כנסת ישראל כתב:תלמידי רבינו יונה על ברכות המחבר הוא רבי שלמה בן עלי משוריה?
איש_ספר כתב:פירוש ר"ש משאנץ על עדיות ואינו לו.
ר"ש משאנץ לתו"כ ואינו לו.
ר"ח להוריות בד' ווילנא, ואינו לו.
ראב"ד למסכת תמיד ואינו לו
או"ה לרבינו יונה ואינו לו.
וכמובן תוס' ר"י חסיד לברכות ואינו לו.
איש_ספר כתב:וכמובן תוס' ר"י חסיד לברכות ואינו לו.
מחולת המחנים כתב:פירוש רש"י על הרי"ף ועל מדרש רבה בראשית ככל הנראה אינם שלו.
פירוש רש"י על מס' אבות - היעב"ץ טען בשם הגדולים שאינו לרש"י, אך הרב חיד"א הביא בשם הגדולים שכבר הטור כתבו בשם רש"י, ויש עמי כמה הוכחות שמן הנראה שהוא מרש"י.
חידושי הריטב"א לגיטין - נודע היום שכנראה יצא מרבינו קרשקש.
וכמובן תשובות הרשב"א המיוחסת להרמב"ן.
איש_ספר כתב:יש באמת הכרעה בענין של הריטב"א - שיטה לר"א אלשבלי - "שיטמ"ק" לברכות?
מחולת המחנים כתב:פירוש רש"י על הרי"ף ועל מדרש רבה בראשית ככל הנראה אינם שלו.
אביאסף כתב:יש להעיר כי לעתים הקמת שם רעה גדולה היא, למשל חידושי הריטב"א לב"מ והר"ן לשבת הישנים מאז שזוהו כמיוחסים בטעות ונדפסו החיבורים האמיתיים פסקה הדפסתם לחלוטין (מלבד בתוך הסטים הישנים שכבר אינם נפוצים) וגם הלימוד בהם פחת מאוד.
[יש שיאמרו אולי שראויים הם להילמד פחות אך לא תמיד הדבר נכון, הריטב"א הישן לב"מ הוא חיבור חשוב ביותר אשר המאירי מצטט ממנו כסדר ולפעמים בלשונו ממש, מלבד מה שמשוקעים בו דברי גדולי חכמי פרובנס הראב"ד, הרשב"א מן ההר, ר' אשר מלוניל ועוד].
עוד תופעה שראוי להזכיר בהקשר זה היא כי לעיתים ספרים שכבר זוהו חוזרים ונדפסים ללא שם מחברם משיקולים מסחריים, 'תלמיד הרשב"א והרא"ש' על ב"ק ממשיך להידפס בשם זה למרות שכבר זוהה לפני שנים רבות כי זה שם קליט בהרבה מאשר 'ר' אברהם בן אסמעאל' שאינו מוכר כל כך בציבור.
[אין כוונתי להפחית מהערך של זיהוי חיבורים שאין צורך למנות את רוב מעלותיו, אבל ראוי להצביע גם על צדדים נוספים של עניין זה].
תופעת היחוס בטעות של חיבורים
ראינו שייחסו בטעות לרשב"א את חידושי הרמב"ן לכתובות. כמו כן חידושי מנחות שנדפסו על שם הרשב"א (ורשא תרכ"א; בני ברק תשכ"ב; בתוך אסיפת זקנים ע"י בעל "חפץ חיים" בפיעטרקוב תרס"ט) - אינם שלו. רבינוביץ ב"דקדוקי סופרים" למס' ברכות (עמ' 80, עמוד שכותרתו "שמות הספרים אשר היו בידי בעת כותבי הגהותי") כתב שהם תוספות רי"ד שמזכיר את רש"י במונח ל"ה (=לשון המורה). ר' אלחנן וסרמן כותב ב"ידיעות נכבדות" שבראש קובץ הערות יבמות בשם ה"חפץ חיים" כי חידושי מנחות שנדפסו על שם הרשב"א נראה מהסגנון שהוא תוס' רי"ד, ובשם ר' יהושעלי מקוטנא כי הרשב"א הזה הוא ר' שלמה ב"ר אברהם מן ההר רבו של רבינו יונה, וגם באגלי טל דף 114 סובר שהוא להרב ר' שלמה מן ההר.
בשנת רע"ט (1519) נדפס בונציה קובץ של 288 תשובות על שם הרמב"ן. כבר עמדו על הטעות ר' יוסף קארו (במבואו לטור) ור' בצלאל אשכנזי (שטמ"ק ב"ק, לג, ע"ב) כי מדובר למעשה בתשובות של הרשב"א.
תופעת היחוס בטעות נפוצה מאד בספרות התורנית. המדפיסים לא תמיד מצאו בתוך כתב היד את שמו של המחבר והזיהוי שלהם לא תמיד היה נכון. לפעמים ראשי תיבות זהים לשמות שונים גרמו לבלבול, כגון "רשב"א" הוא ר"ת של ר' שלמה בן אדרת, ושל ר' שלמה בן אברהם מן ההר, ושל רבינו שמשון בן אברהם משאנץ. היחוס בטעות הוא הרה אסון בלימוד. החיד"א עמד על זה כמה פעמים. למשל, הוא מציין כי ר' ברוך אנגיל (חכם משלוניקי) חשב שחידושי הרמב"ן לב"ב הם חידושי הרשב"א לב"ב ומצא סתירה ביניהם ובין שו"ת הרשב"א ובזבז זמנו לנסות לתרץ. החיד"א הוכיח שמדובר בחידושי הרמב"ן כי הרשב"א והריטב"א מצטטים מהם, וכן ציטט מהם מהריב"ל, ובנוסף לזה היה בידי החיד"א כ"י של חידושי הרשב"א האמיתיים (ראה החיד"א, שם הגדולים, בערכו של הרשב"א). המחקר במדעי היהדות, לפחות בנקודה זו, הוא חיוני כדי ללמוד בצורה נכונה.
כמו כן החיד"א (בערך הרמב"ן) גילה שחידושי הרשב"א לכתובות הם למעשה של הרמב"ן, וזאת מתוך הלשון, וכן מתוך ציטוטי ר' בצלאל אשכנזי בשטמ"ק לכתובות.
מה שנכון נכון כתב:מחולת המחנים כתב:פירוש רש"י על הרי"ף ועל מדרש רבה בראשית ככל הנראה אינם שלו.
על רש"י לרי"ף יעויין מש"כ הר"א חבצלת במוריה קז, ותא שמע בכנסת מחקרים ח"ד עמוד 95.
על רש"י לבראשית רבה יעויין מש"כ הריח"ס במנוחת שלום ח"ד סימן טו.
כנסת ישראל כתב:ראיתי לנכון לרכז אשכול לזיהוי ספרים שנדפסו שלא על שם מחברם
משה פרץ כתב:כנסת ישראל כתב:ראיתי לנכון לרכז אשכול לזיהוי ספרים שנדפסו שלא על שם מחברם
כפי הנראה אין הפירוש לתענית מרש״י, וכמ״ש בהגהות מהר״ץ חיות (בסוף המסכת). ע״ש. ועי' בקובץ המעין (תמוז תשנ"ט, עמ' סד).
גם פירוש רש"י למו"ק, עי' בהקדמת 'פירוש רש"י האמיתי'.
עדיאל ברויאר כתב:פירוש רש"י לתענית אינו מרש"י, וכך מפורש גם באחד מכתה"י של החיבור שנמצא בספריית ני"ו, שכתב בו הסופר שאינו מרש"י אלא מאחד מתלמידיו.
מרדכי וינטרויב כתב:פירוש תלמיד ר' שמואל בר' שניאור על מסכת שקלים אינו לו.
אביאסף כתב:תוספות שאנץ על מסכת מכות כפי המקובל הן תוספות מבית מדרשו של רבינו פרץ, זכור לי מלפני הרבה שנים שיש אומרים כי הן מרבנו פרץ עצמו ואיני זוכר מי האומרים, מי יחזיר לי אבידתי?
[אין בתוספות אלו התייחסות מפורשת לרבנו פרץ בשמו או בכינוייו הנפוצים בתוספות תלמידיו כגון מורי שיחיה משי"ח וכדומה, כמו כן תוספות אלו מקבילות באופן חלקי בלבד לשני קבצי התוספות הנוספים למסכת זו שהם וודאי מתלמידי רבינו פרץ (תוספות שלנו ותוספות ישנים), כל האמור הוא מזיכרון ישן בלבד ולא בדקתי שוב כעת].
מה שנכון נכון כתב:עדיאל ברויאר כתב:פירוש רש"י לתענית אינו מרש"י, וכך מפורש גם באחד מכתה"י של החיבור שנמצא בספריית ני"ו, שכתב בו הסופר שאינו מרש"י אלא מאחד מתלמידיו.
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H000054569
[ואפשר שמקור משפט זה הוא מר' יחיאל בן יקותיאל מח"ס מעלות המדות, ראה כאן.
http://primo.nli.org.il/primo_library/l ... H000054570
מרדכי וינטרויב כתב:פירוש תלמיד ר' שמואל בר' שניאור על מסכת שקלים אינו לו.
אביאסף כתב:מרדכי וינטרויב כתב:פירוש תלמיד ר' שמואל בר' שניאור על מסכת שקלים אינו לו.
מקור?
[אני דווקא סבור שפירוש רבינו משולם שנדפס באותו ספר אינו לו אלא שהוסיף כמה גליונות].
כנסת ישראל כתב:מרדכי וינטרויב כתב:פירוש תלמיד ר' שמואל בר' שניאור על מסכת שקלים אינו לו.
היות והמחבר אנונימי מה הכוונה 'אינו לו'? שאינו תלמיד ר"ש בר"ש?
מרדכי וינטרויב כתב:אביאסף כתב:מרדכי וינטרויב כתב:פירוש תלמיד ר' שמואל בר' שניאור על מסכת שקלים אינו לו.
מקור?
[אני דווקא סבור שפירוש רבינו משולם שנדפס באותו ספר אינו לו אלא שהוסיף כמה גליונות].
אתה מתבלבל - פירוש תלמיד רשבר"ש יוחס לו בגלל שני גיליונות המזכירים את רשבר"ש בתואר רבי.
אביאסף כתב:אין כאן שום בלבול אלא שלא הבנת את כוונתי, אתה העלית טענה שמחבר הפירוש המיוחס לתלמיד רשבר״ש לא היה תלמידו, לטענה זאת ביקשתי מקור ואני שב על בקשתי כעת.
בלי קשר, הערתי על פירוש נוסף שנדפס באותו ספר שלדעתי יוחס בטעות לרבינו משולם, כנראה שהוא רק הוסיף גליונות לפירושו של אחד מתלמידי אביו ר׳ דוד בן קלונימוס.
עדיאל ברויאר כתב:מבוא התלמוד המיוחס לר' שמואל הנגיד אינו אלא קיצור ממבואו של ר' שמואל בן חפני גאון, ואם הבנתי נכון מהמעט שקראתי על העניין, אין קשר בין ר' שמואל הנגיד ובין החיבור הזה כלל וכלל.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 645 אורחים