האיסור להתחתן שבט עם שבט אחר מתי ומה סוג האיסור, ומדוע?

[שלח]

כמה שאלות בנושא
1האם האיסור היה בכל דור המדבר או בתקופה מסוימת?, 2האם האיסור היה כמו איסור לאו רגיל שמלקין עליו? 3האם האיסור והעונש על האיש או על האישה או שניהם?, 4 ומדוע האיסור היה רק בזמן מוגבל?, 5 והאם יתחדש לעתיד לבוא?

[אוצר החכמה]

איפה מצאת את האיסור הזה?

בתורה יש איסור רק לבת יורשת נחלה, וזה רק בדור הראשון של חלוקת הארץ כמבואר בסוף תענית. ועיין גם ברמב"ן בסוף במדבר בעניין אם נישאה לפני שירשה

[שלח]

כן לזה התכוונתי אוצר החכמה מצאתי לרב רועי גנון את זה

1.יום שהותרו השבטים להתחתן אחד עם השני- בספר במדבר פרשת מסעי (פרק לו' פסוקים ח'-ט') התורה אומרת שאישה שהיא צריכה לקבל נחלה (כגון שאין לה אחים וכו') והיא משבט מסוים אסור לה להתחתן עם אדם משבט אחר כיוון שהיא צריכה לקבל את הנחלה של אביה ואם תתחתן אם אדם משבט אחר, אז שהיא תמות הילדים שלה שהם היורשים שלה יירשו אותה ואז הנחלה תהיה על שמם, והם הילדים נקראים משבט אחר (שכן לענין השייכות לאיזה שבט הולכים אחר האבא), ואם כן הנחלה שהייתה עד עכשיו לשבט שלה תעבור לשבט אחר מתי שהיא תמות, ולכן התורה אסרה לאישה שהיא צריכה לקבל נחלה להתחתן עם אדם משבט אחר, ובאו חכמים ואמרו שכל האיסור הזה נוהג דווקא לאלו שנכנסו לארץ ישראל וכבשוה אותה בימות יהושע בו נון אבל לאחר מכן בדורות שאחרי זה מותר לאישה שיורשת נחלה להתחתן עם אדם משבט אחר, והואיל והלכה זו נתחדשה ביום ט"ו באב נקבע יום זה ליום טוב.( והרמב"ן על התורה בפסוקים שם רושם שהטעם שהתורה הקפידה דווקא בזמן שנכנסו לארץ בימי יהושע בן נון שאישה שיורשת נחלה לא תתחתן עם אדם משבט אחר זה משום שהתורה רצתה שהשבטים לא יתערבו אחד בשני שהגבולות לא יהיו מחוברים ולכן שאחרי שחילקו כבר את הארץ וכבר לכל שבט יש את הגבולות שלו ונודע מקום כל שבט ושבט אז בזה התורה כבר לא הקפידה שיתערבו אחד בשני כיוון שכבר ידוע מקומם של שבט ושבט).

[שלח]

אבל עדיין יש שאלות שצריכים תירוץ ,במספר 2 ששאלתי האם זה איסור לאו רגיל, ושאלה 3 על מי העונש, לכאורה העונש והאיסור על האישה בלבד האם גם תלקה על זה?

[שף ויתיב]

לכאורה גם אם האיסור על האשה בלבד, מ"מ יש מקום לומר שגם האיש יש עליו איסור לא רק של לפני עיור וכמו בשפחה חרופה (ראה בארוכה לקו"ש חי"ז שיחה ד' לפרשת קדושים).

דוגמתו ביבמה שלא לשם מצוה שהאיסור הוא רק על היבם.

[ארץ]

לפי זכרוני הדל:
יש אחד מן המפרשים על ויפתח הגלעדי ... והוא בן אשה זונה. שאמו הייתה בת משבט אחר ונשאת לאביו כדמו"י, לפני התרת שבטים לבא זה בזה.
דומני שבמלבים.

[לייטנר]

לפי זכרוני הדל:
יש אחד מן המפרשים על ויפתח הגלעדי ... והוא בן אשה זונה. שאמו הייתה בת משבט אחר ונשאת לאביו כדמו"י, לפני התרת שבטים לבא זה בזה.
דומני שבמלבים.

זה התרגום שם.
(מסתמא ראית את זה ברד"ק)

[איש גלילי]

לפי זכרוני הדל:
יש אחד מן המפרשים על ויפתח הגלעדי ... והוא בן אשה זונה. שאמו הייתה בת משבט אחר ונשאת לאביו כדמו"י, לפני התרת שבטים לבא זה בזה.
דומני שבמלבים.

זה התרגום שם.
(מסתמא ראית את זה ברד"ק)

התכונת לתרגום של תוספתא שמזכיר הרד"ק, לא בתרגום יונתן.
ואגב, הענין צריך ביאור, שכן מלשון המדרש הנ"ל (ובכן לא הוה יכיל גברא למיסב איתתא דלא משבטא, וכד הות איתתא דרחמא גברא דלא משבטהא - הות נפקא מבי נשא בלא אחסנתא, והוו אנשי קרון לה פונדקיתא דרחימת גברא דלא משבטהא) משמע שהיו קוראים 'זונה' לכל מי שנשאה מחוץ לשבט ולאו דוקא אם לא היו לה אחים.

[לייטנר]

לפי זכרוני הדל:
יש אחד מן המפרשים על ויפתח הגלעדי ... והוא בן אשה זונה. שאמו הייתה בת משבט אחר ונשאת לאביו כדמו"י, לפני התרת שבטים לבא זה בזה.
דומני שבמלבים.

זה התרגום שם.
(מסתמא ראית את זה ברד"ק)

התכונת לתרגום של תוספתא שמזכיר הרד"ק, לא בתרגום יונתן.
ואגב, הענין צריך ביאור, שכן מלשון המדרש הנ"ל (ובכן לא הוה יכיל גברא למיסב איתתא דלא משבטא, וכד הות איתתא דרחמא גברא דלא משבטהא - הות נפקא מבי נשא בלא אחסנתא, והוו אנשי קרון לה פונדקיתא דרחימת גברא דלא משבטהא) משמע שהיו קוראים 'זונה' לכל מי שנשאה מחוץ לשבט ולאו דוקא אם לא היו לה אחים.

לכאורה, כך אומרים גם שמעון ולוי ליעקב, וכך גם הבין יחזקאל את האיסור על הכהנים לשאת זונה (וצ"ע).

[צמא למים]

בענין על מי האיסור, ראה בזה בקובץ שיעורים ב"ב אות שכ"ה, שהוכיח דאף על הבעל, וע"ש דמביא מהרשב"ם דהוא לאו גמור ללקות עליו. וע"ש עוד בגדרי האיסור.
אולם כמדומה שאינו מוסכם.
בענין הא דמי שנישא מחוץ לשבטה שמה זונה, ראה עוד ברבינו בחיי סוף במדבר.

בענין הטעם שהוזכר דרק בדור הראשון נאסר, משום דכך נקבע גבולות השבטים ונאחזים בארצם, מלבד הרמב"ן כן מבואר ברמ"ה ב"ב ק"כ, וכן פי' הגרש"ר הירש, וראה עוד אריכות בזה בספר טעמא דקרא להגרח"ק.
ולפי"ז, לגבי השאלה האם יהיה לעת"ל, צל"ע, דהא מבואר בב"ב קכ"ג דיהיה חלוקה חדשה של הארץ, וא"כ אולי גם יאסר בדור הראשון.