מיללער כתב:ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
כתבים כתב:שלום.
אני אכן ליקטתי בעבר את כל צאצאי ר' חיים יעקב שפירא, שהם מעל 5000, ורק בשלב יותר מאוחר לאחר שהשלמתי את צאצאיו של ר' חיים יעקב ניסיתי לקפוץ גבוה יותר, ולהשלים לראשונה אילן רחב ביותר שיכלול את כל צאצאי ר' לייבלה קאוונער. אך לצערי המלאכה הייתה קשה מידי ורבה מידי, ובזמנו הנחתי את הנושא. (אני מקווה שבעתיד אוכל להמשיך...)
בכל אופן כשהתחלתי להוסיף את נכדיו של ר' לייבלה הספקתי לחקור היטב את ילדיו ונכדיו, וכמובן שייכתי אותם לראשונה בצורה מסודרת בהתאם לנשותיו של ר' לייבלה שכידוע היה נשוי פעמיים (שיק ובונימוביץ)
אני מצרף כאן את קובץ שמראה את צאצאי ר' לייבלה בדורות הראשונים, ולא עד ימינו מחמת קוצר היריעה, וגם כי לא השלמתי את כל צאצאיו עדיין.
הרב א"ד רלב"ג מלייקווד אכן יודע המון ונעזרתי בו רבות, הוא אכן ידע לעזור לי בכמה פעמים, וכל מה שידוע לו מופיע אצלי בתוך האילן המדובר.
בברכה
יוסי פינקל
ארי שבחבורה כתב:נ.ב. כמדומני שב"ישורון" נתפרסמו מספר רשימות שעסקו בהרחבה בר' לייבלי קאווונער ובבניו.
מיללער כתב:אולי כדאי לרכז במקו"א את צאצאי הגאון ר' ארי' ליב שפירא מקאוונא שהיה נקרא ומפורסם בשם ר' לייבלה קאוונער, וזה החלי בעזהשי"ת וכל המוסיף מוסיפין לו (לא ראיתי שיהי לנו אשכול כזה - על אף שיש בהפורום איזהו מקומות של שבחים עליו ועל צאצאיו, בפרט על בנו ר' רפאל)
ר' ארי' לייב הניח אחריו ששה בנים וב' בנות (ספר אנשי שם - בראוורמאן):
א. ר' מנחם זונדל שפירא אב"ד איליא
ב. ר' שלמה שפירא אב"ד פערמא
ג. ר' נח חיים אברהם שפירא אב"ד סמארגאן
ד. ר' רפאל שפירא אב"ד באברויסק - חתן הנצי"ב מוואלוזין
ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
ו. ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן
ז. חתנו ר' משה שלמה (?) אב"ד איליא
ח. חתנו ר' גרשון (?) מקאלוואריא
לבנו ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן [ובאברויסק] היה לכה"פ ב' בנים; ר' אבא ליב שפירא אב"ד יעזנא, שערשאוו וויטבעסק, ור' חיים צבי שפירא אב"ד לאפיץ.
מיללער כתב:לבנו ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן [ובאברויסק] היה לכה"פ ב' בנים; ר' אבא ליב שפירא אב"ד יעזנא, שערשאוו וויטבעסק, ור' חיים צבי שפירא אב"ד לאפיץ.
לר' אבא ליב שפירא משערשוב היה חתן בשם ר' ברוך ראבינוביץ ב"ר יהושע, ר' ברוך מילא מקום חותנו כאב"ד וויטעבסק ואח"כ היגר לארה"ב וכיהן כרב בק"ק אנשי הגר"א בעיר שיקאגו, נפטר ה' שבט תשכ"ה הנה קוים קצרים לתולדותיו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 40&hilite=
ופה חתימתו:
http://kevarim.com/rabbi-baruch-rabinowitz-2/
מיללער כתב:לבנו ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן [ובאברויסק] היה לכה"פ ב' בנים; ר' אבא ליב שפירא אב"ד יעזנא, שערשאוו וויטבעסק, ור' חיים צבי שפירא אב"ד לאפיץ.
מיללער כתב:לבנו ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן [ובאברויסק] היה לכה"פ ב' בנים; ר' אבא ליב שפירא אב"ד יעזנא, שערשאוו וויטבעסק, ור' חיים צבי שפירא אב"ד לאפיץ.
ר' משה שמואל שפירא מילא מקום אחיו ר' רפאל כאב"ד באברויסק, ואחריו מילא מקומו בנו ר' חיים צבי שפירא (באדיבת 'מחולת המחנים' באשכול הסמוך)
מיללער כתב:אולי כדאי לרכז במקו"א את צאצאי הגאון ר' ארי' ליב שפירא מקאוונא שהיה נקרא ומפורסם בשם ר' לייבלה קאוונער, וזה החלי בעזהשי"ת וכל המוסיף מוסיפין לו (לא ראיתי שיהי לנו אשכול כזה - על אף שיש בהפורום איזהו מקומות של שבחים עליו ועל צאצאיו, בפרט על בנו ר' רפאל)
ר' ארי' לייב הניח אחריו ששה בנים וב' בנות (ספר אנשי שם - בראוורמאן):
א. ר' מנחם זונדל שפירא אב"ד איליא
ב. ר' שלמה שפירא אב"ד פערמא
ג. ר' נח חיים אברהם שפירא אב"ד סמארגאן
ד. ר' רפאל שפירא אב"ד באברויסק - חתן הנצי"ב מוואלוזין
ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
ו. ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן
ז. חתנו ר' משה שלמה (?) אב"ד איליא
ח. חתנו ר' גרשון (?) מקאלוואריא
-
בנו של ר' מנחם זונדל נזכר פה; ר' חיים יעקב שפירא מו"ץ בקאווא שעלה אח"כ לירושלים, כמו"כ נמנו שם צאצאי ר' חיים יעקב
מבני א' נח חיים אברהם מסאמארגאן נזכרו פה; חתנו ר' תנחום גרשון ביליצקי אב"ד יאשנובקא ור' מאיר פיימר מסלוצק בהגר"י.
אשכול על ר' רפאל שפירא וצאצאיו:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.p ... 949#p33949
-
לבנו ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן [ובאברויסק] היה לכה"פ ב' בנים; ר' אבא ליב שפירא אב"ד יעזנא, שערשאוו וויטבעסק, ור' חיים צבי שפירא אב"ד לאפיץ.
לר' אבא ליב שפירא משערשוב היה חתן בשם ר' ברוך ראבינוביץ ב"ר יהושע, ר' ברוך מילא מקום חותנו כאב"ד וויטעבסק ואח"כ היגר לארה"ב וכיהן כרב בק"ק אנשי הגר"א בעיר שיקאגו, נפטר ה' שבט תשכ"ה הנה קוים קצרים לתולדותיו:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 40&hilite=
ופה חתימתו:
http://kevarim.com/rabbi-baruch-rabinowitz-2/
וזה מה שהבאתי מכבר באשכול אחר
מיללער כתב:מיללער כתב:אולי כדאי לרכז במקו"א את צאצאי הגאון ר' ארי' ליב שפירא מקאוונא שהיה נקרא ומפורסם בשם ר' לייבלה קאוונער, וזה החלי בעזהשי"ת וכל המוסיף מוסיפין לו (לא ראיתי שיהי לנו אשכול כזה - על אף שיש בהפורום איזהו מקומות של שבחים עליו ועל צאצאיו, בפרט על בנו ר' רפאל)
ר' ארי' לייב הניח אחריו ששה בנים וב' בנות (ספר אנשי שם - בראוורמאן):
א. ר' מנחם זונדל שפירא אב"ד איליא
ב. ר' שלמה שפירא אב"ד פערמא
ג. ר' נח חיים אברהם שפירא אב"ד סמארגאן
ד. ר' רפאל שפירא אב"ד באברויסק - חתן הנצי"ב מוואלוזין
ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
ו. ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן
ז. חתנו ר' משה שלמה (?) אב"ד איליא
ח. חתנו ר' גרשון (?) מקאלוואריא
-
מבני א' נח חיים אברהם מסאמארגאן נזכרו פה; חתנו ר' תנחום גרשון ביליצקי אב"ד יאשנובקא ור' מאיר פיימר מסלוצק בהגר"י.
על רבי משה שלמה אב"ד איליא חתנו של רבי לייב'לי קאוונער, בשה"ג השלישי:
viewtopic.php?f=25&t=21492&p=211393#p211393
וכפי מה שעולה משם היה לו בן בשם רבי מנשה יוסף גינצבורג דיין בסמארגאן שחיבר הספרים אלפי מנשה וגבעות עולם:
http://www.hebrewbooks.org/703
דינהי כתב:"יום ה' כ"ז אדר א' נפטר רבי הרב הגאון ר' משה שלמה אב"ד דעיר אילייע בן צ"ג שנה תנצבהח "
דינהי כתב:אנסה להעלות מספר קבצים לדוגמא
דינה
"נולדתי אור ליום א' ב' דחג הסוכות שנת תרי"ח לפ"ק בק"ק בריסק דליטע: נולדתי לאבותי הרב הצדיק המפורסם כקש"ת מו"ה שלום מנשה שליט"א ולאמי הצדיקת הצנועה ליבע שרה תחי'
דינהי כתב:מהיומן השני שנכתב על ידי בן דוד של ר' ברוך מאיר יש לי פרוט של אבותיו של ר' משה שלמה:
ר' משה שלמה הרב מאילייא הוא בנם של ר' ניסן בריסקר ופרילה המינסקאית (מצד אמו). נכד של פרומה ור' ישעיה שהיה מגיד בקמיניץ (מצד אמו) ונין של ר' שלמה געלדא'ס שנקרא בבריסק חסידא ופרישא. ר' שלמה געלדא'ס היה ר"מ ושימש בתפקיד אב"ד בימי הרב קצנלנבוגן 1753-1796.
מיללער כתב:אולי כדאי לרכז במקו"א את צאצאי הגאון ר' ארי' ליב שפירא מקאוונא שהיה נקרא ומפורסם בשם ר' לייבלה קאוונער, וזה החלי בעזהשי"ת וכל המוסיף מוסיפין לו (לא ראיתי שיהי לנו אשכול כזה - על אף שיש בהפורום איזהו מקומות של שבחים עליו ועל צאצאיו, בפרט על בנו ר' רפאל)
ר' ארי' לייב הניח אחריו ששה בנים וב' בנות (ספר אנשי שם - בראוורמאן):
א. ר' מנחם זונדל שפירא אב"ד איליא
ב. ר' שלמה שפירא אב"ד פערמא
ג. ר' נח חיים אברהם שפירא אב"ד סמארגאן
ד. ר' רפאל שפירא אב"ד באברויסק - חתן הנצי"ב מוואלוזין
ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
ו. ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן
ז. חתנו ר' משה שלמה (?) אב"ד איליא
ח. חתנו ר' גרשון (?) מקאלוואריא
-
מבני ר' נח חיים אברהם מסאמארגאן נזכרו פה; חתנו ר' תנחום גרשון ביליצקי אב"ד יאשנובקא ור' מאיר פיימר מסלוצק בהגר"י.
דינהי כתב:מבקשת עזרה !!!
טוב לי הביא כאן קטע מתוך עלון "כאיל תערוג". אינני יודעת להעלות ציטוט!!!
איך ניתן להעתיק את הקטע ? נחסמתי באתר של "כאיל תערוג"
יום היארציט של דודו זקנו של רבנו שליט"א, הגה"צ רבי שלום מנשה ראזינבלום זצ"ל מרבני בריסק
נלב"ע ו' אדר תרס"ד
הצדיק ר' שלום מנשה שהיה מפורסם בצידקותו בכל בריסק והגלילות. נולד בט"ו תמוז תק"פ לאביו הצדיק רבי משה אהרן אב"ד מלייציץ. שהיה בן רבי שלמה גולדיאס ב"ר ר' צבי מנטר'. - אחיו של ר' שלום מנשה הגה"צ רבי שלמה חיים זצ"ל היה אבי זקנתו של רבנו.
אוהב חסד
רבנו העתיק בכת"י לצורך קרובי משפחה שביקשוהו: מהס' דור רבניו וספריו ח"ו עמ' 62 את אשר נכתב אודותיו: ראזינבלום הרב שלום מנשה בבריסק דליטא, רב גדול צדיק מפורסם חסיד ועניו נולד לאביו הר"ר משה אהרן בשנת תק"פ בעיר מצער טילציץ, לערך תר"י בא להשתקע בבריסק ויקדיש רובי עתותיו לשעורים ולטובת הכלל. היה אח לצרה ובעל רוח נדיבה מאין כמהו.
גם לעת זקנתו פגשוהו תמיד מסבב על פתחי נדיבים, בעד אביוני אדם אשר גלו לפניו מצפוני לבבם השבור. נפטר שבע ימים ביום ו' אדר.
כשלשים אלף איש! מאחינו נהרו אחרי מטתו. רבנים גדולים הספידוהו וכל עדת ישראל הגדולה בבריסק בכתה רב בכי למות יחיד סגולה זה שלא השאיר כמותו צריק, צדקות אהב באמת ויהי חונן ונותן בסתר.
גדול מעלתו
סיפר רבנו, ר' שלום מנשה היה צדיק גדול, וישן מעט מאוד, וכל שאר הזמן כמעט מעת לעת למד עם בעלי בתים.
וסיפרו על הצדיק רבי שלום מנשה שנכנס לבית שיש שם כלבי שמירה והבעה"ב התפלא איך נכנס ועבר את הכלבים, ללא שנבחו. ושאלו את הגרי"ז אם הסיפור נכון, ואמר, מה השאלה, הרי אבי רבנו הגר"ח זצ"ל היה שולח אותי אליו לבקש ברכה כל ערב יוה"כ [והסביר רבנו מי שיש לו צלם אלוקים שלא חטא, אין בע"ח יכולים להזיק לו]. (צדיק כתמר יפרח עמ' ק"ג, א"ה וראה בס' אמרי בינה להגר"י וינשטין זצ"ל פר' בחקותי עמ' קס"ח. וראה אילת השחר פר' נח ט, ב).
דברי המהריל"ד
והראה רבנו שבשו"ת מהריל"ד סכ"ג כ' עליו כבוד הרבני המופלא והמופלג השנון חרד לדבר ה' מו"ה שלום מנשה נ"י.
[בשו"ת ברכת רצ"ה סי' ק"ח לרבי צבי הירש אורנשטין רבה של בריסק יש תשובה אליו וכותב עליו שבחים גדולים. ידיד ה' וידידי עוז הרב המופלג בתורה וביראה צדקתו כהררי אל בכח
ולאל כבוד מו"ה שלום מנשה].
ידיעה על תפילין
עוד סיפר רבנו שסיפרו לבית הלוי על חסיד אחד שהיה לו תפילין מיוחסות, ולא כיון בתפילתו ונפסלו התפילין, ואמר הבית הלוי שאינו מאמין לזה, אבל אפשר להרגיש עם זה פסול או לא. ושאלו רבי שלום מנשה מנין לך? אמר להם הבית הלוי וכי לך לא ידוע, אני מגלה לך הסוד, וישב עמו כשעה חדא וגילה לו הסוד שמכוונים שם הוי"ה על התפילין, ועפי"ז יודעים אם כשר או לאו.
קבלו דעתו
סיפר רבנו שהמעמד של ר' שלום מנשה היה נכבד ביותר בבריסק, וכשהמהריל"ד עלה לארץ ישראל, הוא הציע שיקחו לרב את הבית הלוי וקבלו דעתו, ובהלויית הבית הלוי הכריז ר' שלום מנשה בקול 'מזל טוב הבית הלוי בנך ר' חיים נהיה רב' וכולם קבלו דעתו.
על אחיו ר' שלמה חיים זקינו של רבנו שליט"א
זקנו של רבנו, הגה"צ רבי שלמה חיים זצ"ל אחיו של ר' שלום מנשה נפטר בצעירותו בשנת תרכ"ו בוארשא, וכיון שלא הכירהו שם קברו אותו בבית קברות פשוט בפרגא [היו שם ב' בית קברות א' לרבנים וא' לאנשים הפשוטים]. ואחיו ר' שלום מנשה כתב על המצבה שלו: שר בתורה הק' במקרא במשנה ובגמרא ש"ס בבלי וירושלמי ובכתבי האר"י וכל אגפיהו. [העתקת רבנו בכת"י].
תפילת אביהם ביום הולדתם
כאשר שחררו את העיר העתיקה ומצאו בישיבת תורת חיים ספרים שהיו שיכים להגאון רבי משה אהרן ויצבלום זצ"ל דודו של רבנו, נמצא ספר ישן שהיה שייך לאביו של ר' שלום מנשה, ושם רשם את התאריכי לידה של בניו ר' שלמה חיים, ור' שלום מנשה.
וכתוב שם "שמקבל ע"ע כל שנה ביום הולדתם לצום, ולתת סך נרות לצדקה. ומוסיף שהתחייבות לצום הוא עד שיהיו בגיל בר מצוה, והתחייבות לנרות הוא לתמיד, כדי שיגדלו לתורה וליראת שמים". (מפי בנו הגר"מ שליט"א ע"פ כת"י).
דינהי כתב:מעניין אותי במיוחד הפרטים על ישיבת "תורת חיים". לפי הכתוב בין הספרים שנמצאו היה ספר של אביו של ר' שלום מנשה ובו ציון תאריכי לידה של בניו בכתב יד.
האם ניתן לחפש ספרים אלו בישיבה? היכן בירושלים נמצאת הישיבה? אני מבינה שהיום נבנתה ישיבה חדשה ולא ברור לי היכן. האם שמה עטרת כהנים או עטרת ירושלים?
מיללער כתב:אולי כדאי לרכז במקו"א את צאצאי הגאון ר' ארי' ליב שפירא מקאוונא שהיה נקרא ומפורסם בשם ר' לייבלה קאוונער, וזה החלי בעזהשי"ת וכל המוסיף מוסיפין לו (לא ראיתי שיהי לנו אשכול כזה - על אף שיש בהפורום איזהו מקומות של שבחים עליו ועל צאצאיו, בפרט על בנו ר' רפאל)
ר' ארי' לייב הניח אחריו ששה בנים וב' בנות (ספר אנשי שם - בראוורמאן):
א. ר' מנחם זונדל שפירא אב"ד איליא
ב. ר' שלמה שפירא אב"ד פערמא
ג. ר' נח חיים אברהם שפירא אב"ד סמארגאן
ד. ר' רפאל שפירא אב"ד באברויסק - חתן הנצי"ב מוואלוזין
ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
ו. ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן
ז. חתנו ר' משה שלמה (?) אב"ד איליא
ח. חתנו ר' גרשון (?) מקאלוואריא
מיללער כתב:
בן נוסף של ר' משה שמואל היה ר' לוי שפירא חתנו של ר' נחום יודלביץ
דינהי כתב:מבקשת עזרה!!!
אני מנסה להגיע לישיבת "תורת חיים".
התברר לי שקימת ישיבה "תורת חיים" בשכונת גאולה ושם נמצאים הספרים והממצאים שנמצאו בישיבה החרבה.
אינני מצליחה למצוא את מיקום הישיבה ו/או קשר אליה.
אין קשר בין ישיבת "עטרת ירושלים" והישיבה החרבה.
אודה לכל מי שיכול לעזור לי
דינה
מיללער כתב:ר' ארי' לייב הניח אחריו ששה בנים וב' בנות (ספר אנשי שם - בראוורמאן):
א. ר' מנחם זונדל שפירא אב"ד איליא
ב. ר' שלמה שפירא אב"ד פערמא
ג. ר' נח חיים אברהם שפירא אב"ד סמארגאן
ד. ר' רפאל שפירא אב"ד באברויסק - חתן הנצי"ב מוואלוזין
ה. ר' לוי שפירא אב"ד נאוויליקסאנדריסקי ומניסעק
ו. ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן
ז. חתנו ר' משה שלמה (?) אב"ד איליא
ח. חתנו ר' גרשון (?) מקאלוואריא
-
לבנו ר' משה שמואל שפירא אב"ד קורשאן [ובאברויסק] היה לכה"פ ג' בנים;
ר' אבא ליב שפירא אב"ד יעזנא, שערשאוו וויטבעסק
ר' חיים צבי שפירא אב"ד לאפיץ
ר' לוי שפירא חתנו של ר' נחום יודלביץ
-
לר' אבא ליב שפירא משערשוב היה חתן בשם ר' ברוך ראבינוביץ ב"ר יהושע, ר' ברוך מילא מקום חותנו כאב"ד וויטעבסק ואח"כ היגר לארה"ב וכיהן כרב בק"ק אנשי הגר"א בעיר שיקאגו, נפטר ה' שבט תשכ"ה
אוצר החכמה כתב:דינהי כתב:מבקשת עזרה!!!
אני מנסה להגיע לישיבת "תורת חיים".
התברר לי שקימת ישיבה "תורת חיים" בשכונת גאולה ושם נמצאים הספרים והממצאים שנמצאו בישיבה החרבה.
אינני מצליחה למצוא את מיקום הישיבה ו/או קשר אליה.
אין קשר בין ישיבת "עטרת ירושלים" והישיבה החרבה.
אודה לכל מי שיכול לעזור לי
דינה
איני מכיר את הנושא ואיני יודע אם זה קשור לנושא
ישיבת תורת חיים היתה בעיר העתיקה בירושלים. (כמדומני בדרך משער שכם לכותל או ברחוב סמוך). לפני כמה עשרות שנים המקום הופעל שוב ע"י משפחת וינוגרד שהישיבה היתה קשורה למשפחתם ואחד הרבנים לבית וינוגרד החזיק שם כולל. איני יודע מה קרה מאז, וכאמור אם זו אותה ישיבה שמדובר עליה.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 293 אורחים