ומכאן ואילך א"צ לסדר כל אותם משפחות חכמים וסופרים צאצאי הרב בעל אהבת איתן. אלא ששמעתי מהנדזים בדבר, ואומרים שאין ר' אברהם אבלי בנו של ר' צבי הירש, ואינו ממשפחתו כלל. ולשוא צרף צורף בס' תולדות היהודים בקובנה בין רצ"ה מלבוב, לבן ר' אברהם מליטא. ולפ"ז ירתק חבל הכסף ותרץ גולת הזהב. ואנחנו לא נדע."וכאשר ספרו על אא"ז צדיק יסו"ע הגאון בנגלה ובנסתר, דרשן מפורסם למרחקי ארץ כקש"ת מו"ה ר' אבלי מינסקער זצוק"ל שהניח אחריו ברכה כתבי קודש למאות ולאלפים קונטרסים והפצירו בו בחייו להביא מעט מהם לבית הדפוס להאיר עינים הצופות ותאיבות לאמרי קדשו, והשיב להם: הלא אנשי דור הפלגה שאמרו: "ונעשה לנו שם" ראו מה עלתה בהם".
בור הגולה כתב:אשתו של ר' הירש בזוו"ש, היתה הגבירה המפורסמת מרת יהודית, היא ניהלה בית דפוס בלבוב [כמו שרואים על שער ספרו תשע שיטות שקישרתי למעלה], והרבה גדולים באו להדפיס את ספריהם אצלה.
ר' הירש נפטר ללא בנים, כך כתוב בס' מליצי אש
איש_ספר כתב:לגאון רצ"ה נשוא האשכול, צאצאים רבים ממשפחות חשובות שבישראל - דרך בנו הגה"צ ר' אברהם אבלי ששימש כמ"מ בכמה קהילות גדולות ובכללם מינסק. ראה עליו תולדות יהודי קובנה וסלבודקה ושם שהיה בנו של ר' צבי הירש זה בעל תשע שיטות.
מיללער כתב:ראה זה מצאתי ספר 'דברי יצחק' לר' יצחק ב"ר חיים פינפער מקובנה ולאחריו בניו-יורק, שהיה נכדו של ר אברהם' אבא אריכא מקראז שהדפיס בסוף ספרו מתוך מאמריו של ש"ב ר' אבלי ממינסק הנ"ל, והגאון רא"מ לפידות מראסיין בהסכמתו כותב בפירוש "מתוך כתבי הרב הג' הדרשן המפורסם בדורו מהור"ר אברהם אבלי מינסקער [בן בנו של הגה"ח המפורסם ר' אברהם אבא מקראז ז"ל]" אז מפורש יוצא מתוך המשפחה שר' אבלי ממינסק לא היה בכלל בן בנו של ר' בעריש מפודהייץ אביו של ר' צבי הירש רוזאניש.
ובספר אהבת איתן לר' אברהם אבא קרעניץ אב"ד ווערזאן (שהזכיר איש ספר) לא נזכר רק שהיה נכדו של ר' אבלי ממינסק ואינו מתייחס למעלה בקודש מי היה אבותיו של ר' אבלי.
-
הרבנית יהודית בעלת הדפווס היה אשתו בזווג-שני, בת ואשת מי היתה? ומי היה זווגו הראשון?
ואם בנשים בעלות דפוסים עסקינן היה בלבוב בית דפוס ברשות הגבירה פעסיל באלבאן, האם היתה ג"כ קשורה למשפחת רבנים וכדו'?
בור הגולה כתב:לר' יהודה ליב היה אח ר' ברוך גרוסברד שהיה רב בבלבירישוק. בפורום אחר נסוב דיון עליו כי הסתמכו על מידע מוטעה שר' ברוך דנן הוא נכדו של האהבת איתן, ולא מסתדר עם השנים, שהרי האהבת איתן נפטר בתרמ"ט, ולר' ברוך כבר היה בן ר' אברהם שנולד בתרל"א, אבל האמת שר' ברוך לא היה אלא אחיו של ר' יהודה ליב, שהוא היה חתנו של האהבת איתן.
בתו של ר' ברוך גרוסברד, שרה, היתה אשת ר' משה אליעזר שלוסברג, שהיה אב"ד מאלאט ואח"כ בהרצליה. ושם שניהם מנו"כ.
להם (לפחות) שני בנים: ר' דוב, ור' יוסף.
אקווה שבכל זה כיפרתי על עון כבישת נבואתי החמור...
זקן ששכח כתב:גם שם משפחתו של הפני יהושע היה רוזאניש? מה משמעות תיבה זו? האם היה שם אם המשפחה רוזה?
מיללער כתב:זקן ששכח כתב:גם שם משפחתו של הפני יהושע היה רוזאניש? מה משמעות תיבה זו? האם היה שם אם המשפחה רוזה?
בדרך כלל שמות משפחה שמסיימים בש' או בס' הם על שם אב או אם המשפחה (רבקש = רבקה'ס, לייקעס = לאה'קעס, חנליש = חנה'לעס, הענדילס, פערלס, [מייזליש, מייזלס = לא יודע איזה שם זה מיזל] ייטלס, איסרלס, איידליס, בייליס ועוד)
לגבי שם 'רוזאניש' להגאון ר' עקיבא איגר היה חתן ר' מאיר [ארי'] ליב הכהן רוזאניס מבראד שנשא מקודם את הדסה בתו של הגרעק"א וכנפטרה נשא את אחותה הצעירה בילא, בנו היה יעקב ראזאניס מברלין וברסלוא שהיה מפורסם במשחק השחמט, בניו השתמדו ל"ע.
בתו של ר' מאיר לייב ראזאניס חתן הגרעק"א נישאה לר' נתן נטע טננבאום, בנו ר' עקיבא טננבאום נשא את אחותו של בעל התכלת מראדזין, בתו של ר' נתן נטע נישאה לר' אהרן צבי לאנדא מביאלה ב"ר דוב בעריש ב"ר אברהם מטשכנוב, בנו ר' מנחם מנדל לאנדא מביאלא-ניו יארק חיבר ספר שמש ומגן ונפטר שם בשנת תרצ"ח.
http://kevarim.com/rebbe-menachem-mendel-landau/
מיללער כתב:זקן ששכח כתב:גם שם משפחתו של הפני יהושע היה רוזאניש? מה משמעות תיבה זו? האם היה שם אם המשפחה רוזה?
בדרך כלל שמות משפחה שמסיימים בש' או בס' הם על שם אב או אם המשפחה (רבקש = רבקה'ס, לייקעס = לאה'קעס, חנליש = חנה'לעס, הענדילס, פערלס, [מייזליש, מייזלס = לא יודע איזה שם זה מיזל] ייטלס, איסרלס, איידליס, בייליס ועוד)
זקן ששכח כתב:מיללער כתב:זקן ששכח כתב:גם שם משפחתו של הפני יהושע היה רוזאניש? מה משמעות תיבה זו? האם היה שם אם המשפחה רוזה?
בדרך כלל שמות משפחה שמסיימים בש' או בס' הם על שם אב או אם המשפחה (רבקש = רבקה'ס, לייקעס = לאה'קעס, חנליש = חנה'לעס, הענדילס, פערלס, [מייזליש, מייזלס = לא יודע איזה שם זה מיזל] ייטלס, איסרלס, איידליס, בייליס ועוד)
מיללער, א גרויסן דאנק.
כל מה שכתבת ידעתי מכבר, ולולי זאת לא הייתי שואל. שאלתי היא האם יש למישהו מידע יותר מדוייק לגבי פרט זה.
מיללער כתב:חזרה אל הנושא, פרטים במשפחת הגאון בעל פני יהושע:
בני ר' יעקב יושע מקראקא ב"ר צבי הירש בעמח"ס פני יהושע:
ה. בתו הבתולה מייטיל
זקן ששכח כתב:מיללער כתב:חזרה אל הנושא, פרטים במשפחת הגאון בעל פני יהושע:
בני ר' יעקב יושע מקראקא ב"ר צבי הירש בעמח"ס פני יהושע:
ה. בתו הבתולה מייטיל
נפטרה על פניו בדמי ימיה?
על אלה אני בוכיה, ביגון ותוגה, על פטירת נערה בתולה, רכה וענוגה,
מרת מייטל בת מ׳׳ו הגאון כמהור"ר יושע נר"ו אב״ד ור׳ם דקהלתינו והמדינה יצ״ו.
יצאה נשמתה ביום א׳ י"ד אייר תצ״ג לפיק תנצב"ה.
בור הגולה כתב:יש ספר עטרת יהושע לתולדות הפנ"י, ושם יש הרבה מדע על צאצאיו משתי נשיו, והעתקות ממציבות משפחתו.
בור הגולה כתב:מפורש ג"כ שנפטר ערירי, וכנז' לעיל.
מה עוד נפשט מכאן?
הרבנית יהודית בעלת הדפווס היה אשתו בזווג-שני, בת ואשת מי היתה? ומי היה זווגו הראשון?
מיללער כתב:
מלבד בנו ר' ישראל בענדיט טייץ אב"ד ליגום הנ"ל
מיללער כתב:מלבד בנו ר' ישראל בענדיט טייץ אב"ד ליגום הנ"ל, היה לו ב' בנים נוספים; ר' בנציון קרעניץ שהו"ל את האהבת איתן
על חיי ראב"צ שורין שי', ניתן לקרוא במבוא לספריו, לדוגמא כאן. לפני זמן מה, פורסם ראיון אתו בעיתון משפחה.מיללער כתב:אחיו הישיש ר' אהרן בן-ציון שורין מתקרב לגיל 100 לאויט"א הוא חתן רמ"ד ריבקין ר"מ תורה ודעת.
זקן ששכח כתב:גם שם משפחתו של הפני יהושע היה רוזאניש? מה משמעות תיבה זו? האם היה שם אם המשפחה רוזה?
חיס כתב:להפני יהושע לא היה 'שם משפחה', חקרתי היטיב אחר זה, ובשום מקום לא מצאתי דבר נוסף על שמו, הוא נקרא הרבה בשם "ר' יעקב יהושע פאלק", אך גם 'פאלק' אינו שם משפחה, כי אם כינויי ליהושע. וכן בניו אחריו לא נקראים בשם פאלק.
קיימת מסורת משפחתית בקרב ענפים רבים ומרוחקים במשפחה שהרב יעקב יהודה ליב פלק הוא מצאצאי הפני יהושע.
הרב יעקב יהודה ליב היה הראשון לאמץ את השם "פלק" כשם משפחה. .
מיללער כתב:ואם כבר בנכדי בעל פני יהושע עסקינן, בקברים.קאם ישנו תמונת מציבת ר' יואל צבי לאנדא שעל מציבתו נחרת שהיה מגזע בעל פני יהושע, אולי יש מישהו שיודע כיצד?
מיללער כתב:
מלבד בנו ר' ישראל בענדיט טייץ אב"ד ליגום הנ"ל, היה לו ב' בנים נוספים; ר' בנציון קרעניץ שהו"ל את האהבת איתן ור' משה אהרן דווידוביץ מריטאווא, חתנו של ר' משה אהרן היה ר' משה שורין מריטאווא ששימש שם כראש ישיבה עד שהיגר לארה"ב מקודם בלי משפחתו והיה רב בעיר קמברי'ג, מסשוסטס ואח"כ בקהילת אנשי סלוצק בניו יורק. נפטר בשנת תש"ב והותיר אחריו בנים וחתנים רבנים וראשי ישיבות.
בנו ר' ישראל שורין היה חתנו של הגאון ר' יעקב קמינצקי וכשלשים שנה היה רב בק' מגן אברהם בניו יורק, משם עלה לאר"י ויסד את קהל מגן אברהם ע"ש קהילתו בניו יורק בעיר אפרת, חיבר ספר מנחת ישראל ופירסם מאמרים לתולדות גדולי ישראל שריכזו אח"כ כספר בפ"ע בשם 'מורי האומה' ו' חלקים.
ר' ישראל נפטר מלפני איזה שנים, אחיו הישיש ר' אהרן בן-ציון שורין מתקרב לגיל 100 לאויט"א הוא חתן רמ"ד ריבקין ר"מ תורה ודעת, ר' אהרן סולוביציק ז"ל בנו של ר' משה בן הגר"ח היה חתנו של ר' משה שורין.
ברוך דיין האמת: בניו יורק נפטר היום (ה) בגיל 99 הרב אהרן בן ציון שורין, אחרון תלמידי ישיבת פוניבז' דליטא, ומגדולי הסופרים האורטודוקסים בארה"ב.
הרב שורין, יליד ריטובה שבליטא וחניך ישיבותיה, נולד לאביו ר' משה שורין ראש ישיבת ריטובה בשנת תרע"ד, למד בטלז, ובהמשך עבר לישיבת פוניבז' ולמד אצל הרב מפוניבז' זצ"ל, אליו נקשר בעבותות של אהבה, ועד יומו האחרון שמר על קשר עם נכדו - נשיא ישיבת פוניבז' הגר"א כהנמן. טרם פרצה המלחמה - בשנת תרצ"ו - עלה ארצה ולמד בישיבות חברון ולומז'ה בפתח תקווה.
בשנת תרצ"ט, והוא בן 25 בלבד, הוסמך לרבנות על ידי הרב הראשי דאז הגרי"א הרצוג ועל ידי הגרא"ז מלצר זצ"ל, לאחר כשנה עבר להתגורר בארה"ב, שם למד בישיבה-יוניברסיטי ובאוניברסיטת קולומביה, בישיבה-יוניברסיטי גם לימד במשך שנים אחדות.
בגיל 28 נתמנה לרב בית הכנסת 'אנשי סלוצק' שבניו יורק, שם מילא את מקום אביו שנפטר. שנתיים אחר כך נישא לזוגתו, בתו של הגאון רבי משה דב ריבקין ר"מ מתיבתא 'תורה ודעת' בברוקלין. שנה אחר כך נתמנה לרבנות בית הכנסת 'תורת משה' בברוקלין ואף ניהל במשך כמה שנים תלמוד תורה במקום.
כאשר נוסדה הסתדרות פועלי אגודת ישראל באמריקה נתמנה כסגן הנשיא הראשון, היה גם חבר בועד הפועל של אגודת ישראל, מלבד זאת היה חבר באגודת הרבנים באמריקה ובאגודת הסופרים והעתונאים היהודים.
נודע כאחד מגדולי הסופרים האורטודוקסים של יהדות ארה"ב, את מאמריו המושחזים החל לפרסם עוד בטלז ובפוניבז', כשהתגורר בישראל היה מפרסם מאמרים בשבועון 'קול ישראל' של אגודת ישראל, אך את עיקר פרסומו קנה בזכות מאמריו בארה"ב, אותם פרסם ברבעון 'תלפיות', בירחונים 'המסילה' ו'הפרדס' ובמקומות נוספים.
בהמשך הוציא אוסף גדול ממאמריו בכמה כרכים, בנוסף גם חיבר ספר עלילתי על רקע ההיסטוריה היהודית בשם 'קשת גבורים'.
לפני כ-15 שנה העלה לישראל את עצמותיו של רבה של ריטובה, הגאון רבי שמואל פונדילר הי"ד, שהיה מגדולי תלמידי סלבודקא, נרצח על ידי הנאצים בימות הזעם ונקבר בקבר ארעי בחצר של בית. הגאון נקבר בבית החיים פוניבז' בבני ברק, והרב שורין ספד לו בהיכל ישיבת פוניבז'.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים