבועות במהדורא חדשה נמצא בשלבי עריכה והוצאה מתקדמים [יש המעריכים בכחדשיים בערך, וברוך הידוע].

[אמסטרדם]

כפי הנשמע ספר חו"ב בבא בתרא שבועות במהדורא חדשה נמצא בשלבי עריכה והוצאה מתקדמים [יש המעריכים בכחדשיים בערך, וברוך הידוע].

תודה. ברוך המבשר.

שמעתי שב"ב מוכרים כעת חו"ב במחיר 25 ש"ח לכרך. כנראה מחמת ישן מפני חדש תוציאו.