מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 21, 2015 12:12 am

לתועלת הלומדים ולרגל יום הילולת רבינו האר"י ז"ל זיע"א, ראינו לנכון להעלות כאן לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א בעניני רבינו האר"י ז"ל,
א. רבינו האר"י ז"ל - מושיען של ישראל (קובץ עץ חיים בובוב גליון ט' סיון תשס"ט)
ירמיה (נ"ב י"ב): "ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל, בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם, וישרף את בית ה', ואת בית המלך, ואת כל בתי ירושלם, ואת כל בית הגדול שרף באש, ואת כל חומות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים וגו' ויגל יהודה מעל אדמתו".
זכריה (ח' י"ח): "ויהי דבר ה' צבאות אלי לאמור כה אמר ה' צבאות צום הרביעי, וצום החמישי, וצום השביעי, וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים, והאמת והשלום אהבו".
וצום "החמישי" הנזכר כאן במקרא הוא חודש "אב", עיין בדברי רש"י וראב"ע ורד"ק ושאר המפרשים ז"ל שם.
וידוע כי איש האלהים אשר לו דומיה תהילה רבינו האר"י ז"ל נולד בשנת רצ"ד, ונח נפשיה בה' באב שנת של"ב, בהיותו בן ל"ח שנים, וכן כתב הגאון חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים חלק הגדולים (מערכת ח' אות כ"א), ועיין בזה בספר טוב מצרים (מערכת י' אות כ"ט), ובספר האר"י וגוריו (דף קל"ה) ומה שהובא שם (דף קל"ז) מספר תעלומות חכמה כתב יד מרבינו חיים ויטאל ז"ל ע"ש, וצ"ב ואכמ"ל. [ועיין לקמן].
בהקדמת ספר נגיד ומצוה כתוב: "ובשעת פטירתו [של רבינו האר"י ז"ל] היה נמצא לפניו הרב רבי יוסף הכהן, ואמר לו מורי ז"ל שאם היה זכות בדור אותה השנה היה הקץ האמיתי, שמימי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה לא היה עת קץ כמוהו, ואז אמר [רבינו האר"י ז"ל] ותוסף ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו" ע"כ. והשוה להקדמת אוצרות חיים ודוק.
ועוד בספר נגיד ומצוה בעניני תפילת העמידה (דף ס"ב) כתוב לאמור: "באמרך את כסא דוד תכוין שלא יהרג משיח בן אפרים על ידי ארמילוס הרשע, כי הנה יום אחד הלכנו על ציון שמעיה ואבטליון והתפללנו שם, והם אמרו אז למורי ז"ל (הוא האר"י ז"ל) שיכוין בתפילתו באומרו את כסא דוד שלא יהרג משיח בן אפרים על ידי ארמילוס הרשע, כי משיח בן אפרים הוא כסא דוד כנזכר בספר הזהר, וזה סוד חיים שאל ממך (א"ה יח"ס עיין סוכה נ"ב א') ומאוד הזהיר לי מורי ז"ל שאכוין בזה, וכן צריך כל אדם לכוין כונה זאת, והנה לא הבנו דברי מורי ז"ל באזהרתו לנו על זה וסופו הוכיח על אזהרתו שמת בעו"ה". ועיין בספר שער הכוונות (דל"ז רע"א) ובהגהות וביאורים (שם אות א'), ובספר פרי עץ חיים (דנ"ח ע"ג) ובהגהות הרנ"ש ז"ל שם מה שביאר דברי רבינו האר"י ז"ל.
ובספר תיקוני זהר חדש שעם ביאורי הגר"א (ד"ז ע"א) כתוב: "כאיתתא עוברא דמפלת נפלים וכו', והאי הוא לא כלו לו חדשיו דאינון תשעה ירחין דעוברא וכו', ירחא קדמאה מאלין דאיתמר בהון אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות הרשעה תשעה חדשים על ישראל, בירחא דקמא איהו משיח וכו', בירחא חמישאה יהיב ביה תוקפא דגבורה לאתגברא על יצר הרע מסטרא דס"מ, דלא ישלוט עליה בבטן אימיה למעבד ליה נפל לקטלא משיח" ע"כ.
ופירש רבינו הגדול הגר"א ז"ל בביאוריו שם: "למעבד נפל שרוב המפילים בחודש החמישי מסטרא דגבורא, וכן בית המקדש חרב בחודש החמישי, וכן כשהעונות גורמים אף שמתחיל חבלי משיח ומתעבר המשיח אפילת ליה, כמו שכתוב (ישעיה כ"ו י"ח) הרינו חלנו כמו רוח וגו', וזהו שקראו למשיח בר נפלי (סנהדרין צ"ו ב', ורע"מ ח"ג רע"ט א'), כי כל אלו המעלות של אלו החדשים הכל מצד התעוררות התחתונים בחבלי משיח" עכל"ק.
הרי שרז גדול גילה לנו שהחודש החמישי הוא חודש אב ביה תוקפא דגבורה, ורוב המפילים מפילים בחודש הזה ולכן בית המקדש חרב בחודש החמישי.
ובזה אני מסביר לעצמי מדוע רבינו האר"י ז"ל, שביקש הקב"ה לעשותו משיח כנ"ל, נח נפשיה דוקא בחודש החמישי, הוא חודש מנחם אב, ודוקא בחמישי בחודש הזה הוא ה' מנחם אב, והיינו אומרו "ותוסף ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו", דוק היטב ותוסיף להבין מדעתך. [וידוע כי שלה הוא שילה הוא משיח כדרשתם בבראשית רבה (פצ"ח ס"ח), ועיין סנהדרין (צ"ח ב'), ובדברי רבינו בחיי ז"ל בראשית (מ"ט י') ובעל הטורים ז"ל (שם פסוק ט') ואכמ"ל].
והנה ביאור דברי קדשו של רבינו האר"י ז"ל באומרו בעת פטירתו לחיי העולם הבא: "ותוסף ותלד בן ותקרא את שמו שלה, והיה בכזיב בלדתה אותו" כנ"ל, ידוע שרצה לומר שהוא היה צריך לחיות עד שנת של"ה, והיינו ותקרא את שמו שלה, אבל גרמו העונות ונסתלק שלא בזמנו, וככתוב כל זאת באגרת רבי שלומיל ז"ל שבספר האר"י וגוריו (דף מ"ט), ועוד עיין שם (דף קל"ה) ודוק. [וצל"ע מה שכתב מהרש"ו ז"ל בשער הגלגולים שעם פירוש בני אהרן (הקדמה ל"ו דף רצ"א) ע"ש, ולפי הנראה משום כך נשמט בשער הגלגולים דפוס ירושלים תער"ב (דמ"ב ע"ב ד"ה אמר) עיין שם ותבין ודוק היטב].
ובקובץ התורני "בית אהרן וישראל" (גליון ח' דף ק"ב) כתוב: "שנת של"ה שהיא כתיבת שטר ההתקשרות על ידי תלמידי רבינו האר"י ז"ל לרבם מהרח"ו - היתה לפי חכמי המקובלים כשנת פקודה ועת רצון להביא את הגאולה השלימה, כמבואר לרבי שלומיל ז"ל: "שאם היה בנו זכות שיהיה רבינו האר"י ז"ל קיים חמש שנים בארץ ישראל [דהיינו עד שנת של"ה] היה מחזיר את כל העולם כולו בתשובה שלימה והיה מביא הגאולה בימיו", וכך מובא בספר עמק המלך (פרק נ"ה): "ואלמלא היה קיים בחיים עד שנת של"ה היה מביא הגאולה, וזאת היתה העת רצון שאמר דניאל אשרי המחכה וכו', ונאמר שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה", וכך גם מובא בספר ויקהל משה (ד"ח ע"ג) ע"ש.
ורבינו האר"י ז"ל הזהיר לחברים על אהבה ואחוה שיהיה בניהם תמיד, והפירוד בין החברים יחד עם גילוי סוד מרזין דאורייתא לתלמידו מהרח"ו ז"ל, הם גרמו להסתלקות רבינו האר"י כמובאר בהקדמת ספר עמק המלך (הקדמה ג' פרק ו'), ויתכן כי לכן מודגשים ענינים אלו בשטר ההתקשרות שלפנינו בשנת של"ה שכאמור היתה שנת פקודה לגאולה" ע"כ.
וראה זה פלא והפלא כי מצאתי בס"ד ש"הנשר הגדול" רבינו יצחק אברבנאל ז"ל בספרו מעיני הישועה האריך בחישוב שנות הקץ ומתי תהיה גאולת ישראל, ומסיק שהגאולה תהיה בשנת רצ"ד, ותסתיים בתחיית המתים שתהיה בשנת של"ה, וזו לשונו שם (מעין י"ב תמר ב' דת"ד ע"א): "וכשתחבר אלף תס"ו שנים שעולים עדן עדנין ופלג עדן יהיה סופם שנת ה' אלפים רצ"ד לבריאת העולם, והיוצא מזה שבשנת ה' אלפים רצ"ד יתום גלות ישראל מתחת בני רומי ואדום", וכן הוא שם (תמר ג' תמר ד' תמר ה') ובעוד כמה מקומות שם.
ובמעיני הישועה שם (תמר ה' דת"ו ע"א) כתב: "שנת ה' אלפים ושל"ה אז יהיה קץ הפלאות ויברא ה' חדשה בארץ בתחיית המתים וכו', שתהיה הגאולה שנת ה' אלפים רצ"ד, ותחיית המתים שנת ה' אלפים של"ה", עיין שם בארוכה. [מאמר מעיני הישועה חיברו רבי יצחק אברבנאל ז"ל בשנת רנ"ז, וככתוב שם בסוף הספר (שם דתכ"א ע"ב)].
והדבר מפליא מאוד כי שנת רצ"ד היא שנת הולדת רבינו האר"י ז"ל, ושנת של"ה היתה צריכה להיות שנת פטירתו וסילוקו לחיי עד של רבינו האר"י ז"ל וכנ"ל, ועם האמור הבן היטב ודוק היטב.
והנה ביום שלישי כ"ד תמוז תשמ"ג זכיתי בס"ד לספר היקר ונכבד ישמח משה על התורה, ועיינתי שם בפרשת בלק, וראיתי שכתב שם (ד"ה איעצך, דע"ה סע"ב): "במוצאי חג השבועות אלי דבר יגונב בחלומי, דרבינו האר"י ז"ל חי ל"ד שנה, משום דתיקן מה שקלקל בלעם הרשע בל"ד שנים דחי, כמבואר בסנהדרין (ק"ו רע"ב כצ"ל) דחי בלעם ל"ד שנה. ואתבונן בבוקר והנה הוא אמת, דבלעם הרשע פעל את ההשמדיות על ידי חטא פעור נפערו לגזור עליהם שמדיות, והיינו איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך ישראל באחרית הימים, ורבינו האר"י ז"ל תיקן שלא יהיו שמדיות, והבן זה" עכת"ד, והוא דבר פלא.
איברא שצל"ע כוונת דברות קדשו, חדא דבתלמוד שם מבואר שעל קברו של בלעם היה כתוב שנהרג בן ל"ג שנה, ולא בן ל"ד שנה, ואף לפי דברי רב חנינא שם אינו מבורר אם בן ל"ד או ל"ג שנה היה עיין בתלמוד שם, ויש ליישב. [מה שכתבתי שעל קברו של בלעם היה כתוב כן, כך כתוב בפירוש רש"י אבות (פ"ה מי"ט די"ד ע"ב) ועיין בסנהדרין שם ודוק].
ותו אף מה שכתב הגאון ישמח משה ז"ל שרבינו האר"י ז"ל נפטר בן ל"ד שנה, בעניותי תמוה אצלי, שהרי נודע שרבינו האר"י ז"ל נפטר בן ל"ח שנה, כמובא בדברינו לעיל (ד"ה וידוע), וצ"ב.
והגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים חלק הגדולים (מערכת י' אות "של"ב") כתב משם מהרח"ו ז"ל שרבינו האר"י ז"ל ניצוץ משה רבינו ע"ש, ועיין בבא בתרא (ט"ו א') משה רבינו כתב ספרו ופרשת בלעם ע"ש ודוק. [ובשו"ת מהרי"ל דיסקין זצ"ל בחלק הכתבים (דף ע"א עמוד ג') יש בזה ביאור יקר ונפלא מאוד].
וביום שלישי ז' אלול תשמ"ג היה אצלי הרה"ג רבי מנחם זכריה זילבר שליט"א מנוא יארק, ומידי דברי עמו הראיתי לו הכתוב לעיל, ואמר לי שכבר נודע הדבר בין החיים, והגה"ק אדמו"ר מהרי"ט מסטמאר זצ"ל בשו"ת דברי יואל נשאל לבאר דברי זקינו הגאון בעל ישמח משה הנ"ל, והשיב ששלש השנים הראשונות של האדם אינם עולים בחשבון כידוע בגדר שלש שנים ערלים יהיו לכם, עד כאן שמעתי ממנו שליט"א.
ואין הספר הנ"ל תחת ידי לראות דברי קדשו בשרשן, כי אכתי פש לן חד שנה, ועיין בשערי תשובה על שלחן ערוך או"ח (סימן י"ז סק"ב) שכתב משם האליה רבה דיש להלביש לקטן טלית קטן כשיודע לדבר, ולפחות מחויב להלבישו כשיגיע לבן שלש שנים, וסימן כי האדם עץ השדה וכמו שלהעץ הוא שלש שנים ערלה וכו' ע"ש ודוק.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

ב. רבינו האר"י ז"ל וצאצאיו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 21, 2015 12:14 am

ב. רבינו האר"י ז"ל וצאצאיו
על צאצאי רבינו האר"י ז"ל איני יודע מאומה, ועיין בספר שבחי האר"י ז"ל (דף קל"ז) שכתב ששמע מאלמנת מרן רבי יוסף קארו ז"ל שהוא חיתן את בנו עם בתו של רבינו האר"י ז"ל ע"ש.
וראיתי בסוף ספר שם ושארית לנפש חיה נדפס קונטרס בשם "תולדות הרב נפש חיה" ושם (דף ג' אות א') כתוב: "רבי נתן נטע שפירא בעל ספר מגלה עמוקות היה דור שלישי לרבינו האר"י זצ"ל".
והיה הדבר לפלא בעיני שהרי הרב מגלה עמוקות ז"ל מזכיר בחיבורי קדשו את רבינו האר"י ז"ל במקומות לעשרות, ואין אפילו פעם אחת אינו כותב עליו תואר "זקיני" וכיו"ב והוא תימה, וגם הגאון חיד"א ז"ל בספרו שם הגדולים לא מזכיר דבר זה כלל, וצ"ב.
שוב מצאתי בדברי הגאון רבי יונתן אייבשיץ ז"ל בהקדמתו לספרו כרתי ופלתי שכתב: "רזי התורה המסורה בידו [של אביו רבי נתן נטע] מפי זקיני הגאון המקובל האלקי איש אלקים קדוש בעל מגלה עמוקות, פה שלישי לרבינו האר"י ז"ל" עכ"ל.
ולפי הנראה מכאן שאב הרב הכותב הנ"ל מה שכתב שהרב בעל מגלה עמוקות היה דור שלישי לרבינו האר"י, שכך הבין דברי הגאון רבי יונתן דלעיל, ולא היא, ופשיטא שאם הרב מגלה עמוקות ז"ל היה נכד רבינו האר"י ז"ל היה נכדו רבינו יונתן ז"ל מדגיש זאת ולא היה רק כותב פה שלישי לרבינו האר"י ז"ל, וביאור דבריו "פה שלישי לרבינו האר"י" - תראה באריכות במאסף "ישורון" (כרך י"ד דף תתקל"ח) ואילך.
ובקובץ התורני "נחלת צבי" אדר תשנ"ו (קובץ י"ב דף ק"כ) כתוב: "הרה"ק רבי דוד מקאשנוב זצ"ל [בנו של הגה"ק אדמו"ר דברי חיים מצאנז זצ"ל] נשא את הרבנית מרת עכסה גיטל ע"ה בת רבי יוסף זאב מטארניגראד ז"ל שהיא דור ששי לרבנית מרת עכסה בת רבינו האר"י ז"ל, שבאה מארץ ישראל לפולין" ע"ש.
ובספר שיחתן של עבדי אבות ח"א (דף קע"ד) כתוב: "הרה"צ רבי נפתלי צבי פרנס היה מקפיד לקבל עליית ששי ואמר שכל מה שנהיה חשיבות אצל בני אשכנז עליית ששי הוא מכח קבלת רבינו האר"י ז"ל, ואם כן אני נכד האר"י ז"ל על ידי אמו עכסה בת רבינו האר"י צריך אני להקפיד על כך". [וצ"ב].
ומצאתי עכשיו בספר עלי תמר על ירושלמי כתובות (פ"ד ה"ח דקי"א ע"א) שכה כתב: "אני מצאצאי צאצאיו של רבינו האר"י הקדוש זצ"ל, שכן אבי הסבתא שלי חנה ליפטשע אמה של אמי חיה יוטא ז"ל מזדאנסקאוואליע בפולין שלפני החורבן, היתה בתו של הרה"ח רבי חיים פנחס לוריא ז"ל, מבני בניו של רבינו האר"י ז"ל, שכן בדור שלאחרי תקופת הזוהר של צפת היתה תקופה קשה של מחלות ועניות ואז הגרו לחוץ לארץ בניו הגדולים של מרן הבית יוסף, ושל גאון ישראל המבי"ט, ובניהם של גדולי צפת אחרים, וביניהם חתנו של רבינו האר"י הוא הרב הגדול רבי משה סאגיש מצפת כמו שכתב בשו"ת איתן האזרחי (קונטרס אחרון אות צ"ד) וזו לשונו "שמעתי מהאלוף מוהר"ר משה סאגיש ז"ל ששמע מאביו מוהר"ר שלמה סאגיש בשם הגאון מהר"י לוריא חמיו ז"ל" וכו', ועל גדולתו של רבי שלמה סאגיש ז"ל ראה בשם הגדולים (ערך מהר"י מטראני) כי רבי שלמה סאגיש היה רבו של מהרי"ט אבל אינו מזכיר שהיה מחותנו של האר"י הקדוש, ורבי שלמה סאגיש היה גם רבו של רבי חייא רופא ככתוב בשם הגדולים בערכו.
ונוסף לחתנו האלוף רבי משה סאגיש הגר לפולין גם הרב רבי שלמה לוריא ז"ל [בנו של רבינו האר"י ז"ל], שכן אביו של האר"י ז"ל רבי שלמה לוריא ז"ל הגר מלובלין לארץ ישראל, והיה שאירו של רבינו שלמה לוריא המהר"ש ז"ל מלובלין, ובזמן ההוא היתה תקופת הזוהר בפולין, ולפיכך הגרו בני האר"י הקדוש לפולין.
וכשהייתי עוד ילד אמרה לי אמי החסידה ז"ל תדע שאנחנו מבני בניו של רבינו האר"י, ואגרת היחוס היתה נמצאת אצל הדוד הרב רבי ליפמן מו"ץ בוורשא ז"ל ואצל בניו, ואכן כשבאתי לארץ ישראל בשנת תרצ"ג כתבתי לשארי היקר הרה"ג רבי חיים פינחס לוריא ז"ל מו"ץ בלאדז שלפני החורבן ושאלתיו מה הוא יודע על זה, והשיב לי שהוא היה בווארשא אצל בני דודנו רבי ליפמאן ז"ל, וראה אגרת היחוס וקראה, והיה כתוב בה כל שלשלת יחוס הדורות עד רבינו האר"י הקדוש ז"ל, ובקש ממני בנו ידידי המנוח רבי יעקב משה לוריא ז"ל שאשאל לו המכתב של אביו הרב ז"ל, ואבד המכתב לכאבי העמוק, אבל היחוס אמת ויציב, ובמשפחה שלנו היו השמות שלמה ויצחק על שם האר"י הקדוש ובנו רבי שלמה לוריא", עד כאן מספר עלי תמר.
וכאן אנחנו שומעים מסורת חדשה אצל חכמי אשכנז, לא שהם מצאצאי רבינו האר"י ז"ל דרך בתו עכסה, אלא דרך בנו רבי שלמה לוריא, והיודע בה דברים יאיר ויעיר ושכמ"ה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

ג. רבינו האר"י ז"ל ורבינו הרש"ש ז"ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 21, 2015 12:15 am

ג. רבינו האר"י ז"ל ורבינו הרש"ש ז"ל
הגאון הקדוש רבי יצחק אייזיק כהנא מספינקא זצוק"ל הי"ד, בראש ספרו שו"ת חקל יצחק (קונטרס עשרה מאמרות מאמר ט' אות ו' דמ"ב סע"א) כתב: "סיפר לי [אביו הגה"צ בעל אמרי יוסף מספינקא זצ"ל] שפעם אחת ראה בחלום את רבינו הגה"צ מבארדיטשוב זצ"ל זי"ע בעל קדושת לוי, ושאל את אאמו"ר מה הן הכוונות של ברכת מעין שבע בליל שבת קודש, וענה לו אאמו"ר שהן המרגלאין של שבת קדש שמכוונים בשמונה עשרה ככתוב בסידור האריז"ל, ואמר לו הגאון הקדוש הנ"ל שאינו כן, ולקח הספר שהיה מחזיק בידו והראה לו שרבינו הארי"י ז"ל חזר בו, והראה לו כוונות אחרות, ובזה נתעורר אאמו"ר והיה זוכר הכוונות. ואחר כמה שנים הגיע אליו סידור הרש"ש כתב יד, וראה שאין כתוב בברכת מעין שבע הכוונות הנ"ל, אלא שמות הפרצופים הקדושים, ואמר שכמדומה לו שגם בספר שהראה לו הגאון הקדוש מבארדיטשוב ראה אלו הכוונות" עכל"ק.
ולכאורה הדברים אינם ברורים, שהרי בעל קדושת לוי ז"ל אמר לבעל האמרי יוסף ז"ל שרבינו האר"י ז"ל חזר בו, והביא מסידור רש"ש, פתח באר"י וסיים ברש"ש אתמהא.
ולהסביר הדברים אביא מה שכתב רבינו חיים ויטאל ז"ל בשער הגלגולים (סוף הקדמה ט"ל): "ספר לי הרב רבי יצחק הכהן ז"ל, כי בעת פטירת מורי [רבינו האר"י] ז"ל, כשיצאתי אני מאצלו, נכנס הוא אצלו, ויבכה לפניו ויאמר, וכי זו היא התקוה שהיינו כלנו מתאוים בחייך, לראות טובה ותורה וחכמה גדולה בעולם, והשיבו אילו מצאתי אפילו אחד בלבד צדיק גמור בכם, לא סלקוני מן העולם הזה קודם זמני. עודנו מדבר עמו, שאל עלי ואמר היכן הלך חיים, וכי בשעה כזאת הלך מאצלי, ויצטער מאד, והבין מדבריו כי היה ברצוני למסור לי איזה דבר סתר, אז אמר לו רבי יצחק ומה נעשה מכאן ואילך, ויאמר תאמר לחברים משמי שמהיום והלאה לא יתעסקו כלל בחכמה זו שלמדתים, כי לא הבינו אותה כראוי, ויבאו ח"ו לידי כפירה ואיבוד נפש, אמנם רח"ו לבדו יעסוק בה לבדו בלחישה בסתר, ויאמר רבי יצחק וכי ח"ו אין עוד לנו תקוה, ויאמר לו [רבינו האר"י] אם תזכו אני אבוא לכם ואלמדכם, ויאמר לו איך תבוא ותלמדנו, אחר שאתה נפטר עתה מן העולם הזה, ויאמר לו אין לך עסק בנסתרות, איך תהיה ביאתי לכם, אם בחלום, אם בהקיץ, אם במראה, ותכף אמר לו קום צא מהר, כי אתה כהן, ואני הגיע זמני, כי אין פנאי להאריך בשום דבר, ויצא מהר, וטרם שיצא ממפתן הבית, פתח פיו ויצאה נשמתו בנשיקה זלה"ה" עכ"ל.
וכיוצא בזה כתוב בהקדמת ספר אוצרות חיים: "ואמר [רבינו האר"י ז"ל] קודם פטירתו שיזהרו כל החברים שלא יקראו בזו החכמה לפי שעדיין אינם שלימים, וח"ו שמא יבואו לידי קיצוץ, ואם יהיה בדור זכות שהוא ז"ל יבא וילמד אותם החכמה בשלימות. והשיבו לו איך יבא האדון, ואנחנו זקנים והוא יהיה קטן, ואמר להם או אבוא בחלום, או בהקיץ, או באיזה אופן שיהיה" ע"ש. וכן הוא בספר נגיד ומצוה בראש הספר (דף ג') ע"ש.
והנה בחיבורי "תוספת חיים", הנדפס בירושלם תשל"ו, בסוף ספר צוואה מחיים (סימן ל"ח דף ל') הבאתי דברי גאון עוזינו רבי חיים פאלאג'י ז"ל שבספרו תוכחת חיים ח"ב (סדר תצוה דצ"ו ע"ב) כה כתב: "הנה מצינו לגדול בתורה ובחסידות ומפורסם בקבלה הרש"ש ז"ל זיע"א, אשר עליו אמרו כי ההבטחה שהבטיח רבינו האר"י ז"ל לתלמידיו שאמר להם אם תזכו אבוא אליכם פעם אחרת, בא להם רבינו האר"י ז"ל בגלגול הרש"ש ז"ל" ע"ש.
ועל פי זה הוסיף לבאר הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל בספרו כף החיים (סימן ל"ב אות י"ז): "אשכחנא מרגניתא לרב חיד"א ז"ל דאייתיה מנהגו של הקדוש הרש"ש זיע"א שהיה נוהג בית מדרשו בכל ערב שבת קודם תפילת מנחה לעשות התרת קללות לו ולכל בני ביתו, ולבי אומר לי דכיון דהרש"ש היה גלגול הקדוש רבינו האר"י ז"ל וממלא מקומו כנודע, וידע צדיק מה שעבר עליו בערב שבת מקללות וקטטות, זאת היא הסיבה שהיה הרש"ש ירא וחרד על הדבר ולכן היה נזהר לעשות זאת בכל ערב שבת", וחזר וכתב כזאת גם בספרו שו"ת לב חיים ח"ב (סימן צ"ה דנ"ד ע"ב, וסימן קכ"ה דצ"א ע"ד) שקבלה בידנו שרבינו האר"י ז"ל חזר בגלגול הרש"ש ז"ל ע"ש.
וחושבני שעכשיו הדברים האמורים בספר חקל יצחק יאירו באור יקרות, אחר שקבלה בידנו שרבינו הרש"ש הוא גלגול רבינו האר"י כנ"ל, אם כן הן הם הדברים שאמר אדמו"ר הגאון בעל קדושת לוי ז"ל שרבינו האר"י חזר בו מהכתוב בסידור האר"י, והביא הנ"ל שבסידור רבינו הרש"ש כתוב בסדר כוונות אחר ודוק היטב.
ודע כי הגאון אדמו"ר מקומרנא ז"ל בספרו נוצר חסד אבות (פ"ד מ"ד) כתב כי "מרן הקדוש האלקי רבינו האר"י יצאה נשמתו כשאמר בלשון שפניא (ספרד) שמרני מידי גאוה" ע"ש. ובדברי מהרח"ו ז"ל שהבאתי לעיל לא נזכר דבר זה וצ"ב.
גם ראיתי לגאון יעב"ץ ז"ל בספר המטפחת דיליה (דף ק"ה דפוס לבוב) שכתב: "אף האר"י ז"ל העיד בשעת פטירתו שאפילו תלמידו המובהק רח"ו לא הבין ולא ידע באמת אפילו הקדמה אחת בסתרי תורה על בורייה, רק מעט מזער, כמו שכתוב בספר נגיד ומצוה".
ותמה אני על עצמי ודברים ככתבם צע"ג, ובספר נגיד ומצוה דפוס אמסטרדם תע"ב, שהיה לפני היעב"ץ ז"ל, עיינתי (בראש הספר דף ג') ולא נזכר מזה כלל וכלל, וגם הדברים המפורשים בשער הגלגולים שמהרח"ו לבדו יעסוק בחכמת האמת כנ"ל הם סתירה גמורה למה שהביא הגאון יעב"ץ ז"ל וצ"ע.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

ד.על חידושים במשנת רבינו האר"י

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 21, 2015 12:16 am

ד.על חידושים במשנת רבינו האר"י
כתב הגאון חיד"א ז"ל בספר שם הגדולים חלק ספרים (מערכת ק' אות צ"ה): "ודע כי בארעא קדישא לא נמצא איש מפקפק על שום דבר תורה ורז"ל ח"ו, והכל מתאבלים על החרבן בעוה"ר ומתאמצים לומר כל לילה תיקון חצות שסידר רבינו האר"י זצ"ל, ויש חברת אנשי חיל שקמים מבתיהם כל לילה בחצות למדרש קדוש ואומרים תיקון חצות וקינ"ת סופרים תרבה הן נותנין אוני"ן תאניה ואניה. ומרגלא בפומייהו דרבנן אשרי כל חוצ"י לומר תקון חצות הנזכר. ובימי בין המצרים בבית הכנסת הגדולה וק"ק תלמוד תורה נאספים ביום קהל גדול ומקוננים ובוכים בכל יום כמצות רבינו האר"י ז"ל. וכמה פרישות נוהגים תלמידי החכמים בימי בין המצרים ככל חומרות הנמצאים בספרים ויותר ויותר. גם אין לומדים בעיר הקדש בדברי קבלה כי אם השמונה שערים שהועתקו מכתבי מהרח"ו עצמו ובנו ודרך עץ החיים, ותו לא, כי אפילו בכתבי רבינו האר"י ז"ל חוששים לספרים וסדרים אחרים. והוצרכתי לכתוב זה יען ראיתי דתלו בוקי סריקי ביושבי ארץ ישראל וכתוב בספר, לש"מ". [ואהיה מגלה סוד ואומר שכל דברות הגאון חיד"א ז"ל שם אשר טמן ברמ'ז, הן מכוונות כנגד דברות הגאון יעב"ץ ז"ל בספרו תורת הקנאות וד"ל].
ועוד בספר שם הגדולים חלק ספרים (מערכת ק' קונטרס אחרון אות א'): "ראיתי למהר"ר יעקב צמח ז"ל שכתב בהקדמת פירושו לאדרא שחיבר נגיד ומצוה בתחלה בקצרה ועלה על דעתו להדפיסו ולהפיק רצון החברים, וזו לשונו ובא אלי חלום קשה עד מאד והזהירו אותי מאד שאזהר ואשמר לבלתי שים אותו בדפוס עכ"ל.
ומהר"ר חיים הכהן תלמיד מהרח"ו זצ"ל בהקדמת ספר מקור חיים כתב: "חלפו תורות עברו חק להדפיס מאמרי האר"י ז"ל, וראיתי אחרי רואי לאשר הביא אלוה בידו הוא עמק המלך, לא די כי כל זה הוא בדרך גנבה, כי מעולם לא יצא מתחת ידי הקדוש ז"ל דברים אלו ולא במסירה פה אל פה, אלא שכתב אותם לשמו ועשה עצמו מפרש דברי האר"י ז"ל ומאמרי הזהר. והנה מעולם האר"י לא לימד תורה זולת להקדוש רבי חיים ויטאל ז"ל, והעשרה היושבים עמו אין לומדים מפי האר"י ז"ל רק אומר הקדמה אחת ומסתלק, כדרך משה רבינו ע"ה (א"ה עיין עירובין נ"ג ב') וכולם לומדים עם הקדוש רבי חיים ויטאל זלה"ה, ומעולם לא כתב האר"י זולת הקדמה אחת לענין קשר עם הצדיקים, הנה היא כתובה בספר עץ החיים מידי האר"י ז"ל ותו לא מידי, הכל מיד הקדוש מורי ורבי הרב רבי חיים ויטאל זלה"ה, ובעמק המלך מפרש אשר לא כן, והלא אפילו ההקדמות של הדרושים שמסר האר"י ז"ל למהרח"ו ארבעה דרושים מהם גזר עליו בכח נח"ש שלא יוציא אותם מפיו כלל והם דרוש א"ק ומאמר תלת רישין וכו', כך אמר לי הרב מפיו, ומי התיר לזולת להעלות אותם בדפוס להתעולל בהם ערלי לב וכו' ומה לעשות דאמסר עלמא לטפשאי וכו'. כלל הדברים כי היודע כתיבת ידי הרב זלה"ה אותם יראה ויסמוך עליהם לא על הזולת, ולא מדרכי דברתי עד הנה רק למען ינצלו כל יראי ה' מהעונש ואני את נפשי הצלתי עכ"ל.
וכאשר ישתכל המשתכל בדברים אלו יקרע סגור לבבו איך הותרה הרצועה להדפיס ספרי קבלה ואין מקיץ ואין יודע ואש תוקד בקרבי על ענינים אלו ואביזרייהו, ומדברי הרבנים קדישי עליונין הנזכרים יראה כמה יתאונן אדם על שהדפיסו כל ספרי קבלה האמורים, ויותר מהמה, ולא עוד אלא בטעויות ושגיאות מה אענה ומה אומר, ודי במה שכתבו הרבנים הנ"ל וכו' וכו'.
והאיש הנלבב ישמור עצמו הן שלא ללמוד כי אם בשמונה שערים שסידר מהר"ר שמואל ויטאל, וספר דרך עץ החיים, וספר מבוא שערים, וספר אוצרות חיים דווקא, כי רבו כמו רבו ספרים מלוקטים ודרושים ואומרים שהם מהאר"י ז"ל, ויש לחוש שמא עירבו מזולתו כאשר נמצא כמה פעמים בתוך דרושי האר"י ערב רב עלה איתם, והן להרחיק עצמו מלהיות בעצת מדפיסי ספרי קבלה השומע ישמע ועליו תבא ברכת טוב" עד כאן דברי החיד"א ז"ל.
וראיתי דבר פלא לגאון רבי אברהם פאלאג'י ז"ל בספרו וימהר אברהם (מערכת ק' אות ג') שכה כתב: "הגאון חיד"א ז"ל בשם הגדולים [הנ"ל] אריה שאג על הדפסת ספרי קבלה, ועל הכותב, ועל המגלה קבלה למי שאינו ראוי, ועל הקורא בספרי קבלה שאינם מבוררים מכתב יד הקדש מהרח"ו מפי רבינו האר"י ז"ל, ולא ילמד כי אם בשמונה שערים ממהרש"ו ועץ חיים ומבוא שערים ואוצרות חיים דוקא ולא זולתם.
ובזה אברהם יגל בהיות שראתה עיני לאדון עוזנו אבי העזרי [הגאון רבי חיים פאלאג'י] נר"ו שהיה לו חיבור בפני עצמו בחכמת הקבלה כשלמד אחר נישואין לפני הרב חסידא קדישא מהר"ר נסים זרחיה אזולאי ז"ל, בר בריה דהרב הגדול החיד"א ז"ל בצוותא חדא עם מר שארו מוה"ר החסיד הפרד"ס ז"ל, ומר גיסו הרב הר המור ז"ל דתלתא כחדא היו למדים לפניו, וחיבור זה נשרף עם שאר חיבוריו בשנת תר"א כנודע, ורובם מתוך כולם החזירם [מר אבא] למקומם, והגם שלא כמשפט הראשון אלא נקוט מיהא פלגא, אך חיבור זה על סדר עץ חיים לא הביאו לידי חזרה כלל, לא מינה ולא מקצתה, אז אמרתי והתנחמתי בראותי מה שהביא בשם הגדולים הנ"ל, דכפי המובן לא ניחא לרבינו האר"י ז"ל אפילו בכתיבה שיכתוב בחכמה הפנימית בזה זולת מהרח"ו, ואפילו איהו גופיה רבינו האר"י שהוא מקור חיים מהרח"ו ז"ל, היה ידו אוחזת בעכ'ב מלכתוב, ומי יעמוד בסוד ה', ומה אנחנו כדי להבין ענינים כאלו העומדים ברומו של עולם".
ועם שאיני כדאי הדברים תמוהים, איך יתכן כגון דא שבמקצוע הקדוש הזה חכמת האמת שהוא "נשמת התורה", לא יכתבו בו חידושי תורה, וזו לא אמרה אדם מעולם, וכל האזהרה היתה למי שאינו בר הכי בחכמה זו ולא הבינה על בוריה כדת מה לעשות, ולכן רבינו האר"י ז"ל ציוה שרק מהרח"ו יכתוב ולא שאר החברים, ועיין בסוף שער הגלגולים ובהקדמת אוצרות חיים, אבל מי שזכה והעמיק בחכמה זו ונפתחו לו בסייעתא דשמיא שערי דעת מדוע לא יחדש בה דברים ויכתבם, וכך עשו כל רבותינו גדולי הדורות רבנן בני ספרד ובני אשכנז, ולאו כרוכלא ליתני ואיזיל, וקצרתי הרבה וצ"ב.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

ה. סמכות ונאמנות "שמונה שערים" לרבינו האר"י ז"ל

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' יולי 21, 2015 12:17 am

ה. סמכות ונאמנות "שמונה שערים" לרבינו האר"י ז"ל
בטרם כל שיח ראיתי לנכון להקדים ידיעה נצרכת וחשובה לכל הוגי ספר התורה הקדוש הזה ספר יסוד ושורש העבודה, והוא שהמעיין ולומד בספר הקדוש "יסוד ושורש העבודה" ראה יראה שממש כמעט בכל דף ודף הוא מביא שמועות הנהגות והלכות מכתבי רבינו איש האלהים האר"י ז"ל, אבל כמה וכמה פעמים יווכח המעיין שהשמועות וההכרעות בשם רבינו האר"י ז"ל שמובאים כאן בספר, אינן עולות בקנה אחד עם כתבי רבינו האר"י ז"ל שבידנו, דהיינו עם השמונה שערים שסדר רבינו שמואל ויטאל בן רבינו חיים ויטאל ז"ל.
ופשר הדבר הוא שלרבינו הגאון הקדוש המחבר ספר יסוד ושור העבודה ז"ל לא באו כתיבות רבינו האר"י ז"ל אשר סדר רבינו שמואל ויטאל ז"ל, הם הם השמונה שערים המצויינים והמסולתים, סלת נקיה ונפת צוף, אלא באו לידיו שאר כתיבות גורי האר"י ז"ל, כמו ספר הכוונות הישן, ופרי עץ חיים, ומחברת הקודש, וסידורי האר"י ז"ל למהדורותיהן וכיוצא בזה, ולפיכך הוא כותב בשם רבינו האר"י ז"ל דברים אחרים מהנמצאים בשמונה שערים.
אבל כבר ידוע ומפורסם שאנחנו אין לנו אלא רק ככתוב ב"שמונה שערים", ולא חיישינן לשאר כתיבות ושמועות משם האר"י ז"ל כנגד השמונה שערים, כאשר הודיענו והזהירנו רבות פעמים גאון עוזינו רבינו החיד"א ז"ל, וכלשונו בספרו שיורי ברכה יו"ד (סימן פ"ט אות ו' ד"ה ואני): "ולענין סודות אנן יד עניי אנן לא צייתינן אלא לאשר נמצא כתוב ממהרח"ו זצ"ל שקבל מרבינו האר"י זצ"ל, ואפילו לתלמידי האר"י זצ"ל שזכו ולמדו מפיו פה קדוש - אזהרה שמענו ממהרח"ו זצ"ל שלא להשגיח בדבריהם, והחזיק בזה הרמ"ז זלה"ה כידוע, וכבר כתבתי במקומות אחרים ששמנה שערים שסידר רבי שמואל ויטאל הן היותר אמיתיים שקבלם מאביו רבינו מהרח"ו ז"ל בכתב ובעל פה שלמדם עמו" ע"ש.
ובספרו ככר לאדן (בליקוטים סימן ח' דקנ"ז ע"ב) כתב הגאון חיד"א ז"ל: "כתבתי דמנהג רבינו האר"י ז"ל וכו', וכן הוא האמת כי כן כתוב בשער המצוות שסידר רבינו שמואל ויטאל ז"ל, כי נאמן שמואל שלא לשנות אפילו אות מאשר מצא מכתב יד הקודש מר אביו מהרח"ו ז"ל, ושניים יסעו [כתבי האר"י] אשר סדרו הרב מהר"י צמח ז"ל ותלמידו מהר"ם פאפירש ז"ל, כאשר כתבתי אני הצעיר כמה פעמים שחקרתי ובדקתי בכמה ספרים וכתבים" ע"ש.
ולא נלאה רבינו הגאון חיד"א ז"ל לחזור ולכפול ולשלש ויותר מהמה בכל חיבורי קדשו אזהרה זאת, שיש לסמוך רק על כתבי האר"י ז"ל האמיתיים שסדר רבינו שמואל ויטאל ז"ל, ואם באתי להביא כל לשונותיו בזה אין אנחנו מספיקין ומפסיקין, ולדוגמא בעלמא הנני רק לציין שכן כתב עוד הגאון חיד"א ז"ל בספרו ברכי יוסף או"ח (סימן קע"ד אות ב', וסימן ר"מ אות י"ג), ושם יו"ד (סימן ר"מ אות י"ז ד"ה ואני), ובספרו מחזיק ברכה או"ח (סימן רח"צ אות ב', וסימן תפ"ט אות ג'), ובספרו שו"ת יוסף אומץ (ר"ס נ"ו), ובספרו מראית העין (בלקוטים סימן ז' אות ח'), ובספרו שמחת הרגל על הגדה של פסח (לימוד ג' דכ"ב סע"ב), ובספרו לב דוד (פרק ל אות ו' דף קנ"ה), ובספרו שם הגדולים חלק הגדולים (מערכת ח' אות כ"א), ושם חלק הספרים (מערכת ק' קונטרס אחרון אות א', ושם מערכת ק' אות צ"ה) ע"ש.
ורבינו הגאון חיד"א ז"ל הולך אחר רבו הוא איש האלהים רבינו הרש"ש ז"ל שאף הוא כתב כן דאין לסמוך על שום חיבור ושום שמועה משם רבינו האר"י ז"ל ורק יש לסמוך על כתבי האר"י ז"ל האמיתיים שסדר רבינו שמואל ויטאל ז"ל, וככתוב לו בחיבורו הנורא נהר שלום (דכ"ה ע"א ודכ"ו ע"ב וע"ג) והביא דבריו מו"ז הגאון ז"ל בכף החיים (סימן כ"ה סוף אות כ"ה) ע"ש.
וכבר קדם והזהיר על פתגמא דנא הגאון הקדוש הרמ"ז ז"ל וכמפורש באיגרותיו פעמים הרבה עיין שם (סימן ו' ד"ד ע"א וע"ב, וסימן ח' ד"ה סע"א, וסימן ל"ח דמ"ב סע"ב) ועוד.
ובאמת רבים וגם שלימים מגדולי גאוני בתראי ז"ל פקדונו להזהר בזה שלא לסמוך על שום חיבור מכתיבות רבינו האר"י ז"ל זולת הכתיבות האמיתיות שהם שמונה שערים אשר סידר רבינו שמואל ויטאל ז"ל וכמו שכתב הגאון מהרא"ז מרגליות ז"ל בשערי תשובה (סימן כ"ז אות ח'), וכן כתב הגאון רבי חיים פאלאג'י ז"ל בשו"ת לב חיים ח"ב (סימן קמ"ג) ועיין לו בספרו מועד לכל חי (סימן ח' אות ט'), ובספרו כף החיים (סימן ל"א אות מ"ז עשה"ט), וכן כתב הגאון הקדוש אדמו"ר מקומרנא ז"ל בספרו היכל הברכה שמות (י"ז ג' דק"ד ע"ג), ועוד.
וכזאת כתב מוה"ר דודי זקיני ריש גלותא דבבל הגאון רבינו יוסף חיים זצ"ל בספרו שו"ת רב פעלים ח"א (או"ח סימן י"א), ושם בקונטרס סוד ישרים (סימן ה' דצ"ד סע"ג), וח"ב (או"ח סימן מ"ז), וח"ד (קונטרס סוד ישרים סימן ד'), ובאריכות גדולה בריש ספרו דעת ותבונה (פתיחה ראשונה) עש"ב.
וגם מו"ז הגאון המפורסם המקובל האלקי רבי יעקב חיים סופר זצ"ל כתב כן בספרו כף החיים (סימן כ"ה סוף אות כ"ה, וסימן ל"ח אות כ"א, וסימן קי"א אות יו"ד וקי"ז אות ב') ועוד, והגאון המובהק רבי חיים סתהון ז"ל בספרו היקר ארץ החיים (סימן קל"ד סעיף ב'), והגאון רבי יוסף נסים בורלא ז"ל ראב"ד בירושלים ת"ו בספרו לקט יוסף (מערכת נ' אות כ') ע"ש.
והאדמו"ר הגאון ממונקאטש ז"ל האריך בזה מאוד בכל חיבוריו, ולדוגמא בעלמא אציין לספרו נמוקי אורח חיים (סימן ה' ססק"ב, וסימן רל"ה סק"א, וסימן רל"ו סק"א, וסימן ר"נ סק"א, וסימן רע"ד סק"ב ע"ש, ודוק), ובספרו חמשה מאמרות מאמר נוסח התפלה (דף קס"א ודף קס"ה, ודף ק"ע, ודף קפ"ו), ובספרו שער יששכר (מאמרי חדש תשרי מאמר נוסח זמן שמחתנו אות כ"ח ד"ה גם), ובספרו אות חיים (דף ר"ה), ובספרו דברי תורה (מהדורה ה' אות כ"ב), ובספרו שו"ת מנחת אלעזר ח"א (סימן י"ח) ועוד ועוד.
ולפיכך יש לו למעיין לבדוק ולראות אם כל המובא בספר הקדוש יסוד ושורש העבודה והדומים לו, משם רבינו האר"י ז"ל הוא כפי המבואר בכתבי האר"י ז"ל האמיתיים דהיינו מהדורת שמונה שערים דרבינו שמואל ויטאל ז"ל. [ועיין בחיבורי כנסת יעקב (דף י"ח אות ו' ואות ח') שהראנו שמה שהביא רבינו הגאון הקדוש המחבר ז"ל משם רבינו האר"י ז"ל אינו ככתוב בשמונה שערים כתיבת ומהדורת רבינו שמואל ויטאל ע"ש].
והגרא"ד לאווט ז"ל בספרו נתיב חיים שעל סידור דרך החיים (סימן רמ"ט אות ה') כתב: "ראיתי בברכי יוסף או"ח (סימן ל"ח סעיף ד') שכתב יש שכתבו משם האר"י ז"ל שהאבל רח"ל לא יניח תפילין דר"ת, אבל ראיתי למופת הדור המקובל המופלא קדוש יאמר לו מוהרש"ש שהניח תפילין דרבינו תם בימי אבלו, ואמר מר שבכתבי מהרח"ו האמיתיים לא נמצא זה ולדעתו יש להניחם גם בימי האבל" עד כאן דברי הברכי יוסף. ולכאורה אינו מובן מה שאמר כתבי מהרח"ו האמיתיים, האם נמצא ח"ו שאינם אמיתיים" וכו', עד כאן דברי הגרא"ד לאווט ז"ל.
ולכאורה תמוה שלא ירד לסוף דעתן של רבינו הרש"ש והגאון חיד"א ז"ל במה שכתבו כתבי מהרח"ו האמיתיים, שכוונתם לשמונה שערים מהדורת רבינו שמואל ויטאל ז"ל, ולאפוקי שאר כתיבות המיוחסות לאר"י וכנ"ל בארוכה מפי ספרים וסופרים, ובספר שם הגדולים (שציינתי לעיל) האריך הגאון חיד"א בזה ובסיבת הדבר עש"ב.
וחושבני שלכך אין צורך לתירוץ הגאון נתיב חיים ז"ל שם, שבאו לאפוקי מדברי המסדר בסדור האר"י ז"ל, ומשמע שאם לא היו דברים אלו מהמסדר, אלא כתובים בסדור האר"י ז"ל משם האר"י ז"ל אכן סמכינן עלייהו, ולדידן הא ליתא דלא חיישינן לשום שמועה בשום חיבור כל שהיא כנגד דברים המבוארים בשמונה שערים, וכלשון הגאון חיד"א ז"ל במחזיק ברכה או"ח (סימן רח"צ אות ב'): "הרב בית דוד (סימן ק"כ) הביא שתי שמועות סותרות משם תלמידי האר"י ז"ל וכתב דראוי לצאת ידי שניהם ע"ש, וכתב כן לפי שבימיו לא נתגלו כתבי מהרח"ו ז"ל מכתיבת ידו, אבל אנן שזכינו לשמונה שערים מכתיבת רבינו שמואל ויטאל ז"ל שהעתיק מכתיבת ידי מר אביו מהרח"ו ז"ל אין ספק דראוי לעשות כמ"ש מהרח"ו זצ"ל", ועיין במצויין לעיל. [שוב מצאתי לגרא"ד לאווט ז"ל עצמו בספרו שער הכולל (פ"ז אות יו"ד) שמשמע שידע מההקדמה הנ"ל, ולפיכך קשה מדוע כתב כי האי לישנא בחיבורו נתיב חיים, ועיין שם כי קצרתי הרבה].
ודע דהגאון הגדול רבן של ישראל אביר הרועים מוהר"ר חיים וולאז'ין זצ"ל בהקדמתו לביאור רבינו הגדול הגר"א זצ"ל לספרא דצניעותא כה כתב: "גם על כתבי הקודש שלו [של רבינו האר"י ז"ל] התבונן רבינו [הגר"א ז"ל] שיהיו עולים במקורי הדברים בזהר הקדוש ותקונים, והוציאם מאופל שיבושי ההעתקות, וגם ההוספות אשר רבו בהם מתלמידים אחרים שלא יצאו מתחת ידי מהרח"ו ז"ל שלא עמדו בסוד קדוש ה' על אמיתות עמקות כוונתו במקורי הדברים, ומהרח"ו ז"ל לבדו היה מבין עמקות פנימיות הדברים איה כבודם במקורם, וכאשר העיד האר"י ז"ל בעצמו, ואמר לי [הגר"א ז"ל] אשר גם מחמת ההוספות שנתוספו על כתבי האר"י ז"ל שאינם ממהרח"ו אין לסמוך עליהם לענין דינא" עש"ב.
ולהאמור מבואר יוצא דכל דברות רבינו הגר"א ז"ל אינם מוסבות אלא על שאר כתיבות גורי האר"י ז"ל, כפרי עץ חיים וסידורי האר"י ז"ל, אבל על עצם שמונה שערים שסידר והעתיק רבינו שמואל ויטאל מעצם כתיבת מר אביו מהרח"ו ז"ל והעתיקם אות באות תיבה בתיבה בלא שום תוספת ומגרעת ואפילו אות אחת וכעדות הגאון חיד"א ז"ל וכנ"ל, אם כן פשוט וברור הוא שאף רבינו הגדול הגר"א זצ"ל מודה שיש לסמוך עליהם לענין דינא שהרי אין בהם לא תוספת ולא שבושים וז"ב, וכמשנ"ת בס"ד.
הדרינן לקמייתא שאתה ידידי המעיין ההוגה בספר הקדוש הזה יסוד ושורש העבודה, (ובשאר ספרים קדושים כוותיה), ותמצא ותראה בשמונה שערים דמהרח"ו ז"ל שמועות אחרות והנהגות אחרות מרבינו איש האלהים האר"י ז"ל, בין תבין את אשר לפניך ותדע את אשר יש לך לעשות, והוא כדברות השמונה שערים וכדכתיבנא לעיל בארוכה מפי ספרים וסופרים זיע"א.

אנא עבדא
הודעות: 380
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:02 pm

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי אנא עבדא » ג' יולי 21, 2015 3:16 pm

יישר כוח!!
ושפתיים ישק !!

משך חכמה
הודעות: 322
הצטרף: ש' יוני 28, 2014 11:23 pm

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי משך חכמה » ג' יולי 21, 2015 8:44 pm

יישר כח. אולי לא קראתי היטב, אבל כידוע רבנו הלש"ו מעיד על עצמו שהוא משני צדדים צאצא של האר"י ז"ל.
שמעתי מסורות שונות בענין מי היה דודו של הרב ז"ל במצרים, האם מישהו יכול להוסיף בענין זה.

עתניאל בן קנז
הודעות: 2269
הצטרף: ד' מאי 22, 2013 8:27 pm

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי עתניאל בן קנז » ד' יולי 22, 2015 12:06 am

האם מישהו מתנדב להעלות עלי גליון.
קשה לקרא חומר כה רב ע"ג המסך.
בתודה

מה שנכון נכון
הודעות: 11949
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' יולי 22, 2015 1:18 am

עתניאל בן קנז כתב:האם מישהו מתנדב להעלות עלי גליון.
קשה לקרא חומר כה רב ע"ג המסך.
בתודה

הריחס על הארי.pdf
(79.72 KiB) הורד 477 פעמים

אמת קנה
הודעות: 54
הצטרף: ד' יולי 22, 2015 11:27 pm

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי אמת קנה » ג' אוגוסט 09, 2016 3:28 pm

ליום ההלולא של רבינו האריז"ל ברצוני להוסיף מה ששמעתי מהגרי"ח סופר שליט"א בשיעור:

בספר חרדים כתב: "השמחה הגדולה במצוה, דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו דורנא הוא דשדיר ליה קב"ה, ולפי רוב השמחה יגדל שכרו. וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו, שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש, בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית, ואמר, דהיינו דכתיב (דברים כח, מז) תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, פירוש מרוב כל, מכל מיני תענוג שבעולם ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות עכ"ל.

ועל מעלת השגת האר"י ז"ל כתוב בספר שבחי האר"י: אני הצעיר שלמה מעיד שדברתי עם אלמנתו של רבי יוסף קארו ז"ל, וסיפרה לי שמהר"י קארו היה לו בן נחמד, ושידך אותו עם בתו של האר"י ז"ל, והלך מהר"י קארו עם בנו לסעודת אירוסין לביתו של האר"י ז"ל, כיון שחזר אמר מהר"י קארו לאשתו, אשתי אשתי, מה אומר לך או מה אספר מהרזים ומהטעמי התורה והמצוה, וכמה ידיעה הרווחתי עתה בזה הסעודה מפה הקדוש של רבי יצחק אשכנזי, היכן הוא כח ביד שום מלאך לידע מה שיודע הוא, אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אינו יכול לומר מה שאמר הוא, אבל אני מפחד עליו בעוונותינו הרבים מאד, שזה הדור הגרוע לא יכול לסבול רוב קדושתו, ויוקח ויאבד מהם בקצור שנים בעוונות, וכן היה" ודו"ק.

ויש מקום לבאר טעמו של דבר, עם האמור בספר ארחות צדיקים (שער השמחה): "ישים כל אדם שמחתו על התורה, ובעת שיעשה המצוות ישמח בלבו על שזכה להיות עבד למלך עליון, אשר בני מעלה ישתחוו לו. וכן אמר דוד "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב". וכל העושה המצוות בשמחה, יש לו שכר אלף ידות יותר ממי שהמצוות עליו למשא. ואברהם ודוד כל היום כולו, היו עסוקים בתורה ומפארים ומשבחים בשירות ותשבחות לקב"ה להרים קול בשמחה. ואז מצליח בכל דרכיו, וטוב טעמיו, ושולח הקב"ה רוח הקודש בקרבו, ולבו שמח, ומתמלא אהבת הקב"ה, ונפשו קשורה בגיל, ומגלה להם רזים וחידושים של מעלה, לפי שהוא ירא השי"ת, וישר, ונכנס הטעם בקרבו", והדברים מבוארים.

והוסיף הגריח"ס שליט"א ואמר: זוכר אני שראיתי בספר אחד ולדאבוני נשכח ממני שם הספר (ואחזיק טוב למי שיחזיר לי אבדתי, ואולי נמצא כן בספר בן יהוידע של רבינו יוסף חיים בעל בן איש חי, או באחד מספריו) שרבינו האר"י אמר וגילה שזכה למה שזכה כיון שהיה מתאמץ ומשתדל מאוד ללמוד בזמנים שאין בהם ריבוי לימוד תורה, כמו ביום ששי אחר הצהרים, או ביום שבת ומוצאי שבת וימי חול המועד [ובזמנינו "בין הזמנים"...] וכיוצא בזה אמרו בירושלמי ברכות (פ"י ס"ח ע"א) תני רבי שמעון בן יוחאי אומר אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם. מאי טעמא הפרו תורתך עת לעשות לה'", ועיין בדברי רבינו יונה ז"ל אבות פ"ה על השנה בא אברהם ונטל שכר כולם. עד כאן שמעתי ממנו.

ואולי ידוע באיזה ספר כתב כן שזכה רבינו האר"י למה שזכה, כיון שהיה למד בזמנים שאין בהם לימוד. תודה מראש.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 2589
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ש' יולי 25, 2020 10:06 pm

הקפצה. ה' מנ"א.

יוסף חיים אוהב ציון
הודעות: 4801
הצטרף: א' אוגוסט 18, 2019 2:34 pm
מיקום: ירושלים תובב"א
שם מלא: יוסף חיים

Re: רבינו האר"י ז"ל - לקט מאמרי הגרי"ח סופר שליט"א

הודעהעל ידי יוסף חיים אוהב ציון » ש' יולי 25, 2020 10:16 pm

בעבר עסקנו פה מי היו בני האר"י היכן זה?



חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 316 אורחים