קבצי תוספות ומחבריהם - אשכול בירור וזיהוי

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ג' יולי 14, 2015 8:55 am

בבתי המדרש הרבים של בעלי התוספות התחברו קבצי תוספות רבים, ומדפיסי ונציה קבעו אלו מהם יודפסו לצד הגמרא ויהפכו לתוספות העיקריים.
החשיבות בידיעת מקורם של התוספות נחוצה מכמה סיבות. אחדות מהן:
א. לדעת מתי אפשר לשאול סתירה מתוספות במקום אחד לתוספות במקום אחר.
ב. לדעת אם המקבילות בקבצי בעלי התוספות האחרים הן מאותו בית מדרש.
ג. לדעת באלו מקומות ניתן לברר את דעת הר"ש בפירושו לסדרי זרעים וטהרות, על פי דברי התוספות.
ד. לדעת באלו מקומות מתבקשת התאמה בין פסקי התוספות, המיוסדים על תוס' שאנץ, לבין התוספות הנדפסים.
ה. לדעת את היחס אל התוספות, על יסוד דברי הרא"ש בשבח תוס' שאנץ לעומת תוס' תלמידי הר"פ, למשל.

אורבך בספרו בעלי התוספות (כרך ב' עמ' 600-675) הניח את התשתית לבירור זיהוי התוספות הנדפסים על הדף, וממנו שאבו ב"אוצר הגדולים" (ח"א עמ' קנו-קעא) ו"בית אהרן" (מגיד, ח"ח עמ' רסה והלאה). גם במבוא לתוס' רבינו פרץ הוצאת מת"מ יש עיסוק נרחב בזיהוי. הטבלה להלן, הכוללת גם קבצי תוספות מקבילים, תבקש לכלול כמה שיותר מהידוע בתחום. היא מבוססת על הנ"ל, יחד עם הוספות מאת אחד מחכמי הפורום שליט"א שכתב על פי זכרונו ולפני בדיקה והן מסומנות בשלוש כוכביות (כזה:***) או אחרי בדיקה והן אמורות בסתם.

בהנחה שלומדי בית המדרש מגיעים אגב לימודם לבירורים נוספים בתחום, החברים מתבקשים להוסיף מאוצר ידיעותיהם הטוב.

בשל הקושי ליצור טבלאות בפורמט טקסט בו תומך הפורום, הטבלה מצורפת בקובץ וורד.

הטבלה המצורפת להודעה זו תעודכן בס"ד על פי דברי החברים בהודעות הבאות.

הקובץ הנוכחי גי' 5

בעלי התוספות הנדפסים - גי' 5.doc: (123.5 KiB) הורד 2360 פעמים

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' יולי 14, 2015 9:09 am

תודה רבה על היוזמה החשובה.

בנוגע למסכת בבא בתרא, מדוע לא נרשמו תוספות ישנים?
אצטט מה שכתבתי במקום אחר בנוגע לתוספות אלו:

דיבור זה נדפס לראשונה כ'נספח' לתוספות ר' שמשון משאנץ למסכת בבא בתרא, ראה: הרב י' הלוי ליפשיץ, 'תוספות ר"ש משנץ [על] בבא בתרא', מוריה, שנה עשירית, גליון יא-יב (קיט-קכ), חשון תשמב, עמ' ט; וממנו צטטתי את הפִסקה. כמה שנים לאחר מכן, בשנת תשמה, הדפיס הרב ליפשיץ את כל ה'תוספות' לפרק הראשון (ראה מאמרו 'תוספות כתוב-יד למסכת בבא בתרא', ספר זכרון להרב יצחק נסים, סדר שלישי, בעריכת מ' בניהו, ירושלים תשמה, עמ' כז-סח [תודתי לש' עמנואל שהפנני למקור זה], והפִסקה שלפנינו בעמ' נ), ובשנת תשמט נדפסו כל ה'תוספות' בשלמותם, לכל שמונת פרקי המסכת ששרדו, בתוספת מבוא מהרב א"י חבצלת (ראה 'תוספות ישנים על מסכת בבא בתרא', בתוך: עולת שלמה: לזכרו של הבה"ח [...] שלמה דוד סטוצקי, א, פתח-תקוה תשמט, עמ' יט-רכט, והפִסקה שלפנינו בעמ' לח). המהדיר האחרון חזר והוציא את החיבור כספר נפרד (תוספות ישנים על מסכת בבא בתרא, מהדורת י' עמרני, ירושלים תשנז; והפִסקה המדוברת, בעמ' מב), ושם לא צירף את מבואו של הרב חבצלת אלא העתיק ממבואו של הרב ליפשיץ בפִרסומו השני, ובהעלמת המקור!
בזיהוי מחבר קובץ ה'תוספות' לא באו המהדירים לעמק השווה, ואחד מהם אף הציע שני זיהויים שונים. בפרסומו הראשון סבר הרב ליפשיץ כי ה'תוספות' יצאו מבית מדרשו של ר' יצחק בר' אברהם, הריצב"א (ראה: 'תוספות ר"ש משנץ [על] בבא בתרא', הנ"ל, עמ' ח, הערה 235), ובפרסומו השני חזר בו והציע שבעל ה'תוספות' היה תלמיד ר' ישעיה מווילא (חתן ר' יקר מקולוניא ותלמידו של ר' יעקב מקוראסאן) או תלמידו של ר' ישראל (בר' אורי שרגא?) שתוספותיו הובאו ב'מרדכי' למסכת עבודה זרה (ראה: 'תוספות כתוב-יד למסכת בבא בתרא', הנ"ל, מבוא, עמ' ל), והדעה האחרונה הועתקה, כאמור, במבואו של הרב עמרני. אך לדעת הרב חבצלת, החיבור שלפנינו הוא מ'מתוספות איוורא' (ראה: 'תוספות ישנים על מסכת בבא בתרא', הנ"ל, מבוא, עמ' יב-יז). הדברים יגיעים ולא ברורים, ובין כך ובין כך נראה, כי עורך 'תוספות' אלו היה בן זמנו של ר' אברהם בר' עזריאל (אם היה מתלמידי הריצב"א, שנפטר בשנת ד'תתקע [1210]), ושמא פעל דור אחריו (אם היה תלמידו של ר' יעקב מקוראסאן, שערך את 'תוספות' ר' שמשון משאנץ רבו שעלה לארץ ישראל בשנת ד'תתקעב [1212] ונפטר בה בשנת תתקעד [1214]). מזיהוי בעל ה'תוספות' כתלמידו של ר' ישראל (בר אורי שרגא?) או כ'תוספות איוורא' אין להציל תיארוך מדוייק, אך גם לזיהויים אלו ברור שאין להקדים את עריכת ה'תוספות' לר' אברהם בר' עזריאל. לתאריך פטירתו של ריצב"א, ראה: ש' עמנואל, 'ר' יחיאל מפריס: תולדותיו וזיקתו לארץ-ישראל', שלם, ספר שמיני, ירושלים תשסט, עמ' 96, ליד הערה 40 ובה. ולתאריך עלייתו ופטירתו של ר' שמשון משאנץ, ראה (בהתאמה): ש' עמנואל, שברי לוחות: ספרים אבודים של בעלי התוספות, ירושלים תשסז, עמ' 255 הערה 145; י"מ תא-שמע, 'כרוניקה חדשה לתקופת בעלי התוספות מחוגו של ר"י הזקן', כנסת מחקרים, א (אשכנז), ירושלים תשסד, עמ' 128, 131.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 14, 2015 9:24 am

אולי כדאי גם לציין לפסקי תוספות בכל מסכת, שפעמים רבות הם מצביעים על קיומם של קובץ תוספות שאינו לפנינו כלל. וראוי להביא בהקשר הזה דברי הרחיד"א בשו"ת חיים שאל סי' כג

איברא דחזינא בפסקי התוספות שם פרק מקום שנהגו אות קל"ב שכתוב שם וז"ל הקוצץ אפילו אילן סרק אינו רואה סימן ברכה עכ"ל ועיקר דברי התוספות ליתנהו קמן ולא יקשה עליך ידיד נפשי כי כזו וכזה שינויי טובא
אתה תחזה כי חיבור התוספות ליתיה בידן כדחזי כי כמה חיבורי תוספות נתחברו על התלמוד, וכלל זה יהיה בידך כי כל אחד מהראשונים על הרוב חיבר תוספות על רוב התלמוד ואחריהם כל חד מרבוואתא חיבר חידושים על רוב
התלמוד ואנו אין בידינו חיבור התוספות מרב אחד על כל התלמוד, דכמה מסכתות מתוספות טו"ך וכמה מהם מתוספות רבינו פרץ או רב אחר ובהגיע תור להדפיס הש"ס עם התוספות מה שנמצא אתם העלו בדפוס, וזמנין דמשכחת דפסקי התוספות המודפסים אינם מן התוספות שנדפסו לפנינו אלא פסקי תוס' מתוס' אחרות כגון תוספות שאנץ וכיוצא וכל זה פשוט וגם משכחת לה דהושמטו איזה דיבורי התוספות מהמודפסים לפנינו ואין להאריך בזה ואנכי העירותיהו להעיר אזן שומעת ישמע חכם ויוסיף לקח

דוגמא לדבר, פסקי תוס' לנדרים הם ככה"נ עדות יחידה לקיומו של קובץ תוס' שאינו לפנינו.
לאחרונה נתקלתי בפסקי תוס' לזבחים יב א שאינם תואמים כלל דברי התוס' שלפנינו אלא הם מיוסדים ככה"נ על תוס' שהובא בשיטמ"ק שם.

יש כמובן מה להוסיף ע"מ להעשיר הטבלה, בעיקר ברישום שאר קבצי תוספות, אבל כנראה לו זו מטרת האשכול העיקרית.

וקמא קמא:

על תוס' יומא ראוי לציין לתוס' שבדפוס קושטא הנזכרים אצל חכמי התוגר, שרידיהם נאספו ע"י ר' יודלוב נוסף עליהם עוד מעט מרי"ש שפיגל, ואאל"ט בחאד מכרכי ישורון האחרונים נוסף עליהם עוד בידי ר' דוד קמינצקי.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ג' יולי 14, 2015 9:41 am

למי מיוחסים הת"י על יומא?

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ג' יולי 14, 2015 9:43 am

יישר כח על ההוספות!

זהות מחבר "פסקי תוספות" אינה ברורה. יש אומרים שחיברם רבי יחזקאל, דודו של רבי אליעזר מטוך; יש אומרים ששמו של מחברם הוא רבי יעקב נורטהויזן, ויש המייחסים אותם לרא"ש או לטור. היחוס לרא"ש הוא הקדום ביותר וכנראה גם המוסמך ביותר, שכן כתב רבי אברהם זכות בספר יוחסין (השלם, ירושלים תשכ"ג, עמ' 223): 'עשה פירוש תוספות לתלמוד ופירוש גמרות, ועוד כתב כל תוספות ר"י ואחרים עם מה שהוסיף הוא ז"ל ככתוב בכל אלה הגמרות של דפוס בשם פסקי התוספות'. אלא שיש לי צד שאולי כוונתו לפסקי הרא"ש, ואותם הוא מכנה "פסקי התוספות".

אם אכן מתחת ידי הרא"ש יצאו פסקי התוספות, סביר שהן מושתתות על תוספות שאנץ, שהיו תחת ידו וזיקתו והערכתו אליהם יוצאת ממקומות רבים.

בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?

מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' יולי 14, 2015 9:50 am

על זהות מחבר/עורך פסקי תוספות היה כאן אשכול ישן-נושן.
וראה עוד: אורבך, בעלי התוספות, עמ' 734; א' חבצלת, 'מבוא', בתוך: י' הורביץ (מהדיר), מרדכי השלם - מסכת תענית, ירושלים תשנה, עמ' 16-13.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ג' יולי 14, 2015 9:51 am

אוצר החכמה כתב:למי מיוחסים הת"י על יומא?

לסמ"ג, והם מבוססים על תוספות רבו רבי יהודה שירלאון.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ג' יולי 14, 2015 10:06 am

על עירובין עיין עוד באשכול על הראשו' למסכת עירובין.
על פסחים חסר תור"פ שבמרדכי על ערבי פסחים
בכלל חסר עוד הרבה חומר.
אפשר להעזר במחקר על קבצי התוס' שבאונ' בן גוריון שמאמרו של שלם יהלום שהוזכר הוא חלק מזה.
כן נדפס מאמר חשוב בירושתנו על תוס' שאנץ לקידושין, והסתעף משם לכל הש"ס.
וכמדומה בזכרוני שיש כמה פלוגתות ביניהם.

עדיאל ברויאר

מהדורות מתוקנות של פסקי תוספות:
פסחים - מ' רוזנר, מקבציאל לב תשס"ז.
מגילה - בתוך פסקי רבינו אשר על מסכת מגילה, מ' רוזנר, ירושלים תשס"ה. (נמצא בהיברובוקס)
בבא קמא - בתוך אוצר התוספות מסכת בבא קמא, מ"א יאמניק, ירושלים תשס"א.
סוטה - יחד עם תוס' איוורא וליקוט ראשונים על סוטה בהוצ' מוה"ק. (מתוקן רק עפ"י דפ' ונציה, בלי כת"י. במבוא יש דיון גם על זהות המחבר).

כמדומני שבהוצאת עוז והדר ובהוצאות נוספות נערכו תיקונים והוספות עפ"י כת"י.

כמו שצויין יש הרבה חומר שחסר, אבל הקושי לציין אותו הוא לא רק בגלל ידיעתו, אלא גם בגלל הצורך בהיכרות עם הקובץ, ולהגדיר עד כמה הוא מקביל לקובץ הנדפס. לכן, אם למישהו יש מידע על כך, בבקשה שיפרט.
באשכול אחר כאן היה דיון חשוב על זהות התוס' רא"ש/תוס' איוורא לביצה.
על כל קבצי התוספות לב"ב יש סקירה יפה של א' גבאי בחצי גבורים-פליטת סופרים, ז, אלול תשע"ד (שם הדפיס גם קטעים חדשים של תוס' מכת"י). אלא שהוא סוקר שם גם את הקבצים שאבדו לנו, ולכן לא כל הרשימה שייכת לכאן.
מצ"ב המאמר על תוס' שאנץ קידושין שנזכר לעיל.
בשבת אולי יש לציין שבמרדכי מובא הרבה פעמים תוס' ר' ישראל.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' יולי 14, 2015 7:29 pm

הוגה ומעיין כתב:בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?

מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.

על חוסר הזיקה בין פסקי תוספות לנדרים לתוס' שעה"ג עמד הרחיד"א במדבר קדמות מערכת היו"ד אות יצה"ט. בזכרוני שפסקי תוס' שם אינם דומים גם לתוס' הרא"ש, אבל עבר זמ"ר ואיני זוכר. במבוא לתוס' הרא"ש נרשם, כי כמה אזכורים של הרשב"א והמאירי לתוספות, הם לתוס' הרא"ש (ולא לתוס' שעה"ג),
כידוע בתוס' הרא"ש לנדרים מוזכר חיבורו האבוד של הרא"ם לנדרים, אאל"ט הרא"ם היה מאוחר לר"ש משאנץ ולא סביר שבתוס' מבית מדרשו יביאו את דבריו. כ"ז מקופיא בעלמא.

עדיאל ברויאר

איש_ספר כתב:
הוגה ומעיין כתב:בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?

מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.

על חוסר הזיקה בין פסקי תוספות לנדרים לתוס' שעה"ג עמד הרחיד"א במדבר קדמות מערכת היו"ד אות יצה"ט. בזכרוני שפסקי תוס' שם אינם דומים גם לתוס' הרא"ש, אבל עבר זמ"ר ואיני זוכר. במבוא לתוס' הרא"ש נרשם, כי כמה אזכורים של הרשב"א והמאירי לתוספות, הם לתוס' הרא"ש (ולא לתוס' שעה"ג),
כידוע בתוס' הרא"ש לנדרים מוזכר חיבורו האבוד של הרא"ם לנדרים, אאל"ט הרא"ם היה מאוחר לר"ש משאנץ ולא סביר שבתוס' מבית מדרשו יביאו את דבריו. כ"ז מקופיא בעלמא.

לא מדויק - הרא"ם היה תלמיד ר"ת, ואילו הר"ש היה תלמיד ר"י.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ג' יולי 14, 2015 8:12 pm

במסכת קינים כתב 'בעל שלושת הכוכבים':
"כמדומני שיש פירוש מכת"י שנדפס איפשהו"
וכנראה נתכוון למאמרו של פינחס רוט, "פירוש על מסכת קינים לאחד מבעלי התוספות (הר''ש משאנץ?)", נטועים, ז (אלול תשס), עמ' 9 ואילך

עדיאל ברויאר

חכם באשי כתב:במסכת קינים כתב 'בעל שלושת הכוכבים':
"כמדומני שיש פירוש מכת"י שנדפס איפשהו"
וכנראה נתכוון למאמרו של פינחס רוט, "פירוש על מסכת קינים לאחד מבעלי התוספות (הר''ש משאנץ?)", נטועים, ז (אלול תשס), עמ' 9 ואילך

מצ"ב שתי מהדורות של החיבור.

נהר שלום · הודעהעל ידי **נהר שלום** » ג' יולי 14, 2015 8:23 pm

לגבי מחברי התוספות ופסקי תוספות עיין בספר "משונצינו ועד וילנא" (ספר נפלא, יש באוצר).

בברכה המשולשת

עדיאל ברויאר כתב:
איש_ספר כתב:
הוגה ומעיין כתב:בכך יבואר היעדר הקשר בין התוספות הנדפסים לנדרים - המיוסדים על תוס' איוורא - לפסקי התוספות המיוסדים על תוס' שאנץ. יתרה מזו. האם יש קשר בין פסקי התוספות לבין תוספות הרא"ש למסכת זו?

מקננת בי תחושה שתוס' הרא"ש לנדרים שנדפס בשנים האחרונות מכ"י על ידי ידידי הרה"ג ר' בצלאל דבליצקי, אינן מבוססות על תוס' שאנץ, כשאר תוספות הרא"ש, אלא על תוספות אחרות (אולי של רבו מהר"ם), ולכן סגנון חידושיהם שונה, וגם נדירים מאוד כתבי היד שלהם (כתב יד בודד, אם אני זוכר נכון). יתכן גם שמסכת נדרים לא היתה כלולה במחזור הלימודים בישיבת ר"י הזקן בדמפייר, כשם שמיעטו בכלל ללמדה ולכן "לשון נדרים משונה", ולכן לא ערך הר"ש משאנץ תוספות למסכת זו. הכל בינתיים בגדר השערות פורחות, אך הן משתלבות בהיעדר הזיקה של פסקי התוספות לתוספות הנדפסים: כנראה פסקי התוספות למסכת זו מבוססים על תוס' אחרים, בהיעדר תוס' שאנץ.

על חוסר הזיקה בין פסקי תוספות לנדרים לתוס' שעה"ג עמד הרחיד"א במדבר קדמות מערכת היו"ד אות יצה"ט. בזכרוני שפסקי תוס' שם אינם דומים גם לתוס' הרא"ש, אבל עבר זמ"ר ואיני זוכר. במבוא לתוס' הרא"ש נרשם, כי כמה אזכורים של הרשב"א והמאירי לתוספות, הם לתוס' הרא"ש (ולא לתוס' שעה"ג),
כידוע בתוס' הרא"ש לנדרים מוזכר חיבורו האבוד של הרא"ם לנדרים, אאל"ט הרא"ם היה מאוחר לר"ש משאנץ ולא סביר שבתוס' מבית מדרשו יביאו את דבריו. כ"ז מקופיא בעלמא.

לא מדויק - הרא"ם היה תלמיד ר"ת, ואילו הר"ש היה תלמיד ר"י.

הרשב"א משנץ עוד למד אצל ר"ת (אך היה צעיר מרא"ם)

דוב גרין · הודעהעל ידי **דוב גרין** » ג' יולי 14, 2015 10:21 pm

ויש גם קטע מתוס' שאנץ לעירובין

אביאסף · הודעהעל ידי **אביאסף** » ג' יולי 14, 2015 10:57 pm

אולי במקום שכל אחד יוסיף קטע של תוספות על אחת מן המסכתות מישהו יתנדב להעלות את רשימתו של בנימין ריצ'לר 'כתבי היד של תוספות על התלמוד' שם יש רשימה מלאה של כל קבצי התוספות (השלמים והמקוטעים) על כל מסכתות הש"ס (כמעט תמיד מצויין גם היכן נדפסו לראשונה).
הרשימה נדפסה בתוך 'תא שמע- מחקרים במדעי היהדות לזכרו של ישראל מ' תא-שמע' כרך ב (תשע"ב) עמ' 771-854.

עדיאל ברויאר

רשימת ריצ'לר היא רשימה של כתה"י הנמצאים בידינו מכל קבצי התוספות. מצ"ב.
זאת אומרת שאין בה את כל קטעי התוספות שנדפסו (בין אם משום שהכת"י אבד [כגון תוס' רא"ש למו"ק] ובין אם משום שהדברים נלקטו מכת"י שאינו של תוספות [כגון התוס' על ב"ב הנ"ל שהדפיס א' גבאי], ועוד סיבות נוספות, ובפרט - שהרשימה נדפסה לפני כמה שנים, ומאז...), אבל היא בהחלט יכולה לקדם.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ג' יולי 14, 2015 11:27 pm

לגבי מסכת ברכות, לא ברורה כ"כ החלוקה בין תוספות רבינו יהודה ותוספות הרא"ש, לבין תוס' חכמי אנגליה (כבטבלה).

תוספות חכמי אנגליה שאבו ישירות מתוספות רבינו יהודה, והדברים היו ידועים גם למהדיר ר' יצחק בלאו, שכתב: "הרבה פירושים במכילתין זהים זהות מלאה עם תוספות רבינו יהודה ב"ר יצחק שירליאון... תופעה זו מובנת כי גם תוספות שלנו בברכות מקורן הוא בתוספות ר"י שירליאון, הנזכר בהן פעמים רבות. כמובן אין זהות לשונית בכל הקטעים האלה, כדרכו של רבינו".

ואולם חשוב להדגיש, שהגם שאין זהות לשונית בכל הקטעים, מ"מ ברובם הגדול הזהות היא אף לשונית (אם כי בקיצורי קטעים). למיעוט השגתי מקומו של קובץ תוספות זה כמקבילו (המקוצר) של תוספות רבינו יהודה.

ואם ישנה תועלת גם במזהים מוקדמים (לפני אורבך למשל), אזי יש להזכיר שכבר רבינו הביאור הלכה הבחין במהותן של תוספות ברכות כעיבוד מרבינו יהודה, וכמו שכתב בסימן קצ"ב: "וכל הלשון של כל התוספות הזה מפורש בהדיא בתוספות רבינו יהודה על ברכות, ושם איתא בהדיא כדברינו, וידוע שהתוספות של ברכות רובו הוא מזה התוספות". (לא צויין אצל אורבך).

(אגב, מן הסתם ניתן להבין את ההתעלמות מ'תוספות ספרדיות' לברכות, שנתפרסמו בקבצי מוריה וזכור לאברהם...)

עדיאל ברויאר

כיוון שהזכרת את ה"תוספות ספרדיות", מלבד פרק א שנדפס במוריה, ופרקים נוספים שנדפסו בשני קבצי זכור לאברהם - התוספות לפרק ב נדפסו בספר 'שם עולם' [שניידר], ישיבת טעלז תשמ''ה

משך חכמה · הודעהעל ידי **משך חכמה** » ד' יולי 15, 2015 12:43 am

המהדורה החדשה של תוספות הרא"ש כל מגילה - נוסחת כתבי היד הועלתה על ידינו לאחרונה לאוצר. עדיין לא נדפסה.

מתעמק · הודעהעל ידי **מתעמק** » ד' יולי 15, 2015 2:29 am

א) תוספות חגיגה כתב יד, נעתק ממנו בעין יעקב למסכת חגיגה. בעבר ציינתי לחגיגה יג. תד"ה אין מוסרין, שבתוספות בעין יעקב שם מתרץ באופן אחר (ויש לזה השלכות הלכתיות), ואח"ז כתוב שם "בספאר אחר מצאתי תירוץ אחר", ומעתיק את התירוץ שבתוספות דידן שם. כמו כן בדף טו: ב'חידושין' מובא דבר אחד בשם התוספות (המובא גם במקומות אחרים במשנת בעלי התוספות, ביניהם בפירושי בעלי התוספות על התורה פרשת וירא). והגם שבדוגמא זה השניה אין הדברים תחת הכותר הרגיל 'תוספות', אין זה אלא מעשי ידי המדפיס, כי בדפוס הראשון של ה'עין יעקב' היה הכל מעורב, קטע גמרא ואח"ז רש"י ואח"ז תוספות וכו', כך שבעבודת החלוקה כנראה הבחין המדפיס שאין הדברים מצויים בתוספות שלפנינו, והניחם בחלק החידושים, על אף שמפורש לפניהם "בתוספות".
ב) תוספות חולין לרבי אליעזר ממיץ כתב יד, נזכר בשם הגדולים בערכו שראהו. וראה ב'קונטרס המפרש' של ר"א פריימאנן (בתוך ספר היובל ללוי גינצבורג, וכן בתדפיס בפני עצמו, שנת תש"ו) שמביא מרשימת הכתבי יד שבאוצר הספרים השייך לביהכ"נ ברחוב טלאמאצקא בווארשא, הנדפס ב'הצפירה' י"ב כסליו שנת תרנ"ד גליון 245 (עמוד 3 'קרית ספר' מספר 1), שהי' להם כרך כת"י בן קנ"א דפים שיטה לרבינו אליעזר ממיץ על מסכת חולין. (והגם שפריימאנן שם כותב ש"כנראה נתיחסה אליו בטעות", אבל מאחר שאינו מביא שום ראיה לדבריו נראה שכתב כן מהשערה בעלמא כאשר לא ידע שהי' קיים כת"י כזה כנזכר בשה"ג).
ג) פסקי תוספות למסכת מנחות, נתחברו על קובץ אחר של התוספות. והקטעים מוכיחים בעד עצמם, כאשר לא על כולם צויין לאיזה תוספות שייכים, מכיון שהמדפיס לא יכול למצוא הדברים בתוספות שלנו. מעניין לציין, שהענין שנידן מכבר אודות דברי הראשונים שמביאי בכורים אומרים דצ"ך עד"ש באח"ב, ושהטעם משום שצריכין לקרות בסדר הכתוב בתורה ולא כסדר הכתוב בתהלים, כל זה נמצא גם בפסקי תוספות למסכת מנחות אות רל"ד (וכמובן שייך לפרק שתי הלחם ולא לפרק הקודם, רק משום שלא מצא המציין כן בתוספות הניחו בתורת ספק לפרק הקודם). ומעניין שבהגהות שיטה מקובצת דף צו. אות ח' מוסיף חלק מהדבור בפסקי תוספות הנ"ל לתוך דברי רש"י, ומסתבר שגם זה שייך ל"תוספות" היינו הוספות על רש"י, אך לא לתוספות שלנו, ויתכן שזה אף מוכיח קיומו של קובץ תוספות שלישי שרק חלקו הראשון של הדבור נמצא אצלם.

עדיאל ברויאר

מתעמק כתב:ב) תוספות חולין לרבי אליעזר ממיץ כתב יד, נזכר בשם הגדולים בערכו שראהו. וראה ב'קונטרס המפרש' של ר"א פריימאנן (בתוך ספר היובל ללוי גינצבורג, וכן בתדפיס בפני עצמו, שנת תש"ו) שמביא מרשימת הכתבי יד שבאוצר הספרים השייך לביהכ"נ ברחוב טלאמאצקא בווארשא, הנדפס ב'הצפירה' י"ב כסליו שנת תרנ"ד גליון 245 (עמוד 3 'קרית ספר' מספר 1), שהי' להם כרך כת"י בן קנ"א דפים שיטה לרבינו אליעזר ממיץ על מסכת חולין. (והגם שפריימאנן שם כותב ש"כנראה נתיחסה אליו בטעות", אבל מאחר שאינו מביא שום ראיה לדבריו נראה שכתב כן מהשערה בעלמא כאשר לא ידע שהי' קיים כת"י כזה כנזכר בשה"ג).

על תוספות ר"א ממיץ כתב גם פרופ' שמחה עמנואל בשברי לוחות עמ' 293-297. לתוספות לחולין הוא התייחס בעמ' 294-295, ומציין שם שבקטלוג של כתה"י בווארשה צוין שיש ראייה בדף מ"ט שהמחבר היה בזמן הרשב"א ולכן אינו הרא"ם. כפי שמציין עמנואל, אין בידינו יכולת לשפוט את העניין. הוא מביא שם גם ציטוט אחד שהחיד"א הביא מהכת"י האבוד.

הוגה ומעיין · הודעהעל ידי **הוגה ומעיין** » ד' יולי 15, 2015 9:49 am

תודה לכולם. עדכנתי את קובץ הוורד בהודעת הפתיחה, בהתאם לדברי החברים שליט"א בתוספת האמור בקבצים המצורפים כאן, מאת ר"א גבאי ובנימין ריצ'לר.

אביאסף · הודעהעל ידי **אביאסף** » ד' יולי 15, 2015 11:26 am

למסכת מעילה יש לציין את הפירוש השני בספר 'שני פירושים קדמונים למסכת מעילה' מהדורת א' סופר שאינו פירוש כלל אלא תוספות (אורבך דן בתוספות אלו לפי זכרוני ואינו בידי).
אם מציינים קטעי תוספות שבשטמ"ק הרי שלכל סדר קדשים יש קטעי תוספות בשטמ"ק דפוס ווילנא ובמהדורת אילן (הציטוטים הם מתוספות הרא"ש, תוספות רבינו פרץ, וכן בשמות כלליים כגון תוספות חיצוניות ותוספות אחרות, בכל מסכת יש לבדוק מאיזה קבצים מצטט רב"א).

למסכת קידושין יש לציין את תוספות ר' שמואל ב"ר יצחק שהדפיס בלוי בשיטת הקדמונים אשר חלקן הראשון הוא ייחודי להן (איני זוכר עד איזה דף, ראו במבוא לתוספות טוך) והשאר זהה לתוספות טוך.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יולי 15, 2015 1:21 pm

תיקון קטן, לגבי זמן הדפסת התוספות להוריות עיין כאן
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... base=MBI01
תוס' הרא"ש לנזיר יש לשבצו ברשומת התוספותים הזהים בחלקם הגדול לתוס' הנדפסים.

עדיאל ברויאר

כתב החכם באשי:

בנוגע לתוספות למסכת נדה, שלדעת אורבך הם תוספות טוך. לא ראיתי את דברי אורבך במקומם, אך אעיר, שבכת"י הזה

http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

דף 132א, מביא מתוספות טוך למסכת נדה, והוא כלפנינו בדף כו ע"א, ד"ה 'שדרה טפח'.

כתה"י נסרק ועלה לרשת, והדף הנ"ל כאן:
http://dlib.nli.org.il/view/action/nmet ... ePid2=true

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ד' יולי 15, 2015 2:20 pm

נשמט הקובץ החשוב מאוד תלמיד ר"ת ור"א על ב"ק [בשיטת הקדמונים]

הוגה ומעיין

זכינו להערות החו"ב ר' אהרן גבאי שליט"א לקובץ הנוכחי, ובעז"ה אעלה את הקובץ המתוקן ע"פ הערותיו בימים הקרובים.
בינתיים תיקון חשוב אחד:
פסקי תוספות אינן מיוסדות על תוספות שאנץ (ומכך גם מוכח שאינן מהרא"ש, וכנראה הרא"ש חיבר פסקי תוס' שלא הגיעו אלינו, ומן הסתם גם פסקי תוס' אחרים לא הגיעונו), אלא על תוספות טוך וגליונותיו.

הוגה ומעיין

עדכנתי את ההודעה הראשונה לקובץ המעודכן עם הערות הר"א גבאי, ופנים חדשות באו לכאן.

אביאסף · הודעהעל ידי **אביאסף** » ה' אוגוסט 13, 2015 7:00 am

למסכת בבא קמא יש להוסיף את תוספות תלמיד ר"י הזקן לדפים פ:-צד: שנדפסו בשיטת הקדמונים על מסכת זו.
[האמנם אין בידינו על מסכת תענית שום קובץ תוספות ואף לא קטע מקובץ? (במסכת תענית מהדורת עוז והדר לוקטו קטעים של תוספות הרא"ש מתוך ספרי החיד"א)].

עדיאל ברויאר

אביאסף כתב:למסכת בבא קמא יש להוסיף את תוספות תלמיד ר"י הזקן לדפים פ:-צד: שנדפסו בשיטת הקדמונים על מסכת זו.
[האמנם אין בידינו על מסכת תענית שום קובץ תוספות ואף לא קטע מקובץ? (במסכת תענית מהדורת עוז והדר לוקטו קטעים של תוספות הרא"ש מתוך ספרי החיד"א)].

בקובץ באוסף גינצבורג של תוספות רא"ש יש כמה פסקאות בלבד, וכנראה שאינן תוספות אלא שרידי חיבור ספרדי/פרובנסאלי שטרם נדפס.

מבקש חכמה

נדמה לי שבעוז והדר הודפסו תוספות ישנים על מסכת גיטין על הדף לחלק מהמסכת.

על ראש השנה יש תוספות ישנים מהדורת הרשלר, מובא שם תוספות ישנים אך לא ברור היכן ועל ידי מי הודפסו.

מבקש חכמה

על נדרים תוספות ישנים מהדורת רבי אלטר הלפרין על דפים ב-לה.

מבקש חכמה

על שבת גליון תוספות יצא לאור על ידי רמ"י בלוי בשיטת הקדמונים שלו. וכן יש לו תוספות ר"י מפאריש.

מבקש חכמה

תוספות שאנץ לבבא קמא צה-צו- הרב גד חסידה צפונות ד.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' אוגוסט 14, 2015 2:43 pm

לגבי תוס' ר"פ ברכות. הנוסח הקודם (בטבלה) היה: "תוס' ר"פ כנראה הוא בעל התוס' דידן". כעת תוקן: "תוס' ר"פ הוא כת"י של תוס' דידן".
אולם להעיר, שעובדתית הדבר אינו נכון, ובודאי תוס' דידן לא נדפס מתוך כ"י זה (או מאחיו הזהה), שכן יש ביניהם לא מעט שינויים משמעותיים (בהוספות והשמטות קטעים שלימים), שינויי נוסח, ואף נפקותות לדינא! הגם שהרוב הגדול אכן די מקביל. (פגשתי אתמול את ר"א גבאי והערתי את תשומת לבו לדבר). השינויים וההוספות נדפסו בשעתו בסוף ספר הצרורות לתענית.

בכלל, הדעה הרווחת כיום (כמדומה ע"פ החלטת מת"מ) שתוס' דידן הוא הוא תוס' ר"פ, למיעוט השגתי קרוב לודאי שאינו כן, ונראה כי כמה ראיות נכוחות לדבר, ועוד חזון למועד אי"ה. עכ"פ מוקדם לדבר על מסקנא, ובפשטות הנוסח הקודם (בטבלה) לפי שעה צודק יותר.

דבר נוסף. לגבי תוס' נדרים, לא ראיתי בטבלה שום איזכור לקטעים הנדפסים בנספחות שבספר פירושי רבינו יהודה בר נתן לכתובות (ירושלים תרצ"ג), וציין שם המהדיר כי במאמרו בתרביץ הוכיח שאלו קטעים מתוס' רבינו יהודה שירליאון לנדרים, ואף אורבך (עמ' 329) כתב שראיותיו ברורות. האם השתנה משהו מאז? (ידידנו ר"א גבאי עוסק כרגע בבירור יסודי ומעמיק של תוס' לנדרים, אך אתמול נשמט ממני הדבר ולא שאלתיו. אולי ביד הרב הוגה ומעיין לברר הדבר).

ונא יורשה להציע עוד דבר מה. לגבי הציון: חיד"א, שבטבלה, האם אין מן הראוי ומתאים יותר להוסיף אות ה' לפני שמו? (ה'רב...), בפרט בבית המדרש.

עדיאל ברויאר

יעקובי כתב:לגבי תוס' ר"פ ברכות. הנוסח הקודם (בטבלה) היה: "תוס' ר"פ כנראה הוא בעל התוס' דידן". כעת תוקן: "תוס' ר"פ הוא כת"י של תוס' דידן".
אולם להעיר, שעובדתית הדבר אינו נכון, ובודאי תוס' דידן לא נדפס מתוך כ"י זה (או מאחיו הזהה), שכן יש ביניהם לא מעט שינויים משמעותיים (בהוספות והשמטות קטעים שלימים), שינויי נוסח, ואף נפקותות לדינא! הגם שהרוב הגדול אכן די מקביל. (פגשתי אתמול את ר"א גבאי והערתי את תשומת לבו לדבר). השינויים וההוספות נדפסו בשעתו בסוף ספר הצרורות לתענית.

בכלל, הדעה הרווחת כיום (כמדומה ע"פ החלטת מת"מ) שתוס' דידן הוא הוא תוס' ר"פ, למיעוט השגתי קרוב לודאי שאינו כן, ונראה כי כמה ראיות נכוחות לדבר, ועוד חזון למועד אי"ה. עכ"פ מוקדם לדבר על מסקנא, ובפשטות הנוסח הקודם (בטבלה) לפי שעה צודק יותר.

כמדומה שמשמעות הנוסח שבטבלה אינה שזהו הכת"י ממנו נדפס החיבור או אף מאותה "משפחה" של כת"י. אלא הכוונה היא שזהו עד נוסח נוסף של אותו חיבור (אגב, ר"י שילת נקט בלשון "מהדורה" לגבי הכת"י ויחסו לתוס' דידן, אך איני בטוח שהוא ממש רצה להגיד שזו מהדורה אחרת).

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' אוגוסט 14, 2015 4:05 pm

לענ"ד לאור השינויים הלא מועטים (ויש אף משמעותיים) לא ירחק שזו מהדורה אחרת. אם כי עדיין הדברים צריכים להאמר בזהירות. והי"ע אמן.

באמונתו · הודעהעל ידי **באמונתו** » ג' אוגוסט 25, 2015 3:09 pm

מעניין התוספות שלנו מסכת ברכות - מראה מקום בעלמא

החוקר יהודא דוב גלינסקי כותב במאמר 'הרא"ש האשכנזי בספרד' תרביץ ע"ד ג' הערה 41: אורבך שייך תוספות אלה [הנדפסות למסכת ברכות] לחכם אשכנזי, אך נראה שהצדק עם אפשטיין, שקבע שהן יצאו מבית מדרשו של ר' פרץ, ראו: י"ן אפשטיין, 'על הכל', הנ"ל, מחקרים בספרות התלמודית ובלשונות השמיות, ב, ירושלים תשמ"ח, עמ' 782.

ההפנייה הראשונה לדברי אפשטיין היא באוצר החכמה: הקובץ 'סיני' צ"ד, עמוד קכ"ט.

יש להוסיף כי כ"פ מצינו הבדלים בין קובצי התוספות של תלמידי רבינו פרץ לבין עצמם. מסתבר שכל תלמיד כתב בסגנונו ובדרכו, ועיין.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר