דיבור זה נדפס לראשונה כ'נספח' לתוספות ר' שמשון משאנץ למסכת בבא בתרא, ראה: הרב י' הלוי ליפשיץ, 'תוספות ר"ש משנץ [על] בבא בתרא', מוריה, שנה עשירית, גליון יא-יב (קיט-קכ), חשון תשמב, עמ' ט; וממנו צטטתי את הפִסקה. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תשמה, הדפיס הרב ליפשיץ את כל ה'תוספות' לפרק הראשון (ראה מאמרו 'תוספות כתוב-יד למסכת בבא בתרא', ספר זכרון להרב יצחק נסים, סדר שלישי, בעריכת מ' בניהו, ירושלים תשמה, עמ' כז-סח [תודתי לש' עמנואל שהפנני למקור זה], והפִסקה שלפנינו בעמ' נ), ובשנת תשמט נדפסו כל ה'תוספות' בשלמותם, לכל שמונת פרקי המסכת ששרדו, בתוספת מבוא מהרב א"י חבצלת (ראה 'תוספות ישנים על מסכת בבא בתרא', בתוך: עולת שלמה: לזכרו של הבה"ח [...] שלמה דוד סטוצקי, א, פתח-תקוה תשמט, עמ' יט-רכט, והפִסקה שלפנינו בעמ' לח). המהדיר האחרון חזר והוציא את החיבור כספר נפרד (תוספות ישנים על מסכת בבא בתרא, מהדורת י' עמרני, ירושלים תשנז; והפִסקה המדוברת, בעמ' מב), ושם לא צירף את מבואו של הרב חבצלת אלא העתיק ממבואו של הרב ליפשיץ בפִרסומו השני, ובהעלמת המקור!
בזיהוי מחבר קובץ ה'תוספות' לא באו המהדירים לעמק השווה, ואחד מהם אף הציע שני זיהויים שונים. בפרסומו הראשון סבר הרב ליפשיץ כי ה'תוספות' יצאו מבית מדרשו של ר' יצחק בר' אברהם, הריצב"א (ראה: 'תוספות ר"ש משנץ [על] בבא בתרא', הנ"ל, עמ' ח, הערה 235), ובפרסומו השני חזר בו והציע שבעל ה'תוספות' היה תלמיד ר' ישעיה מווילא (חתן ר' יקר מקולוניא ותלמידו של ר' יעקב מקוראסאן) או תלמידו של ר' ישראל (בר' אורי שרגא?) שתוספותיו הובאו ב'מרדכי' למסכת עבודה זרה (ראה: 'תוספות כתוב-יד למסכת בבא בתרא', הנ"ל, מבוא, עמ' ל), והדעה האחרונה הועתקה, כאמור, במבואו של הרב עמרני. אך לדעת הרב חבצלת, החיבור שלפנינו הוא מ'מתוספות איוורא' (ראה: 'תוספות ישנים על מסכת בבא בתרא', הנ"ל, מבוא, עמ' יב-יז). הדברים יגיעים ולא ברורים, ובין כך ובין כך נראה, כי עורך 'תוספות' אלו היה בן זמנו של ר' אברהם בר' עזריאל (אם היה מתלמידי הריצב"א, שנפטר בשנת ד'תתקע [1210]), ושמא פעל דור אחריו (אם היה תלמידו של ר' יעקב מקוראסאן, שערך את 'תוספות' ר' שמשון משאנץ רבו שעלה לארץ ישראל בשנת ד'תתקעב [1212] ונפטר בה בשנת תתקעד [1214]). מזיהוי בעל ה'תוספות' כתלמידו של ר' ישראל (בר אורי שרגא?) או כ'תוספות איוורא' אין להציל תיארוך מדוייק, אך גם לזיהויים אלו ברור שאין להקדים את עריכת ה'תוספות' לר' אברהם בר' עזריאל. לתאריך פטירתו של ריצב"א, ראה: ש' עמנואל, 'ר' יחיאל מפריס: תולדותיו וזיקתו לארץ-ישראל', שלם, ספר שמיני, ירושלים תשסט, עמ' 96, ליד הערה 40 ובה. ולתאריך עלייתו ופטירתו של ר' שמשון משאנץ, ראה (בהתאמה): ש' עמנואל, שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות, ירושלים תשסז, עמ' 255 הערה 145; י"מ תא-שמע, 'כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות מחוגו של ר"י הזקן', כנסת מחקרים, א (אשכנז), ירושלים תשסד, עמ' 128, 131.
איברא דחזינא בפסקי התוספות שם פרק מקום שנהגו אות קל"ב שכתוב שם וז"ל הקוצץ אפילו אילן סרק אינו רואה סימן ברכה עכ"ל ועיקר דברי התוספות ליתנהו קמן ולא יקשה עליך ידיד נפשי כי כזו וכזה שינויי טובא
אתה תחזה כי חיבור התוספות ליתיה בידן כדחזי כי כמה חיבורי תוספות נתחברו על התלמוד, וכלל זה יהיה בידך כי כל אחד מהראשונים על הרוב חיבר תוספות על רוב התלמוד ואחריהם כל חד מרבוואתא חיבר חידושים על רוב
התלמוד ואנו אין בידינו חיבור התוספות מרב אחד על כל התלמוד, דכמה מסכתות מתוספות טו"ך וכמה מהם מתוספות רבינו פרץ או רב אחר ובהגיע תור להדפיס הש"ס עם התוספות מה שנמצא אתם העלו בדפוס, וזמנין דמשכחת דפסקי התוספות המודפסים אינם מן התוספות שנדפסו לפנינו אלא פסקי תוס' מתוס' אחרות כגון תוספות שאנץ וכיוצא וכל זה פשוט וגם משכחת לה דהושמטו איזה דיבורי התוספות מהמודפסים לפנינו ואין להאריך בזה ואנכי העירותיהו להעיר אזן שומעת ישמע חכם ויוסיף לקח
אוצר החכמה כתב:למי מיוחסים הת"י על יומא?
הוגה ומעיין כתב:בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?
מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.
איש_ספר כתב:הוגה ומעיין כתב:בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?
מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.
על חוסר הזיקה בין פסקי תוספות לנדרים לתוס' שעה"ג עמד הרחיד"א במדבר קדמות מערכת היו"ד אות יצה"ט. בזכרוני שפסקי תוס' שם אינם דומים גם לתוס' הרא"ש, אבל עבר זמ"ר ואיני זוכר. במבוא לתוס' הרא"ש נרשם, כי כמה אזכורים של הרשב"א והמאירי לתוספות, הם לתוס' הרא"ש (ולא לתוס' שעה"ג),
כידוע בתוס' הרא"ש לנדרים מוזכר חיבורו האבוד של הרא"ם לנדרים, אאל"ט הרא"ם היה מאוחר לר"ש משאנץ ולא סביר שבתוס' מבית מדרשו יביאו את דבריו. כ"ז מקופיא בעלמא.
חכם באשי כתב:במסכת קינים כתב 'בעל שלושת הכוכבים':
"כמדומני שיש פירוש מכת"י שנדפס איפשהו"
וכנראה נתכוון למאמרו של פינחס רוט, "פירוש על מסכת קינים לאחד מבעלי התוספות (הר''ש משאנץ?)", נטועים, ז (אלול תשס), עמ' 9 ואילך
עדיאל ברויאר כתב:איש_ספר כתב:הוגה ומעיין כתב:בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?
מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.
על חוסר הזיקה בין פסקי תוספות לנדרים לתוס' שעה"ג עמד הרחיד"א במדבר קדמות מערכת היו"ד אות יצה"ט. בזכרוני שפסקי תוס' שם אינם דומים גם לתוס' הרא"ש, אבל עבר זמ"ר ואיני זוכר. במבוא לתוס' הרא"ש נרשם, כי כמה אזכורים של הרשב"א והמאירי לתוספות, הם לתוס' הרא"ש (ולא לתוס' שעה"ג),
כידוע בתוס' הרא"ש לנדרים מוזכר חיבורו האבוד של הרא"ם לנדרים, אאל"ט הרא"ם היה מאוחר לר"ש משאנץ ולא סביר שבתוס' מבית מדרשו יביאו את דבריו. כ"ז מקופיא בעלמא.
לא מדויק - הרא"ם היה תלמיד ר"ת, ואילו הר"ש היה תלמיד ר"י.
מתעמק כתב:ב) תוספות חולין לרבי אליעזר ממיץ כתב יד, נזכר בשם הגדולים בערכו שראהו. וראה ב'קונטרס המפרש' של ר"א פריימאנן (בתוך ספר היובל ללוי גינצבורג, וכן בתדפיס בפני עצמו, שנת תש"ו) שמביא מרשימת הכתבי יד שבאוצר הספרים השייך לביהכ"נ ברחוב טלאמאצקא בווארשא, הנדפס ב'הצפירה' י"ב כסליו שנת תרנ"ד גליון 245 (עמוד 3 'קרית ספר' מספר 1), שהי' להם כרך כת"י בן קנ"א דפים שיטה לרבינו אליעזר ממיץ על מסכת חולין. (והגם שפריימאנן שם כותב ש"כנראה נתיחסה אליו בטעות", אבל מאחר שאינו מביא שום ראיה לדבריו נראה שכתב כן מהשערה בעלמא כאשר לא ידע שהי' קיים כת"י כזה כנזכר בשה"ג).
בנוגע לתוספות למסכת נדה, שלדעת אורבך הם תוספות טוך. לא ראיתי את דברי אורבך במקומם, אך אעיר, שבכת"י הזה
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS
דף 132א, מביא מתוספות טוך למסכת נדה, והוא כלפנינו בדף כו ע"א, ד"ה 'שדרה טפח'.
כתה"י נסרק ועלה לרשת, והדף הנ"ל כאן:
http://dlib.nli.org.il/view/action/nmet ... ePid2=true
אביאסף כתב:למסכת בבא קמא יש להוסיף את תוספות תלמיד ר"י הזקן לדפים פ:-צד: שנדפסו בשיטת הקדמונים על מסכת זו.
[האמנם אין בידינו על מסכת תענית שום קובץ תוספות ואף לא קטע מקובץ? (במסכת תענית מהדורת עוז והדר לוקטו קטעים של תוספות הרא"ש מתוך ספרי החיד"א)].
יעקובי כתב:לגבי תוס' ר"פ ברכות. הנוסח הקודם (בטבלה) היה: "תוס' ר"פ כנראה הוא בעל התוס' דידן". כעת תוקן: "תוס' ר"פ הוא כת"י של תוס' דידן".
אולם להעיר, שעובדתית הדבר אינו נכון, ובודאי תוס' דידן לא נדפס מתוך כ"י זה (או מאחיו הזהה), שכן יש ביניהם לא מעט שינויים משמעותיים (בהוספות והשמטות קטעים שלימים), שינויי נוסח, ואף נפקותות לדינא! הגם שהרוב הגדול אכן די מקביל. (פגשתי אתמול את ר"א גבאי והערתי את תשומת לבו לדבר). השינויים וההוספות נדפסו בשעתו בסוף ספר הצרורות לתענית.
בכלל, הדעה הרווחת כיום (כמדומה ע"פ החלטת מת"מ) שתוס' דידן הוא הוא תוס' ר"פ, למיעוט השגתי קרוב לודאי שאינו כן, ונראה כי כמה ראיות נכוחות לדבר, ועוד חזון למועד אי"ה. עכ"פ מוקדם לדבר על מסקנא, ובפשטות הנוסח הקודם (בטבלה) לפי שעה צודק יותר.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: א. חיים, ישבב הסופר ו־ 231 אורחים