איסור עשיית מלאכה בליל תשעה באב
כתב המחבר ז"ל בשלחן ערוך סימן תקנד סעיף כב: מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין, במקום שנהגו שלא לעשות אין עושין, ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים, וכל הרוצה לעשות עצמו תלמיד חכם לענין זה עושה.
ובמשנה ברורה ס"ק מ"ג כתב: אין עושין, כדי שלא יסיחו דעתם מהאבלות, ומטעם זה גם בלילה אסור במלאכה דהא גם בלילה מחוייב להתאבל מיהו כל מלאכה שאין בה שיהוי שרי דאין מסיח דעתו בכך", ובשער הציון שם ציין "מגן אברהם ושאר אחרונים".
ובכף החיים שם ס"ק צט כתב: "אין עושין. בין ביום בין בלילה. מגן אברהם שם. אשל אברהם אות כ"ג. ערך השלחן אות ח'. דרך החיים אות א'. חיי אדם שם. קיצור שלחן ערוך שם. בן איש חי פרשת דברים אות כ"ד. משנה ברורה אות מ"ג. ועיין כף החיים שם אות ג משם היעב"ץ.
ויש להוסיף שגם בספר הלכה ברורה הקדמון (אוירבעך) אוסר מלאכה בליל תשעה באב כדברי המגן אברהם, וכן אסר הגאון ישועות יעקב (שם ססק"ד), וגם הגאון רבי חיים פאלג'י בספר מועד לכל חי סימן י' אות נ"ו כתב: איסור מלאכה הוא בין ביום ובין בלילה, כמו שכתב המגן אברהם, ומשחא דרבותא, ובספר עמודי שמים נכנס במלאכה וסיים בטוטון ודוק בדברי קדשו, ועיין מה שכתב בספר ערך השלחן, ובספר ישועות יעקב, ובספר חיים וחסד למהר"ח מוסאפיה דף נט ע"ג עכ"ל.
ובספר שלחנו של אברהם סימן תקנ"ד י"ז סע"א כתב: מיהו מסתמות דברי הפוסקים נראה דגם בלילה אסור, וכן כתב המגן אברהם וכן כתב מהרש"ל בחכמת שלמה פסחים (נ"ד ב') עכ"ל.
הרי לנו רבים ועצומים מגדולי רבותינו גאוני אשכנז וגאוני ספרד שדעתם שאיסור מלאכה בתשעה באב נוהג בין בלילה ובין ביום.
ובספר חזון עובדיה הלכות תשעה באב (עמ' שיט והלאה) הראשון לציון הגרע"י ז"ל כמנהגו הטוב האריך הרחיב בדין זה, והעלה להתיר לעשות מלאכה בליל תשעה באב ע"ש.
ואבקש רשות להעיר שלש הערות מה שלא זכיתי להבין בדברי קדשו.
1. בתחילת דבריו הביא שהמגן אברהם שכתב שגם בליל תשעה באב אסור במלאכה, והוסיף שכן כתב גם במועד לכל חי, ואחרי זה הביא הרבה אחרונים שהתירו (רובם נזכרו כבר ברוח חיים ובארחות חיים החדש על שלחן ערוך שם).
ולא ידעתי מדוע לא הביא גם לכל רבותינו האחרונים האוסרים כנ"ל, ובפרט שאתם מהרש"ל ומגן אברהם ומשנה ברורה, ורבינו הגדול זללה"ה לימד אותנו: הוראה המקובלת מפי רבותינו אשר מפיהם אנו חיים מרן הבית יוסף ומגן אברהם והמשנה ברורה היא הוראה מקוימת כמו מפי סנהדרין בלשכת הגזית", כדכתב באגרות חזון איש ח"ב סימן מ"א.
2. בחזון עובדיה עמ' שכ כתב: אמנם מצאתי בספר הבתים (עמוד קצח מהדורת הרב בלוי) שכתב וז"ל: יש מן הגדולים שכתב שבמקום שנהגו לעשות מלאכה אסור אפילו בלילה ואף על פי שבשאר תעניות של צבור שאסורים לעשות מלאכה מותר בלילה שאני התם שאיסור המלאכה הוא כדי שיתקבצו להתפלל ולהתחנן, וביום מתקבצים ולא בלילה, אבל בתשעה באב איסור מלאכה מפני האבלות עכ"ל, וזה כדברי המגן אברהם וכו', אבל לעומתו מצאתי באור זרוע הגדול ח"ב סימן תמג שכתב: מלאכה גבי אבילות מה לי יום מה לי לילה, דבשלמא בתשעה באב ליכא איסור מלאכה אלא משום מנהג כדתנן בפסחים (נד ע"ב) מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין, ובלילה אינו מנהג בשום מקום [שלא] לעשות מלאכה ואפילו נהגו אינו מנהג, אבל בדרך איכא טעמא שהתירו חכמים לנעול משום דאי אפשר לאדם לילך יחף כ"ש. ולא נהירא מה שפירש, משום דאיכא למימר הא דהתירו מלאכה בלילה משום דמילתא דלא שכיחא היא לעשות מלאכה, והוא הדין גבי אבילות עכ"ל. אתה הראת לדעת מפום ממלל רברבן להתיר מלאכה בלילה ומי כמוהו מורה".
ושם בחזון עובדיה בסיום דבריו כתב: מסקנה דדינא כי בהגלות נגלות לפנינו דברי רבינו האור זרוע שבלילה של תשעה באב אין שום איסור בעשיית מלאכה מלאכה, ואפילו במקום שנהגו איסור אינו מנהג ורשאים לבטלו, הכי נקטינן, והאחרונים שהחמירו בזה נעלם מהם דברי האור זרוע, וכבר מצינו לרבים מן האחרונים שכתבו להקל והלכה כמותם שכיונו לאמת עכ"ל.
ולא הבנתי, הרי הוא עצמו הביא דברי הרב בעל הבתים שכתב שיש מן הגדולים שכתב שאסור לעשות מלאכה גם בליל תשעה באב, ואם כן מאי חזית לסמוך על האור זרוע שמתיר, ולא נסמוך על אחד מן הגדולים שאסר. [ובפרט שבעל הבתים הביא דבריו ושתק לו משמע שכך דעתו, כדכתב המחבר ז"ל בבית יוסף או"ח סימן תי"ח ובבדק הבית חו"מ סימן קס"ג וב"ח שם. ועוד יש להתבונן היטב בדברי האור זרוע במה שדחה "משום דאיכא למימר הא דהתירו מלאכה בלילה משום דמילתא דלא שכיחא היא לעשות מלאכה, והוא הדין גבי אבילות", ונפקא מינה לזמן הזה שעושים מלאכה בלילה וצע"ע בזה].
3. בספר ערך השלחן הנ"ל אות ח' כתב: ואדרבה מדתנן אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספקו אסור וזה ספקו מותר, איכא למידק הא לכל דבריהם זה וזה שוים, וכי היכי דיום הכיפורים אסור במלאכה בלילה הכי נמי בתשעה באב, וכן נראה דעת המרדכי בשם ראבי"ה בסוף תענית" עכ"ל, וזה לשון הראבי"ה שם (הלכות תענית סימן תתפח): הא תני רבי עקיבא אומר כל העושה מלאכה בתשעה באב כאלו עושה ביום הכיפורים, וגם בזמן הזה נהגו שלא לעשות מלאכה בתשעה באב, ותנן מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין, הילכך אבותינו הקדושים השוו מדותיהם בתשעה באב כמו ביום הכיפורים", ופשט דבריו מראים כמו שכתב הגאון ערך השלחן שתשעה באב כיום הכיפורים, ומה ביום הכיפורים אסור בעשיית מלאכה בין בלילה בין ביום, כך גם תשעה באב. [ותימה שבחזון עובדיה שם עמ' שכ"א הביא רק סיום דברי הערך השלחן, ולא הביא ולא התייחס גם לראש דבריו שהוכיח מהמרדכי בשם ראבי"ה שתשעה באב אסור בעשיית מלאכה גם בלילה].
הרי דמצינו עוד שני ראשונים שסוברים כאותו ראשון המובא בספר הבתים שאסר מלאכה בליל תשעה באב, ולפי זה הלכה שאסור לעשות מלאכה בליל תשעה באב, אחרי שיש כמה ראשונים נגד האור זרוע והלכה כרבים, וזה כמסקנת גדולי האחרונים בני אשכנז וספרד שאסור לעשות מלאכה בליל תשעה באב.
ואבקש מן החכמים לעיין בדברי המעטים, ואם שגיתי איתי תלין משוגתי ויעמידוני בקרן אורה.