עבד לעבדי ה' כתב:בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי
איך ניתן לתקשר איתו?
דרך הרבנות קרית אונו או דרך האתר שנקרא כמדומני "נצח ישראל"
עבד לעבדי ה' כתב:בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי
איך ניתן לתקשר איתו?
בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי
ככל הידוע לי אין לו ספר בענין זה, אתה מתכוין כנראה לעבודת הד"ר שלו.
מה שנכון נכון כתב:בלשון בני אדם יש הבדל בין השניים.
בכל אופן עבודת הד"ר שלו זמינה רק בספריות וכו', ולא למכירה.
טריד בגירסיה כתב:ישראל אליהו כתב:בענין נושא האשכול, יש לחקור מדוע כשנחלקו ר"ל ור"י הל' כר"י.
האם משום שר"י היה רבו. או מפני שפשוט חכמי התלמוד בדקו כל מחלוקת ומחלוקת, ו'במקרה' הסיקו בכל המחלוקות כר' יוחנן?
[גילוי נאות, נ"ל שיש לי תשובה, אלא שברצוני לדעת מה דעת הרבנים כאן].
viewtopic.php?f=17&t=21462&p=210957&hilit
ת"ש דא"ל שמואל כו'. אלמא פליגי רבנן עליה מדקאמר שמואל הכי דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן והכי הלכתא כרבנן דקם שמואל כוותייהו ואע"ג דא"ר יוחנן הלכה כרשב"ג בכ"מ במשנתנו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה שמואל לית ליה האי כללא וגם רבא דקאמר במסכת ע"ז בפרק חמישי (דף סט:) הלכה כרשב"ג לית ליה נמי האי כללא הלכך כל כללות שבגמרא כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר"ע מחבירו כר' יוסי מחבירו כרשב"ג במשנתנו ר"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וכן ר"מ ור' יהודה הלכה כר"י כולהו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי.
מה שנכון נכון כתב:אוצר החכמה כתב:גם הב"י עצמו בשיטה שקבע לעצמו ללכת אחר הכרעת הרוב בין גדולי הפוסקים המפורסמים סותר את הרעיון הזה. כי לא בא ואמר צריך ללכת אחר פוסק מסויים אלא קבע כלל.
הטעם שבחר הב"י ללכת דוקא אחרי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש הוא משום שכבר התקבלו הוראותיהם בארצות ספרד ונהגו העם על פיהם וכידוע, כך שאין כל סתירה.
שבכל הגלילות הללו קבלו עליהם דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש להיות הכרעתם הכרעה בין להקל בין להחמיר
פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר פקדונות אינן כזכרונות ואף על גב דקי"ל דר' יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי הכא נהוג עלמא כרבי יהודה
עדיאל ברויאר כתב:נקודה מעניינת מאת הרי"ף לעניין היחס לכללי הפסיקה שבתלמוד:
רי"ף ראש השנה ח ע"ב-ט ע"אפקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר פקדונות אינן כזכרונות ואף על גב דקי"ל דר' יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי הכא נהוג עלמא כרבי יהודה
לפי זה מסתבר שמצד אחד הרי"ף כן רואה בכללי הפסיקה של התלמוד יציאה מכלל גדר ספק, שהרי אם הם עדיין היו בכלל ספק אז היינו צריכים לומר שבשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל (וגם לא היה שום תועלת ומשמעות לכלל הפסיקה של התלמוד...), אך מצד שני זה עדיין לא בגדר הכרעה גמורה שיקוב הדין את המנהג, שהרי רק במקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ופוק חזי מאי עמא דבר. נמצאנו למדים שיש מקום הלכתי כזה שנחשב הלכה רופפת אך הוא כבר לא ספק.
סעדיה כתב:עדיאל ברויאר כתב:נקודה מעניינת מאת הרי"ף לעניין היחס לכללי הפסיקה שבתלמוד:
רי"ף ראש השנה ח ע"ב-ט ע"אפקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר פקדונות אינן כזכרונות ואף על גב דקי"ל דר' יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי הכא נהוג עלמא כרבי יהודה
לפי זה מסתבר שמצד אחד הרי"ף כן רואה בכללי הפסיקה של התלמוד יציאה מכלל גדר ספק, שהרי אם הם עדיין היו בכלל ספק אז היינו צריכים לומר שבשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל (וגם לא היה שום תועלת ומשמעות לכלל הפסיקה של התלמוד...), אך מצד שני זה עדיין לא בגדר הכרעה גמורה שיקוב הדין את המנהג, שהרי רק במקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ופוק חזי מאי עמא דבר. נמצאנו למדים שיש מקום הלכתי כזה שנחשב הלכה רופפת אך הוא כבר לא ספק.
אולי כונתו שהציבור קיבלו על עצמם להחמיר ולהזכיר פסוקי זכרונות ממש, וזה מחייב בתורת מנהג.
ירושלים כתב:מה שנכון נכון כתב:איפה כתוב שמכח מנהג בעלמא אפשר להקל בדינים דאוריתא?
ראיתי עכשיו לגריח"ס שליט"א בס' ברכי נפשי ח"א עמ' קטו
כח המנהג אלים טפי מכל דבר כידוע, ולדוגמא אביא דברי חד מתקיפי קמאי מהר"י ווייל ז"ל בתשובותיו (סימן ע'): "ומה דמייתי מר ראיה מערבה בלולב וכו', טפי היה לך למייתי ראיה מחלב שעל הכרס דמחייב רבינו אפרים כרת, ובכל מדינות ריינוס אוכלין אותו, וכן בימות הגשמים שהנהרות גדולים מחמת הגשמים אסר ר"י לטבול בנהרות משום דרבו נוטפין על הזוחלין ואנן נהגינן בכל דוכתא דלית ביה מקווה לטבול בנהרות אף על פי שלפי ר"י אית בה כרת דלא עלתה לה טבילה" וכו', הרי לך שכח המנהג גדול ומכריע אף באיסורי כרת ואפילו להקל.
וכדבריו כתב גם בן דורו ועמיתו מהר"י ברונא ז"ל בתשובותיו (סימן כ"ג ד"כ סע"ב): "וכן לענין כרת תלוי במנהגא, כההיא דבריינוס [אכלי] ובשאר מקומות נוהגים כרת, וכן הוא בחולין (מ"ט ב') דאקשתא ודאייתרא", והגאון המובהק רבינו פני יהושע הזקן בתשובתו שבספר שו"ת גאוני בתראי (סימן ג' ד"ה ע"ג ד"ה ואת"ל) נמי כתב דמנהג מכריע בהלכה אפילו לגבי אסור מיתה ועריות דחמור, וזו לשונו: "ואם תמצי לומר מנהג אחרונים הוא, הלא מנהג עוקר הלכה מכל שכן כשהוא הלכה וכו' אם כן המנהג עוקר הלכה באיסור אשת איש בין לקולא בין לחומרא" וע"ש
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 411 אורחים