אין נביא לעירו

[סלקא דעתך]

נשאלתי מהו המקור לאימרה "אין נביא לעירו (בעירו)" (כלומר שאדם גדול אין לו השפעה במקום בו מכירים אותו).
ובחיפוש בפרוייקט השו"ת מצאתי שהחת"ס מזכיר זאת בשם חז"ל, אלא שהחז"ל לא נמצא. וגם היעב"ץ הזכיר זאת.
ובחיפוש בגוגל מצאתי ש"אותו האיש" אמר זאת על עצמו. ותמוה.
האם יש איזה מקור קרוב לכך בחז"ל?

[מה שנכון נכון]

ראה מש"כ ר"ש אשכנזי בירושתנו ד [ומשם לא"ב תניתא], ובהערות ע"ז בירושתנו ה.

[אום אני חומה]

אאל"ט המאמר ההוא טוען גם ביחס לביטוי 'מלח הארץ' שמקורו טמא.

[טריד בגירסיה]

viewtopic.php?f=7&t=901&p=6053&hilit=%D7%A0%D7%9E%D7%A6%D7%90+%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%9D+%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D#p6094

[משה פרץ]

נשאלתי מהו המקור לאימרה "אין נביא לעירו (בעירו)" (כלומר שאדם גדול אין לו השפעה במקום בו מכירים אותו).
ובחיפוש בפרוייקט השו"ת מצאתי שהחת"ס מזכיר זאת בשם חז"ל, אלא שהחז"ל לא נמצא. וגם היעב"ץ הזכיר זאת.
ובחיפוש בגוגל מצאתי ש"אותו האיש" אמר זאת על עצמו. ותמוה.
האם יש איזה מקור קרוב לכך בחז"ל?

עי' בס' שיגרא דלישנא עמ' 36.

[סיפרון]

בזמנו שאלתי את הגרי"ח סופר שליט"א למקורו של מאמר "אין נביא בעירו", וכתב לי כי רבינו החתם סופר בפירושו לתורה (ר"פ שופטים ד"ע ע"ב) מביא שכך אמרו חז"ל, "אין נביא לעירו", וכן הוא בספר תשובותיו חו"מ (סימן כ"ב ושם סימן קצ"ו), ובספר ליקוטי תשובות חתם סופר לונודון תשכ"ה בחלק המכתבים (סימן ח' דפ"א ע"ב), ושהוא מצא כן בפירוש החסיד רבינו יוסף יעבץ על אבות פ"ג מט"ו שכתב אמרו רז"ל אין נביא בעירו ע"ש.
וכתב עוד שאחר שנים נדפס מחדש שו"ת בית דוד לגרז"ו לייטר ושם סימן ק"א כתב: "על דבר אשר אמר כבודו כי המאמר השגור בפי כל "אין נביא בעירו" לוקח מספריהם ומקור מקומו טמא באון גליון?
תשובה: האמת אגיד כי לא אדע מקור זה המאמר אם נמצא בםפרות תלמודית, אבל זאת ידעתי כי בשו"ת חתם סופר חו"מ (סימן כ"ב ד"ה מ"מ עיניו) כתב ואמרו חז"ל אין נביא לעירו ע"ש, וכן מצאתי בספרו של רבינו יוסף יעב"ץ החסיד מגולי ספרד על מסכת אבות (פ"ג מט"ו) שנם הוא הביא מאמר זה בשם חז"ל ע"ש, ובודאי נמצא מאמר זה באיזה מקום, וידוע כי הרבה מאמרים מדברי חז"ל נשתקעו גם בספריהם, גנבו ושמו בכליהם, וכבר נתחברו על זה הרבה ספרים בלשונות לועזיות מהם מבני עמנו והרבה מהם נם מאומות העולם הוכיחו זאת בראיות צודקות למדי" עכ"ל. [מה שכתב רבי יוסף יעב"ץ הוא ט"ס וצריך לומר רבי יוסף יעבץ, בלא המרכאות, והיא שגיאה נפוצה].
וכתב לי עוד: ובזה תבין דברי הגרז"ו לייטר בספרו ציון לנפש חיה (סימן מ"ה אות ס"ז דפ"ב ע"א) שעל דברי החתם סופר בחו"מ סימן כ"ב דלעיל ואמרו רז"ל אין נביא לעירו כתב: "לא אדע באיזו מקום טהור נמצא מאמר זה, וגם רבינו יוסף יעב"ץ בספרו על אבות פ"ג מט"ו מביא זה המאמר בשם אחז"ל" עכ"ל.
והוסיף שבספר אוצר המשלים והפתגמים (דף 138 הערה 102) הביא מקור לזה מירושלמי תענית (ד' ב') ולמה לא מניתיה? בגין דצווחין עלויי בציפרי: ציפוראי, כלומר משום שהיה מהעיר ציפורי לא חפצו למנותו ראש ע"ש. ושכן כתב מהר"י אברבנאל ז"ל בפירוש זבח פסח על הגדה של פסח אין נביא בעירו ע"ש. [ועיין במצויין בהערה שם והשוה לסוף דברי הרב בית דוד דעיל].
עוד כתב לי שהגאון רבי יעקב ארגואיטי, רבה של איסטנבול, בספרו זכר עשות (מערכת א' אות נ"ד) כתב: אין נביא בעירו, בספר אהבת עולם (דקי"ט ע"ב) כתב על כן יאמרו המושלים אין חכם בעירו, ועיין מה שכתב בזה רבי יצחק פאלאג'י ז"ל בספר חלק יפה (פרשת לך לך ד"ט ע"ג) והביא דברי רבי יצחק אברבנאל בפירושו לתורה (פרשת פינחס דשי"ג ע"ג), ועוד בחלק יפה (פרשת בלק אות ב' דכ"ה ע"ג), והרב המגיה הגאון דר"ס שם ציין עוד לדברי רבי משה חפץ בספרו מלאכת מחשבת, ונציא ת"ע (פרשת תולדות עה"פ אם תעשה כ"א סע"ג) שכתב "כי אין נביא בעירו כאשר כתבנו בפרשת לך לך", וכן כתב החיד"א בספר חומת אנך ר"פ בלק אין נביא בעירו. ולא מצא בחומת אנך שם. [ושם ציינו עוד לאיזה ספרים פסולים, דמערב רב קאתו, ופלא].
עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

[זקן ששכח]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

[אדג]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

לא יודע, אולי: בצרפת יש נוהגים לומר (ע"ד אצלנו "וואו") "פא פא פא". ויל"ע, וה' יאיר עינינו מתורתו.

(ספק אצלי אם אין באשכול זה קצת היפך דין "ממעטין בשמחה"...)

[זקן ששכח]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

לא יודע, אולי: בצרפת יש נוהגים לומר (ע"ד אצלנו "וואו") "פא פא פא". ויל"ע, וה' יאיר עינינו מתורתו.

(ספק אצלי אם אין באשכול זה קצת היפך דין "ממעטין בשמחה"...)

א. מה הוא שכתב בסוף דבריו 'ודוק', וכי לא על הקמץ כתב? על כל פנים אשמח לביאור שיובן גם על ידי 'פשוטי עם' כמוני.
ב. יש גורסים: 'ממעטים, בשמחה'... ודוק.

[משה פרץ]

עוד אמר לי שבזמנו לפני רבות בשנים יצא לו לראות ספר אוצר דברי חכמים של רבי אהרן היימאן שהיה שייך לריא"ז מרגליות ושם מערכת א' ערך אין נביא בעירו ציין שמקורו באחד מספרי און גליון, והרב הנ"ל כתב בגליון הספר פא פא פא, וניקד קמץ תחת אות הפ' ודוק. כל זה כתב הגריח"ס שליט"א.

מי יואיל ויבאר? אני הבנתי פא מנוקדת בסגול, אך בקמץ לא זכיתי להבין.

אולי זו יריקה.

[חכם באשי]

אני באמת רוצה להבין,
האם יש מישהו בר דעת הסבור, שהפתגם "אין נביא לעירו" מקורו באיזה מדרש חז"לי אבוד שעוד היה נודע לפני כמאתיים שנה (לחת"ם סופר)?!
מה שהולך כאן זו תמימות או טיפשות, או שניהם ביחד.

שימו לב,
למיטב זכרוני, כמעט כל המביאים את 'אין נביא לעירו' פעלו בארצות נוצריות, וכמעט אין מובאה זו ידועה מחכמים שפעלו בארצות מוסלמיות.
זה במקרה? סתם כך?

ערך רחב על 'אין נביא בעירו' מופיע באלפא ביתא תניתא לרש"א, עמ' 90 ואילך.

[אורח]

חכם באשי
דבריך תימה רבה שהרי הרי"ח סופר לעיל, ורש"א באלפא ביתא שציינת אתה, מביאים שכבר בספר אהבת עולם לרבי שלמה אלגאזי מאזמיר שבטורקיה המוסלמית, מביא זאת "ועל זה יאמרו המושלים אין נביא בעירו", עיין באלפא ביתא שם.

[זקן ששכח]

חכם באשי
דבריך תימה רבה שהרי הרי"ח סופר לעיל, ורש"א באלפא ביתא שציינת אתה, מביאים שכבר בספר אהבת עולם לרבי שלמה אלגאזי מאזמיר שבטורקיה המוסלמית, מביא זאת "ועל זה יאמרו המושלים אין נביא בעירו", עיין באלפא ביתא שם.

אם לא שמת לבך, כבר סייג באשי את דבריו וכתב 'כמעט'. לפי שבודדים שמזכירים זאת בארצות האיסלם, מהם אין ראיה, שיתכן וראה בספר או שמע וכדו', בעוד רבים המשתמשים בפתגם מסויים , זה מעיד על שמועה עוברת בפי הבריות.

[אדג]

אני באמת רוצה להבין,
האם יש מישהו בר דעת הסבור, שהפתגם "אין נביא לעירו" מקורו באיזה מדרש חז"לי אבוד שעוד היה נודע לפני כמאתיים שנה (לחת"ם סופר)?!
מה שהולך כאן זו תמימות או טיפשות, או שניהם ביחד.

שימו לב,
למיטב זכרוני, כמעט כל המביאים את 'אין נביא לעירו' פעלו בארצות נוצריות, וכמעט אין מובאה זו ידועה מחכמים שפעלו בארצות מוסלמיות.
זה במקרה? סתם כך?

ערך רחב על 'אין נביא בעירו' מופיע באלפא ביתא תניתא לרש"א, עמ' 90 ואילך.

בוודאי שלא היה מאמר חז"ל כזה לפני החת"ס, אלא שאב דבריו מדברי החסיד יעבץ, ועליו לא יפלא דבר אם היה לו מדרש שאינו לפנינו.

(אני כמובן מסכים איתך שהאפשרות היותר סבירה היא שנשתרש מאמר זה ונשגר בפי כל, ועדיין מכלל אפשרות לא יצאנו).

[ישראל אליהו]

הנאמ"ן בהערה 5

[מאיר נפתלי]

ולקוח מספרי המינין, למה משתמשים בזה אצלינו??

זה לא ראוי, הלוא כן?

[אור עולם]

viewtopic.php?f=7&t=23144&p=231607&hilit=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%A0%D7%91%D7%99%D7%90+%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95#p231607

[מאיר נפתלי]

יישר כח

מ״מ אם אפשר ראוי להימנע עכ״פ, אחרי שידענו מקורו טמא.

[נוריאל עזרא]

ראה לעיל מה שכתב הר' סיפרון בשם הגרי"ח סופר.
וצילום ספר מגדולי ישראל הערה 5 הביאו הר' ישראל אליהו.
ותראה שככל הנראה מקור מקומו טהור.

וראה גם ברציו כאן: https://www.google.com/url?client=inter ... oloefdSBVE

שמוכח מתוך הברית החדשה שהיא מבוססת על מדרשים ומאחר ורבותינו כתבו כן בשם חז"ל או בשם מדרש יש להניח שאותו מדרש היה גם לפני כותבי האוונגליון וכמו שהציעו כאן לפני כן.

ועל צד שזה חסום(כמו שחסום אצלי) אני מצרף צילום מסך שעשיתי לקישור הנ"ל:

[רציני]

בלהעיר להורות ולהשכיל חלק ג עמוד קד הוכיח שזה מקורו מהגויים מחז"ל שמשמע להיפך וכתב על החסיד יעבץ שמה שכתב רז"ל הכוונה לרבו שהוא האברבנל ושהאברבנל דרכו היה לקחת מהגויים
והנה לשונו לפי איך שנעתק לי מאוצר החכמה עם הטעויות
[size=50]מהם נביאיהם א ראב"ע שמות ב ג ומחשבות ה' עמקו ומי יוכל לעמוד בסודו ולו לבד נתכנו עלילות אולי סיבב ה' זה שיגדל משה בבית המלכות כי אילו היה גדל בין אחיו ויכירוהו מנעוריו לא היו יראים ממנו כי יחשבוהו כאחד מהם וכפל הדגשות יש כאן ו כאשר גדלים יחדיו נעשה ליבו של אדם גס בחבירו ופחותי העם החיים יחד עם אנשי מעלה מאבדים את יראת הכבוד כלפיהם וכמו שאמרו חז"ל סנהדרין נב ב לכוה ת"ת דומה לפני עם הארץ בתחילה דומה לקיתון של זהב סיפר הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרס כיון שנשבר שוב אין לו תקנה יש בדברי הראב"ע הדגשה ויכירוהו מנעוריו וזו הערה נוספת כי זוכרים הם לו את משחקי הילדות שלו את תקופת הינקות ואע"פ שעכשיו גדול הוא ומבוגר עדיין ההערכה כלפיו לוקה בחסר בגלל זכרון הנעורים כי זה כוחה של השרשה ראשונה שקשה להשתחרר ממנה ובכל אשר יעשה תמיד יחפשו שם עוונות ראשונים ב שמות לב א וירא העם כי בושש משה ויקהל העם על אהרן קום עשה לנו אלוהים כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו משה מנהיג ישראל איננו העם מחפש ממלא מקום מה יותר הגיוני מאשר למנות את אהרן למנהיג לכל הפחות באופן זמני עד שיתברר מה עלה בגורלו של משה תשובה חריפה על שאלה זו מפורסמת בשמו של ר' אייזיל חריף עדיף עגל מבחוץ יותר מאהרן מבפנים כי כך הוא טבעו של אדם כאשר מכיר הוא את זולתו מקרוב רואה הוא את מגרעותיו וקשה לו להתעלם מהן אבל כאשר מציעים מישהו זר הרי מספרים רק את ו שמו"ר לז א בא וראה אומות הקדמונים כשמבקשים להעמיד להם מלך הם מביאים מכל מקום ולא ממקומם שכן הוא אומר בראשית לו לב וימלוך באדום מדנהבה מבצרה וכן כולן אבל ישראל אינו כן אלא מהם גדוליהם מהם מלכיהם מהם כהניהם מהם נביאיהם מהם שריהם שנאמר זכייה י ד כומנו פינה זה המלך דוד שנאמר תהילים קיח כב אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה עכ"ל דהיינו אע"פ שהיה דוד רועה צאן ונמאס על כל מכיריו מ"מ אותו בחר ה' למלך יש נביא בעירו עיין בירושלמי תענית ד ב דף כ ב לבזה לא מינה רבינו הקדוש את רבי חמי בר חנינא שיהיה ראש ישיבה בציפורי משום דצווחין עלויי בציפורין ציפוראיי עי"ש ופירש שם בקרבן העדה בשביל שהיו צועקים אנשי ציפורי על רבי חמי שהוא מציפורי ונתגדל אצלם אין ראוי שיתמנה עליהם הנה לפנינו שאותו רעיון צעקו אנשי העיר אין נביא בעירו ממשיכה הגמרא שם ובגין צווחה עבדין ^ ופירש בקרבן העדה וכי בשביל שהם צועקים דברי הבאי ימנע רבי מלמנותו עד כאן מסקנה חד משמעית כל מי שטוען אין נביא בעירו הרי אלו דברי הבאי י אדרבא מהם נביאיהם מהם מלכיהם מהם שריהם ה וכדי למצוא פשר דבר עלינו לעיין במקור ענין זה אבות ג סי המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות והמלבין פני תבירו ברבים וכו' אין לו חלק לעולם הבא ולמה כל כך חמורים עבירות אלו כתב החסיד היעב"ץ המחלל את הקדשים שאומר חולין היו קודם לכן ולא ידע כי חל שם שמים עליהם ומטעם זה אמרו ז"ל אין נביא בעירו לפי שהורגל ביניהם ובהיותו כאחד מהם לא יוכלו לצייר בשלימות מעלתו עליהם אין להם חלק לעוה"ב יען כי חטאם דומה למינות עוקר כל התורה וזה כי יסוד גדול שעליו תסוב כל התורה כי כת האדם גדול לנתוץ ולנתוש עד שבדיבור הקל יקדיש אדם אלף אלפי דינרי זהב ואם יקח זהוב אחד להנאתו מעל ולא יועיל מה שהתנדב ולזה אמר המחלל קדשים באומרו חולין היו קודם לכן כאילו עוקר זה היסוד ולזה יהיה עונשו חמור כמי שכופר בכל התורה כולה עכ"ל איזה כח אדיר יש לאיש הישראלי להקדיש חולין ולהפוך עור של בהמה לקדושת ספר תורה ואותו כח גופא יש לו לקדש את עצמו ולהפוך עצמו מבהמה לאיש אלוקים ומי שאינו מאמין בזה אין לו חלק לעוה"ב כי דומה למינות ועוקר יסוד כל התורה כולה כי אע"פ שבאמת קשה מאוד לאדם לשנות את עצמו מ"מ יש כח בידי האדם לעשות זאת ולצאת ברגע קטון מאפילה לאור גדול וזהו בעל התשובה האמיתי שיעשה תשובה באותו מקום שעשה שם את העבירה יגמא פו ב ושם זלזלו בו כולם ושם הוא פחות ומשוקץ דוקא שם יש לו לעשות תשובה ולהראות לכולם כמה כח יש בנפשו של האיש הישראלי נמצינו למדים שאותה מטבע לשון אין נביא בעירו נכנס הוא לכלל המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות ו ועלינו לחפש מנין לקח החסיד היעב"ץ מטבע לשון זו מצאנו לאחד מרבותיו שהשתמש במונח זה וכך כתב דון יצחק אברבנאל בפירושו זבח פסח על הגדה של פסח על הפסוק בהלל להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו הנה הקב"ה יבטל כח מזלו וירימהו משפלתו והוא אומרו להושיבי עם נדיבים ואע"פ שאין אדם נביא בעירו ומי שהיה שפל ונבזה לא יחשב במדינתו לאיש גדול המעלה הנה ברצות ה' יעלה
הנבזהבא וראה כמה דקדק המלבי"ם שדרכו בפירושו לתנ"ך לצטט ולבנות דבריו על דברי הר"י אברבנאל שכתב בתהילים קיג ח עם נדיבי עמו כי בקל יכבדוהו אם ילך למקום שאין מכירים אותו שהיה בשפל המדרגה וה' יושיבהו עם נדיבים של בני עמו הגם שמכירים שפלותו הקודם שזה פלא יותר עד כאן לשונו כאן כתב הכל אבל נזהר להשמיט את מטבע הלשון אין נביא בעירו מפני שידע שמקורו מהגויים הוא ח ואחר שנתברר לנו מה הוא המקור הראשון של מטבע זו מיושב הכל באופן הנפלא ביותר כי זה הוא ההבדל בין היהודי ובין הגוי כי רק פילוסוף גוי יכול לומר אם אתה מעריץ מישהו תתרחק ממנו כי אם תתקרב אליו תפסיק להעריך אותו אבל אצל גדולי ישראל מצינו היפוכם של דברים וכך אמר הקב"ה למשה במדבר רבה כא יד יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד כדאי הוא שישמש את ישראל כלומר אע"פ שהרבה שרתך והתקרב אליך כל כך עם כל זה הרבה חלק לך כבוד לא די שלא פחתה מידת הכבוד כלפיך אדרבא היה הכבוד הולך ורב כי התעלותו וגדלותו של היהודי נובעת היא מקדושת פנימיותו ומאידך גדולתו והתעלותו של גוי תוצאה היא מפרסומת חיצונית וזהו שאמרו חז"ל ילקיט שמעוני שמ"א ע"ז ועלה האיש ההוא נתעלה בביתו נתעלה בחצירו נתעלה בעירו נתעלה בכל ישראל וכל עלויו לא היה אלא משל עצמו חז"ל מגלים לנו כאן סוד נפלא כאשר עלויו של אדם הוא פנימי ונובע מתוך עצמו מתפשט העלוי ופורץ הלאה אבל כאשר המהלך הוא חיצוני נשאר עילויו רק בחוץ וככל שאתה מתקרב אליו יותר אתה רואה את פחיתותו כי הכל בפנים רקוב הוא אצל הקרובים לאותה מרגלית ואשר יש להם הבנה באבני חן הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד ועל כן אצלנו בדוקא מהם גדוליהם מהם מלכיהם כי כל עלוינו משל עצמנו הוא מתוככי עצמנו הוא עי' שו"ת שער אפרים סי' ס"ז שהיתה תקנה שלא לקבל רב מבני העיר או שיש לו קרובים בעיר כדי שלא יעמידו מי שאינו הגון ועי' שו"ת חת"מ חו"מ סי' כ"כ שהעתיק שם מאמר אין נביא לעירו וחזר עליו שם בהשמטות מו"ס קצו[/size]

[נוריאל עזרא]

בלהעיר להורות ולהשכיל חלק ג עמוד קד הוכיח שזה מקורו מהגויים מחז"ל שמשמע להיפך וכתב על החסיד יעבץ שמה שכתב רז"ל הכוונה לרבו שהוא האברבנל ושהאברבנל דרכו היה לקחת מהגויים
והנה לשונו לפי איך שנעתק לי מאוצר החכמה עם הטעויות
[size=50][/size]

מחילה, אם תוכל לבאר דבריך בבקשה.

איפה אתה רואה כאן שהוא הוכיח שזה מהגוים?
איפה אתה רואה שהוא כתב+הוכיח שדרכו של האברבנל לקחת מהגוים?
איפה אתה רואה שהוא טען שדרכו של היעבץ להעתיק מהאברבנל?

כל יסודו שבנוי עליו הוא הטיעון שהמלבי"ם כתב על דרך האברבנל ושהמלבים דרכו לבנות על האברבנל והמלבים השמיט משפט זה.
האם זה הוכחה שזה מהגוים? זה במקרה הטוב אולי יכול לשמש ראייה שהמלבי"ם חשב כן ותו לא.

וראה מה שהבאתי לעיל מרציו שהברית החדשה מבוססת על מדרשים(מבלי לציינם כמובן אך מהלשון מוכרח כן) ואם האברבנ"ל כתב כן מחז"ל כנראה שלפני הברית החדשה ולפני האברבנל עמד אותו מדרש חז"ל.

[רציני]

ז"ל בהערה: עי' באוצר הגדולים ח"ה עמ' שיט שהיה מדרכו של דון יצחק אברבנאל להביא בפירושו גם ממקורות לא יהודיים.
וגם זו לשונו: וכבר ידענו שהשתמשו הקדמונים בכינוי "רז"ל" והתכוונו לרבותיהם שלהם. עי' בשו"ת מהר"מ מינץ סי' א' [ושם בהערה 2] וא"כ כשכתב החסיד היעב"ץ שאמרו ז"ל אין נביא בעירו אולי כוונתו ששמע זאת מרבו הר"י אברבנאל והר"י אברבנאל לא הביא מאמר זה בשם חז"ל אלא כמאמר סתמי.
עוד כתב הרבה דברים ראיתי שהעתקה ששמתי למעלה גרועה אבל אין לי כח להעתיק מילה במילה אז העתקתי מהפענוח של אוצר החכמה אבל הוא לא יוצא טוב.

[נוריאל עזרא]

ז"ל בהערה: עי' באוצר הגדולים ח"ה עמ' שיט שהיה מדרכו של דון יצחק אברבנאל להביא בפירושו גם ממקורות לא יהודיים.
וגם זו לשונו: וכבר ידענו שהשתמשו הקדמונים בכינוי "רז"ל" והתכוונו לרבותיהם שלהם. עי' בשו"ת מהר"מ מינץ סי' א' [ושם בהערה 2] וא"כ כשכתב החסיד היעב"ץ שאמרו ז"ל אין נביא בעירו אולי כוונתו ששמע זאת מרבו הר"י אברבנאל והר"י אברבנאל לא הביא מאמר זה בשם חז"ל אלא כמאמר סתמי.
עוד כתב הרבה דברים ראיתי שהעתקה ששמתי למעלה גרועה אבל אין לי כח להעתיק מילה במילה אז העתקתי מהפענוח של אוצר החכמה אבל הוא לא יוצא טוב.

תודה על הדברים.
אך עדיין יש להעיר שבאוצר הגדולים כתב שזה חידוש שמצינו בפירושו לנ"ך ושברר את האוכל מתוך הפסולת.
משמע שבחיבוריו האחרים לא. וכאן מדובר בפירושו להגדה של פסח.

אכן האברבנל לא כתב כן בשם חז"ל לא שמתי לב.

מה שכתבת שאפשר לכתוב רז"ל גם על האברבנל כן כתב גם הרב מאזוז שליט"א בהערה לעיל וציין לאור תורה.

וגם אם מקורו מאותו ספר(וזה לא מוכרח) עדיין כפי שערתי שהברית החדשה עצמה מבוססת על התנ"ך ומדרשי חז"ל בסתם בלי לציין זאת. ואחר שמצאנו לרבים וטובים שכתבו כן ומסתמא מן שמייא לא יכשילו את כל צדיקי עליון שכתבו בלשון זו וכנראה שזה בסדר לכתוב כן.

[גביר]

בספר 'מלאכת מחשבת' לר"מ חפץ ריש לך לך מפרש על דרך זה את הכתוב 'אשר אראך' - במקום שאינו מקומך יראו יותר את גדולתך ויקשיבו לך
ומלשונו שם משמע קצת שהכיר את הביטוי 'אין נביא וכו' ונמנע מלהשתמש בו.