הסכם קדם נישואין - תשובות הפוסקים

[מחולת המחנים]

בשנים האחרונות התחדש רעיון על מנת שהבעלים לא יוכלו לעגן את נשותיהם היו שהציעו שיחתמו על הסכם טרום הנישואין בו מתחייב הבעל בשטר מעכשיו שאם ביום מן הימים תחפוץ האשה להתגרש והבעל יסרב, יתחייב לתת לשלם מזונות עבורה בסך אלף חמש מאות דולר לחודש.
כמובן שארגוני הנשים למיניהם ששו על רעיון זה כמוצא שלל רב, היו רבנים שנטו להתיר הסכם זה, אולם גדולי הפוסקים יצאו חוצץ כנגד רעיון זה מכמה וכמה סיבות, ודעתם שיש בכך משום כפיית גט על אף ההסכם.

באתר בית הדין 'ניתבות חיים' התפרסם מאמר ארוך ומנומק נגד הרעיון מאת הרב פנחס שפירא מביתר עילית, בצירוף מכתבי הרבנים.
http://www.din.org.il/2014/11/24/%D7%94 ... %93%D7%99/

[מחולת המחנים]

מכתבי הרבנים, משם

תשובת מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א
בעזה"י כ"ט תשרי תשע"ה
לכבוד הרה"ג רבי פנחס שפירא שליט"א ה"ה מח"ס בריתי שלום
אחדהש"ט וש"ת, קבלתי היום מכתבו, וממהר אני להשיבו, שאצלי אם נדחה ידחה, ונוגע לתקלה חמורה ביסוד קדושת האישות בישראל.
יסוד דבריו שמתפשט תקנה מכמה רבנים, שכל המתחתן מתחייב בשטר מעכשיו, לשלם לאשתו אלף וחמש מאות דולר כל חודש, אם רוצה ליפרד ולא נתן הגט, וכן היא לו.
ונראה שאין בזה תוקף ונקרא גט מעושה ולא חל כלל הגט והיא עוד אשת איש.
הנני המצפה בכיליון לרחמי שמים מרובים
משה שטרנבוך

מכתב הראבד.jpg (81.42 KiB) נצפה 13043 פעמים

מכתב תשובה נדיר ממרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א
ג' מנחם אב תשע"ג
בשאלתו אודות ההצעה לתנאי והתחייבות בשעת נישואין לכל אחד:
ההצעה כבר דחו כל גדולי הדור הרבה פעמים, ולא מועיל, ומכשילים הרבים בחמורים, ומצוה לפרסם ולהודיע להצעה אין כל ממש, ועצת ריפורמיים לשנות התורה ר"ל.
ולשומע לדברינו יונעם ותבוא עליו ברכה.
המצפה לרחמי שמים
משה שטרנבוך


עדויות תלמידי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל

עדות הגרא"ד לוין שליט"א, ראב"ד בית הדין ירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין, בעהמ"ח פסקי דין ירושלים.
בס"ד
לכבוד הרב הגאון רבי פנחס שפירא שליט"א, נו"נ לגדולי ישראל בדורות האחרונים, אחדהש"ט.
מכיון שבקשתם ממני – ברוב ענוותנותכם – לחוות דעתי על מה שעומדים לאשר בחוקיהם לאפשר לכל הנישאים, גם אלו שנרשמים ברבנות, לחתום על הסכם קדם נישואים המחייב את האיש ואת האשה להתגרש כאשר יחליט אחד מהם לכך, ואם לא יחוייב בקנסות כספיים גדולים, שלפי דעתכם יש בזה חוק לעקירת הדת, שהרי מי שמגרש לאחר הסכם כזה נחשב למגרש בכפיה, שאם אין פס"ד של כפיה לגט אזי הגט הזה בטל לפי ההלכה, ובניה מאחר ממזרים!
לדאבון לבי, אני מכיר את הבעיה הזו גם בטרם נחקק חוק כזה בדיניהם, מאז ששימשתי כמנהל מחלקת הנישואין ברבנות ירושלים, בהוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכבר אז הגיעו אלי בני זוג להירשם לנישואין עם הסכמים כאלו ואחרים, ובהנחייתו של מרן זצ"ל לא הסכמתי לאשר אותם אם הם כללו סעיף של כפיה לגירושין שלא כדין.
קריאתכם וזעקתכם על סכנת הממזרות כתוצאה מהסכמים שיש בהם לגרום לגיטין מעושין שלא כדין, מובנת וברורה, וטוב עשיתם שהעליתם על הכתב את הדברים למען ילמדו תועים בינה.
וכבר יצא קול קורא לציבור היראים לדבר ה' מאת דייני בית דיננו שליט"א, שלפני שניגשים לשידוכין יש לברר אם אין ח"ו בעיית יוחסין כזו או אחרת, כי הבעיות רבות וחמורות!
לענ"ד, לאור המצב הקיים, בהם הרבנות הראשית כפופה לחוקיהם, לא נותר ליראי ה' אלא להתנתק ולנהל רישום נישואין וגירושין בבתי דין פרטיים שיבדקו תחילה את כשרות היוחסין כהלכה. כשתימצי לומר, אני קורא בזה להפרדת הדת מהמדינה על כל המשתמע מכך, עד כי יבא שילה ומלאה הארץ דעה.
תבורכו משמים, וכולנו תפילה לבנין ביהמ"ק בב"א. המכבדכם ומעריככם,
אברהם דוב לוין, אב בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין.

עדותו של הגר"נ איזנשטיין שליט"א, רב שכונת מעלות דפנה בירושלים, וראש ועד הרבנים העולמי לעניני גיורים.
לכ' הרב הגאון ר' פנחס שפירא שליט"א, אחדש"ה.
בנידון של מה שמכונה הסכם קדם נישואין שמעתי ממרן הגרי"ש זצוק"ל כמה וכמה פעמים התנגדות מוחלטת לכל סוגי הסכמים (חוץ מהסכם שכתוב בו אך ורק שהצדדים מתחייבים ללכת לבית דין רבני מסויים), שמלבד שלא הוה קידושין ע"פ רוח ישראל סבא לקדש אישה עם מחשבות כיצד להתגרש, אבל עוד יותר חמור שהתחיבויות כאלו עם סכומים של כסף מהווה אסמכתא (וגם לא יועיל קנין בבית דין חשוב ואין פה המקום להאריך בזה) ויגרום לגט מעושה, שידוע דעת מרן זצ"ל שעישוי ממון הוה עישוי (כמבואר בשו"ת תורת חיים), וחלילה יכול להרבות ממזרים בישראל.
וע"ז באתי עה"ח
נחום איזנשטיין

[מחולת המחנים]

כעת התפרסמה תשובת הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א בה הוא מפרט ומבאר את דעתו לשלול הסכום טרום נישואין.

גילוי דעת מהראב''ד שליט''א.pdf

(409.78 KiB) הורד 510 פעמים

[מחולת המחנים]

חתימות נוספות של רבנים

חתימות הרבנים.pdf

(263.53 KiB) הורד 471 פעמים

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני יש על זה תשובה מנומקת של הגרז"ן לאסור כבר מלפני כו"כ שנים

[יוסף משה]

תומכי ה"prenup" באמריקה טוענים שקיבלו הסכמה מהגרז"ן. אולי יש לחלק בין הנידונים. באתר שלהם יש מכתב תמיכה מרב אשר ווייס: http://theprenup.org/rabbinic.html

זכור לי שהגרע"י גם תמך בזה.

[תוכן]

רעיון זה הוא הרס הבית היהודי, וכמובן שמקורו אצל אחינו המזרוחניקים ורעיהם. תומכים בו ר' מרדכי וויליג ור' הערשיל שכטר, ושרי להו מארייהו, כי זו טעות חמורה.

באתר זה, נמצאים רשימת התומכים, ביניהם ר' זלמן נחמיה גולדברג ור' אשר ווייס, רק שלא אדע כמה אתר זה הוא אמין.

http://theprenup.org/rabbinic.html

(נכתב לפני שראיתי ההודעה שמעלי.)

[יוסף משה]

הם טוענים שמאז שתיקנו את זה, לא היה אפילו מקרה אחד של עגינות, בו בזמן שאצל החרדים בארה"ב המספר גודל ועולה. עכשיו יש כבר מספר לא קטן של רבנים חרדים שתומכים בזה. אם זה מועיל (ואני מניח שבתי דין חרדים לא יפסקו גירושין על לא דבר), ויש להם תמיכה מגדולי הפוסקים (אם נכון הדבר), מה רע בזה?

עכשיו ראיתי בקישור הראשון שהרב פינחס שפירא עצמו רומז שאינו מתתגד להסכם כזה שצריכים פסק לחיוב גירושין להפעיל את הסנקציות.

[אוצר החכמה]

הם טוענים שמאז שתיקנו את זה, לא היה אפילו מקרה אחד של עגינות, בו בזמן שאצל החרדים בארה"ב המספר גודל ועולה.

מה המשמעות של הטענה הזו?
השאלה כאן היא לא אם זה מועיל בפועל אלא אם זה מותר, ואם הגט אח"כ גט. אם הגט אינו גט אז נכון שאין מקרה של עגינות אבל זה בגלל שהתירו א"א לעלמא.

[בברכה המשולשת]

הגרז"ן מתנגד להסכמים שעליהם דובר בתחילת האשכול. ההסכם הנ"ל מאמריקה שונה ממנו במדת מה (ובוודאי שאם הגר"צ שכטר אכן תומך בו בוודאי שהוא הכריע שאין בו בעיה וכנ"ל לבי הגר"מ הלוי וויליג, ושערי מחלוקת להלכה לא ננעלו), ואיני יודע מה דעתו של הגרז"ן לגביו (ומה שפורסם שהוא תומך, הרי לפני מס' שנים פורסם בארץ שהסכם מסויים נוסח לאחר התייעצות עמו, ואז התברר שאכן התייעצו עמו אך לא עשו מה שהוא אמר כך שהוא אינו תומך באותו הסכם!)
למיטב זכרוני יש הסכם מסויים בארץ (נדמה לי של הרב דוד מישלוב, או שם דומה) שמחברו כתב שהוא עונה על דרישות גדול"י, אך איני יודע את הפרטים המדוייקים

[ברזילי]

הגרז"ן מתנגד להסכמים שעליהם דובר בתחילת האשכול. ההסכם הנ"ל מאמריקה שונה ממנו במדת מה (ובוודאי שאם הגר"צ שכטר אכן תומך בו בוודאי שהוא הכריע שאין בו בעיה וכנ"ל לבי הגר"מ הלוי וויליג, ושערי מחלוקת להלכה לא ננעלו), ואיני יודע מה דעתו של הגרז"ן לגביו (ומה שפורסם שהוא תומך, הרי לפני מס' שנים פורסם בארץ שהסכם מסויים נוסח לאחר התייעצות עמו, ואז התברר שאכן התייעצו עמו אך לא עשו מה שהוא אמר כך שהוא אינו תומך באותו הסכם!)
למיטב זכרוני יש הסכם מסויים בארץ (נדמה לי של הרב דוד מישלוב, או שם דומה) שמחברו כתב שהוא עונה על דרישות גדול"י, אך איני יודע את הפרטים המדוייקים

הגרז"נ התנגד להסכם המכונה "הסכם לכבוד הדדי", אבל תמך בהסכם של RCA, בדוגמת זה הנידון כאן (ראה מכתבו בנספח כאן, הקרוב לעמדתו של ר"א וייס).

ההסכם של הרב מישלוב הוא אחר לגמרי, ומטרתו להכריח את בני הזוג ללכת לגישור.

[יוסף משה]

הם טוענים שמאז שתיקנו את זה, לא היה אפילו מקרה אחד של עגינות, בו בזמן שאצל החרדים בארה"ב המספר גודל ועולה.

מה המשמעות של הטענה הזו?
השאלה כאן היא לא אם זה מועיל בפועל אלא אם זה מותר, ואם הגט אח"כ גט. אם הגט אינו גט אז נכון שאין מקרה של עגינות אבל זה בגלל שהתירו א"א לעלמא.

כתבתי שאם יש פוסקים גדולים שעומדים מאחורי זה (ואני מניח שהגרז"ן לא היה מתיר א"א לעלמא - אבל מצד שני עדיין לא ביררתי אם הוא באמת מסכים עם מה שעושים שם), אז אני מבין את הצורך בזה.

[בברכה המשולשת]

הגרז"ן מתנגד להסכמים שעליהם דובר בתחילת האשכול. ההסכם הנ"ל מאמריקה שונה ממנו במדת מה (ובוודאי שאם הגר"צ שכטר אכן תומך בו בוודאי שהוא הכריע שאין בו בעיה וכנ"ל לבי הגר"מ הלוי וויליג, ושערי מחלוקת להלכה לא ננעלו), ואיני יודע מה דעתו של הגרז"ן לגביו (ומה שפורסם שהוא תומך, הרי לפני מס' שנים פורסם בארץ שהסכם מסויים נוסח לאחר התייעצות עמו, ואז התברר שאכן התייעצו עמו אך לא עשו מה שהוא אמר כך שהוא אינו תומך באותו הסכם!)
למיטב זכרוני יש הסכם מסויים בארץ (נדמה לי של הרב דוד מישלוב, או שם דומה) שמחברו כתב שהוא עונה על דרישות גדול"י, אך איני יודע את הפרטים המדוייקים

הגרז"נ התנגד להסכם המכונה "הסכם לכבוד הדדי", אבל תמך בהסכם של RCA, בדוגמת זה הנידון כאן (ראה מכתבו בנספח כאן, הקרוב לעמדתו של ר"א וייס).

ההסכם של הרב מישלוב הוא אחר לגמרי, ומטרתו להכריח את בני הזוג ללכת לגישור.

א. ככל הנראה אני לא מבין כאן משהו. הכותרת של מאמרו של הר"פ שפירא שהובא לעיל מדברת על ההסכם לכבוד הדדי, ולזה התנגד הגרז"ן, כפי שכתבתי.
ב. במכתב של הגרז"ן שהביא כתר"ה (ותודה רבה על הדברים, ייש"כ) נאמר שאין להזכיר את עניין הגירושין בהסכם- אז לכאורה אינו נוגע לנדו"ד (אא"כ לא הבנתי כלל את כל מאמרו של הר"פ שפירא ומכתבי גדול"י שהביא- שכולם נוגעים להסכם שבא להקל על כפיית גירושין)
ג. ייש"כ גדול על הבאת ההסכם של הרב מישלוב, ואכן, כפי שכתבתי לא זכרתי את הפרטים- רק זכרתי שמחבר ההסכם הביא אותו במסגרת הדיון על הסכמי קדם נישואין

[ברזילי]

הגרז"ן מתנגד להסכמים שעליהם דובר בתחילת האשכול. ההסכם הנ"ל מאמריקה שונה ממנו במדת מה (ובוודאי שאם הגר"צ שכטר אכן תומך בו בוודאי שהוא הכריע שאין בו בעיה וכנ"ל לבי הגר"מ הלוי וויליג, ושערי מחלוקת להלכה לא ננעלו), ואיני יודע מה דעתו של הגרז"ן לגביו (ומה שפורסם שהוא תומך, הרי לפני מס' שנים פורסם בארץ שהסכם מסויים נוסח לאחר התייעצות עמו, ואז התברר שאכן התייעצו עמו אך לא עשו מה שהוא אמר כך שהוא אינו תומך באותו הסכם!)
למיטב זכרוני יש הסכם מסויים בארץ (נדמה לי של הרב דוד מישלוב, או שם דומה) שמחברו כתב שהוא עונה על דרישות גדול"י, אך איני יודע את הפרטים המדוייקים

הגרז"נ התנגד להסכם המכונה "הסכם לכבוד הדדי", אבל תמך בהסכם של RCA, בדוגמת זה הנידון כאן (ראה מכתבו בנספח כאן, הקרוב לעמדתו של ר"א וייס).

ההסכם של הרב מישלוב הוא אחר לגמרי, ומטרתו להכריח את בני הזוג ללכת לגישור.

א. ככל הנראה אני לא מבין כאן משהו. הכותרת של מאמרו של הר"פ שפירא שהובא לעיל מדברת על ההסכם לכבוד הדדי, ולזה התנגד הגרז"ן, כפי שכתבתי.
ב. במכתב של הגרז"ן שהביא כתר"ה (ותודה רבה על הדברים, ייש"כ) נאמר שאין להזכיר את עניין הגירושין בהסכם- אז לכאורה אינו נוגע לנדו"ד (אא"כ לא הבנתי כלל את כל מאמרו של הר"פ שפירא ומכתבי גדול"י שהביא- שכולם נוגעים להסכם שבא להקל על כפיית גירושין)
ג. ייש"כ גדול על הבאת ההסכם של הרב מישלוב, ואכן, כפי שכתבתי לא זכרתי את הפרטים- רק זכרתי שמחבר ההסכם הביא אותו במסגרת הדיון על הסכמי קדם נישואין

מאמרו של הר"פ שפירא מכוון גם כנגד ההסכמים שלהם הסכים הגרז"נ, ולא סבירא ליה החילוק בין הזכרה בפירוש להעדרה כמפורש בדבריו (הוא גם מתיחס ספציפית להסכם לכ"ה, אבל ביקורתו היא כלפי כלל ההסכמים לסוגיהם).

אגב, לעצם דברי המאמר הנ"ל -- בגוף דבריו של הכותב (שאינני מכירו) יש טענות שנראות על-פניהן דברי טעם שיש לעיין בהם, ועם כל זאת הצירוף של טענות מוזרות ומופרכות נותן תחושה של סימון המטרה מראש. קשה לי להאמין שהכותב טוען במלא הרצינות כי מה שנדפס המאירי בתש"ג במהדורה משובשת, ורק בתשט"ו במהדורה מתוקנת, הוא סיבה לדחות את דברי החזו"א שודאי לו היה רואה את המאירי הנדפס מחדש היה חוזר בו. עוד גרוע מזה הוא מש"כ שאישתמיטתיה לחזו"א דברי המבי"ט ולכן אין להתחשב בדעתו, כאילו לא שמע ולא ידע על אי אלו מקומות בהם החזו"א מכריע שלא כדעת גדולי האחרונים ואף לא מתיחס לדבריהם כלל. ואחרון (ממה שקראתי עד כה) הגדיל, שיש לדחות דברי החזו"א כי הרי הרב אלישיב מחמיר בקנסות, והלכה כבתראי (תימה, שהלא הגרז"נ הקל והוא בתראה כלפי הרב אלישיב, וי"ל שלכן נכתב המאמר הזה כדי ששוב נאמר הלכה כבתראי לאסור).

[בברכה המשולשת]

א. ייש"כ על הבהרת הדברים.
ב. הערות דומות לאלו של כתר"ה על דברי הר"פ שפירא העירו גם מערכת תחומין במאמרו הנדפס בתחומין לה.

[מענה רך]

שמעתי מר' מרדכי וויליג באחד מן השיעורים באתר שלו שהתייעץ עם הגאון בעל בדי השלחן בענין ודימה אותה לשטר חצי זכר (שהגאון הנ"ל חיבר חיבור על הנחלת שבעה בעני"ז) והסכים עמו.

[אוצר החכמה]

מה נקודת הדמיון?
מה שמוכיחים המוכיחים משטר חצי זכר לגבי עניין ירושה הוא שאין זה נקרא לבטל כוונת התורה בדין ירושת הבת (שהרי מבחינת דינית וודאי העניין תופס בדיני ממונות רק הדיון הוא על הביטול) וגם בזה יש הרבה להאריך. אבל כאן עיקר הטענה אינה שזה מבטל את כוונת התורה שהאיש לא יגרש בעל כרחו, אלא שזה באמת מקלקל את הגט. ומה נקודת הדמיון?

[מענה רך]

לא יודע, זה היה שיעור לבעלי בתים ולא נחית להסביר.

[מענה רך]

אני מנסה לנחש הדמיון. אולי מחמת חיוב מזונות שלא כדין.

[ברזילי]

אאל"ט הדמיון לשטר חצי זכר נועד לסלק את הטענה שיש בהסכם הזה משום אסמכתא, כשהוא מנוסח בלשון "מעכשיו" וכן "קנו בפני בית-דין חשוב" (דומני שבנחלת-שבעה משתמש רק במעכשיו)

[אוצר החכמה]

למה בשטר חצי זכר יש בעייה של אסמכתא, הוא מניח שוודאי לא ימות?

[ברזילי]

למה בשטר חצי זכר יש בעייה של אסמכתא, הוא מניח שוודאי לא ימות?

דומני שהשטר מנוסח באופן כזה שהאבא מתחייב לבתו באודיתא שחייב לה סכום רב, ורק מתנה שאם ייתנו לה היורשים כחצי זכר נפטרים מלשלם החוב. ע"ז דנו הפוסקים אם התחייבותו הראשונה (שודאי אין בדעת אף אדם שתתממש) היא אסמכתא.

[תוכן]

הם טוענים שמאז שתיקנו את זה, לא היה אפילו מקרה אחד של עגינות, בו בזמן שאצל החרדים בארה"ב המספר גודל ועולה. עכשיו יש כבר מספר לא קטן של רבנים חרדים שתומכים בזה. אם זה מועיל (ואני מניח שבתי דין חרדים לא יפסקו גירושין על לא דבר), ויש להם תמיכה מגדולי הפוסקים (אם נכון הדבר), מה רע בזה?

הסכם זה במקום להטיב עם בנות ישראל יאמלל אותם, והוא רע מאד מאד. ואפרש שיחתי בקיצור נמרץ. חלק מהמספרים שבחרתי הם שרירותיים, אבל אני חושב שהם מבהירים את הנקודה העיקרית.

כמה גירושין יש בשנה בארה"ב? נניח בסביבות האלף. כמה עגונות יש בשנה בארה"ב? ספק אם נגיע לעשר.

עכשיו, נעשה פה קצת סדר. כל זוג שחושב על גירושין, יש סיבות למה לא לעשות את זה, וסיבות כן לעשות את זה, בהתאם למצבים שלפני הגירושין ואחרי הגירושין. ככל שאחד הבני זוג יחשוב שיהיה להם יותר טוב אחרי הגירושין, כך יהיה לו יותר קל להתגרש. היום, משום שנשים יש להם על פי חוק את רוב הכוח בגירושין, בפרט כשיש שמה ילדים, אז המצב הוא שעל כל גבר שיוזם גירושין, יש בערך שלש נשים שיוזמות גירושין. (סכום הגירושין שיוזמים בני הזוג ביחד עומד על בערך 15%.) אלו מספרים מדוייקים.

מבין כל אלו שיוזמים גירושין, יש כאלו שצדקו שהיו חייבים להתגרש, ויש כאלו שטעו, ובעצם אמללו את עצמם ואת ילדיהם. נניח שאפשר לחלק את זה כך, סך הכל של הגירושין, שני שליש מוצדקים ברמה זו או אחרת, ושליש לא מוצדק ברמה זו או אחרת. אם נתרגם את זה למספרים, מתוך אלף גירושין הנ"ל 150 יוזמים בני הזוג ביחד. את השאר 220 יוזמים אותם גברים ו-630 יוזמות אותם נשים. מתוך ה-630, 400 מקרים מוצדקים, ו-200 לא מוצדקים.

הסכם זה, מעניק עוד יותר כוח לאשה, שזה אומר שבעקבותיו עוד יותר נשים יזמו גירושין. פירושו של דבר, שאם עד היום נשים יזמו 630 גיטין לשנה, מהיום, הם יזמו נניח 730 גיטין לשנה.

עכשיו נחזור לנקודת המוצא, הסכם זה בא להתמודד עם בעיית העגינות בארה"ב. נניח שמתוך העשר נשים שמעגנים, כ-ו-ל-ם יתנו גט הודות להסכם זה. או קיי, אז הצלנו עשר נשים מעגינות. לעומת זאת, הודות להסכים זה, עוד 100 נשים יזמו גיטין, שמתוכם יש 30 מקרים לא מוצדקים. אז על כל עשר נשים שהצלנו יש 30 נשים שאמללנו.

עכשיו עוד דבר, הסכם זה מטיב רק לנשים, לילדים זה לא בעצם משנה יותר מדי, הם איבדו את אבא שלהם, ולעולם יהיו אומללים. נניח שכל אשה שמתגרשת יש לה בממוצע שני ילדים. אז עכשיו נעשה שוב חשבון. בלי ההסכם יש לנו 10 נשים אומללות, אחרי ההסכם יש לנו, 20 נשים אומללות ועוד 60 ילדים אומללים. (החשבון נכון, למי שיחשוב שטעיתי.) ובאופן אחר, לפני ההסכים היו לנו עשר אנשים אומללים, אחרי ההסכם יש לנו 80 אנשים אומללים.

ובקיצור, ללא שום שאלה לגבי ההלכה, הסכם זה הוא עוד מהלומה לבית היהודי, הזורע הרס ושבר.

כשנחשוב מי הם אלו שיזמו הסכם קדם-נישואין זה, נווכח שמדובר בציבור המזדהה עם ערכים ליברלים, ציבור הדת"ל בארץ, וציבור המודרן אורתודוקס בארה"ב. אחד הערכים הבסיסיים של החברה המערבית הליברלית, היא האמונה שלאשה אין שום מחוייבות בעולם כלל, שזה אומר, שזכותה להפיל עוברה כמעט בכל שלב של ההיריון כשנראה לה, ובנוסף זכותה ליזום גירושין בכל שלב בחייה ללא שום נקיפות מצפון על המחוייבות שלה לבעלה ולילדים שלה. הסכם זה, משקף נכונה ערך זו של החברה המערבית, ובהתאם לכך, היהדות הנאמנת לה' ותורתו, חייבת לשלול אותו מכל וכל.

[הקוץ]

אחרי ההסכם יש לנו, 20 נשים אומללות ועוד 60 ילדים אומללים. (החשבון נכון, למי שיחשוב שטעיתי.)

ילמדנו רבינו, דהחשבון תמוה לפי הנראה דהא קיי"ל 20*2=40, ועוד דלעיל היו הנשים האומללות 30 והשתא אינן אלא 20 והנך 10 דבצרן להיכן הלכו. ולכאורה היה צ"ל 30 נשים וכו' ועוד 60 ילדים וכו' ובזה הכל א"ש אם לא שהעמיד מר דבריו בדווקא.

[תוכן]

אחרי ההסכם יש לנו, 20 נשים אומללות ועוד 60 ילדים אומללים. (החשבון נכון, למי שיחשוב שטעיתי.)

ילמדנו רבינו, דהחשבון תמוה לפי הנראה דהא קיי"ל 20*2=40, ועוד דלעיל היו הנשים האומללות 30 והשתא אינן אלא 20 והנך 10 דבצרן להיכן הלכו. ולכאורה היה צ"ל 30 נשים וכו' ועוד 60 ילדים וכו' ובזה הכל א"ש אם לא שהעמיד מר דבריו בדווקא.

דברי בדוקא. תחשוב שוב, ושוב, ותראה שהדברים בדוקא.

[הקוץ]

אחרי ההסכם יש לנו, 20 נשים אומללות ועוד 60 ילדים אומללים. (החשבון נכון, למי שיחשוב שטעיתי.)

ילמדנו רבינו, דהחשבון תמוה לפי הנראה דהא קיי"ל 20*2=40, ועוד דלעיל היו הנשים האומללות 30 והשתא אינן אלא 20 והנך 10 דבצרן להיכן הלכו. ולכאורה היה צ"ל 30 נשים וכו' ועוד 60 ילדים וכו' ובזה הכל א"ש אם לא שהעמיד מר דבריו בדווקא.

דברי בדוקא. תחשוב שוב, ושוב, ותראה שהדברים בדוקא.

אין עיתותי בידי לשעשועי אריתמטיקה, ולא באתי אלא לבאר דברי מעכ"ת באמרו "למי שיחשוב שטעיתי" ולעולם לא תסור כתיב אפילו על ימין שהוא שמאל ועל שלוש שהוא חמש.

[מקורות]

רק עתה פתחתי את האשכול הזה, ונלע"ד שהמתירים והאוסרים דנים על שני מקרים נפרדים. שהרי כל יסודו של הגאון רב אשר ווייס שליט"א, הוא שמדובר בחיוב מזונות בסכום סביר לצורך קיום האשה. לעומת זאת, בתשובת הראב"ד הרב שטרנבוך שליט"א הוא מדבר על סכום נפרז שאי אפשר לסתם בעל לעמוד בו.

אז מה הוצע באמת? באיזה סכום מדובר, או שמא הם דנים על שתי הצעות שונות?

[ברזילי]

בהסכם של RCA מדובר, נכון להיום, על 150$ ליום, שבמושגים של בעלי-בתים אמריקאיים הוא במסגרת הסביר למזונות ברווח (אבל זה תלוי מקום וחברה). בהסכם לכבוד הדדי (השונה מההסכם של RCA בכמה הבטים מכריעים הלכתית) הסכום ״תורגם״ למונחים ישראלים לסך של 1500$ לחודש (או מחצית הכנסתו של בן הזוג שכנגד, לפי הגבוה). בגירסאות אחרות של ההסכם מדובר על סכום שבית הדין מתאים ליכולתו של הבעל.

אגב, הסכם דומה מופיע בנחלת שבעה כחלק משטר התנאים האחרונים (ולפני זה במהרי״ל אאל״ט) ומעניין להשוות את הסכום שם ליוקר המחיה בזמנם.

[גימפעל]

תשובת ר' משה שטרנבוך.

[ברזילי]

בהסכם של RCA מדובר, נכון להיום, על 150$ ליום, שבמושגים של בעלי-בתים אמריקאיים הוא במסגרת הסביר למזונות ברווח (אבל זה תלוי מקום וחברה). בהסכם לכבוד הדדי (השונה מההסכם של RCA בכמה הבטים מכריעים הלכתית) הסכום ״תורגם״ למונחים ישראלים לסך של 1500$ לחודש (או מחצית הכנסתו של בן הזוג שכנגד, לפי הגבוה). בגירסאות אחרות של ההסכם מדובר על סכום שבית הדין מתאים ליכולתו של הבעל.

אגב, הסכם דומה מופיע בנחלת שבעה כחלק משטר התנאים האחרונים (ולפני זה במהרי״ל אאל״ט) ומעניין להשוות את הסכום שם ליוקר המחיה בזמנם.

כעת מצאתי את מאמרו של הרב צבי גרטנר במוריה אייר תשמ"ח שהציע את הרעיון של הגרז"נ, וכפי ששמעתי מהרב וויליג פרסומו של מאמר זה היה המניע להסכם של ה-RCA. שם מוזכר שהגרז"נ נקב בסכום של 50$ ליום (כמאה דולר של זמננו, בהצמדה למדד), והנימוק הוא ששמע שכך הם דמי השהות במלון ברמה בינונית בפנסיון מלא (נדמה לי שהגזים כלפי מטה, אבל זה תלוי מאד בעיר המגורים).

[גימפעל]

הרב נחום איזנשטיין
הרב אברהם דוב אוירבך
הרב שלמה זעפראני
הרב אליהו שלזינגר
מצטרפים למכתב הגר"מ שטרנבוך.

[ללא כחל ושרק]

מצו"ב פסק הלכה שמתפרסם לראשונה כאן, עם חתימת הגאון רבי אברהם דוב אויערבך שליט"א ראב"ד טבריה, הגאון רבי חיים שלמה שאנן זצ"ל אב"ד תל אביב ומחבר ספר עיונים במשפט, והגאון רבי חיים שלמה רוזנטל שליט"א ראש אבות בתי הדין הרבניים בירושלים.

[ללא כחל ושרק]

עשרה רבנים ואבדי"ם מצטרפים לשלושת אבות בתי הדין הרבניים הנ"ל (הגרא"ד אוירבך, הגרח"ש שאנן, והגרח"ש רוזנטל).

הגאון רבי אליהו שלזינגר, רב ואב"ד שכונת גילה, מח"ס שו"ת שואלין ודורשין.
הגאון רבי מרדכי אייכלר, רב העיר עמנואל, ורב קהילת חסידי סלונים.
הגאון רבי אברהם דוב לוין, אב"ד ירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין.
מרן הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד ירושלים, מח"ס שו"ת תשובות והנהגות.
הגאון רבי שלמה זעפראני, אב"ד כתר תורה ירושלים, מח"ס משפט שלמה.
הגאון רבי שלמה אבינר, רב הישוב בית אל, וראש ישיבת עטרת כהנים.
הגאון רבי ברוך אפרתי, יו"ר רבני דרך אמונה.
הגאון רבי נחום איזנשטיין, רב שכונת מעלה דפנה, וראש וועד הרבנים העולמי לענייני גיור, בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
הגאון רבי שלמה מחפוד, ראש בד"צ יורה דעה, רב שכונת אור החיים, ואב"ד לענייני אישות.
הגאון רבי פנחס שפירא, חבר בד"צ שערי משפט ירושלים, מח"ס שו"ת בריתי שלום.

[ללא כחל ושרק]

גם הגאון רבי דב ליאור שליט"א מצטרף לפסק ההלכה, ומחדד כמה נקודות חשובות.

ואלו עיקרי הפסק של הרב דב ליאור:

א) אין לחתום על הסכמי קדם נישואין כמו 'הסכם לכבוד הדדי' או 'הסכם מאהבה' של צהר, מכיון שהסכמים אלו מחייבים את הצדדים במזונות לבן/לבת הזוג גם במקרים שבהם לא נפסקה חובת גירושין ע"י בית הדין הרבני. כלומר, יש לחתום על הסכם המחייב את הצד המעגן בתשלומים רק לאחר שבית הדין פסק לחייב גירושין ולא משעת הסכסוך בין בני הזוג.

ב) היה וחתמו בני זוג על הסכם כזה ובאים להתגרש – אין לסדר להם גט עד שיבטלו את תוקפו של ההסכם. כלומר סידור הגט יתאפשר רק לאחר ביטול ההסכם.

ג) במידה וכבר סודר גט לבני זוג שחתמו על ההסכם בלא ביטול ההסכם – יש צורך במתן גט נוסף לאחר שיבוטל ההסכם.

ד) במידה והתחתנה האשה פעם נוספת בלא סידור גט נוסף – אם הבעל היה מאויים בצווי מאסר או שלא היה יכול לעמוד בסכום המזונות – אין אפשרות להקל גם בדיעבד והיא נחשבת כאשה נשואה החיה עם גבר אחר בגילוי עריות, וילדיה ממזרים. אם בהסכם היה סכום שהבעל יכול לעמוד בו, ולא היה מאויים במאסר – ניתן להתיר רק בדיעבד לאחר שהתחתנה פעם שנייה.