שם ספר בראשי תיבות: מ"ק/מו"ק - מוסף בשבת שלפני יארצייט

[ספריית הרמבם]

שלום
מפנה לחברי ה"פורום" שאלה שקבלתי מת"ח:
בספר משמרת שלום אות י' ס"ק י"ג כתב בענין להתפלל לפני העמוד בשבת לפני היא"צ והביא דבריו בשם מו"ק
בספר מטה אפרים שער ג' אות א' באלף למגן כתב כנ"ל אבל בשם ספר מ"ק וכן הובא דבריו בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' קל"ד
אודה לך באם תוכל לברר לי הר"ת הנ"ל ומיהו הספר.

תודה
אבישי
מנהל ספריית הרמב"ם

[איש_ספר]

האם חיפשו במקראי קדש יוסט?

[חכם באשי]

אולי הכוונה ל'מור וקציעה' של היעב"ץ.
ומדוע לא לבדוק קודם בספרים המיוחדים לראשי תיבות, הם אינם בספרייה?

[איש_ספר]

היעב"ץ לא אמור להתעסק עם מנהגים נטולי יסוד שכאלו...

[חכם באשי]

איש,
במחילה, מנהג זה אינו כה "נטול יסוד".

[ספריית הרמבם]

שלו'
נסיתי לחפש בדרכים הרגילות ולא עלתה בידי. מקור המנהג ע"פ הקבלה. ב"מור וקציעה" לא מצאתי התייחסות.

[הלוואי]

כמה פעמים נתקלתי בר"ת מ"ק כמקור לספר מקראי קדש, וכיון שיש רבים קשה להצביע על המדוייק (למרות שיוטס הכי לא מתאים).

ואגב השאלה ראיתי שיש באוצר החכמה מקראי קדש ומקראי קודש שניהם של חיות ושניהם ספר אחד.

כמו כן ראיתי שבאחד מספרי משמרת שלום (של מחבר אחר, לא קשור לאמור כאן) נסרק הספר הפוך.

[יהושע מונדשיין]

האם הציון למשמר"ש סי' י' ס"ק יג אינו משובש?

[הלוואי]

מצויין כאן לאות י ס"ק יג, ולכאו' הוא משובש בכפליים.

[איש_ספר]

כידוע מנהג זה אין לו בית אב לא בספרי הפוסקים ולא בקבלה (אף אם יש התולים עצמם באריז"ל) אף שיש המראים לו פנים לאור הקדמות מתורת הקבלה. וכ"ז ידוע.
אם מ"ק זה מקראי קדש אזי שניים בלבד מתאימים של יוסט ושל גרודזנסקי, ומכיון שנזכר באלף המגן שנדפס קודם גרוד', נשאר רק יוסט.
באלף המגן שם מצוין בסוף שערי אמונה. לא הצלחתי למצוא המקור (פרי עץ קדש לבוב ת"ר שבסופו נדפס עמוד משערי אמונה - אין בו מאום) אולי שם הפתרון.

[יהושע מונדשיין]

האם מישהו יכול לומר היכן זה במשמר"ש?

[ספריית הרמבם]

הציטוט במשמרת שלום (טשרניק) ח"ב, חיו"ד הלכות שמחות, אות י סעיף יג (ערך יא"צ).

[חיים]

בספר אוצר י"ד החיים עמוד 11 (מעמודי ה'אוצר') אות ה מפורש "מור וקציעה".

[חכם באשי]

ברוך שכיוונתי(?). עי' הודעתי לעיל.

[יהושע מונדשיין]

עתה איגלאי מילתא שלא היתה הכוונה לס' המנהגים משמר"ש (קוידנוב) ששם לכאורה מקומו של מנהג מעין זה.

[חיים]

ברוך שכיוונתי(?). עי' הודעתי לעיל.

אבל הדבר לא נמצא שם, ולא בשאר ספרי היעב"ץ (בנסיון חיפוש).

[איש_ספר]

אין כאן שום פתרון. משמרת שלום ח"ב נדפס בתר"ץ ושם הובא מו"ק, אוצר יד החיים שנדפס בתרצ"ב העתיק ממנו ושגה לפתוח מור וקציעה, וכבר הובהר לעיל שאין שם כלום. אז בנתיים לא התקדמנו במאום.

[חיים]

מצאתי בחיפוש ב'אוצר' שפתחו את הר"ת "מקראי קדש", למשל, סיני כ"ח עמ' 342 מעמודי האוצר, אולם לא ציינו מקור מדויק.

[יהושע מונדשיין]

בקונטרס 'דברי תורה' של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שיצא לאור לש"ק זו, עמ' י':
וכשהייתי אצל הגה"ק מבלאזוב זי"ע שהיה צדיק אמת, ראיתי פעם שלא התפלל תפילת מוסף בשבת קודש לפני התיבה, הגם שידעתי מנהגו להתפלל כל תפילות מוספין לפני התיבה.
שאלתי אותו על הדבר והשיבני, כי שתי שבתות בשנה אינו מתפלל מוסף לפני התיבה, בשבת שלפני היארצייט של אביו ושל אמו. לאפוקי מאותם המדמים שיש בזה איזה חיוב וכדומה ועל ידי כך נכשלים בקטטות ומריבות רח"ל.

[מעמד בתג רב טקסט]

בקונטרס 'דברי תורה' של האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל שיצא לאור לש"ק זו, עמ' י':
וכשהייתי אצל הגה"ק מבלאזוב זי"ע שהיה צדיק אמת, ראיתי פעם שלא התפלל תפילת מוסף בשבת קודש לפני התיבה, הגם שידעתי מנהגו להתפלל כל תפילות מוספין לפני התיבה.
שאלתי אותו על הדבר והשיבני, כי שתי שבתות בשנה אינו מתפלל מוסף לפני התיבה, בשבת שלפני היארצייט של אביו ושל אמו. לאפוקי מאותם המדמים שיש בזה איזה חיוב וכדומה ועל ידי כך נכשלים בקטטות ומריבות רח"ל.

שו"ת משנה הלכות חלק ד סימן קנג
ועיין דרכי חיים ושלום ס' תפלת מוסף סעי' תמ"ה שכתב מי שהיה לו יא"צ בשבוע הבאה היה תקנה בבית מדרשו עוד מימי אבוה קדישא בעל דרכי תשובה זצ"ל שלא להתפלל מוסף בשבת שלפניו לפני התיבה ומשום לא פלוג גם רבינו בעצמו שלפני יא"צ אחר אבותיו לא התפלל ג"כ מוסף לפני העמוד זולת כשחל יא"צ בו ביום ש"ק התפלל תפלת מוסף, והטעם נראה פשוט כיון דהמוסף של אמצע השבוע אינו חיוב כלל ולכן מחמת קטטות בטלוהו לגמרי כמובן ולא המוסף של יא"צ בו ביום שהוא חיוב. וא"כ כ"ש שאין לדחות מפני טענתו מי שמחויב בדבר.
[המודגש הוא ציטוט של דרכי חיים ושלום, והשאר הוא מדברי המשנה הלכות]

[סופר-סתם]

בחידושי מהרש"ל על הטור, וממנו בפרישה ודרישה כתב הרבה פעמים בשם מ"ק או קונטרס של מ"ק, ולא ידעתי פירושו. (א"א לפותרו מהדורא קמא, ולא מועד קטן).

[הוגה]

בחידושי מהרש"ל על הטור, וממנו בפרישה ודרישה כתב הרבה פעמים בשם מ"ק או קונטרס של מ"ק, ולא ידעתי פירושו. (א"א לפותרו מהדורא קמא, ולא מועד קטן).

כוונת מהרש"ל לקיצור ספר המרדכי הנקרא ספר 'מרדכי קטן', שחיבר מהר"ש שליצשטט (בעל "הגהות מרדכי") בשנת קל"ו, והיה נפוץ בכת"י בדורו של מהרש"ל ומביא ממנו בספרו יש"ש ובחיבוריו על הסמ"ג והטור. חלק מן הספר יצא לאור מכת"י בשנים האחרונות (למסכתות שבת, בבא קמא והלכות קטנות), ורוב הספר עדיין בכת"י ולא נדפס.

[הוגה]

מפנה לחברי ה"פורום" שאלה שקבלתי מת"ח:
בספר משמרת שלום אות י' ס"ק י"ג כתב בענין להתפלל לפני העמוד בשבת לפני היא"צ והביא דבריו בשם מו"ק
בספר מטה אפרים שער ג' אות א' באלף למגן כתב כנ"ל אבל בשם ספר מ"ק וכן הובא דבריו בשו"ת מנחת יצחק ח"ט סי' קל"ד
אודה לך באם תוכל לברר לי הר"ת הנ"ל ומיהו הספר.

לגוף האשכול, בס"ד נמצאים הדברים בספר "מקרא קודש" לרבי ישראל מתתי' אויערבאך, נדפס בלעמבערג בשנת תר"נ (ונקרא גם "חלק שני מספר נזר ישראל", סימן ד סעיף ל, ליקוטי רימ"א אות לד, דף ט ע"ב). ספר "מקרא קודש" הביא את דברי ספר זכור לאברהם, וכתב על זה: "ונ"ל דמזה יצא המנהג בכמה מקומות, דמי שיש לו יא"צ, אזי הוא מתפלל מוסף לפני התיבה בשבת שלפניו".

ספר מקרא קודש.png (58.4 KiB) נצפה 998 פעמים

[סופר-סתם]

בחידושי מהרש"ל על הטור, וממנו בפרישה ודרישה כתב הרבה פעמים בשם מ"ק או קונטרס של מ"ק, ולא ידעתי פירושו. (א"א לפותרו מהדורא קמא, ולא מועד קטן).

כוונת מהרש"ל לקיצור ספר המרדכי הנקרא ספר 'מרדכי קטן', שחיבר מהר"ש שליצשטט (בעל "הגהות מרדכי") בשנת קל"ו, והיה נפוץ בכת"י בדורו של מהרש"ל ומביא ממנו בספרו יש"ש ובחיבוריו על הסמ"ג והטור. חלק מן הספר יצא לאור מכת"י בשנים האחרונות (למסכתות שבת, בבא קמא והלכות קטנות), ורוב הספר עדיין בכת"י ולא נדפס.

ייש"כ.
אכן בכמה מקומות הדברים אכן תואמים למובא בהגהות מרדכי.
העולה מן הדברים שהמהרש"ל רשם הגהות על קונטרס מרדכי קטן שהיה ברשותו, כיון שבהגהותיו על הטור הוא כותב: ובקונטרס של מ"ק הארכתי.