מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

גרף של רעי

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
שומר מסורת
הודעות: 178
הצטרף: ש' יולי 31, 2010 9:57 pm

גרף של רעי

הודעהעל ידי שומר מסורת » ב' דצמבר 06, 2010 8:10 am

יש לי שאלה שכנראה גם אם נשאלה אי פעם לא יהא אחד שיכתוב זאת בספר, וגם אני לולי שהכתיבה כאן בעילום שם..
הגמ' בביצה (לו, ב) עוסקת בדיני גרף של רעי, ומחדשת הגמ' דהגם שמותר להוציא הגרף מ"מ לגבי החזרתו אין היתר כי אם ע"י שיתן בה מים, ובלי המים אסור לטלטל, וכן נפסק (שח, לד) - ומבואר דמיד שמסיר את הרעי צריך ליתן בה מים, ותמהני איך יתכן שמיד יהיה לו מים ליתן בגרף, וכי כ"ד הגמ' איירי שבחצר היה לו ברז מים, ובפרט היום שהלכה זו נפסקה במשנ"ב נימא שליד כל זבל צריך להתקין ברז? ולא מסתבר שכ"ד הגמ' איירי שיקח עמו בקבוק מים, בפרט שלא ברירא כה"צ שמותר כן, כיון שלכאו' הוי טלטול שלא לצורך וגם במלאכתו להיתר רבו הדעתו שאסור, והגם שזה יתיר לו, מ"מ כלפי המים ברור שזה ללא צורך, וצ"ע.

יאיר
הודעות: 10738
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי יאיר » ב' דצמבר 06, 2010 2:08 pm

ניתן למלא כלי במים מהברז ולשפוך לתוכו.

הלוואי
הודעות: 73
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 1:42 pm

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי הלוואי » ב' דצמבר 06, 2010 2:58 pm

דבריך לא מובנים, ומתעורר חשד שהכותב שתה יותר מרביעית.

זקן ששכח
הודעות: 2767
הצטרף: ג' מאי 25, 2010 12:03 am

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי זקן ששכח » ב' דצמבר 06, 2010 3:23 pm

שומר מסורת כתב:נימא שליד כל זבל צריך להתקין ברז?

בני אדם שהם גם בני יישוב נוהגים בזמנינו לרפד את פח האשפה בשקית ניילון, ומסתברא דבכי האי גוונא אין צורך שטיפה במים, כיון שהרעי מושלך עם הגרף [=השקית] אל תוך מיכל האשפה שבחוץ.

אליחי
הודעות: 143
הצטרף: ד' נובמבר 10, 2010 9:00 am

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי אליחי » ב' דצמבר 06, 2010 7:09 pm

שומר מסורת כתב:יש לי שאלה שכנראה גם אם נשאלה אי פעם לא יהא אחד שיכתוב זאת בספר, וגם אני לולי שהכתיבה כאן בעילום שם..
הגמ' בביצה (לו, ב) עוסקת בדיני גרף של רעי, ומחדשת הגמ' דהגם שמותר להוציא הגרף מ"מ לגבי החזרתו אין היתר כי אם ע"י שיתן בה מים, ובלי המים אסור לטלטל, וכן נפסק (שח, לד) - ומבואר דמיד שמסיר את הרעי צריך ליתן בה מים, ותמהני איך יתכן שמיד יהיה לו מים ליתן בגרף, וכי כ"ד הגמ' איירי שבחצר היה לו ברז מים, ובפרט היום שהלכה זו נפסקה במשנ"ב נימא שליד כל זבל צריך להתקין ברז? ולא מסתבר שכ"ד הגמ' איירי שיקח עמו בקבוק מים, בפרט שלא ברירא כה"צ שמותר כן, כיון שלכאו' הוי טלטול שלא לצורך וגם במלאכתו להיתר רבו הדעתו שאסור, והגם שזה יתיר לו, מ"מ כלפי המים ברור שזה ללא צורך, וצ"ע.

בדיוק היום בכולל למדו אצלנו סוגיא זו, והיה אברך שעתה הבנתי ששאלתו מעין זה, ואעתיק מה שכתבתי בזה לפני כמה חדשים ועפי"ז ית' קושייתו:
"ביצה לו: וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו. וכ' רש"י 'דמוקצין מחמת מיאוס הן ואי לאו אגב מיא לא מצי לטלטלינהו, ולהוציאו הוא דשרי ליה משום כבודו' ע"כ. ולכאו' הדברים צ"ע והרי דעתו להשתמש בכלי כל היום למלאותו לפנותו ולמלאותו שוב, והרי הוא מקצהו להדיא לתשמישו לכל השבת ואמאי הוה מוקצה מחמת מיאוס, והרי אינו מוקצה. שו"ר שכה"ק מרן זללה"ה בחזו"א (סמ"ח סק"י) דלא אמרו מוקצה מחמת מיאוס אלא בדבר שנתבטל מתשמישו מחמת מיאוס, ולא כל דבר מאוס מוקצה הוא, ועי"ש שביאר שמצד עצם מוקצה שרי להחזירו אלא תקנה בתרייתא היא לאחר גזירת מוקצה ואי"ז משום טעם מוקצה. ודבריו צריכים תלמוד מפני מה תקנו להאי תקנה, והיכן שמענו שתקנוה. עוד יש להבין קצת בעיקר לשון הגמ' 'וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו' ואמאי לא אמרו בסתמא דגרף של רעי ריקני מוקצה הוא והתירו טלטולו אגב מיא, וזהו דקדוק קל. ונראה דהא דנותן לתוכו מים הוא בכדי שלא יפקיע את סיבת היתר גרף של רעי שהתירו לו לפנות קודם לכן, דהא טעמא דהתירו לו לפנות משום מאיסותו (אי משום כבודו, אי כמשנ"ת דהוצאת מאיסות הוה משאצל"ג), ואם יחזירו לביתו כשעדיין הוא במיאוסו הרי בטל טעם ההיתר שהרי נראה ממעשיו שיכול לשהות בביתו כשהגרף שמה, ונגלה שלא היה טלטולו משום התר גרף של רעי אלא לצורך מקומו שרוצה הגרף ריקני, הלכך אינו מחזירו כשהוא בתוקף מיאוסו, אלא נותן בו מים ומחזירו, ולהכי דייק למיתני 'וכשהוא מחזירו' שעיקרו דין על מפנה הגרף שלא יבטל סיבת ההיתר שהתירו לו לפנות מקודם, והוא דין מחמת עצם היתר גרף של רעי, כ"נ בביאור הסוגיא {עוד יש לדייק מהא דכ' נותן בו מים, ואי משום טלטול אגב אמאי דווקא מים, ואף יל"ד מ"מ סמך הוא דדווקא מים המנקים ולא כל מידי}. ואפשר שאף החזו"א נתכוין לזה, ולזה קרא גזירה בתרייתא." ע"כ ממה שכתבתי לפני כחודשיים.
ולדברינו ית' שכל האי דינא דנותן בו מים אינו דין שאסור לטלטלו בלא מים אלא שאסור להחזירו בלא מים מטעם הנ"ל, ולהכי מותר לטלטלו עד מקום שיש שם ברז ולמלאותו ולהחזירו, וכן מדוייק מל' הגמ' והפוס' שכ' וכשהוא מחזירו ולא כ' כשהוא מטלטלו, והיינו משום שאין איסור לטלטל אלא להחזיר.
אמנם הא קושטא דלביאור הראשונים דאסור להחזירו משום דהוא מוקצה מחמת מיאוס עדיין קשיא, ואי"ז מתרץ אלא לפי ביאורינו בד' מרן זללה"ה, אבל בין כה וכה זו הקשיא הקטנה בדברי הראשונים, שהרי עיקר דבריהם דהוה מוקצה מחמת מיאוס קשים מאוד, וד' מרן זללה"ה מחוורים כה"צ.

שומר מסורת
הודעות: 178
הצטרף: ש' יולי 31, 2010 9:57 pm

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי שומר מסורת » ג' דצמבר 07, 2010 4:52 pm

אליחי, יש לך נס שהציבור לא שנה ולא קרא מעניני גרף [כנראה], כ"ד מופרכים מכ"ד הראשונים ופשטות הגמ' [נראה שקראת את הגמ' בשוטנשין..], וגם החזו"א לא חלם בדעתו לחלוק ע"ד רש"י ושא"ר, והביאור בזה הוא ארוך ואכ"מ, וכמובן כל דקדקויך אפי' לא דקדוקי עניות, ומענין איזה כולל כך לומדים?...

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17371
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' דצמבר 07, 2010 5:03 pm

גם בדברים שכל עניינם ד"ת צריך להתקיף ולא לנהוג כבוד איש ברעהו?
אם יש לך טענות נגד דבריו ודקדוקיו כתוב אותם, אבל למה להתקיף אישית?

שומר מסורת
הודעות: 178
הצטרף: ש' יולי 31, 2010 9:57 pm

Re: גרף של רעי

הודעהעל ידי שומר מסורת » ג' דצמבר 07, 2010 5:44 pm

אוצר החכמה כתב:גם בדברים שכל עניינם ד"ת צריך להתקיף ולא לנהוג כבוד איש ברעהו?
אם יש לך טענות נגד דבריו ודקדוקיו כתוב אותם, אבל למה להתקיף אישית?

א. אכן צדק בפיך, אבל חושבני שכיון שהכל כאן בעילום שם, יש מקום גם לאישי קצת [מה שבמקום אחר ישנם כאלה שלא יאמר להם גם במשך כמה עשורים..]
ב. מפני כבוד אנשי אוצה"ח שלהם רוכש אני כבוד מרובה אשמח לעלות קצת מטענותי כלפי דבריו.. [דא"ג חלק מסיבתי משום שאין לי כח לפתוח כאן דיונים מיותרים ולא כל אחד שמקלדת בידיו ורשת בביתו אפתח בויכוח מיותר, ולבסוף הגולשים יחשבו שאם לא הגבתי כנראה צדק בפיו..]
ג. לגופו של דבר, בגמ' מבואר שמותר להוציא גרף כיון שהדבר מאוס, ומדובר כמובן בגרף מלא ברעי, וע"כ מעונין המוציא לרוקנו, ולא ח"ו סתם להוציאו מביתו שהרי מעונין הוא בגרף ואין חד פעמי כמובן, דא"כ לא היה כלל נושא לגבי השבתו, וא"כ המאוס הוא הרעי עצמו וללא כל שייכות לגרף, וא"כ ההשבה היא ללא הרעי אך הגרף כמובן באותו מצב הוא, ולא עוד אלא שבראושנים מבואר שגם לאחר נתינת המים אין הכלי מנתקה כלל כמובן אלא גם מקלקל המים, וע"כ כל הראשונים הקשו פה אחר מה יתן נתינת המים, הרי המים אינם ראוים לשתיה, וע"כ ישבו שמ"מ ראוי לשתית בהמה, וא"כ ברור הוא שאין כל נקיון לכלי, בפרט שאין כל בנ"א אשר שכל בקודקודו אשר יבוא לנקות הגרף שלאחר רגע קט יחזור למאיסתו, - ועוד מה שכ' בגמ' להשיבו, משום שאין הנושא סתם על טלטול הכלי אלא אך ורק אם מעונין להשיבו, כיון שלולי זה אין כל היתר מעולם כמובאר בראושנים שההיתר הוא משום כבודו, אך סתם טלטול אסור, וא"כ פשוט וברור בגמ' שאסור כל טלטול ולו הקטן ביותר, והראי' גם מלשון הגמ' שכתוב פעמים להשיבו, 'וכמחזירו נותן בו מים ומחזירו' ומה שבסוף כתוב שוב ומחזירו ללמדנו הוא שאל יטלטל הכלי לפני החזרה, וכן שאר דקדוקיו. [כמו לגבי מים דייקא, משום שרק מים הם גם לאחר מיאוסם הם אכתי ראוים לבהמה, משא"כ ד"א ימאס מהכלי, ואדרבה ראי' שהכלי עדיין מאוס וע"כ רק מים, וכן עזה"ד כ"ד]
ולגבי דעת החזו"א ברור הוא שאין החזו"א חולק כלל וכלל ע"ד רש"י המפורשים שהוא מאוס וכן שא"ר -וצ"ל חד מתרי, או שגם דברי רש"י הם לאחר הגזירה, או דכ"ד רש"י הם כשאין בדעתו להתשמש שוב השבת, ובכה"ג גם לדעת החזו"א הוי חשיב מאוס כמובן.
עכ"פ רק להבהיר שקצפי יצא מפני שחכם זה העלה בדעתו שיש היתר לטלטל וכל האיסור הוא רק להכניס לביתו, ד"ז הוא אפי' לא ליצנות.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 496 אורחים