הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 21, 2015 12:12 am
לתועלת הלומדים ולרגל יום הילולת רבינו האר"י ז"ל זיע"א, ראינו לנכון להעלות כאן לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א בעניני רבינו האר"י ז"ל,
א. רבינו האר"י ז"ל - מושיען של ישראל (קובץ עץ חיים בובוב גליון ט' סיון תשס"ט)
ירמיה (נ"ב י"ב): "ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל, בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם, וישרף את בית ה', ואת בית המלך, ואת כל בתי ירושלם, ואת כל בית הגדול שרף באש, ואת כל חומות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים וגו' ויגל יהודה מעל אדמתו".
זכריה (ח' י"ח): "ויהי דבר ה' צבאות אלי לאמור כה אמר ה' צבאות צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו".
וצום "החמישי" הנזכר כאן במקרא הוא חודש "אב", עיין בדברי רש"י וראב"ע ורד"ק ושאר המפרשים ז"ל שם.
וידוע כי איש האלהים אשר לו דומיה תהילה רבינו האר"י ז"ל נולד בשנת רצ"ד, ונח נפשיה בה' באב שנת של"ב, בהיותו בן ל"ח שנים, וכן כתב הגאון חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים חלק הגדולים (מערכת ח' אות כ"א), ועיין בזה בספר טוב מצרים (מערכת י' אות כ"ט), ובספר האר"י וגוריו (דף קל"ה) ומה שהובא שם (דף קל"ז) מספר תעלומות חכמה כתב יד מרבינו חיים ויטאל ז"ל ע"ש, וצ"ב ואכמ"ל. [ועיין לקמן].
בהקדמת ספר נגיד ומצוה כתוב: "ובשעת פטירתו [של רבינו האר"י ז"ל] היה נמצא לפניו הרב רבי יוסף הכהן, ואמר לו מורי ז"ל שאם היה זכות בדור אותה השנה היה הקץ האמיתי, שמימי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה לא היה עת קץ כמוהו, ואז אמר [רבינו האר"י ז"ל] ותוסף ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו" ע"כ. והשוה להקדמת אוצרות חיים ודוק.
ועוד בספר נגיד ומצוה בעניני תפילת העמידה (דף ס"ב) כתוב לאמור: "באמרך את כסא דוד תכוין שלא יהרג משיח בן אפרים על ידי ארמילוס הרשע, כי הנה יום אחד הלכנו על ציון שמעיה ואבטליון והתפללנו שם, והם אמרו אז למורי ז"ל (הוא האר"י ז"ל) שיכוין בתפילתו באומרו את כסא דוד שלא יהרג משיח בן אפרים על ידי ארמילוס הרשע, כי משיח בן אפרים הוא כסא דוד כנזכר בספר הזהר, וזה סוד חיים שאל ממך (א"ה יח"ס עיין סוכה נ"ב א') ומאוד הזהיר לי מורי ז"ל שאכוין בזה, וכן צריך כל אדם לכוין כונה זאת, והנה לא הבנו דברי מורי ז"ל באזהרתו לנו על זה וסופו הוכיח על אזהרתו שמת בעו"ה". ועיין בספר שער הכוונות (דל"ז רע"א) ובהגהות וביאורים (שם אות א'), ובספר פרי עץ חיים (דנ"ח ע"ג) ובהגהות הרנ"ש ז"ל שם מה שביאר דברי רבינו האר"י ז"ל.
ובספר תיקוני זהר חדש שעם ביאורי הגר"א (ד"ז ע"א) כתוב: "כאיתתא עוברא דמפלת נפלים וכו', והאי הוא לא כלו לו חדשיו דאינון תשעה ירחין דעוברא וכו', ירחא קדמאה מאלין דאיתמר בהון אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות הרשעה תשעה חדשים על ישראל, בירחא דקמא איהו משיח וכו', בירחא חמישאה יהיב ביה תוקפא דגבורה לאתגברא על יצר הרע מסטרא דס"מ, דלא ישלוט עליה בבטן אימיה למעבד ליה נפל לקטלא משיח" ע"כ.
ופירש רבינו הגדול הגר"א ז"ל בביאוריו שם: "למעבד נפל שרוב המפילים בחודש החמישי מסטרא דגבורא, וכן בית המקדש חרב בחודש החמישי, וכן כשהעונות גורמים אף שמתחיל חבלי משיח ומתעבר המשיח אפילת ליה, כמו שכתוב (ישעיה כ"ו י"ח) הרינו חלנו כמו רוח וגו', וזהו שקראו למשיח בר נפלי (סנהדרין צ"ו ב', ורע"מ ח"ג רע"ט א'), כי כל אלו המעלות של אלו החדשים הכל מצד התעוררות התחתונים בחבלי משיח" עכל"ק.
הרי שרז גדול גילה לנו שהחודש החמישי הוא חודש אב ביה תוקפא דגבורה, ורוב המפילים מפילים בחודש הזה ולכן בית המקדש חרב בחודש החמישי.
ובזה אני מסביר לעצמי מדוע רבינו האר"י ז"ל, שביקש הקב"ה לעשותו משיח כנ"ל, נח נפשיה דוקא בחודש החמישי, הוא חודש מנחם אב, ודוקא בחמישי בחודש הזה הוא ה' מנחם אב, והיינו אומרו "ותוסף ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו", דוק היטב ותוסיף להבין מדעתך. [וידוע כי שלה הוא שילה הוא משיח כדרשתם בבראשית רבה (פצ"ח ס"ח), ועיין סנהדרין (צ"ח ב'), ובדברי רבינו בחיי ז"ל בראשית (מ"ט י') ובעל הטורים ז"ל (שם פסוק ט') ואכמ"ל].
והנה ביאור דברי קדשו של רבינו האר"י ז"ל באומרו בעת פטירתו לחיי העולם הבא: "ותוסף ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו" כנ"ל, ידוע שרצה לומר שהוא היה צריך לחיות עד שנת של"ה, והיינו ותקרא את שמו שלה, אבל גרמו העונות ונסתלק שלא בזמנו, וככתוב כל זאת באגרת רבי שלומיל ז"ל שבספר האר"י וגוריו (דף מ"ט), ועוד עיין שם (דף קל"ה) ודוק. [וצל"ע מה שכתב מהרש"ו ז"ל בשער הגלגולים שעם פירוש בני אהרן (הקדמה ל"ו דף רצ"א) ע"ש, ולפי הנראה משום כך נשמט בשער הגלגולים דפוס ירושלים תער"ב (דמ"ב ע"ב ד"ה אמר) עיין שם ותבין ודוק היטב].
ובקובץ התורני "בית אהרן וישראל" (גליון ח' דף ק"ב) כתוב: "שנת של"ה שהיא כתיבת שטר ההתקשרות על ידי תלמידי רבינו האר"י ז"ל לרבם מהרח"ו - היתה לפי חכמי המקובלים כשנת פקודה ועת רצון להביא את הגאולה השלימה, כמבואר לרבי שלומיל ז"ל: "שאם היה בנו זכות שיהיה רבינו האר"י ז"ל קיים חמש שנים בארץ ישראל [דהיינו עד שנת של"ה] היה מחזיר את כל העולם כולו בתשובה שלימה והיה מביא הגאולה בימיו", וכך מובא בספר עמק המלך (פרק נ"ה): "ואלמלא היה קיים בחיים עד שנת של"ה היה מביא הגאולה, וזאת היתה העת רצון שאמר דניאל אשרי המחכה וכו', ונאמר שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה", וכך גם מובא בספר ויקהל משה (ד"ח ע"ג) ע"ש.
ורבינו האר"י ז"ל הזהיר לחברים על אהבה ואחוה שיהיה בניהם תמיד, והפירוד בין החברים יחד עם גילוי סוד מרזין דאורייתא לתלמידו מהרח"ו ז"ל, הם גרמו להסתלקות רבינו האר"י כמובאר בהקדמת ספר עמק המלך (הקדמה ג' פרק ו'), ויתכן כי לכן מודגשים ענינים אלו בשטר ההתקשרות שלפנינו בשנת של"ה שכאמור היתה שנת פקודה לגאולה" ע"כ.
וראה זה פלא והפלא כי מצאתי בס"ד ש"הנשר הגדול" רבינו יצחק אברבנאל ז"ל בספרו מעיני הישועה האריך בחישוב שנות הקץ ומתי תהיה גאולת ישראל, ומסיק שהגאולה תהיה בשנת רצ"ד, ותסתיים בתחיית המתים שתהיה בשנת של"ה, וזו לשונו שם (מעין י"ב תמר ב' דת"ד ע"א): "וכשתחבר אלף תס"ו שנים שעולים עדן עדנין ופלג עדן יהיה סופם שנת ה' אלפים רצ"ד לבריאת העולם, והיוצא מזה שבשנת ה' אלפים רצ"ד יתום גלות ישראל מתחת בני רומי ואדום", וכן הוא שם (תמר ג' תמר ד' תמר ה') ובעוד כמה מקומות שם.
ובמעיני הישועה שם (תמר ה' דת"ו ע"א) כתב: "שנת ה' אלפים ושל"ה אז יהיה קץ הפלאות ויברא ה' חדשה בארץ בתחיית המתים וכו', שתהיה הגאולה שנת ה' אלפים רצ"ד, ותחיית המתים שנת ה' אלפים של"ה", עיין שם בארוכה. [מאמר מעיני הישועה חיברו רבי יצחק אברבנאל ז"ל בשנת רנ"ז, וככתוב שם בסוף הספר (שם דתכ"א ע"ב)].
והדבר מפליא מאוד כי שנת רצ"ד היא שנת הולדת רבינו האר"י ז"ל, ושנת של"ה היתה צריכה להיות שנת פטירתו וסילוקו לחיי עד של רבינו האר"י ז"ל וכנ"ל, ועם האמור הבן היטב ודוק היטב.
והנה ביום שלישי כ"ד תמוז תשמ"ג זכיתי בס"ד לספר היקר ונכבד ישמח משה על התורה, ועיינתי שם בפרשת בלק, וראיתי שכתב שם (ד"ה איעצך, דע"ה סע"ב): "במוצאי חג השבועות אלי דבר יגונב בחלומי, דרבינו האר"י ז"ל חי ל"ד שנה, משום דתיקן מה שקלקל בלעם הרשע בל"ד שנים דחי, כמבואר בסנהדרין (ק"ו רע"ב כצ"ל) דחי בלעם ל"ד שנה. ואתבונן בבוקר והנה הוא אמת, דבלעם הרשע פעל את ההשמדיות על ידי חטא פעור נפערו לגזור עליהם שמדיות, והיינו איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך ישראל באחרית הימים, ורבינו האר"י ז"ל תיקן שלא יהיו שמדיות, והבן זה" עכת"ד, והוא דבר פלא.
איברא שצל"ע כוונת דברות קדשו, חדא דבתלמוד שם מבואר שעל קברו של בלעם היה כתוב שנהרג בן ל"ג שנה, ולא בן ל"ד שנה, ואף לפי דברי רב חנינא שם אינו מבורר אם בן ל"ד או ל"ג שנה היה עיין בתלמוד שם, ויש ליישב. [מה שכתבתי שעל קברו של בלעם היה כתוב כן, כך כתוב בפירוש רש"י אבות (פ"ה מי"ט די"ד ע"ב) ועיין בסנהדרין שם ודוק].
ותו אף מה שכתב הגאון ישמח משה ז"ל שרבינו האר"י ז"ל נפטר בן ל"ד שנה, בעניותי תמוה אצלי, שהרי נודע שרבינו האר"י ז"ל נפטר בן ל"ח שנה, כמובא בדברינו לעיל (ד"ה וידוע), וצ"ב.
והגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק הגדולים (מערכת י' אות "של"ב") כתב משם מהרח"ו ז"ל שרבינו האר"י ז"ל ניצוץ משה רבינו ע"ש, ועיין בבא בתרא (ט"ו א') משה רבינו כתב ספרו ופרשת בלעם ע"ש ודוק. [ובשו"ת מהרי"ל דיסקין זצ"ל בחלק הכתבים (דף ע"א עמוד ג') יש בזה ביאור יקר ונפלא מאוד].
וביום שלישי ז' אלול תשמ"ג היה אצלי הרה"ג רבי מנחם זכריה זילבר שליט"א מנוא יארק, ומידי דברי עמו הראיתי לו הכתוב לעיל, ואמר לי שכבר נודע הדבר בין החיים, והגה"ק אדמו"ר מהרי"ט מסטמאר זצ"ל בשו"ת דברי יואל נשאל לבאר דברי זקינו הגאון בעל ישמח משה הנ"ל, והשיב ששלש השנים הראשונות של האדם אינם עולים בחשבון כידוע בגדר שלש שנים ערלים יהיו לכם, עד כאן שמעתי ממנו שליט"א.
ואין הספר הנ"ל תחת ידי לראות דברי קדשו בשרשן, כי אכתי פש לן חד שנה, ועיין בשערי תשובה על שלחן ערוך או"ח (סימן י"ז סק"ב) שכתב משם האליה רבה דיש להלביש לקטן טלית קטן כשיודע לדבר, ולפחות מחויב להלבישו כשיגיע לבן שלש שנים, וסימן כי האדם עץ השדה וכמו שלהעץ הוא שלש שנים ערלה וכו' ע"ש ודוק.