אוהב אוצר כתב:לא חולק לרגע!
בעוד בהידברות אני יודע שפירוש התרומה היא לגרום ליהודי לחזור לכור מחצבתו וכספי הולך לאנשים שעובדים בהדברות גם אם הם בעלי יכולת
כאן אני עדיין לא מוצא את ההגדרה, הם בגדר אביונים שאנו מצווים להחזיקם? היכן מצאנו דבר כזה?
הקב"ה ציווה עליו לשמור שמיטה אז בכספי אני עוזר לו?
ז"א שאם יש לי שכן שאין לו כסף לתפילין זה אותו דבר? לכאורה כן דהיינו: לעזור לבן אדם לקיים מצוה אישית [b]שהוא חייב בה[/b]?
אם אני מכיר מישהו שגר במקום שלא תהיה לו תקיעת שופר, אני צריך לממן לו או לחפש לו מימון של אכסניה לר"ה לשמוע שופר? זה ממש אותו דבר אולי יותר.
מה שייך כאן כתב שותפות, הוא מפקיר את שדותיו וכד' בזה שאני נותן לו עזרה כספית זה נחשב לי אותו דבר??? וכי יש לי חלק בשדה שלו?
איש גלילי כתב:אתה פשוט מציל אותו מאיסור דאורייתא
אוהב אוצר כתב:יש איזה מקור שמקיימים מצוה בתרומה הזאת? לא כתבו שם שום רמז בענין.
זה צדקה גמורה? הם עניים? אם כן אז למה קרן מיוחדת? מותר לתת זאת מכספי מעשר?
אם זו לא צדקה, אז מה זה נקרא?
אוהב אוצר כתב:מעניין למה לא דאגו מראש לחקלאים הללו לפחות לזרוע בכדי שינבוט לפני ר"ה שלפי מרנא החזו"א היבול היוצא בשביעית אינו נקרא ספיחין, ממש לא הבנתי אותם.
מורי חמי מרן הגאב"ד שליט"א אמר למסור כי כפי שיש יששכר וזבולון בתורה, גם במצוות יש את הזכות הזאת. ומי שתורם מכספו ונעשה שותף עם 'קרן השביעית' ובזכות זה יוכלו החקלאים לשמור את השביעית, הרי הוא נחשב כשומר שביעית בעצם וזוכה במצוות השמיטה. בכח השמיטה נזכה לראות את ההנהגה הניסית מעל דרך הטבע כברכת ה' וציויתי את ברכתי, ולא תחסר פרנסה ושפע של כל טוב לשומרי השמיטה.
יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.
אריך כתב:יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.
אין הכוונה לחיוב הלכתי על כלל ישראל, ברור שלמעשה זה חיוב על כל בעל קרקע, אבל במישור של טעם המצוה (עי' כלי יקר ריש בהר), הרי שמצוה זו קשורה ל"התיישבות היהודים בא"י", בתור מה יושבים כאן, האם כמו כל עם שיושב באדמתו שלו, או שאנו יושבים בארץ של ה'. ואמת שזה שייך גם במישור הפרטי, אבל כשיש התיישבות מאורגנת בא"י כמו בזמננו, הרי שההכרזה שאיננו בעלים, עיקרה על הכלל.
ועוד, כיון שהתורה אומרת שהגלות בגלל ביטול השמיטות, הרי רואים שזה דבר עקרוני מאד בהתיישבות שלנו בארץ, אז בודאי שיש לחרוד חרדה גדולה ולתמוך בהם, לא רק משום "קירוב" "ערבות" וכדומה, אלא כדי לשמור על עצמנו שלא נתחייב גלות ח"ו.
יאיר1 כתב:אריך כתב:יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.
אין הכוונה לחיוב הלכתי על כלל ישראל, ברור שלמעשה זה חיוב על כל בעל קרקע, אבל במישור של טעם המצוה (עי' כלי יקר ריש בהר), הרי שמצוה זו קשורה ל"התיישבות היהודים בא"י", בתור מה יושבים כאן, האם כמו כל עם שיושב באדמתו שלו, או שאנו יושבים בארץ של ה'. ואמת שזה שייך גם במישור הפרטי, אבל כשיש התיישבות מאורגנת בא"י כמו בזמננו, הרי שההכרזה שאיננו בעלים, עיקרה על הכלל.
ועוד, כיון שהתורה אומרת שהגלות בגלל ביטול השמיטות, הרי רואים שזה דבר עקרוני מאד בהתיישבות שלנו בארץ, אז בודאי שיש לחרוד חרדה גדולה ולתמוך בהם, לא רק משום "קירוב" "ערבות" וכדומה, אלא כדי לשמור על עצמנו שלא נתחייב גלות ח"ו.
ישנם כמה מצוות שנאמר בהם תקיא הארץ אתכם, ביניהם גילוי עריות, אז יש מצוה רבה להציל יהודים מגילוי עריות [אולי אפילו לזמן להם טהורות....].
אני בא לומר שזה שיש חיוב גלות על חטא זה, אינו כורך את כל ישראל יחד, על אף שהיחיד יפסיד בעוון הציבור, שהרי ענין זה קיים גם בגילוי עריות ושפיכות דמים, חסרון האמונה גם מחטיא את האדם שלא לעשר כפי הדין, וכן על זה הדרך עוד עניינים רבים, עיין בפרשיות התוכחה, או בדברי חז"ל מפני מה גלינו מארצנו.
ואם כבר אז על גלות שניה שמבואר כמה פעמים שהוא על שנאת חינם, יש להקים קרן אוהבי חינם, ולספסד מכירת ספרים מסדרת 'בין אדם לחברו' וכו'...
אני קצת ציני, סורי, אבל אני מקווה שמכל מקום כוונת הדברים הובנה. כל ישראל ערבים זה לזה, בכל מצוות התורה, על אף שבמצוה זו כמו עוד כמה מצוות, ישנה גרם גלות.
יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.
צופר הנעמתי כתב:יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.
יש בזה אריכות קצת בשבת הארץ בקו"א א' ונראה מלמעלה שהוא דוחה את האפשרות הזו שם מכל וכל, ולא עיינתי בדבריו.
יאיר1 כתב:צופר הנעמתי כתב:יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.
יש בזה אריכות קצת בשבת הארץ בקו"א א' ונראה מלמעלה שהוא דוחה את האפשרות הזו שם מכל וכל, ולא עיינתי בדבריו.
לא הבנתי מה הוא טוען ומה דוחה?
אריך כתב:
ישנו הבדל מהותי בין גילוי עריות או שנאת חינם שמסלקים את השכינה מהעם וממילא אינם ראויים להשאר בארץ, ובין שמיטה שהיא ענין השייך ישירות לארץ, וכפי שהתורה מתייחסת אחרת: לגבי שמיטה כתוב "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה וגו'", כלומר שהארץ עצמה שייכת לענין, משא"כ בשאר עבירות לא נאמר כזה לשון.
כשאדם עובר עבירה הוא פועל על עצמו, כשמישהו לא שומר שמיטה הוא פוגע בארץ. לכן יש הבדל. אם לא מבינים שיש הבדל בין מה שאדם עושה עם גופו, ובין מה שאדם עושה עם הארץ, אז בסדר. וגם אם שמיטה אינו חובת קרקע, זה במישור ההלכתי, אבל במישור העקרוני התורה מתייחסת לזה שזה פוגע בארץ.
בזמננו אפשר להבין זאת גם בפשטות. יש מלחמה כאן בארץ בין הקדושה ובין הפכה, על הפרהסיא, ושמירת שמיטה היא אחד הענינים המרכזיים בפרהסיא שלנו כאן. לא הרי מה שאדם עושה לבדו, וגם אם נוסע באוטו שלו ברחוב, ובין ההבדל אם הארץ מעובדת בשמיטה כרגיל, ובין אם הארץ שובתת. זה משהו הרבה יותר כללי.
אף אחד לא בא למעט מדברים אחרים שעושים. אבל חביבה מצוה בשעתה. ואם השביעית היתה כל שנה מסתמא היחס היה אחרת.
צולניק כתב:שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.
צולניק כתב:שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.
אורך רוח כתב:צולניק כתב:שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.[
צ"ל בכוונת דבריו, דמתוך שלושת האפשרויות הנ"ל נחלקו הגדולים הנ"ל מה קודם.
ולענין שאלת פותח האשכול, אוסיף לזה מה ששאלני אדם, מדוע לא מקימים גם קרן שתעזור לבעלי חנויות מסורתיים הסוגרים חנויותיהם בשבת.
ונראה שהתשובה לכל הנ"ל, כיון שבימינו החקלאים המחזיקים בשדות הינם ברובם אנשים פשוטים, ומכיון שמצות שמיטה כרוכה בניסיון אדיר של אי עבודה בשדה במשך שנה כהשמשמעות הברורה והמיידית לזה היא איבוד הפרנסה לשנה לפחות, ובפרט שישנה תמיד לאפשרות של היתר מכירה שדעת רבותינו אינה נוחה מזה, ע"כ בהחזקת החקלאים אנחנו בעצם גורמים לכך שהמצוה הגדולה של שביתת הקרקע בשנה השביעית תהיה קיימת, ואלולי זה כמעט בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ. לכל זה יש להוסיף מה שכבר נכתב כאן שרוב החקלאים בשנה זו הינם בבחינת עניים ויש בכך אף מצות צדקה.
כמו כן עקב העובדה שאין לנו שדות, זוהי האפשרות היחידה שלנו להיות שותפים במצות שביתת הארץ, ואף אם אין אנו מקיימים בכך ממש את מצות "ושבתה הארץ וכו'" מ"מ חלק ושותפות במצוה ודאי שיש לכל העוזר והתומך לקרן השביעית.
ראוי לכל יהודי לעבוד פעם בשבע שנים את האדמה...
יאיר1 כתב:אני רוצה לפרוך את תשובתך אחת לאחת.
איבוד פרנסה לשנה שלמה.
חקלאי הולך להיות חקלאי מבחירה, זו לא גזירת עליון או גזירת המלכות. אם הוא מקבל על עצמו לא לעבוד שנה, אז כנראה זה משתלם לו, בסופו של יום גם לולי הברכה, יש משהו נחמד במעט חופש, מי שעובד או אשתו עובדת לא בהוראה רואה כמה האיש המודרני נהפך לעבד, והוא עצמו רע לו עם זה. מה שנקרא זבש"ם. גם מי שפותח חנות בתחום שצריכים לעבוד בו בשבת, מכניס את עצמו לנסיון קשה, וזו בחירה שלו.
[/quote]יאיר1 כתב:דרך אגב, המצוה אינה בטלה, כיון שאני אתה והוא לא שותלים בגינה שלנו ולא בעציץ נקוב שבמרפסת שום דבר בכל שנה זו, וכן מקפידים על שאר ההלכות, כך השמצוה מתקיימת גם בלי החקלאים!!
[/quote]יאיר1 כתב:קשה עדיין להבין מפני מה זכתה לה קרן השביעית לכזו חביבות אצל גדולי הדור, [אולי רק בגלל שהעסקנים שם מאד מוצלחים....]
אריך כתב:יאיר1 כתב:אני רוצה לפרוך את תשובתך אחת לאחת.
איבוד פרנסה לשנה שלמה.
חקלאי הולך להיות חקלאי מבחירה, זו לא גזירת עליון או גזירת המלכות. אם הוא מקבל על עצמו לא לעבוד שנה, אז כנראה זה משתלם לו, בסופו של יום גם לולי הברכה, יש משהו נחמד במעט חופש, מי שעובד או אשתו עובדת לא בהוראה רואה כמה האיש המודרני נהפך לעבד, והוא עצמו רע לו עם זה. מה שנקרא זבש"ם. גם מי שפותח חנות בתחום שצריכים לעבוד בו בשבת, מכניס את עצמו לנסיון קשה, וזו בחירה שלו.
מה כל המלל על משהו נחמד במעט חופש. התורה עצמה מצביעה על הנסיון הזה כדבר קשה מאד. וכמה חז"ל הפליגו בכך שהם 'גיבורי כח'.יאיר1 כתב:בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ.
כאן אתה נוגע במה שאולי גרם לחזו"א לאסור היתר מכירה ולהתיר אוצר בית דין וספיחין שהתחילו לצמוח מעט לפני שמיטה. כנראה החזו"א הבין שמצוה זו בסכנת הכחדה, ולכן יצא בכל כוחו להצילה.'חוקר הלכה' משובח אתה. בודאי הנך גם יודע להסביר למה החזו"א סבר שבלעך הוא לא גרופה וקטומה, כי כנראה היה יקר לקנות בלעך ורצה להקל על האברכים. ולמה פסק החזו"א שקו התאריך עובר במקום זה וזה, כיון שרצה להשפיע בכך על תלמידי מיר וכו'. מי שמך להסביר כאלה הסברים בפסקי הלכה של החזו"א. ולטעמיך, אם מעיקר הדין סבר החזו"א שהיתר מכירה מותר אז למה המצוה בסכנת הכחדה, שימכרו והכל טוב.
אריך כתב:יאיר1 כתב:דרך אגב, המצוה אינה בטלה, כיון שאני אתה והוא לא שותלים בגינה שלנו ולא בעציץ נקוב שבמרפסת שום דבר בכל שנה זו, וכן מקפידים על שאר ההלכות, כך השמצוה מתקיימת גם בלי החקלאים!!
[/quote]יאיר1 כתב:קשה עדיין להבין מפני מה זכתה לה קרן השביעית לכזו חביבות אצל גדולי הדור, [אולי רק בגלל שהעסקנים שם מאד מוצלחים....]
יאיר1 כתב: למרות שהתפרעת במלל שאינו ראוי לבית המדרש. כיון שעשית את זה מעל במה ציבורית אני יאלץ להשיב לקוראים ולא לך. דבר אחד אומר לך, שניכר מתוך דבריך שאין לך יד ורגל בהלכות שביעית, כדאי שלפני מוצאי שביעית תשב כמה ימים ללמוד קצת.
כאשר אדם בוחר מקצוע שהתורה אומרת לו לשבות שנה שלמה זו בחירה שלו, לא שלי. זה לא אומר שבשעה שהוא אכן משבית ואינו נכשל ועובד הוא לא גיבור וצדיק, [אגב חז"ל אמרו שחקלאי מאמין בחי עולמם וזורע, וזה לא גורם לאף אחד מאתנו לבחור בלהיות חקלאי, וגם לא בלממן אותם בשנות בצורת] ממילא הטענה הזו אינה במקומה.
הביטוי שנקטתי בו 'במה שאולי גרם לחזו"א' אולי אינו מספיק עדין, לטעמי כן. מי שילמד קצת שביעית יווכח לבד, כיצד באופן מובהק החזו"א הקל קולות שקשה להבין אותם, כדי לקיים את האפשרות להשבית את הקרקעות. ישנה אימרה מיוחסת לחזו"א שאינני יודע אם היא נכונה, כאשר ראה את ספרו של הרב קוק אמר שעם כאלו חומרות ודאי אי אפשר בלי היתר מכירה. החזו"א העיד על עצמו, שמתוך שהיה נוגע בדבר להקל, הקל יותר מן הראוי, ושב ושלח לשואלים שיש לאסור. במעשה זה מבטא החזו"א את אשר על ליבו, שהשתדל להקל עד כדי שהקל יותר מידי וחזר בו תכף ומייד.
נכון, מי שאוזן רגישה לו, ביטוי כזה אמור לצרום אותה, אך מי שמכיר את הסוגיות בשביעית יודע על מה אני מדבר.
ישנה הבנה שההלכה היא שחור ולבן, וזו כמובן טעות, יש מקום גדול לרצון ללכת על קו שורת הדין, כפי שיש דין להקל בעגונה, כך יש פעמים שהפוסקים הלכו על קצה הדין כדי להקל, ומאידך היו מקומות שגדרו במקום שראו לנכון לגדור.
והדברים פשוטים וידועים למבינים.
דרך אגב, הגרש"ז שכנראה ידע יותר טוב מה החזו"א סובר, כותב שהחזו"א לא סבר שהיתר המכירה בודאי אינו תקף.
היתר מכירה אינו קיום מצות שביתת קרקעות, אלא עקיפה שלו, בדומה לפרוזבול. וכדי שלא תשתכח מצוה יקרה זו וכולם ימכרו. אני גם לא אומר שהחזו"א מתחילה סבר שזה מותר, אלא שתוקף האיסור בא כדי להציל את המצוה.
אני חושב שבזה יצאתי ידי חובת התגובה, ומי שירצה להבין יבין.
בברכה.
אריך כתב:
ביחס לסגנון שכתבתי. נסמכתי על כל שהכל אנונימי. ובכל זאת, אבקש מחילתך.
אריך כתב:לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים