מבקש חכמה כתב:באוצר החכמה מצוי הספר "הלכות איסור הסתכלות בנשים" מהרב זאב בוגרד ובעמ' כט (בספר ועמוד כח באוצר) מצויין לספר חסידים (קעז):
כתיב (קהלת י"ב י"ד) כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם זה שנזדמן לו אשה בקרן זוית אם פגעה בו ולא נתכוין לראות אותה וראה אותה יפה ושמח על שראה אותה וחושב בלבו מאחר שבלא כוונתי ראיתיה אין לי עון על ככה וע"ז נאמר יביא אלהים במשפט על כל נעלם ואם טוב ששמח בדבר אם רע בעיני ה' כמו בנפול אויביך אל תשמח (משלי כ"ד י"ז) שמח לאיד לא ינקה (שם י"ז ה') וזה שמח שבא לידו והיה לו לחשוב שמא חטאתי שנזדמן לי לראותה. ואם בא לידו מצוה שלא בכוונתו ישמח ויברך להקב"ה שזימנה לו לעשותה.
ובספר "ההסתכלות בהלכה" מהרב מרדכי פוטאש עמ' לד (42 באוצר) ציין לספר חסידים של רבי משה
זקן ששכח כתב:ראיתי בשם המ"מ דנאדבורנה ר' צבי הירש (אולי נדפס בסו"ס פלא יועץ. לא בטוח) שאם ראה באקראי אשה יפה ונהנה מההסתכלות (כמובן, שארע לידו ולא בא בכוונה תחילה לראותה) יודה לקב"ה על בריות נאות שברא. ולכאורה תמוה עליו מדברי ספר חסידים
יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..
ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..
חיים כתב:יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..
ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..
בציטוט של ה"זקן" לא כתוב שאמר לומר "ברכה".
חכם באשי כתב:אמנם יש שזכו למעין 'שני מוחות', שיכלו לחשוב על שני דברים שונים בבת אחת. מאמר רחב על כך ראה באחד מפרקי ה'מילואים' שבספר 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות' לר' יהודה החסיד (מצוי באוצר).
נוטר הכרמים כתב:חכם באשי כתב:אמנם יש שזכו למעין 'שני מוחות', שיכלו לחשוב על שני דברים שונים בבת אחת. מאמר רחב על כך ראה באחד מפרקי ה'מילואים' שבספר 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות' לר' יהודה החסיד (מצוי באוצר).
על הגרח"ע מסופר שזכה ליותר משנים. ומ"מ נראה כי תוה"ק והרהור טומאה אינם שוכנים יחד בכפיפה אחת, וע"כ זו עצה טובה מאוד.
נוטר הכרמים כתב:יתירה מזו, הראב"ד מיירי מ'יכוון דעתו', פירוש: ריכוז המחשבה, ולא הרהור חולף בעלמא, שכבר נתבאר לעיל שאינו בגדר הרהור עבירה.
יאיר כתב:אגב..שמעתי שהחושש מהרהור בבית הכסא מותר לו להרהר שם בד"ת.
בן אליהו כתב:לית דין ולית דיין שאיסור הרהור הוי מדאורייתא ואין להעלות דבר אחר על הדעת
יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..
ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..
חכם באשי כתב:הדבר מפורש בגמרא מסכת עבודה זרה, פרק קמא (לזכרוני),
ברבן גמליאל שפגע בנכרית יפה, ובירך על 'בריות נאות שברא'.
ופירשו (איני זוכר מי, ויש לעיין בספר סדר יעקב על אתר), שהוא ראה אותה בלא כוונה תחילה.
יאיר כתב:תודה חיים..חסכת ממני לברר המקור. (מעניין שידעתי גמ' זו ולא זכרתיה..ונ"ל דהוא משום שלא הוזכרה במדויק..כמה חשוב לדייק)..
ולימים אף נכב"ב.חכם באשי כתב:אמנם יש שזכו למעין 'שני מוחות', שיכלו לחשוב על שני דברים שונים בבת אחת.
חנבין כתב:יאיר כתב:ויש הבדל גדול בין גמ' זו למה שהוזכר לעיל..ששם מדובר על ברכה בשם ומלכות (כך הבנתי..האכן כך?) ואילו כאן אמר רשב"ג פס' ותו לא..
ולכאורה אדרבה ניתן להוכיח מכאן איפכא שלא יברך ממה שראינו שרשב"ג לא בירך..(אא"כ נאמר דהלכה דר' צבי הירש לא כרשב"ג)..
בירושלמי משמע שממש בירך וז"ל (ברכות פ"ט ה"א ומעין זה ע"ז פ"א ה"ט):
מעשה ברבן גמליאל שראה גויה אשה נאה ובירך עליה ... לא אמר אלא שכך ברא בריות נאות בעולמו, שכן אפי' ראה גמל נאה סוס נאה חמור נאה אומר ברוך שברא בריות נאות בעולמו. זו דרכו של רבן גמליאל להסתכל בנשים? אלא דרך עקמומיתה היתה, כגון ההן פופסדס, והביט בה שלא בטובתו.
בר"ג שראה גויה נאה וברך עליה. בע"ז דף כ מעשה בר"ג (כ"ה לנכון בד"ס) שהיה ע"ג מעלה הר הבית וראה נכרית אחת נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה', ואף ר"ע ראה אשת טורנסרופוס הרשע רק שחק ובכה וכו' בכה על האי שופרא דבלי בעפרא. וכתוב בחידושי המאירי בדף נ"ד וכן אפשר בקצתן של אלו ברכות ליפטר בנוסח אחר שלא בברכה כמו שמצינו בר"ג שברך מה רבו מעשיך ה' (ובמאירי שם יש ט"ס) והיא ברכת הרואה בריות טובות אלא שפטר עצמו בכך מצד שאינן ברכות קבועות עכ"ל. ויתכן שמפני כן פטר עצמו בכך שלא רצה לברך בנוסח ברכה במקום שיצה"ר שולט וגם שהיתה נכרית. ועיין דמיון לזה בב"ח אבהע"ז סימן ס"ב בשם הגהת מנהגים שאין לברך שהשמחה במעונו בחדר שנשים ואנשים ביחד לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא במקום שיש בו הרהורי עברה. ור"ע נראה שפטר עצמו עוד יותר והסתפק בזה במה שבכה. וכ"ז לפי מה שהוא בבבלי אבל בירושלמי מבואר שברך עליה בנוסח ברכה ממש, ומ"מ י"ל שר"ג שאני דדמיא עליה ככשורא כמ"ש בכתובות י"ז וכמו שמסיק שכן אפילו ראה גמל נאה וכו' א"כ היה יכול לברך על יופי הבריאה מבלי כל תערובת של הרהורי עברה, אבל אין זה מדת כל אדם, ויש לו לברך על בריות נאות רק כשאין בהם משום הרהור עברה וכן משמעות קצת הלשון ומעשה בר"ג שראה גויה וברך עליה משמע שאין זה מדת כל אדם שאל"כ מה הוא החידוש הלא היא הלכה פסוקה שנוהג בכל אדם. וראיתי בא"ר סימן רכ"ה שכתב שמשמע בגמרא שאין הבדל בין זכרים ונקבות אולם לפמ"ש המאירי יש לפקפק בזה וכמ"ש.
חד וחלק כתב:אף שיאיר כבר כתב זאת, אך לא מספיק ברור: לא כתוב בגמרא שרבן גמליאל נהנה בראייתה. צריך להדגיש שהוא לא נהנה ולא הרהר ולא שום דבר בדומה לזה, וכפי שאמר רבי יוחנן שישב מול שערי בית הטבילה "מדמיין עלי כי קאקי חוורי", וכפי שאמר עוד אותו אמורא שלקח את הכלה על כתפיו בחתונה: "מדמיין עלי כי כשורי". מה כן? הוא ראה דבר נאה, כפי שרואים שקיעה נאה, ואמר מה רבו מעשיך ה'. אף הגמרא לא מקשה אלא איך ראה אותה, ועל כך מתרצת שראה בלי כוונה. וממילא אין לזה שום שייכות לחידוש הגדול והנורא של ר' צבי הירש שאם נהנה מההסתכלות יודה לה' על הנאתו. צריך לבדוק בפנים אם אכן כך כתב או שגם הוא מדבר רק על שבח לה'.
איש_ספר כתב:בכתבי ג"ע האדר"ת מצאנו מרגניתא זו: ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם.
מהו אחרי?
אלא שאם באה לו לאדם מחשבת עבירה של מינות או ראיה אסורה ומיד מסיעה מדעתו ומסיע עיניו למקום אחר, הרי שלא הלך אחר עיניו ואחר לבבו ואין כאן איסור.
אבל אם אחר המחשבה תוקע עצמו בזה או אחר הראיה מתבונן במה שתפסה עינו הרי שהלך אחר עינו ואחר לבבו וזהו גופו של איסור. ש"י מד"נ.
מגיב ומניב כתב:מענינא דפרשה דכתיב בה 'ונשמרת מכל דבר רע' , ואיתא בע"ז כ,ב: ת"ר ונשמרת מכל דבר רע, שלא יהרהר אדם ביום ויבא לידי טומאה בלילה, יש לחקור מהו שיעורו של הרהור זה, מחשבה חולפת ג"כ בכלל זה?...
גיזונטע קאפ כתב:שמעתי מהגר"ה זקס, בשם הגר"י סרנא, שלכאורה נראה שאותו אמורא שלקח את הכלה על כתיפו משום דדמי עליה כי כשורא, עדיף מר"י שרק ראה אותם, אבל ביאר הגר"י דר"י עדיף שראה אותן כדבר נאה ללא היצה"ר כי קאקי חיוורי, אבל אותו אמורא יכל רק להתעלם לגמרי מהכלה ולחשב אותה כי כשורא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 230 אורחים