לימוד קבלה

[זוטא]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.

א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה.
ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

[ישא ברכה]

ידוע מהחזו"א שללימוד תורת הקבלה, מוכרחים רב, וא"א בלי רב. (ומכלל לאו אתה שומע הן.. ויש לדחות). והלשם היה האחרון שעוד קיבל בחכמה זו.

[חכם באשי]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.
א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה.
ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

הם (וגם ציבורים אחרים) לא לומדים דברים נוספים: תנ"ך, אגדות וכו', מדוע נטפלת דווקא לקבלה?

[זקן ששכח]

ר' ישראל אליהו ויינטרויב חסיד היה ?
ברור שאין זה המוני, אבל יש די 'מבינים' שעוסקים בתחום זה כבשאר תחומים.

[נהר שלום]

והלשם היה האחרון שעוד קיבל בחכמה זו.

שמעתי שלימד את הגרי"ש אלישיב קבלה

[זוטא]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.
א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה.
ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

הם (וגם ציבורים אחרים) לא לומדים דברים נוספים: תנ"ך, אגדות וכו', מדוע נטפלת דווקא לקבלה?

אתה צודק, ראוי יותר לדון למה הליטאים לומדים כל היום רק תלמוד, (וגם את התלמוד.. חלק מצומצם ממנו), ולא לומדים את כל שאר הענינים שבתורת ישראל.
תנ"ך. משניות. אגדות חז"ל. קבלה.

אבל בעוד לגבי משניות ואגדות חז"ל, מצוי הלימוד בהם ברמה כל שהיא (אמנם נמוכה, מהמשקל שיש לה אצל חז"ל, אבל קיים משהו).

תנ"ך וקבלה כמעט לא קיים.

השאלה היא האם זו התנגדות עקרונית, או תוצאה מדרך הישיבות, מצב שהגיע מלמטה למעלה ולא מלמעלה למטה..

אבל בענין התנ"ך זה סוגיא בפנ"ע שראויה לאשכול נפרד, עקב כך שכבר לפני כשבע מאות שנה היו מקומות שלא למדו את התנ"ך, אם בימי הנעורים ואם בגיל המבוגר. ואני מדגיש שלא בכל המקומות היה כך, והיו מקומות לפני שביעים שנה שעוד למדנו תנ"ך כראוי. ממילא זה נושא לדיון אחר, מורכב, הדורש חקירה היסטורית וחקירה רעיונית.

משא"כ ענין הקבלה, היה קיים עד לפני כמאה שנה בערך, כמדומה שהנצי"ב היה הגדול הליטאי האחרון (בסדר גודל של גדול הדור) שהשקיע רבות בקבלה. וממנו פסקה החכמה. (ולא שלא למדו בכלל,, אבל ניכר מאוד שהורידו את העיסוק בזה).

וע"ז באתי לשמוע דברי חכמי ואורחי ביהמ"ד.

[פעלעד]

בפשטות הסיבה כיון שכל הדגש אצל הציבור הליטאי בלימוד היה בהנחה שהתכלית הוא להיות למדן, ולהיות למדן זה אומר לדעת ללמוד טוב תלמוד וכו',
משא"כ אצל החסידים לדוגמא הדגש היה ללמוד תורה כמובן כי בלי זה א"א להיות יהודי, אבל בעיקר כדי להגיע לדביקות ה', וזוהי כידוע המח' הידועה בין הנפש החיים לתניא מהו גדר לימוד לשמה, ואין כאן מקומו, ומכיון שסגולת הקבלה גדולה מאד להביא לדביקות וקדושה וכו', לכן אצל החסידים עשו מזה עסק יותר גדול.

[זוטא]

ר' ישראל אליהו ויינטרויב חסיד היה ?
ברור שאין זה המוני, אבל יש די 'מבינים' שעוסקים בתחום זה כבשאר תחומים.

דו"ק במש"כ 'רובו', וידוע שהרי"א למד ולימד קבלה.

אכן, מי היה רבו בתורה זו? ר' יצחק הוטנר?! ור' יצחק ממי קיבל? (שמעתי פעם מהראי"ה קוק ז"ל, הנכון הדבר?)

בכל אופן הוא היה יחיד במינו בציבור הליטאי, (והוא בהחלט לא שיקף את הדרך הליטאית המקובלת, למרות שהיה מבי מדרשא דהגר"א (ויש מפקפקים בכך, ואין ראוי לעסוק בענין זה בביהמ"ד). הוא הרבה לעסוק בתורת החסידות, תניא שגור ע"פ - (ואינני יודע כיצד עלו הדברים בקנה אחד עם היותו מביהמ"ד דהגר"א), ר' צדוק, שפ"א ועוד.
בק'יצר הוא לא היה כמו רוב הציבור הליטאי.

[זוטא]

והלשם היה האחרון שעוד קיבל בחכמה זו.

שמעתי שלימד את הגרי"ש אלישיב קבלה

אכן, מה ידוע על הגרי"ש בענין הקבלה, אשמח לדעת.

[זוטא]

בפשטות הסיבה כיון שכל הדגש אצל הציבור הליטאי בלימוד היה בהנחה שהתכלית הוא להיות למדן, ולהיות למדן זה אומר לדעת ללמוד טוב תלמוד וכו',
משא"כ אצל החסידים לדוגמא הדגש היה ללמוד תורה כמובן כי בלי זה א"א להיות יהודי, אבל בעיקר כדי להגיע לדביקות ה', וזוהי כידוע המח' הידועה בין הנפש החיים לתניא מהו גדר לימוד לשמה, ואין כאן מקומו, ומכיון שסגולת הקבלה גדולה מאד להביא לדביקות וקדושה וכו', לכן אצל החסידים עשו מזה עסק יותר גדול.

הוי... ידידי היקר.

מה זה נקרא להיות 'למדן'?!, מנימת דבריך ניכר שאינך מבני הציבור הליטאי (הנכון?).
למדן זה אמצעי ולא מטרה אליבא דכו"ע...
הויכוח הוא מה צריך לחשוב בשעת הלימוד האם על מה שאביי ורבא אמרו או על דביקות.

אליבא דכו"ע יש ענין בלימוד הקבלה, וזה דבר גדול יותר מהויות אביי ורבא.

והגר"א והגר,ח עסקו בקבלה הבה יותר מהחסידים.

חסידים עסקו בקבלה בלי להבין, אלא בניצוצת וכדו' כמילים סתמות, והגר"א למד קבלה בעיון להכיר את גילוי ה' בעולמו כפי שמלמדת תורת הקבלה. קיצרתי במקום שאמרו להאריך.
אבל דבריך ממש לא נכונים.

[בברכה המשולשת]

היה כבר אשכול ארוך על שאלת פותח האשכול

[פעלעד]

בפשטות הסיבה כיון שכל הדגש אצל הציבור הליטאי בלימוד היה בהנחה שהתכלית הוא להיות למדן, ולהיות למדן זה אומר לדעת ללמוד טוב תלמוד וכו',
משא"כ אצל החסידים לדוגמא הדגש היה ללמוד תורה כמובן כי בלי זה א"א להיות יהודי, אבל בעיקר כדי להגיע לדביקות ה', וזוהי כידוע המח' הידועה בין הנפש החיים לתניא מהו גדר לימוד לשמה, ואין כאן מקומו, ומכיון שסגולת הקבלה גדולה מאד להביא לדביקות וקדושה וכו', לכן אצל החסידים עשו מזה עסק יותר גדול.

הוי... ידידי היקר.

מה זה נקרא להיות 'למדן'?!, מנימת דבריך ניכר שאינך מבני הציבור הליטאי (הנכון?).
למדן זה אמצעי ולא מטרה אליבא דכו"ע...
הויכוח הוא מה צריך לחשוב בשעת הלימוד האם על מה שאביי ורבא אמרו או על דביקות.

אליבא דכו"ע יש ענין בלימוד הקבלה, וזה דבר גדול יותר מהויות אביי ורבא.

והגר"א והגר,ח עסקו בקבלה הבה יותר מהחסידים.

חסידים עסקו בקבלה בלי להבין, אלא בניצוצת וכדו' כמילים סתמות, והגר"א למד קבלה בעיון להכיר את גילוי ה' בעולמו כפי שמלמדת תורת הקבלה. קיצרתי במקום שאמרו להאריך.
אבל דבריך ממש לא נכונים.

אכן ידיד היקר, אני לא המייבין הכי גדול על ליטאים...
אבל גם לא נראה לי שאתה מייבין הכי גדול על חסידים... (הנכון?)
כי כל תורת הבעש"ט מבוסס על הקבלה, ואני לא מדבר על השושלות של זידיטשויב - קאמארנא, וחב"ד, וקוזניץ (המגיד מקוזניץ היה מגדולי המקובלים בדורו) וכו', ואתה כותב לי שדיברו קצת מניצוצות בלי להבין... באמת...

[זוטא]

בפשטות הסיבה כיון שכל הדגש אצל הציבור הליטאי בלימוד היה בהנחה שהתכלית הוא להיות למדן, ולהיות למדן זה אומר לדעת ללמוד טוב תלמוד וכו',
משא"כ אצל החסידים לדוגמא הדגש היה ללמוד תורה כמובן כי בלי זה א"א להיות יהודי, אבל בעיקר כדי להגיע לדביקות ה', וזוהי כידוע המח' הידועה בין הנפש החיים לתניא מהו גדר לימוד לשמה, ואין כאן מקומו, ומכיון שסגולת הקבלה גדולה מאד להביא לדביקות וקדושה וכו', לכן אצל החסידים עשו מזה עסק יותר גדול.

הוי... ידידי היקר.

מה זה נקרא להיות 'למדן'?!, מנימת דבריך ניכר שאינך מבני הציבור הליטאי (הנכון?).
למדן זה אמצעי ולא מטרה אליבא דכו"ע...
הויכוח הוא מה צריך לחשוב בשעת הלימוד האם על מה שאביי ורבא אמרו או על דביקות.

אליבא דכו"ע יש ענין בלימוד הקבלה, וזה דבר גדול יותר מהויות אביי ורבא.

והגר"א והגר,ח עסקו בקבלה הבה יותר מהחסידים.

חסידים עסקו בקבלה בלי להבין, אלא בניצוצת וכדו' כמילים סתמות, והגר"א למד קבלה בעיון להכיר את גילוי ה' בעולמו כפי שמלמדת תורת הקבלה. קיצרתי במקום שאמרו להאריך.
אבל דבריך ממש לא נכונים.

אכן ידיד היקר, אני לא המייבין הכי גדול על ליטאים...
אבל גם לא נראה לי שאתה מייבין הכי גדול על חסידים... (הנכון?)
כי כל תורת הבעש"ט מבוסס על הקבלה, ואני לא מדבר על השושלות של זידיטשויב - קאמארנא, וחב"ד, וקוזניץ (המגיד מקוזניץ היה מגדולי המקובלים בדורו) וכו', ואתה כותב לי שדיברו קצת מניצוצות בלי להבין... באמת...

אכן אינני נמנה על זרם החסידות, אך גם אינני משתייך לעדת בני הישיבות (למרות מוצאי הליטאי), למרות כן אני מחובר מעט לתורת הגר"א, וע"כ אתה צודק שאני לא מכיר מספיק טוב..
כידוע בקבלה ישנם שני גישות, עיונית וביקאותית. ז"א אפשר ללמוד על מושגים קבליים - ולדעת שיש עולמות עליונים וכו' וכו', ועפי"ז להכיר שכל מעשה ומעשה שלנו הוא פועל בכל העולמות, וכו' וכו' ועד"ז שאר לימוד הקבלה. ז"א לקבל מושגים קיימים מהסוד. ובדרך זו דרכו הרבה מהמקובלים הספרדיים והחסידים, כפי הידוע לי על תורת החסידות (מלבד חב"ד, כל האחרים שכתבת הם לא יידועים לי כ"כ. והם לא ענפים מרכזיים בחסידות). הדרך השניה היא לימוד תורת הסוד בצורה עיונית, מה שהגאון קורה נמשל, להבין מה המשמעות של המושגים הקבליים, דו"ק ותשכח בכל ספרי הרמח"ל בזה.
זה גם ההבדל שהחסידים עיקר עיונם בזהר וכדו' שבזה מובאים המושגים בתור מושגים קיימים, ופחות עוסקים בביאור המושגים גופא. וקבלת הגר"א והרמח"ל עוסקת בספרי דצניעותא וכדו' שהם עיקרי ידיעת שמו ית'.
וח"ו אינני מכוין לזלזל בחסידות, זו גישה שהיתה קיימת גם אצל חלק מחכמי הספרדים.

[זוטא]

וכל האמור זה על תורת החסידות באופן כללי. אבל תורת חב"ד זה משהו אחר. שגם כמעט לא קשור לקבלה אלא זה עולם חדש שבעל התניא פיתח וסלל, עם המון שכל.
וזה מבוסס על קצת מאוד בעש"ט.

[אום אני חומה]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.

א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה.
ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

אין לך מושג כמה אברכים ליטאיים לומדים קבלה 'מתחת לשולחן', אולי לא כולם בגיל צעיר אבל רבים רבים מתעסקים בזה.
השאלה השנייה לא מובנת, הלא זה חלק מהתורה ומאי שנא, וכל אחד מאיתנו ייתבע 'כסא כבודי היכן עומד', אלא שניתן סייג שרק מגיל 40 ומעלה.

[פעלעד]

וכל האמור זה על תורת החסידות באופן כללי. אבל תורת חב"ד זה משהו אחר. שגם כמעט לא קשור לקבלה אלא זה עולם חדש שבעל התניא פיתח וסלל, עם המון שכל.
וזה מבוסס על קצת מאוד בעש"ט.

אם אתה לא רוצה התקפה מהחבדניקי"ם שבינינו... אז תדייק יותר בלשונך, חב"ד זה לא קצת בעש"ט,
בעל התניא היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, אלא שיש ע' פנים לתורה, והוא סבר שזה היה דעת הבעש"ט ואחרים חלקו עליו.
בחב"ד אומרים (כמובן לא מדובר על חב"ד היום, מדובר על תחילת החסידות) שקבלה זה רזין, וחסידות זה רזין דרזין...

[זוטא]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.

א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה.
ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

אין לך מושג כמה אברכים ליטאיים לומדים קבלה 'מתחת לשולחן', אולי לא כולם בגיל צעיר אבל רבים רבים מתעסקים בזה.
השאלה השנייה לא מובנת, הלא זה חלק מהתורה ומאי שנא, וכל אחד מאיתנו ייתבע 'כסא כבודי היכן עומד', אלא שניתן סייג שרק מגיל 40 ומעלה.

נער הייתי וגם זקנתי, והסותפפתי בבתי גדולי הדור וראשי ישיבות נכבדים. לא שמעתי אחד מהם שלומד קבלה אפי' לא מעט. (האחרון שידוע לי שהתעסק קצת עם קבלה הוא הגרי"ש, וג"ז טעון בירור כמה).
התופעה שאתה מציין אליה - היא התופעה שיש הרבה אברכים שחסר להם בקרבת ה', והעיסוק בשניים אוחזין בטלית לא מספק.. ולכן הם מחפסים, מחשבה קבלה וכו'. לרוב לא מדובר בחברה המוצלחים אלא בשוליים או בתמוהניים.
מבחינתי זה מבורך - אבל סע לכולל פונביז ותראה כמה אברכים בכלל יודעים מה זה ספרא דצניעותא או עץ חיים...

[זוטא]

וכל האמור זה על תורת החסידות באופן כללי. אבל תורת חב"ד זה משהו אחר. שגם כמעט לא קשור לקבלה אלא זה עולם חדש שבעל התניא פיתח וסלל, עם המון שכל.
וזה מבוסס על קצת מאוד בעש"ט.

אם אתה לא רוצה התקפה מהחבדניקי"ם שבינינו... אז תדייק יותר בלשונך, חב"ד זה לא קצת בעש"ט,
בעל התניא היה מגדולי תלמידי המגיד ממעזריטש, אלא שיש ע' פנים לתורה, והוא סבר שזה היה דעת הבעש"ט ואחרים חלקו עליו.
בחב"ד אומרים (כמובן לא מדובר על חב"ד היום, מדובר על תחילת החסידות) שקבלה זה רזין, וחסידות זה רזין דרזין...

כבר היו התקפות על חב"ד, וב"ה לא קרה כלום. וזה האור שבוירטואלי.
בעל התניא היה מתלמידי המגיד, אבל אין ספק שבעל התניא חידש את תורתו ולא קיבל אותה מהמגיד. (למיטב ידעתי, ואינני בקי כ"כ, אשמח אם יתקנו אותי) המגיד לא מוזכר אף פעם בספר תניא.
אצל הבעש"א אפ' כבר למצוא טיפה! מהרעיונת של התניא. אבל טיפה!
בחב"ד הכל בנוי על תורה חדשה מאיתי תצא.

[חובב_ספרים]

כמה אנשים שאינם ליטאים לומדים קבלה היום באמת?

[אום אני חומה]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.

א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה.
ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

אין לך מושג כמה אברכים ליטאיים לומדים קבלה 'מתחת לשולחן', אולי לא כולם בגיל צעיר אבל רבים רבים מתעסקים בזה.
השאלה השנייה לא מובנת, הלא זה חלק מהתורה ומאי שנא, וכל אחד מאיתנו ייתבע 'כסא כבודי היכן עומד', אלא שניתן סייג שרק מגיל 40 ומעלה.

נער הייתי וגם זקנתי, והסותפפתי בבתי גדולי הדור וראשי ישיבות נכבדים. לא שמעתי אחד מהם שלומד קבלה אפי' לא מעט. (האחרון שידוע לי שהתעסק קצת עם קבלה הוא הגרי"ש, וג"ז טעון בירור כמה).
התופעה שאתה מציין אליה - היא התופעה שיש הרבה אברכים שחסר להם בקרבת ה', והעיסוק בשניים אוחזין בטלית לא מספק.. ולכן הם מחפסים, מחשבה קבלה וכו'. לרוב לא מדובר בחברה המוצלחים אלא בשוליים או בתמוהניים.
מבחינתי זה מבורך - אבל סע לכולל פונביז ותראה כמה אברכים בכלל יודעים מה זה ספרא דצניעותא או עץ חיים...

אין כ"כ טעם להתווכח, לכן אענה בקצרה:
רבותינו הגראי"ל הגרח"ק ואף הגרש"א הינם אריות בקבלה (על הגרש"א יש עמדי סיפור מבהיל אלא שהוזהרתי שלא לספר),ובכל זאת, צא נא ובדוק בספריהם ובשיחותיהם כמה קבלה תמצא שם- שואף לאפס. (אולי אצל הגרש"א כן יש יותר 'עניינים'). שמעתי פעם מהגרב"מ אזרחי שתורת הנסתר אין הפשט שרק תוכן העניינים הוא נסתר אלא שאף עצם הלימוד הוא נסתר- כבשים ללבושך! ככה שאין פלא שלא הבחנת בזה. אמנם כללו של דבר, וזאת דע לך: אין כמעט ת"ח רציני שלא למד קבלה כל אחד לפום דרגתיה, ואדרבה, סע לכולל פונביז ותשאל את הרציניים והמבוגרים- ותופתע, ואל תשכח להתנצל בפניהם על שקראת להם שוליים \ תמהוניים \ חסרי סיפוק בעבודת ה'.

[זוטא]

נער הייתי וגם זקנתי, והסותפפתי בבתי גדולי הדור וראשי ישיבות נכבדים. לא שמעתי אחד מהם שלומד קבלה אפי' לא מעט. (האחרון שידוע לי שהתעסק קצת עם קבלה הוא הגרי"ש, וג"ז טעון בירור כמה).
התופעה שאתה מציין אליה - היא התופעה שיש הרבה אברכים שחסר להם בקרבת ה', והעיסוק בשניים אוחזין בטלית לא מספק.. ולכן הם מחפסים, מחשבה קבלה וכו'. לרוב לא מדובר בחברה המוצלחים אלא בשוליים או בתמוהניים.
מבחינתי זה מבורך - אבל סע לכולל פונביז ותראה כמה אברכים בכלל יודעים מה זה ספרא דצניעותא או עץ חיים...

אין כ"כ טעם להתווכח, לכן אענה בקצרה:
רבותינו הגראי"ל הגרח"ק ואף הגרש"א הינם אריות בקבלה (על הגרש"א יש עמדי סיפור מבהיל אלא שהוזהרתי שלא לספר),ובכל זאת, צא נא ובדוק בספריהם ובשיחותיהם כמה קבלה תמצא שם- שואף לאפס. (אולי אצל הגרש"א כן יש יותר 'עניינים'). שמעתי פעם מהגרב"מ אזרחי שתורת הנסתר אין הפשט שרק תוכן העניינים הוא נסתר אלא שאף עצם הלימוד הוא נסתר- כבשים ללבושך! ככה שאין פלא שלא הבחנת בזה. אמנם כללו של דבר, וזאת דע לך: אין כמעט ת"ח רציני שלא למד קבלה כל אחד לפום דרגתיה, ואדרבה, סע לכולל פונביז ותשאל את הרציניים והמבוגרים- ותופתע, ואל תשכח להתנצל בפניהם על שקראת להם שוליים \ תמהוניים \ חסרי סיפוק בעבודת ה'.

תראה אני הקטן לא בעל תשובה, יש לי משפחה עניפה ורחבה.
אבי שיחי' ת"ח גדול, דודי היקרים כולם ת"ח בוגרי המסלול הישיבתי הטהור, פונביז, כולל פונביז. חברון וכו'. מיר וכו'. (אבי תקופה מסוימת בחייו פרש מהסגנון הנ"ל, ואז עסק בקבלה. אך מששב למהלך הרגיל, פסק).
הם לא צעירים בגילם, כולם באו לגיל מ' והרבה יותר מכך. אני לא חושב שכל אלו מסתירים ממני. אני רואה את כל מעשיהם ביום וגם בלילה. ולא ידוע לי על אחד מהם שפתח פעם עץ חיים לאריז"ל. וכשהנושא עולה על השולחן הם מודים בכך.

אינני חושב שאני היחיד, שמשפחתי מזורה ותמוהה וכו', וכפי ששוחתי עם חברים רבים, מהם שאבותיהם רה"י ומרבצי תורה, כמעט אף אחד לא השקיע רציני בלימוד קבלה.
כמובן כולם פתחו קצת את הספרים, כדי להכיר טיפה. אבל זה לא נקרא ללמוד קבלה, (ואולי זה מה שאמר החזו"א ללמוד קבלה בשביל יר"ש). וגם מי שפתח בדר"כ זה זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה ספרא דצניעותא ויצירה וכו'. (וגם מי שמציץ זה בשביל להרחיב מעט את האינטגלנציה התורנית, כמו שהם לומדים נ"ך. לא עושים מזה עיסוק מרכזי).

כנ"ל למדתי בכמה ישיבות והייתי מקורב לרה"י שם, ואני יודע את הסדר יום שלהם בדיוק, ולא ידוע לי על זמן שהוקדש ללימוד קבלה.

אתה טוען שהגרח"ק והגראי"ל אריות בקבלה. בבקשה אתה יכול להגיד לי מנ"ל?

הגרש"א, אם כוונתך להגר"ש אוריבעך, אכן הוא לומד קבלה ומכהן כר"י ללימוד הקבלה.

[מנחם וואהלינער]

והלשם היה האחרון שעוד קיבל בחכמה זו.

שמעתי שלימד את הגרי"ש אלישיב קבלה

שמעתי שפעם שאל הגר"ש ואזנר את הגרי"ש אם נכון שהוא סידר ספר הלשם לדפוס, וענה הן ושאלו הגר"ש א"כ למדת הספר והנך מבינו על בוריו ענה הגרי"ש בפשטות גמורה "כן"

[סגי נהור]

בעל התניא היה מתלמידי המגיד, אבל אין ספק שבעל התניא חידש את תורתו ולא קיבל אותה מהמגיד. (למיטב ידעתי, ואינני בקי כ"כ, אשמח אם יתקנו אותי) המגיד לא מוזכר אף פעם בספר תניא.
אצל הבעש"א אפ' כבר למצוא טיפה! מהרעיונת של התניא. אבל טיפה!

המגיד מוזכר כמה פעמים בספר התניא (ולדוגמא בפרק לה). ומנין העוז לעמוד ולקבוע מסמרות בנושא שבו אינך בקי, כפי שהודית בעצמך?

[עט סופר]

בציבור הליטאי מקובל שמי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים אינו מבין מילה אחת קבלה, וכיון שכך אינו לומד קבלה כלל.
בין אותם שלמדו קבלה לאחר שמילאו כרסם ש"ס ופוסקים לא נראה לי שיש בציבור הליטאי פחות מציבור אחר, כמובן שזה יותר בצנעה, ומחוץ לציבור הליטאי נראה שאינו קיים כלל, ובעיקר מתוך הבנה שאנחנו לא מבינים, וזה רק טעימה קלה כמציץ מן החרכים.
השאלה למה קוראים קבלה.
סיפר ת"ח מופלג משכמו ומעלה מתמיד ועובד ה' בעל בקיאות מדהימה בש"ס ופוסקים ובעל הבנה נדירה מאד, שיש לו בן דוד בעל תשובה שהצטרף לאחד החסידויות הגורסות שהעיקר זה קבלה, ומאז הוא מנסה לנסות לשכנע אותו להצטרף לשיעורי קבלה. יום אחד הוא הגיע אליו כולו מרוגש אחוז שרפי קודש וניסה להוכיח לו מה הוא מפסיד מאי לימוד הקבלה, לומד הקבלה הטרי שאל את הת"ח אתה יודע מה זה 'חקל תפוחין קדישין', הת"ח השיב לו 'לא', ה"מקובל" אמר לו חבל שאינך מגיע לשיעור, ובאיטיות והטעמה הסביר לו "השבוע למדנו שזה 'שדה תפוחים קדושים'", הת"ח השיב לו כאלה שיעורים אין שום בעיה שתלמד...

[משה אמסלם]

והלשם היה האחרון שעוד קיבל בחכמה זו.

שמעתי שלימד את הגרי"ש אלישיב קבלה

שמעתי שפעם שאל הגר"ש ואזנר את הגרי"ש אם נכון שהוא סידר ספר הלשם לדפוס, וענה הן ושאלו הגר"ש א"כ למדת הספר והנך מבינו על בוריו ענה הגרי"ש בפשטות גמורה "כן"

לידיעתכם ראה בדברי העורך הספר הלשם ושם מובא בסופו הגרי"ש אלישיב זצוקלל"ה
ופשוט

[משה אמסלם]

בציבור הליטאי מקובל שמי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים אינו מבין מילה אחת קבלה, וכיון שכך אינו לומד קבלה כלל.
בין אותם שלמדו קבלה לאחר שמילאו כרסם ש"ס ופוסקים לא נראה לי שיש בציבור הליטאי פחות מציבור אחר, כמובן שזה יותר בצנעה, ומחוץ לציבור הליטאי נראה שאינו קיים כלל, ובעיקר מתוך הבנה שאנחנו לא מבינים, וזה רק טעימה קלה כמציץ מן החרכים.
השאלה למה קוראים קבלה.
סיפר ת"ח מופלג משכמו ומעלה מתמיד ועובד ה' בעל בקיאות מדהימה בש"ס ופוסקים ובעל הבנה נדירה מאד, שיש לו בן דוד בעל תשובה שהצטרף לאחד החסידויות הגורסות שהעיקר זה קבלה, ומאז הוא מנסה לנסות לשכנע אותו להצטרף לשיעורי קבלה. יום אחד הוא הגיע אליו כולו מרוגש אחוז שרפי קודש וניסה להוכיח לו מה הוא מפסיד מאי לימוד הקבלה, לומד הקבלה הטרי שאל את הת"ח אתה יודע מה זה 'חקל תפוחין קדישין', הת"ח השיב לו 'לא', ה"מקובל" אמר לו חבל שאינך מגיע לשיעור, ובאיטיות והטעמה הסביר לו "השבוע למדנו שזה 'שדה תפוחים קדושים'", הת"ח השיב לו כאלה שיעורים אין שום בעיה שתלמד...

הערה קטנה אני יכול לכתוב וברשותך שאלו שכן לומדים חלק תורה זו בקדוש ובטהרה רואים אליהם איך שהמאור שבה מחזירו למוטב או שמשבח אותם.
(אבל ברור כשמש בצהרים שלא כל הרוצה לטול את השם יבוא וכו')

[זוטא]

בציבור הליטאי מקובל שמי שלא מילא כרסו בש"ס ופוסקים אינו מבין מילה אחת קבלה, וכיון שכך אינו לומד קבלה כלל.
בין אותם שלמדו קבלה לאחר שמילאו כרסם ש"ס ופוסקים לא נראה לי שיש בציבור הליטאי פחות מציבור אחר, כמובן שזה יותר בצנעה, ומחוץ לציבור הליטאי נראה שאינו קיים כלל, ובעיקר מתוך הבנה שאנחנו לא מבינים, וזה רק טעימה קלה כמציץ מן החרכים.
השאלה למה קוראים קבלה.
סיפר ת"ח מופלג משכמו ומעלה מתמיד ועובד ה' בעל בקיאות מדהימה בש"ס ופוסקים ובעל הבנה נדירה מאד, שיש לו בן דוד בעל תשובה שהצטרף לאחד החסידויות הגורסות שהעיקר זה קבלה, ומאז הוא מנסה לנסות לשכנע אותו להצטרף לשיעורי קבלה. יום אחד הוא הגיע אליו כולו מרוגש אחוז שרפי קודש וניסה להוכיח לו מה הוא מפסיד מאי לימוד הקבלה, לומד הקבלה הטרי שאל את הת"ח אתה יודע מה זה 'חקל תפוחין קדישין', הת"ח השיב לו 'לא', ה"מקובל" אמר לו חבל שאינך מגיע לשיעור, ובאיטיות והטעמה הסביר לו "השבוע למדנו שזה 'שדה תפוחים קדושים'", הת"ח השיב לו כאלה שיעורים אין שום בעיה שתלמד...

אתה צודק בחלק הראשון שאכן מי שלא מילא כרסו יין ובשר (כלשון הרמב"ם), לא יעסוק בחכמה זו.
אבל למה מי שמילא כרסו, לא לומד??
ואם אתה מכיר מישהו שלומד אנא ספר מיהו!

[אלי כהן]

זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה ספרא דצניעותא...וכו'.

להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה ספרא דצניעותא וכו', זה בערך כמו להגיד שעיקר התושב"כ - זה לא החומש - אלא זה עשרת הדיברות וכו'. והלא עשרת הדיברות הם בעצמם חלק מהחומש, אז איך אפשר להגיד שעיקר התושב"כ - זה לא החומש - אלא זה עשרת הדיברות וכו'? אתמהה! והלא ספרא דצניעותא הוא בעצמו חלק מהזוהר, אז איך אפשר להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה ספרא דצניעותא וכו'? אתמהה!

זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה...יצירה וכו'.

להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה יצירה וכו', זה בערך כמו להגיד שעיקר ההלכה-למעשה - זה לא השו"ע - אלא זה התוספתא. כמה הלכה-למעשה כבר אפשר ללמוד מהתוספתא? אתמהה! וכמה ענייני קבלה כבר אפשר ללמוד מספר יצירה? אתמהה! אז נכון שספר יצירה (של אברהם אבינו) יותר קדמון מהזוהר (של רשב"י), כמו שהתוספתא (של רבי נחמיה ורבי אושעיה) יותר קדמונית מהשו"ע (של מהרי"ק ושל הרמ"א), אבל מכאן ועד להגיד - שהיותר קדמון הוא היותר "עיקרי" - רחוקה הדרך.

[זוטא]

זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה ספרא דצניעותא...וכו'.

להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה ספרא דצניעותא וכו', זה בערך כמו להגיד שעיקר התושב"כ - זה לא החומש - אלא זה עשרת הדיברות וכו'. והלא עשרת הדיברות הם בעצמם חלק מהחומש, אז איך אפשר להגיד שעיקר התושב"כ - זה לא החומש - אלא זה עשרת הדיברות וכו'? אתמהה! והלא ספרא דצניעותא הוא בעצמו חלק מהזוהר, אז איך אפשר להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה ספרא דצניעותא וכו'? אתמהה!

זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה...יצירה וכו'.

להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה יצירה וכו', זה בערך כמו להגיד שעיקר ההלכה-למעשה - זה לא השו"ע - אלא זה התוספתא. כמה הלכה-למעשה כבר אפשר ללמוד מהתוספתא? אתמהה! וכמה ענייני קבלה כבר אפשר ללמוד מספר יצירה? אתמהה! אז נכון שספר יצירה (של אברהם אבינו) יותר קדמון מהזוהר (של רשב"י), כמו שהתוספתא (של רבי נחמיה ורבי אושעיה) יותר קדמונית מהשו"ע (של מהרי"ק ושל הרמ"א), אבל מכאן ועד להגיד - שהיותר קדמון הוא היותר "עיקרי" - רחוקה הדרך.

לפני שנכינס לדיון בענין, שאלה לי אליך עפ"י מה אתה כותב, למדת קבלה או ששמעת מאחרים.

[אלי כהן]

זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה ספרא דצניעותא...וכו'.

להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה ספרא דצניעותא וכו', זה בערך כמו להגיד שעיקר התושב"כ - זה לא החומש - אלא זה עשרת הדיברות וכו'. והלא עשרת הדיברות הם בעצמם חלק מהחומש, אז איך אפשר להגיד שעיקר התושב"כ - זה לא החומש - אלא זה עשרת הדיברות וכו'? אתמהה! והלא ספרא דצניעותא הוא בעצמו חלק מהזוהר, אז איך אפשר להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה ספרא דצניעותא וכו'? אתמהה!

זהר, שזה לא עיקר הקבלה, אלא עיקר הקבלה זה...יצירה וכו'.

להגיד שעיקר הקבלה - זה לא הזוהר - אלא זה יצירה וכו', זה בערך כמו להגיד שעיקר ההלכה-למעשה - זה לא השו"ע - אלא זה התוספתא. כמה הלכה-למעשה כבר אפשר ללמוד מהתוספתא? אתמהה! וכמה ענייני קבלה כבר אפשר ללמוד מספר יצירה? אתמהה! אז נכון שספר יצירה (של אברהם אבינו) יותר קדמון מהזוהר (של רשב"י), כמו שהתוספתא (של רבי נחמיה ורבי אושעיה) יותר קדמונית מהשו"ע (של מהרי"ק ושל הרמ"א), אבל מכאן ועד להגיד - שהיותר קדמון הוא היותר "עיקרי" - רחוקה הדרך.

לפני שנכינס לדיון בענין, שאלה לי אליך עפ"י מה אתה כותב, למדת קבלה או ששמעת מאחרים.

בין אם פלוני לא למד קבלה - ובין אם כן למד קבלה - הוא בטוח לא היה מתהדר בפני האחרים שלמד קבלה (אלא אם כן הוא שקרן או לפחות גאוותן), ככה שבכל מקרה - הנחתך שיש לי גם ברירה נוספת לענות "למדתי קבלה" - תמוהה בעיניי (אלא אם כן אתה מניח שאני שקרן או לפחות גאוותן).

[כנסת ישראל]

לאחר שנתגלה בעוה"ר מה קורה כשמי שלא מילא כריסו בשו"פ ואין יראתו קודמת לחכמתו לומד קבלה,
אין מקום לשאלה מדוע לא נקבע לימוד זה כדרך לרבים.

[אלי כהן]

מילא כריסו בשו"פ.

האמנם יש קושי מיוחד למלא את הכרס בשווה-פרוטה? הלא די בארוחה דשנה, כדי למלא את המשימה בקלי קלות...
סתאאם...
על כל פנים, לאור ראשי התיבות המפתיעים שנתת לנו כאן, הייתי מצפה - שתיתן אותם - גם כתשובה חדשה לשאלתי הישנה כאן: viewtopic.php?f=17&t=21668

[זוטא]

לאחר שנתגלה בעוה"ר מה קורה כשמי שלא מילא כריסו בשו"פ ואין יראתו קודמת לחכמתו לומד קבלה,
אין מקום לשאלה מדוע לא נקבע לימוד זה כדרך לרבים.

אבל מה אם הת"ח שלנו??

[פרנצויז]

המציאות כיום שהציבור הליטאי ברובו הגדול לא לומד קבלה.
א. האם ידוע מה הסיבות למצב הזה. ב. האם היו/יש ת"ח שכן למדו, (וסברו שצריך ללמוד).

אכן אינני נמנה על זרם החסידות, אך גם אינני משתייך לעדת בני הישיבות (למרות מוצאי הליטאי)

אין לך מושג כמה אברכים ליטאיים לומדים קבלה 'מתחת לשולחן', אולי לא כולם בגיל צעיר אבל רבים רבים מתעסקים בזה.

שמעתי על הרבה ליטאים הלומדים קבלה רק שהם עושים זה בצנעה. כמובן לא תראה ליטאי לומד קבלה בפרהסיא, זה מחמת גישת הליטאים ללימוד קבלה ולא משום שאינם לומדים.

אין כ"כ טעם להתווכח, לכן אענה בקצרה: ... שמעתי פעם מהגרב"מ אזרחי שתורת הנסתר אין הפשט שרק תוכן העניינים הוא נסתר אלא שאף עצם הלימוד הוא נסתר- כבשים ללבושך! ככה שאין פלא שלא הבחנת בזה.
אמנם כללו של דבר, וזאת דע לך: אין כמעט ת"ח רציני שלא למד קבלה כל אחד לפום דרגתיה, ואדרבה, סע לכולל פונביז ותשאל את הרציניים והמבוגרים- ותופתע, ואל תשכח להתנצל בפניהם על שקראת להם שוליים \ תמהוניים \ חסרי סיפוק בעבודת ה'.

ואם אתה מכיר מישהו שלומד אנא ספר מיהו!

חבל שאחרי כל מה שהסבירו לך, אתה עדיין לא מבין. הרבה תלמידי חכמים ליטאים עוסקים בלימוד תורת הנסתר. [בשיעורו של הגר"י הלל שליט"א משתתפים/השתתפו בצנעה הרבה ראשי ישיבות ליטאים].
אבל ת"ח שלומד קבלה לא מפרסם את הדבר, ולא יסכים שיפרסמו את שמו.
לפעמים אחרי פטירתם הענין מתפרסם. [לדוגמה, ידוע על הגר"ש פינקוס זצ"ל שלמד קבלה עם הגרי"א ויינטרויב זצ"ל ועם הגר"י הלל שליט"א].
אז אין ענין לחזור ולחזור ולבקש שמות. הם מתעסקים בזה בצנעה.

[נהר שלום]

והלשם היה האחרון שעוד קיבל בחכמה זו.

שמעתי שלימד את הגרי"ש אלישיב קבלה

שמעתי שפעם שאל הגר"ש ואזנר את הגרי"ש אם נכון שהוא סידר ספר הלשם לדפוס, וענה הן ושאלו הגר"ש א"כ למדת הספר והנך מבינו על בוריו ענה הגרי"ש בפשטות גמורה "כן"

עכשיו נזכרתי ראיתי זאת בספר השקדן
כתוב שם שסבו היה מדבר והגריש בגיל 10 היה כותב בהרבה עניני קבלה מובא ששאלו אותו בשנותיו האחרונות על כך ואמר שהיום לא יודע כל כך הרבה קבלה כמו אז..

[חיים]

המציאות כיום היא שגם מי שרוצה מאד ללמוד קבלה, קשה לו למצוא מקום לימוד שבו יעבירו לו את יסודות הקבלה בצורה מסודרת ועיונית. וגם אם הוא מוצא דבר כזה, הדבר דורש ממנו זמן שאינו מצוי בשפע אצל אברכים ת"ח המשועבדים לסדרי לימוד בישיבות ובכוללים.

[אורך רוח]

הרב סופר ראש ישיבת רכסים ידוע כבקי ומבין גדול בתורת הקבלה. ע"פ הידוע הוא מוסר שיעור לכמה מגדולי הת"ח שבצפון ביניהם אף יהודים מבוגרים ממנו.

[ממרומי היער]

ציטוט מתוך ספר חיי אדם כלל י' סעיף יב' : באדיבות פרויקט השות


אין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה, גמרא, פוסקים, ספרי מוסר, ובזה יקנה האדם העולם הזה והעולם הבא. ומכל מקום מותר ללמוד באקראי שאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי אפיקורסים. ואין לאדם ללמוד חכמת קבלה אלא עד שימלא כריסו בגמ' ופוסקים ויהיה ירא שמים גדול ויושב תמיד ועוסק בתורה, אבל בלא זה אסור, ומאוד החמיר בזה ר' חיים וויטאל ז"ל (וגודל מעלות מי שזוכה לחדש חידוש בתורה מובא בזוהר בכמה מקומות, ומהם בהקדמת בראשית וז"ל [ח"א ד, ב], תנן בההוא שעתא דמלה דאורייתא אתחדש מפומיה דבר נש, ההיא מלה סלקא ואתעדת קמיה דקב"ה, וקב"ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטיר לה בשבעין עיטורין כו', ע"ש. ואשרי לו אם מחדש על דרך האמת, אבל אם ח"ו מחדש איזה חידוש שאינו אמת ומתיצב על דרך לא טוב בפלפול של הבל, גם על זה פקח עיניך בזהר והבט נא וראה ז"ל שם, תא חזי ההוא דלאו אורחיה ברזין דאוריתא וחדש מילין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות, ההוא מלה סלקא וכו', עי' שם מה שגורם בזה. ועיין בפרשת בלק מש"כ מזה וז"ל [קפה, ב], ואי מלה אחרא הוי, ווי ליה לההוא כיסופא דחיין ליה לבר וכו', ע"ש, ודי בהערה זו):

[ישא ברכה]

ציטוט מתוך ספר חיי אדם כלל י' סעיף יב' : באדיבות פרויקט השות


אין לאדם ללמוד כי אם מקרא, משנה, גמרא, פוסקים, ספרי מוסר, ובזה יקנה האדם העולם הזה והעולם הבא. ומכל מקום מותר ללמוד באקראי שאר חכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי אפיקורסים. ואין לאדם ללמוד חכמת קבלה אלא עד שימלא כריסו בגמ' ופוסקים ויהיה ירא שמים גדול ויושב תמיד ועוסק בתורה, אבל בלא זה אסור, ומאוד החמיר בזה ר' חיים וויטאל ז"ל (וגודל מעלות מי שזוכה לחדש חידוש בתורה מובא בזוהר בכמה מקומות, ומהם בהקדמת בראשית וז"ל [ח"א ד, ב], תנן בההוא שעתא דמלה דאורייתא אתחדש מפומיה דבר נש, ההיא מלה סלקא ואתעדת קמיה דקב"ה, וקב"ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטיר לה בשבעין עיטורין כו', ע"ש. ואשרי לו אם מחדש על דרך האמת, אבל אם ח"ו מחדש איזה חידוש שאינו אמת ומתיצב על דרך לא טוב בפלפול של הבל, גם על זה פקח עיניך בזהר והבט נא וראה ז"ל שם, תא חזי ההוא דלאו אורחיה ברזין דאוריתא וחדש מילין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות, ההוא מלה סלקא וכו', עי' שם מה שגורם בזה. ועיין בפרשת בלק מש"כ מזה וז"ל [קפה, ב], ואי מלה אחרא הוי, ווי ליה לההוא כיסופא דחיין ליה לבר וכו', ע"ש, ודי בהערה זו):

מאי קמ"ל, שבזה"ז אין אנו מלאים בכרסינו בש"ס ופוסקים?

ובאמת יל"ע מהו הדרגה הנחוצה, האם יש לדבר שיעור וניתן להגדרה. או שמסור הוא לאובנתא דליבא, כל חד והרגשה דיליה.

[זקן ששכח]

לעצם השאלה הזכרתי כבר את הרב וינטרויב. ומה שהעירו שלמד הרבה חסידות, יש טעם בדבר שבתחילה היה מקורב לחב"ד, כפי ששמעתי ונשאר טעם הלימוד הטוב אצלו והמשיך עם התניא וכו'.
האם הרב משה שפירא אינו לומד ומלמד קבלה? כן מכיר הנני יהודי שמקורב אליו ושמו הרב בורנשטיין, ליטאי ליטאי, והוא זה שעורך את ספרי הרב הלל על אוצרות חיים.
ומה עם הרב דסלר? (דומה שאם נצטט דברי חתנו אודות לימודיו בשנותיו האחרונות - הרי הוא חסיד חוסיד!)