השתתפות בקרן השביעית

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' אוגוסט 10, 2014 1:40 am

יש איזה מקור שמקיימים מצוה בתרומה הזאת? לא כתבו שם שום רמז בענין.
זה צדקה גמורה? הם עניים? אם כן אז למה קרן מיוחדת? מותר לתת זאת מכספי מעשר?
אם זו לא צדקה, אז מה זה נקרא?

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » א' אוגוסט 10, 2014 3:26 am

זאת מצוה גדולה לגרום לעוד יהודי לשמור שמיטה, לא גרע מתרומה להידברות וכיו"ב.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' אוגוסט 10, 2014 3:50 am

לא חולק לרגע!
בעוד בהידברות אני יודע שפירוש התרומה היא לגרום ליהודי לחזור לכור מחצבתו וכספי הולך לאנשים שעובדים בהדברות גם אם הם בעלי יכולת
כאן אני עדיין לא מוצא את ההגדרה, הם בגדר אביונים שאנו מצווים להחזיקם? היכן מצאנו דבר כזה?
הקב"ה ציווה עליו לשמור שמיטה אז בכספי אני עוזר לו?
ז"א שאם יש לי שכן שאין לו כסף לתפילין זה אותו דבר? לכאורה כן דהיינו: לעזור לבן אדם לקיים מצוה אישית [b]שהוא חייב בה[/b]?
אם אני מכיר מישהו שגר במקום שלא תהיה לו תקיעת שופר, אני צריך לממן לו או לחפש לו מימון של אכסניה לר"ה לשמוע שופר? זה ממש אותו דבר אולי יותר.
מה שייך כאן כתב שותפות, הוא מפקיר את שדותיו וכד' בזה שאני נותן לו עזרה כספית זה נחשב לי אותו דבר??? וכי יש לי חלק בשדה שלו?

גם זו לטובה

א' קרן השביעית כמד' תורמת גם לחקלאים שישבתו אף בלא תמיכתם, ובכה"ג התורם לא חיזק את קיום מצוות שמיטה, אלא אם הדשובת הוא עני יש בזה קיום מצווה.
ב' ברור שקרן השביעית גם מגדילה את מספר השובתים, ובזה לתורם יש חלק בחיזוק מצוות שביעית.
ג' כמד' פרסמו אולי גם בזה אייזה רבנים שהתורם "לקרן" הרי הוא בכלל המתברכים "בברכת וצוויתי", בזה כמובן ייש לעיין טובא, דבאופן המבואר בא' א' ודאי שזה אינו, ובאופן המבואר באות ב', גם לדידי צ"ע.
ד' יש איזה הרגשה כביכול מצוות שביעית מוטלת על כל הכלל וכולם נושאים בנטל, וע"ז פותח האשכול טען שלכ' זה אינו.

מחולת המחנים

בהחלט יש לדון האם התורם לקרן השביעית מקיים בזה גם מצות שביעית.
דהנה במחזיקי תורה מצאנו מפורש ענין של יששכר וזבולון, שהנותן ממון להחזקת לומדי תורה יש בידו שכר תלמוד תורה, אמנם בשאר המצוות לפום ריהטא לא מצאנו כזאת.

בגליון כאיל תערוג פר' בהר העעל"ט כתבו בשם הגראי"ל שליט"א שהתורם לקרן השביעית אין לו שכר כמי שמקיים מצות שביעית בעצמו, ויש לעיין ממכתב הגרח"ע גראדזענסקי לטובת שומרי שביעית בשנת תרצ"ח שמשמע מדבריו שאלו התורמים יש להם חלק בקיום המצוה עצמה.
ואולי יש לומר דדברי הגרח"ע נסובו על שנת תרצ"ח, ובאותה שנת השמיטה לולי התמיכה בחקלאים השובתים לא היתה מתקיימת כלל מצות השמיטה בארה"ק, וכידוע, ומשא"כ בזמנינו שגיבורי הכח שובתים גם מעצמם.

איש גלילי · הודעהעל ידי **איש גלילי** » א' אוגוסט 10, 2014 7:53 pm

אוהב אוצר כתב:לא חולק לרגע!
בעוד בהידברות אני יודע שפירוש התרומה היא לגרום ליהודי לחזור לכור מחצבתו וכספי הולך לאנשים שעובדים בהדברות גם אם הם בעלי יכולת
כאן אני עדיין לא מוצא את ההגדרה, הם בגדר אביונים שאנו מצווים להחזיקם? היכן מצאנו דבר כזה?
הקב"ה ציווה עליו לשמור שמיטה אז בכספי אני עוזר לו?
ז"א שאם יש לי שכן שאין לו כסף לתפילין זה אותו דבר? לכאורה כן דהיינו: לעזור לבן אדם לקיים מצוה אישית [b]שהוא חייב בה[/b]?
אם אני מכיר מישהו שגר במקום שלא תהיה לו תקיעת שופר, אני צריך לממן לו או לחפש לו מימון של אכסניה לר"ה לשמוע שופר? זה ממש אותו דבר אולי יותר.
מה שייך כאן כתב שותפות, הוא מפקיר את שדותיו וכד' בזה שאני נותן לו עזרה כספית זה נחשב לי אותו דבר??? וכי יש לי חלק בשדה שלו?

אני לא מבין מה לוחץ לך. יש אנשים שלא ישמרו שמיטה לולא הסיוע הזה, אתה פשוט מציל אותו מאיסור דאורייתא, ויש לך חלק בשמירת השמיטה שלו.

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » א' אוגוסט 10, 2014 9:35 pm

איש גלילי כתב:אתה פשוט מציל אותו מאיסור דאורייתא

דעת רוב הפוסקים ששמיטה בזמן הזה אינה נוהגת מן התורה אלא מדרבנן. וכן עיקר לדינא.
ויש מהראשונים שסוברים ששביעית בזמן הזה רק ממידת חסידות.
וכן יש ספק מתי היא שנת שמיטה מחמת מחלוקת הפוסקים אם שנת החימשים מן המנין, ומחמת המחלוקת ממתי מתחילין למנות שמיטין, ויש מחלוקת מתי נבנה הבית השני וכמה זמן היה קיים, שכל אלו משפיעים על חשבון שנות השמיטה.

בבא בתרא · הודעהעל ידי **בבא בתרא** » א' אוגוסט 10, 2014 11:41 pm

אוהב אוצר כתב:יש איזה מקור שמקיימים מצוה בתרומה הזאת? לא כתבו שם שום רמז בענין.
זה צדקה גמורה? הם עניים? אם כן אז למה קרן מיוחדת? מותר לתת זאת מכספי מעשר?
אם זו לא צדקה, אז מה זה נקרא?

הסכם יששכר וזבולון אינו ענין שעל ידי יששכר למד תורה שגם אי לולי שפירנסתי אותו גם היה למד מתוך הדחק גם אז יש לי שותפות בלימודו
ובשביעית הנידון אי שייך בכל המצוות שותפות או חלק במצווה ומהמעשה הידוע עם הגר"א שנתן מצוות ארבעה מינים { אם הסיפור נכון}ראיה שאפשר

בין הזמנים

דברו כאן האם מצות שמיטה מוטלת על הכלל, שמעתי מידידי הלומד סוגיות בשביעית, ואכן יש כזה מהלך דשמיטה הוא מצוה המוטלת על כל יהודי ולאו דוקא על החקלאי בעל השדה, והיינו דיש חוב על כל אחד לעשות ככל יכלתו שהשמיטה תשמר.
לבד מזאת, היות וכמבואר בתורה הרי גלות ישראל מארצו הוא מחמת השמיטה, ושמירת השמיטה מזרזת את הגאולה, הרי באמת הוא דבר שמוטל [אפי' אם לא בתורת חיוב] על הכלל כולו ולאו דוקא על החקלאי.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » ש' דצמבר 20, 2014 11:02 pm

ב"ה וזיכני ה' ית' לעשות להם הו"ק וכל מי שיכול יעזור למפעל קדוש זה.

מעניין למה לא דאגו מראש לחקלאים הללו לפחות לזרוע בכדי שינבוט לפני ר"ה שלפי מרנא החזו"א היבול היוצא בשביעית אינו נקרא ספיחין, ממש לא הבנתי אותם.
בכל מקרה אני הקטן שבקטנים חושב שראוי לעשות מאמץ לתרום למפעל כביר זה.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ש' דצמבר 20, 2014 11:55 pm

אוהב אוצר כתב:מעניין למה לא דאגו מראש לחקלאים הללו לפחות לזרוע בכדי שינבוט לפני ר"ה שלפי מרנא החזו"א היבול היוצא בשביעית אינו נקרא ספיחין, ממש לא הבנתי אותם.

ומה יעשו אח"כ עם מה שיגדל? הרי אסור לקצור כדרך הקוצרים וכו'.

אוהב אוצר · הודעהעל ידי **אוהב אוצר** » א' דצמבר 21, 2014 10:41 am

אין פתרון הלכתי? לאוצר בי"ד בטוח יכל להיות.
עבר. חוץ מפלפולא דהלכתא אין הרבה מה לעשות כעת.

אויצר_ניק · הודעהעל ידי **אויצר_ניק** » א' דצמבר 21, 2014 12:29 pm

אני שמעתי בשם מרן הגר''ח קנייבסקי שליט''א שיש בזה ג''כ את הברכה של וציוותי כשתורמים צדקה לשומרי שמיטה

מחפש משמעות

יש מכתב ממרן נדיר באריכותו ממרן הגרי"ז מבריסק לתמוך בקרן השביעית, אני יודע שזה שפתח את האשכול הזה יותר מתחבר ל'זצלי"ם' עם נטיה קנאית לכן לא הבאתי את החזון איש

מחולת המחנים

הג"ר שריאל רוזנברג משמו של חמיו מרן הגרנ"ק שליט"א

http://www.keren-hashviit.org.il/%D7%9E ... 7%99%D7%AA

מורי חמי מרן הגאב"ד שליט"א אמר למסור כי כפי שיש יששכר וזבולון בתורה, גם במצוות יש את הזכות הזאת. ומי שתורם מכספו ונעשה שותף עם 'קרן השביעית' ובזכות זה יוכלו החקלאים לשמור את השביעית, הרי הוא נחשב כשומר שביעית בעצם וזוכה במצוות השמיטה. בכח השמיטה נזכה לראות את ההנהגה הניסית מעל דרך הטבע כברכת ה' וציויתי את ברכתי, ולא תחסר פרנסה ושפע של כל טוב לשומרי השמיטה.

יש לעיין עוד לשיטות שדין שביתת הארץ מוטל על הכלל כולו, אם בסיוע לשומרי שביעית מקיים בזה מצות שביעית.

עט סופר · הודעהעל ידי **עט סופר** » ב' יולי 27, 2015 1:23 am

יש בזה צדקה ע"פ הלכות מתנת עניים, משום שלכלל החקלאים באופן נורמלי יש חובות יותר מכסף מזומן, ובודאי אין להם עודף לחיות שנה שלמה. ואילו נכסיהם [וילה מפוארת למגורים, שדות, טרקטורים ושאר כלי עבודה] שמהם הם מתפרנסים או גרים בו אינם נכללים בכלל מאתיים זוז [כדי לחיות שנה שלמה] כדין כל בית וכלי אומנות שאין מחשיבים בכלל מאתיים זוז. ולכן יש להם דין עניים. כיון והם נזקקים ע"פ כללי השו"ע מותר לתת להם די מחסורם הכולל עבד לרוץ לפניו. למעשה המצב הוא שהתמיכות מחולקות לפי הצרכים, והם מועטות והם מספיקות בקושי כדי שהחקלאים יוכלו לשרוד.
המציאות הוא שהדבר מקרבם לתורה ולשאר מצוות לא פחות מהידברות [כך א"ל מו"צ חשוב שלמדתי אצלו הל' שביעית והוא עסק רבות בענין].
כללי השו"ע בדיני צדקה לא תמיד נתפסים בדעת בעל בתים כצודקים, ואכן לפעמים מצד דיני קידמה צריך להעדיף אדם שאין לו כלל ולא לתת אלף זוז למי שחסר לו פרוטה אחת למאתיים זוז, [אך לפעמים כאותו תלמיד של רבי, עדיף לתת לת"ח שחסר לו פרוטה מאשר לאחר שאין לו לחם לאכול]. אך מצד דיני צדקה הדבר כלול בכלל מצות צדקה ומעשר כספים, וכאשר יש ענין לחזק מצות השביעית יתכן ויש לו עדיפות וקדימה גם אם החקלאי חי ברווח יותר מהשכן, ומומלץ לשאול מורה הוראה לגופו של דבר.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' יולי 27, 2015 9:48 am

ברור שמדובר במצוה השייכת לכלל ישראל, ולא כמו תפילין שהיא מצוה פרטית, דדין שמיטת קרקע הוא להכריז שהארץ של ה', והארץ הרי יושב בה כלל ישראל בתור 'כלל', א"כ נכון שכל חקלאי באופן פרטי שומר על השדה שלו, אבל בצירוף כולם יש כאן הוראה כללית שהעם הזה היושב בארצו מכריז שזו ארץ של הקב"ה. ומצד עיקרו של דבר אנו ג"כ היינו אמורים להיות בעלי קרקעות כמו בעבר, ומכיון שתנאי החיים השתנו, גם אני רוצה חלק בהכרזה הזו שהארץ שאני יושב בה שייכת להקב"ה, וע"י שמירת החקלאים האלה יוצאת הכרזה כללית.
לסיכום, אין זו 'ערבות' רגילה, אלא שמדובר בענין כלל - ישראלי.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 10:47 am

א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

ב. בדין שביעית בזמן הזה, החזו"א הכריע ששביעית בזמן הזה דרבנן. אולם הדבר שנוי במחלוקת ראשונית גדולה וכן באחרונים, ובאמת קשה לדעת מפני מה נקטו כדבר שאין עליו עוררין ששמיטה דרבנן. אמנם אין שאלתי על החזו"א שהכריע ברוחב דעתו, וכן כל מי שהולכים אחר שיטתו בכל דבר, אך שאר כלל ישראל, עומד בפני מחולקת גדולה. ולכאורה כיון שיש מחלוקת אם זה דאורייתא צריך להחמיר בזה.

ג. אמנם צדק הכותב שיש ספק מהי שנת שמיטה, ואם ננקוט שזה דאורייתא יתכנו עד שש שנים שיכנסו בספק האם הן שנת שמיטה. אמנם גם בזה ישנם כמה מחלוקות שניתן קצת להכריע בהם, אך באמת ישנה מבוכה גדולה בדבר זה.

ד. אם נעיין רק בספרים, ולא במכתבים שיתכן ונכתבו למטרות שהשעה צריכה להם, נדמה לי שטענת פותח האשכול צודקת, ויפה יעשה מי שיתרום לישיבה או לארגונים המטפלים בנוער בסיכון ושות', מאשר לתמוך בחקלאים. מה גם ששם כסף רב מביא תועלת מועטה, ןאלף ש"ח לארגון לב לאחים יביאו יותר חוזרים בתשובה ויותר שומרי מצוות כולל שביעית. קשה מאד להבין מפני מה עשו תעמולה כל כך גדולה בענין זה, וכן מפני מה נותנים לאנשים להבין שאין מצוה גדולה מזו. אלא שמטבע הדברים כיון שצריכים גם וגם וגם גם ישיבות גם קופות צדקה גם ארגוני קירוב רחוקים וגם קירוב קרובים, וגם תעמולה לשמיטה, מזה ומזה אל תנח ידך, וגדולי ישראל שאחריות כלל ישראל על גבם, משתדלים לתת תמיכה לכולם, וכך יש גם וגם וגם וגם.

סוף דבר לענ"ד

אם כוונת פותח האשכול היתה האם נכון לתרום להם. כנראה שכן, שהרי נראה שגדולי ישראל מעודדים לזה.

אם השאלה היא בדיני קדימה בצדקה, כמעט ברור שיש קודמים רבים להם. אמנם גם בדיני קדימה, הקודם קודם, אך המאוחר גם מקבל אמנם פחות, אבל מזה ומזה אל תנך ידך.

ואם בעצות לעסקנים עסקינן, אז כמובן שקל לדבר והרבה יותר קשה לעשות. [לגבי אפשרות לקצור ודאי שקיימת על פי חלק מהפוסקים, שהרי ישנם כמה ישובים שעושים כן, אחד מהם זה קוממיות]

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' יולי 27, 2015 11:03 am

יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

אין הכוונה לחיוב הלכתי על כלל ישראל, ברור שלמעשה זה חיוב על כל בעל קרקע, אבל במישור של טעם המצוה (עי' כלי יקר ריש בהר), הרי שמצוה זו קשורה ל"התיישבות היהודים בא"י", בתור מה יושבים כאן, האם כמו כל עם שיושב באדמתו שלו, או שאנו יושבים בארץ של ה'. ואמת שזה שייך גם במישור הפרטי, אבל כשיש התיישבות מאורגנת בא"י כמו בזמננו, הרי שההכרזה שאיננו בעלים, עיקרה על הכלל.
ועוד, כיון שהתורה אומרת שהגלות בגלל ביטול השמיטות, הרי רואים שזה דבר עקרוני מאד בהתיישבות שלנו בארץ, אז בודאי שיש לחרוד חרדה גדולה ולתמוך בהם, לא רק משום "קירוב" "ערבות" וכדומה, אלא כדי לשמור על עצמנו שלא נתחייב גלות ח"ו.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 11:34 am

אריך כתב:
יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

אין הכוונה לחיוב הלכתי על כלל ישראל, ברור שלמעשה זה חיוב על כל בעל קרקע, אבל במישור של טעם המצוה (עי' כלי יקר ריש בהר), הרי שמצוה זו קשורה ל"התיישבות היהודים בא"י", בתור מה יושבים כאן, האם כמו כל עם שיושב באדמתו שלו, או שאנו יושבים בארץ של ה'. ואמת שזה שייך גם במישור הפרטי, אבל כשיש התיישבות מאורגנת בא"י כמו בזמננו, הרי שההכרזה שאיננו בעלים, עיקרה על הכלל.
ועוד, כיון שהתורה אומרת שהגלות בגלל ביטול השמיטות, הרי רואים שזה דבר עקרוני מאד בהתיישבות שלנו בארץ, אז בודאי שיש לחרוד חרדה גדולה ולתמוך בהם, לא רק משום "קירוב" "ערבות" וכדומה, אלא כדי לשמור על עצמנו שלא נתחייב גלות ח"ו.

ישנם כמה מצוות שנאמר בהם תקיא הארץ אתכם, ביניהם גילוי עריות, אז יש מצוה רבה להציל יהודים מגילוי עריות [אולי אפילו לזמן להם טהורות....].
אני בא לומר שזה שיש חיוב גלות על חטא זה, אינו כורך את כל ישראל יחד, על אף שהיחיד יפסיד בעוון הציבור, שהרי ענין זה קיים גם בגילוי עריות ושפיכות דמים, חסרון האמונה גם מחטיא את האדם שלא לעשר כפי הדין, וכן על זה הדרך עוד עניינים רבים, עיין בפרשיות התוכחה, או בדברי חז"ל מפני מה גלינו מארצנו.
ואם כבר אז על גלות שניה שמבואר כמה פעמים שהוא על שנאת חינם, יש להקים קרן אוהבי חינם, ולספסד מכירת ספרים מסדרת 'בין אדם לחברו' וכו'...
אני קצת ציני, סורי, אבל אני מקווה שמכל מקום כוונת הדברים הובנה. כל ישראל ערבים זה לזה, בכל מצוות התורה, על אף שבמצוה זו כמו עוד כמה מצוות, ישנה גרם גלות.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 11:39 am

עוד נקודה למחשבה.
החזו"א והנגררים אחריו, הפכו את היתר המכירה הידוע, לדבר שאינו.
רבים מגדולי ישראל עוד קודמים לו, יצאו ברומח וחנית ולחמו בענין זה.
אולם, עדיין הדבר נתון במחלוקת הפוסקים, ורבים מגדולי ישראל צידדו בהיתר זה. ומי שקרן השביעית לא תצליח לגרום לו להשבית שדותיו, הרי ימכרם, וכיון שעל פי דין הוא יכול לסמוך על דעת המתירים את ההיתר מכירה, הרי אינו מבטל מצוות שביעית. אם רק יעשה את המכירה כפי הדין, ולא יעבוד שם וכו'.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' יולי 27, 2015 11:52 am

יאיר1 כתב:
אריך כתב:
יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

אין הכוונה לחיוב הלכתי על כלל ישראל, ברור שלמעשה זה חיוב על כל בעל קרקע, אבל במישור של טעם המצוה (עי' כלי יקר ריש בהר), הרי שמצוה זו קשורה ל"התיישבות היהודים בא"י", בתור מה יושבים כאן, האם כמו כל עם שיושב באדמתו שלו, או שאנו יושבים בארץ של ה'. ואמת שזה שייך גם במישור הפרטי, אבל כשיש התיישבות מאורגנת בא"י כמו בזמננו, הרי שההכרזה שאיננו בעלים, עיקרה על הכלל.
ועוד, כיון שהתורה אומרת שהגלות בגלל ביטול השמיטות, הרי רואים שזה דבר עקרוני מאד בהתיישבות שלנו בארץ, אז בודאי שיש לחרוד חרדה גדולה ולתמוך בהם, לא רק משום "קירוב" "ערבות" וכדומה, אלא כדי לשמור על עצמנו שלא נתחייב גלות ח"ו.

ישנם כמה מצוות שנאמר בהם תקיא הארץ אתכם, ביניהם גילוי עריות, אז יש מצוה רבה להציל יהודים מגילוי עריות [אולי אפילו לזמן להם טהורות....].
אני בא לומר שזה שיש חיוב גלות על חטא זה, אינו כורך את כל ישראל יחד, על אף שהיחיד יפסיד בעוון הציבור, שהרי ענין זה קיים גם בגילוי עריות ושפיכות דמים, חסרון האמונה גם מחטיא את האדם שלא לעשר כפי הדין, וכן על זה הדרך עוד עניינים רבים, עיין בפרשיות התוכחה, או בדברי חז"ל מפני מה גלינו מארצנו.
ואם כבר אז על גלות שניה שמבואר כמה פעמים שהוא על שנאת חינם, יש להקים קרן אוהבי חינם, ולספסד מכירת ספרים מסדרת 'בין אדם לחברו' וכו'...
אני קצת ציני, סורי, אבל אני מקווה שמכל מקום כוונת הדברים הובנה. כל ישראל ערבים זה לזה, בכל מצוות התורה, על אף שבמצוה זו כמו עוד כמה מצוות, ישנה גרם גלות.

ישנו הבדל מהותי בין גילוי עריות או שנאת חינם שמסלקים את השכינה מהעם וממילא אינם ראויים להשאר בארץ, ובין שמיטה שהיא ענין השייך ישירות לארץ, וכפי שהתורה מתייחסת אחרת: לגבי שמיטה כתוב "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה וגו'", כלומר שהארץ עצמה שייכת לענין, משא"כ בשאר עבירות לא נאמר כזה לשון.
כשאדם עובר עבירה הוא פועל על עצמו, כשמישהו לא שומר שמיטה הוא פוגע בארץ. לכן יש הבדל. אם לא מבינים שיש הבדל בין מה שאדם עושה עם גופו, ובין מה שאדם עושה עם הארץ, אז בסדר. וגם אם שמיטה אינו חובת קרקע, זה במישור ההלכתי, אבל במישור העקרוני התורה מתייחסת לזה שזה פוגע בארץ.
בזמננו אפשר להבין זאת גם בפשטות. יש מלחמה כאן בארץ בין הקדושה ובין הפכה, על הפרהסיא, ושמירת שמיטה היא אחד הענינים המרכזיים בפרהסיא שלנו כאן. לא הרי מה שאדם עושה לבדו, וגם אם נוסע באוטו שלו ברחוב, ובין ההבדל אם הארץ מעובדת בשמיטה כרגיל, ובין אם הארץ שובתת. זה משהו הרבה יותר כללי.
אף אחד לא בא למעט מדברים אחרים שעושים. אבל חביבה מצוה בשעתה. ואם השביעית היתה כל שנה מסתמא היחס היה אחרת.

צופר הנעמתי

יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

יש בזה אריכות קצת בשבת הארץ בקו"א א' ונראה מלמעלה שהוא דוחה את האפשרות הזו שם מכל וכל, ולא עיינתי בדבריו.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 12:07 pm

צופר הנעמתי כתב:
יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

יש בזה אריכות קצת בשבת הארץ בקו"א א' ונראה מלמעלה שהוא דוחה את האפשרות הזו שם מכל וכל, ולא עיינתי בדבריו.

לא הבנתי מה הוא טוען ומה דוחה?

צופר הנעמתי

יאיר1 כתב:
צופר הנעמתי כתב:
יאיר1 כתב:א. טענה שחוזרת על עצמה, שיש חיוב לכלל ישראל. אני לומד שביעית כבר יותר משנה, ולא שמעתי ולא ראיתי ואפילו לא קצה ראייה או מיחוש לזה. אם מי מהכותבים יוכל להחכימני ויביא מקור לדבריו אשמח מאד. בפשטות מצות שביעית גם אם יש דין שביתת הארץ, זו מצוה פרטית לכל אדם. אולי, כיון שנשבעו בימי עזרא כולם ביחד, יש כאן איזה מחוייבות נוספת והיא ציבורית, אך גם זה דחוק ביותר.

יש בזה אריכות קצת בשבת הארץ בקו"א א' ונראה מלמעלה שהוא דוחה את האפשרות הזו שם מכל וכל, ולא עיינתי בדבריו.

לא הבנתי מה הוא טוען ומה דוחה?

נוא מעלה את האפשרות שדין שביתת הארץ מושבתה הארץ זה דין שחל על כל אחד ביחס לכל הארץ, ואפילו אם גוי עובד בה עוברים ע"ז (הוא מביא א"ז בתור טענה נגד ההיתר מכירה) ודוחה אותו, אבל לא ראיתי בסוף דבריו אם הוא דוחה את זה רק ביחס לגוי או גם ביחס לישראל שעובד בה שאין בזה ביטול שביתת הארץ לאחרים.

הנה תחילת דבריו:
http://www.otzar.org/aspcrops/154974_23 ... 772015.asp

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 12:27 pm

אריך כתב:
ישנו הבדל מהותי בין גילוי עריות או שנאת חינם שמסלקים את השכינה מהעם וממילא אינם ראויים להשאר בארץ, ובין שמיטה שהיא ענין השייך ישירות לארץ, וכפי שהתורה מתייחסת אחרת: לגבי שמיטה כתוב "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה וגו'", כלומר שהארץ עצמה שייכת לענין, משא"כ בשאר עבירות לא נאמר כזה לשון.
כשאדם עובר עבירה הוא פועל על עצמו, כשמישהו לא שומר שמיטה הוא פוגע בארץ. לכן יש הבדל. אם לא מבינים שיש הבדל בין מה שאדם עושה עם גופו, ובין מה שאדם עושה עם הארץ, אז בסדר. וגם אם שמיטה אינו חובת קרקע, זה במישור ההלכתי, אבל במישור העקרוני התורה מתייחסת לזה שזה פוגע בארץ.
בזמננו אפשר להבין זאת גם בפשטות. יש מלחמה כאן בארץ בין הקדושה ובין הפכה, על הפרהסיא, ושמירת שמיטה היא אחד הענינים המרכזיים בפרהסיא שלנו כאן. לא הרי מה שאדם עושה לבדו, וגם אם נוסע באוטו שלו ברחוב, ובין ההבדל אם הארץ מעובדת בשמיטה כרגיל, ובין אם הארץ שובתת. זה משהו הרבה יותר כללי.
אף אחד לא בא למעט מדברים אחרים שעושים. אבל חביבה מצוה בשעתה. ואם השביעית היתה כל שנה מסתמא היחס היה אחרת.

אתה דורש טעמא דקרא, וטוען שיש הבדל בין פגיעה ישירה בקרקע, לבין רציחה שאמנם נאמר בה וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ, אך לא 'עייפו' את הארץ בעצמה....
נו נו קשה לי להסכים איתך, אבל גם אין בידי פנאי כדי לסתור את דבריך מהכתובים.
בא נעשה משל, אתה מבין, שיש מלך שיש לו בת, ומי שאינו במדרגה גבוהה אינו יכול לישא אותה, אבל מי שמרביץ לה לא קשור מה הוא הוא לא יכול לישא אותה.
אני לא חושב שלעבוד בשביעית זה מרביץ לארץ יותר מלחלל שבת.
אני חושב שזה בערך הויכוח ביננו.
לגבי הפרהסיא, דווקא זה לא נכון בעיני, הרי אף אחד אינו רואה בפרהסיא כמה חקלאים שובתים בשביעית וכמה לא. השווקים יהיו מלאים בפירות בכל אופן. כך שהפרהסיא הישראלית איננה כל כך מושפעת מזה.
חביבה מצוה בשעתה. זה נכון.
השאלה כמה משקל אפשר לתת לזה כאשר מחלקים את כספי הצדקה. ואני לא מדבר על גביר שמחלק הרבה. אני מדבר על אברך שמחלק את מעט הכספי צדקה שלו, ומן הראוי שאברך שהוא האדם הנעלה ביותר, ייתן את כספו אך ורק למקום ראוי, וגם יחלקו באופן מושכל.
שמעתי פעם מר' יעקב פרידמן מתפרח, שכל אדם הוא גבאי צדקה של יותר ממליון ש"ח, אם ייחשב כמה מעשר הוא מחלק בכל ימי חייו, ולכן צריך לחלק כספו בתבונה. ועל השאלה הזו צריך לדעת כיצד לענות עם מכלול הנתונים....

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ב' יולי 27, 2015 12:52 pm

שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 2:56 pm

צולניק כתב:שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.

ואני הקטן והחצוף אומר שכולם לא צודקים.
כלומר, לא יתכן שאף אחד מהם אמר כפי שאתה מציג את הדברים, כאילו יש שלוש דעות להיכן לחלק, משמע שכל הכספי צדקה יילכו או לכאן או לכאן.
והרי ברור שזה לא דבר ראוי, לכל הפחות על פי איך שאני מבין בחפץ חיים, ולכל הפחות איך שקיבלתי הוראה מפורשת מאחד ששמע מפיו של הגרש"ז, וכן אמר לי אחד מגדולי המוצי"ם. ואפילו לגבי עניי ביתו, שמין הראוי לחלק לכמה עניים ולא הכל לעניי ביתו, רק במקרה מאד מיוחד.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ב' יולי 27, 2015 3:36 pm

צולניק כתב:שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.

. . . .

אורך רוח · הודעהעל ידי **אורך רוח** » ב' יולי 27, 2015 3:58 pm

[quote="צולניק"]שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.[
צ"ל בכוונת דבריו, דמתוך שלושת האפשרויות הנ"ל נחלקו הגדולים הנ"ל מה קודם.
ולענין שאלת פותח האשכול, אוסיף לזה מה ששאלני אדם, מדוע לא מקימים גם קרן שתעזור לבעלי חנויות מסורתיים הסוגרים חנויותיהם בשבת.
ונראה שהתשובה לכל הנ"ל, כיון שבימינו החקלאים המחזיקים בשדות הינם ברובם אנשים פשוטים, ומכיון שמצות שמיטה כרוכה בניסיון אדיר של אי עבודה בשדה במשך שנה כהשמשמעות הברורה והמיידית לזה היא איבוד הפרנסה לשנה לפחות, ובפרט שישנה תמיד לאפשרות של היתר מכירה שדעת רבותינו אינה נוחה מזה, ע"כ בהחזקת החקלאים אנחנו בעצם גורמים לכך שהמצוה הגדולה של שביתת הקרקע בשנה השביעית תהיה קיימת, ואלולי זה כמעט בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ. לכל זה יש להוסיף מה שכבר נכתב כאן שרוב החקלאים בשנה זו הינם בבחינת עניים ויש בכך אף מצות צדקה.
כמו כן עקב העובדה שאין לנו שדות, זוהי האפשרות היחידה שלנו להיות שותפים במצות שביתת הארץ, ואף אם אין אנו מקיימים בכך ממש את מצות "ושבתה הארץ וכו'" מ"מ חלק ושותפות במצוה ודאי שיש לכל העוזר והתומך לקרן השביעית.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 5:10 pm

אורך רוח כתב:
צולניק כתב:שמעתי בשם ר"ח מישקובסקי שנחלקו חכמי הזמן באופן הראוי לחלוקת כספי הצדקה:
לדעת הגריש"א יש ליתן לקרן ההסעות של החינוך העצמאי.
לדעת הגראי"ל יש ליתן להחזקת תורה.
ולדעת הגרח"ק יש ליתן לקרן השביעית.[
צ"ל בכוונת דבריו, דמתוך שלושת האפשרויות הנ"ל נחלקו הגדולים הנ"ל מה קודם.
ולענין שאלת פותח האשכול, אוסיף לזה מה ששאלני אדם, מדוע לא מקימים גם קרן שתעזור לבעלי חנויות מסורתיים הסוגרים חנויותיהם בשבת.
ונראה שהתשובה לכל הנ"ל, כיון שבימינו החקלאים המחזיקים בשדות הינם ברובם אנשים פשוטים, ומכיון שמצות שמיטה כרוכה בניסיון אדיר של אי עבודה בשדה במשך שנה כהשמשמעות הברורה והמיידית לזה היא איבוד הפרנסה לשנה לפחות, ובפרט שישנה תמיד לאפשרות של היתר מכירה שדעת רבותינו אינה נוחה מזה, ע"כ בהחזקת החקלאים אנחנו בעצם גורמים לכך שהמצוה הגדולה של שביתת הקרקע בשנה השביעית תהיה קיימת, ואלולי זה כמעט בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ. לכל זה יש להוסיף מה שכבר נכתב כאן שרוב החקלאים בשנה זו הינם בבחינת עניים ויש בכך אף מצות צדקה.
כמו כן עקב העובדה שאין לנו שדות, זוהי האפשרות היחידה שלנו להיות שותפים במצות שביתת הארץ, ואף אם אין אנו מקיימים בכך ממש את מצות "ושבתה הארץ וכו'" מ"מ חלק ושותפות במצוה ודאי שיש לכל העוזר והתומך לקרן השביעית.

זהו ביאור מעניין. אבל קשה להניח שיש מי שחולק על הגראי"ל. אולי הגריש"א סבור שהסעות זה גם תלמוד תורה, ואם לא יהיו גדיים לא יהיו תיישים, כך שזה בעצם כמעט אותו הדבר, אבל דברי הגרח"ק צ"ב. מה גם שאם כך נמצא שדבריו דברי יחיד במקום רבים.

אני רוצה לפרוך את תשובתך אחת לאחת.

איבוד פרנסה לשנה שלמה.
חקלאי הולך להיות חקלאי מבחירה, זו לא גזירת עליון או גזירת המלכות. אם הוא מקבל על עצמו לא לעבוד שנה, אז כנראה זה משתלם לו, בסופו של יום גם לולי הברכה, יש משהו נחמד במעט חופש, מי שעובד או אשתו עובדת לא בהוראה רואה כמה האיש המודרני נהפך לעבד, והוא עצמו רע לו עם זה. מה שנקרא זבש"ם. גם מי שפותח חנות בתחום שצריכים לעבוד בו בשבת, מכניס את עצמו לנסיון קשה, וזו בחירה שלו.

פתרון של היתר מכירה.
כל זה אכניס בבחירה שלו.

בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ.
כאן אתה נוגע במה שאולי גרם לחזו"א לאסור היתר מכירה ולהתיר אוצר בית דין וספיחין שהתחילו לצמוח מעט לפני שמיטה. כנראה החזו"א הבין שמצוה זו בסכנת הכחדה, ולכן יצא בכל כוחו להצילה. נדמה שכיום זה כבר לא המצב, ישנם חקלאים דתיים רבים שישמרו שביעית בכל פרטיה ודקדוקיה גם לולי עזרתנו, אמנם ודאי שעל ידי העזרה יתרבו מאד, אך זה לא בגדר כמעט נשתכחה. ודאי לא בשמיטה זו.
דרך אגב, המצוה אינה בטלה, כיון שאני אתה והוא לא שותלים בגינה שלנו ולא בעציץ נקוב שבמרפסת שום דבר בכל שנה זו, וכן מקפידים על שאר ההלכות, כך השמצוה מתקיימת גם בלי החקלאים!!
המצב כיום הוא שאט אט עוד ועוד חקלאים שומרים שמיטה, וצריך לעבוד על זה, כמו שעובדים על שאר התחומים, וקשה עדיין להבין מפני מה זכתה לה קרן השביעית לכזו חביבות אצל גדולי הדור, [אולי רק בגלל שהעסקנים שם מאד מוצלחים....]

החקלאים בבחינת עניים.
כל חקלאי בכל שנה בתקופת החורף הוא בבחינת עני, שהרי נכנס בהתחייבויות עצומות, קשה לדעת אם זה נחשב עני, שהרי יכול להשכיר עצמו ולהתפרנס בכמה וכמה פרנסות אחרות. מה גם שלא חסר לנו עניים בעירנו ובמשפחותינו, עניים מהוגנים לומדי תורה וכו'. מה עניי הישובים בדרום קודמים לעניי שמעבר לדלת ביתך [הכוונה בין לזה שמעבר לדלת בדלת שממול, ובין לזה שמעבר לדלת לתוך ביתך...]?

עקב העובדה שאין לנו שדות.
דווקא יש, כאמור, כל בנין שני בבני ברק יש גינה משותפת שניתן לעבד. אנשים רבים יש להם אדניות תלויות מעל הקרקע וכו'.
מלבד שמצות שמיטה ודא וודאי לא אומרת לקנות קרקע כדי להשבית, ממילא למי שאין קרקע אין מצוה להשבית, כשם שמי שאין לו חמור אינו מצווה על שביתתו בשבת, ומי שאין לו רחלים אינו מצווה לקנות כדי לקיים ראשית הגז וכו'

החלק שלנו בקיום מצות שביעית, זה בלימוד ההלכות, וקיומם. וכפי שכתבו תוס' שאין מספר להלכות שביעית ויתכן ורבים רבים הלהוטים להשתתף בהשבתת השדות, עדיין לא למדו להיזהר במכשולות המצויות בביתם פנימה. אמנם קצת יותר מורכב ללמוד היטב הלכות שביעית, מאשר לחתום הו"ק לקרן השביעית, אבל תכלס זה בחינם :)

אני לא רוצה להיות מי שמקרר את התורמים. כי זו ממש לא המטרה, צריך רק להבין היכן הדברים עומדים, ומה סדרי העדיפויות ועל פיהם לקבוע את סדרי הגודל של התרומה.
ותן לחכם ויחכם עוד.
ואני משוכנע שהגריש"א הגראי"ל והגרח"ק יכולים לחתום על הדברים הללו.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ב' יולי 27, 2015 5:13 pm

שמעתי בערב שמיטה משפט יפה:

ראוי לכל יהודי לעבוד פעם בשבע שנים את האדמה...

ודפח"ח.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' יולי 27, 2015 5:41 pm

יאיר1 כתב:אני רוצה לפרוך את תשובתך אחת לאחת.

איבוד פרנסה לשנה שלמה.
חקלאי הולך להיות חקלאי מבחירה, זו לא גזירת עליון או גזירת המלכות. אם הוא מקבל על עצמו לא לעבוד שנה, אז כנראה זה משתלם לו, בסופו של יום גם לולי הברכה, יש משהו נחמד במעט חופש, מי שעובד או אשתו עובדת לא בהוראה רואה כמה האיש המודרני נהפך לעבד, והוא עצמו רע לו עם זה. מה שנקרא זבש"ם. גם מי שפותח חנות בתחום שצריכים לעבוד בו בשבת, מכניס את עצמו לנסיון קשה, וזו בחירה שלו.

מה כל המלל על משהו נחמד במעט חופש. התורה עצמה מצביעה על הנסיון הזה כדבר קשה מאד. וכמה חז"ל הפליגו בכך שהם 'גיבורי כח'.

[quote="יאיר1"]
בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ.
כאן אתה נוגע במה שאולי גרם לחזו"א לאסור היתר מכירה ולהתיר אוצר בית דין וספיחין שהתחילו לצמוח מעט לפני שמיטה. כנראה החזו"א הבין שמצוה זו בסכנת הכחדה, ולכן יצא בכל כוחו להצילה. [quote]
'חוקר הלכה' משובח אתה. בודאי הנך גם יודע להסביר למה החזו"א סבר שבלעך הוא לא גרופה וקטומה, כי כנראה היה יקר לקנות בלעך ורצה להקל על האברכים. ולמה פסק החזו"א שקו התאריך עובר במקום זה וזה, כיון שרצה להשפיע בכך על תלמידי מיר וכו'. מי שמך להסביר כאלה הסברים בפסקי הלכה של החזו"א. ולטעמיך, אם מעיקר הדין סבר החזו"א שהיתר מכירה מותר אז למה המצוה בסכנת הכחדה, שימכרו והכל טוב.

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ב' יולי 27, 2015 5:41 pm

יאיר1 כתב:דרך אגב, המצוה אינה בטלה, כיון שאני אתה והוא לא שותלים בגינה שלנו ולא בעציץ נקוב שבמרפסת שום דבר בכל שנה זו, וכן מקפידים על שאר ההלכות, כך השמצוה מתקיימת גם בלי החקלאים!!

[/quote]
מסתבר שלפני החורבן כשלא שמרו שמיטה, היו כמה צדיקים שהחביאו בחירוף נפש עציצים נקובים ושמרו שם שמיטה, ובכל זאת זה לא עזר....

יאיר1 כתב:קשה עדיין להבין מפני מה זכתה לה קרן השביעית לכזו חביבות אצל גדולי הדור, [אולי רק בגלל שהעסקנים שם מאד מוצלחים....]

[/quote]

על דברים מחוצפים אלו על גדולי ישראל, ברוח המשכילים, אין לענות אלא למחות.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 8:46 pm

אריך כתב:
יאיר1 כתב:אני רוצה לפרוך את תשובתך אחת לאחת.

איבוד פרנסה לשנה שלמה.
חקלאי הולך להיות חקלאי מבחירה, זו לא גזירת עליון או גזירת המלכות. אם הוא מקבל על עצמו לא לעבוד שנה, אז כנראה זה משתלם לו, בסופו של יום גם לולי הברכה, יש משהו נחמד במעט חופש, מי שעובד או אשתו עובדת לא בהוראה רואה כמה האיש המודרני נהפך לעבד, והוא עצמו רע לו עם זה. מה שנקרא זבש"ם. גם מי שפותח חנות בתחום שצריכים לעבוד בו בשבת, מכניס את עצמו לנסיון קשה, וזו בחירה שלו.

מה כל המלל על משהו נחמד במעט חופש. התורה עצמה מצביעה על הנסיון הזה כדבר קשה מאד. וכמה חז"ל הפליגו בכך שהם 'גיבורי כח'.

יאיר1 כתב:בטלה מצוה חשובה זו מן הארץ.
כאן אתה נוגע במה שאולי גרם לחזו"א לאסור היתר מכירה ולהתיר אוצר בית דין וספיחין שהתחילו לצמוח מעט לפני שמיטה. כנראה החזו"א הבין שמצוה זו בסכנת הכחדה, ולכן יצא בכל כוחו להצילה.
'חוקר הלכה' משובח אתה. בודאי הנך גם יודע להסביר למה החזו"א סבר שבלעך הוא לא גרופה וקטומה, כי כנראה היה יקר לקנות בלעך ורצה להקל על האברכים. ולמה פסק החזו"א שקו התאריך עובר במקום זה וזה, כיון שרצה להשפיע בכך על תלמידי מיר וכו'. מי שמך להסביר כאלה הסברים בפסקי הלכה של החזו"א. ולטעמיך, אם מעיקר הדין סבר החזו"א שהיתר מכירה מותר אז למה המצוה בסכנת הכחדה, שימכרו והכל טוב.

למרות שהתפרעת במלל שאינו ראוי לבית המדרש. כיון שעשית את זה מעל במה ציבורית אני יאלץ להשיב לקוראים ולא לך. דבר אחד אומר לך, שניכר מתוך דבריך שאין לך יד ורגל בהלכות שביעית, כדאי שלפני מוצאי שביעית תשב כמה ימים ללמוד קצת.

כאשר אדם בוחר מקצוע שהתורה אומרת לו לשבות שנה שלמה זו בחירה שלו, לא שלי. זה לא אומר שבשעה שהוא אכן משבית ואינו נכשל ועובד הוא לא גיבור וצדיק, [אגב חז"ל אמרו שחקלאי מאמין בחי עולמם וזורע, וזה לא גורם לאף אחד מאתנו לבחור בלהיות חקלאי, וגם לא בלממן אותם בשנות בצורת] ממילא הטענה הזו אינה במקומה.

הביטוי שנקטתי בו 'במה שאולי גרם לחזו"א' אולי אינו מספיק עדין, לטעמי כן. מי שילמד קצת שביעית יווכח לבד, כיצד באופן מובהק החזו"א הקל קולות שקשה להבין אותם, כדי לקיים את האפשרות להשבית את הקרקעות. ישנה אימרה מיוחסת לחזו"א שאינני יודע אם היא נכונה, כאשר ראה את ספרו של הרב קוק אמר שעם כאלו חומרות ודאי אי אפשר בלי היתר מכירה. החזו"א העיד על עצמו, שמתוך שהיה נוגע בדבר להקל, הקל יותר מן הראוי, ושב ושלח לשואלים שיש לאסור. במעשה זה מבטא החזו"א את אשר על ליבו, שהשתדל להקל עד כדי שהקל יותר מידי וחזר בו תכף ומייד.
נכון, מי שאוזן רגישה לו, ביטוי כזה אמור לצרום אותה, אך מי שמכיר את הסוגיות בשביעית יודע על מה אני מדבר.
ישנה הבנה שההלכה היא שחור ולבן, וזו כמובן טעות, יש מקום גדול לרצון ללכת על קו שורת הדין, כפי שיש דין להקל בעגונה, כך יש פעמים שהפוסקים הלכו על קצה הדין כדי להקל, ומאידך היו מקומות שגדרו במקום שראו לנכון לגדור.
והדברים פשוטים וידועים למבינים.

דרך אגב, הגרש"ז שכנראה ידע יותר טוב מה החזו"א סובר, כותב שהחזו"א לא סבר שהיתר המכירה בודאי אינו תקף.

היתר מכירה אינו קיום מצות שביתת קרקעות, אלא עקיפה שלו, בדומה לפרוזבול. וכדי שלא תשתכח מצוה יקרה זו וכולם ימכרו. אני גם לא אומר שהחזו"א מתחילה סבר שזה מותר, אלא שתוקף האיסור בא כדי להציל את המצוה.
אני חושב שבזה יצאתי ידי חובת התגובה, ומי שירצה להבין יבין.
בברכה.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' יולי 27, 2015 8:51 pm

אריך כתב:
יאיר1 כתב:דרך אגב, המצוה אינה בטלה, כיון שאני אתה והוא לא שותלים בגינה שלנו ולא בעציץ נקוב שבמרפסת שום דבר בכל שנה זו, וכן מקפידים על שאר ההלכות, כך השמצוה מתקיימת גם בלי החקלאים!!

מסתבר שלפני החורבן כשלא שמרו שמיטה, היו כמה צדיקים שהחביאו בחירוף נפש עציצים נקובים ושמרו שם שמיטה, ובכל זאת זה לא עזר....

יאיר1 כתב:קשה עדיין להבין מפני מה זכתה לה קרן השביעית לכזו חביבות אצל גדולי הדור, [אולי רק בגלל שהעסקנים שם מאד מוצלחים....]

[/quote]

על דברים מחוצפים אלו על גדולי ישראל, ברוח המשכילים, אין לענות אלא למחות.[/quote]

זה שמתלהם טעה בדברי זה פשוט, אני לא חושב ששאר החברים גם יטעו, אך להוציא מלבם של .... אסביר, שזה שהעסקנים עשו תעמולה כל כך גדולה, בשונה מאחזקת לב לאחים או ישיבה אלמונית, אינה משום שאכן הם יותר מחבבים את קרן השביעית, אלא מפני שעסקני קרן השביעית עבדו עם יותר תעמולה. ואכמ"ל
אני מקווה שאיש מבן הקוראים אינו סבור שבאמת אין מקיימים מצו שמיטה בעציצים באופן זהה למשבית קרקע בגובה הקרקע. וממילא אכמ"ל

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ב' יולי 27, 2015 11:11 pm

על עסקני קרן השביעית ומשפחותיהם הנהנות שנים מ'פירות' עמלם קראתי את הכתוב:
שש שנים תשבת ובשנה השביעית תעבוד ...

אריך · הודעהעל ידי **אריך** » ג' יולי 28, 2015 12:47 am

יאיר1 כתב: למרות שהתפרעת במלל שאינו ראוי לבית המדרש. כיון שעשית את זה מעל במה ציבורית אני יאלץ להשיב לקוראים ולא לך. דבר אחד אומר לך, שניכר מתוך דבריך שאין לך יד ורגל בהלכות שביעית, כדאי שלפני מוצאי שביעית תשב כמה ימים ללמוד קצת.

כאשר אדם בוחר מקצוע שהתורה אומרת לו לשבות שנה שלמה זו בחירה שלו, לא שלי. זה לא אומר שבשעה שהוא אכן משבית ואינו נכשל ועובד הוא לא גיבור וצדיק, [אגב חז"ל אמרו שחקלאי מאמין בחי עולמם וזורע, וזה לא גורם לאף אחד מאתנו לבחור בלהיות חקלאי, וגם לא בלממן אותם בשנות בצורת] ממילא הטענה הזו אינה במקומה.

הביטוי שנקטתי בו 'במה שאולי גרם לחזו"א' אולי אינו מספיק עדין, לטעמי כן. מי שילמד קצת שביעית יווכח לבד, כיצד באופן מובהק החזו"א הקל קולות שקשה להבין אותם, כדי לקיים את האפשרות להשבית את הקרקעות. ישנה אימרה מיוחסת לחזו"א שאינני יודע אם היא נכונה, כאשר ראה את ספרו של הרב קוק אמר שעם כאלו חומרות ודאי אי אפשר בלי היתר מכירה. החזו"א העיד על עצמו, שמתוך שהיה נוגע בדבר להקל, הקל יותר מן הראוי, ושב ושלח לשואלים שיש לאסור. במעשה זה מבטא החזו"א את אשר על ליבו, שהשתדל להקל עד כדי שהקל יותר מידי וחזר בו תכף ומייד.
נכון, מי שאוזן רגישה לו, ביטוי כזה אמור לצרום אותה, אך מי שמכיר את הסוגיות בשביעית יודע על מה אני מדבר.
ישנה הבנה שההלכה היא שחור ולבן, וזו כמובן טעות, יש מקום גדול לרצון ללכת על קו שורת הדין, כפי שיש דין להקל בעגונה, כך יש פעמים שהפוסקים הלכו על קצה הדין כדי להקל, ומאידך היו מקומות שגדרו במקום שראו לנכון לגדור.
והדברים פשוטים וידועים למבינים.

דרך אגב, הגרש"ז שכנראה ידע יותר טוב מה החזו"א סובר, כותב שהחזו"א לא סבר שהיתר המכירה בודאי אינו תקף.

היתר מכירה אינו קיום מצות שביתת קרקעות, אלא עקיפה שלו, בדומה לפרוזבול. וכדי שלא תשתכח מצוה יקרה זו וכולם ימכרו. אני גם לא אומר שהחזו"א מתחילה סבר שזה מותר, אלא שתוקף האיסור בא כדי להציל את המצוה.
אני חושב שבזה יצאתי ידי חובת התגובה, ומי שירצה להבין יבין.
בברכה.

לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.

גם לא מובן מה פירוש שתשתכח מצוה יקרה זו וכולם ימכרו. הרי לדבריך, עדיין רוב האנשים יש להם עציצים נקובים ואדניות וגינות, ולמה תשתכח. ועל מה כל החרדה הגדולה הזאת עד שהחזו"א יצא בחירוף נפש נגד ההיתר. ומה שדימית לפרוזבול, אדרבה משם ראיה להיפך, דהלא אף אחד לו בעיה שכולם יעשו פרוזבול.

ביחס לסגנון שכתבתי. נסמכתי על כל שהכל אנונימי. ובכל זאת, אבקש מחילתך.
פשוט קצת הכעיס אותי שגדולי ישראל יוצאים מגדרם למען קרן השביעית (ראה הנהגת הגרח"ק ביחס לזה, ועוד), ובאים אנשים ומבטלים את כל הענין הזה ומסבירים שהחרדה שחרדו גדולי ישראל היא מסיבות שפשוט עשו להם יותר תעמולה וכו'. צריך להתבטא בחשש כאשר רואים הנהגה של גדולים גם אם לא מבינים אותה.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ג' יולי 28, 2015 1:26 am

אריך כתב:
ביחס לסגנון שכתבתי. נסמכתי על כל שהכל אנונימי. ובכל זאת, אבקש מחילתך.

אם אתה חושב שהסגנון אינו ראוי, מן הראוי לערוך את ההודעה, כאן זה בית מדרש ויש צורת דיבור.
אם אתה חושב שזה כן ראוי, אני מעדיף לעצור כאן ולא לומר את המילה האחרונה.

לגופם של דברים, כיון שכנראה שאר החברים הבינו את הדברים לאשורם, איננו רואה טעם להבהיר עוד.

ובא לציון גואל.

גימפעל · הודעהעל ידי **גימפעל** » ג' יולי 28, 2015 8:24 am

אריך כתב:לא הבהרת דבריך. החזו"א כתב ג' טעמים למה היתר מכירה אין בו ממש. וכל תלמידיו (כמרנן הגרח"ק הגרנ"ק הגראי"ל וכו') וההולכים בעקבותיו (כגון מרן הגריש"א) מבטלים ההיתר כעפרא דארעא. נכון שיש חולקים על החזו"א, אבל לומר בדעת החזו"א שהוא החמיר בהיתר מכירה וסבר שבאמת זה מועיל, זה דבר תמוה, שכמדומה אין לו שום זכר בדברי החזו"א וכאמור זה נגד הבנת כל תלמידיו וכו'.

החזו"א עצמו כותב שיש להם על מי לסמוך, ואי"ז ביטול כעפרא דארעא.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר