כיבודים בברית מילה

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ג' יוני 23, 2015 5:20 am

קוואטר (הפך לסגולה) הבאת התינוק למקום הברית. [אולי כיום שמכבדים אח"כ בחיקה, אין כ"כ משמעות לקוואטר]
חיקה (כען קואטר שמביאים עד מקום המילה,אומרים שכל הענין רק כשכל אחד מקרב) - יתכן שהאחרון חשוב טפי שהוא הוא המוסר את התינוק לברית.
מכובד בכסא של אליהו-הכוונה להניח על הכסא, עניינו של הנחת התינוק על הכסא מובא ברוקח ועוד.
מהכסא- לא ברור איזה מין כיבוד זה, ברם הוי נמי משלבי ההכנה למילה כי לוקחים תינוק מהכסא ונותנים על הסנדק.
להניח על ברכי הסנדק- לכ' הוי כיבוד חשוב ובדאי כ"ש מכיבוד מהכסא, ובאמת השע"ת דן שהמניח יכול ללבוש בגדי שבת, והביא בסו"ד מנהג שאבי הבן עצמו הוא המניח
מהסנדק- לאו כלום הוא ועין לעיל בענין כיבוד מהכסא" וא"כ הכא הוי כעין הכנה לברכות, ברם אין שום מניעה לברך כשהתינוק על ברכי הסנדק ומ"מ כיון שכבר נהגו לברך אצל אחר, א"כ הוי הכנה לברכות.
עמידה לברכות- נחשב כיבוד חשוב ולכ' אין בזה כלום, ואפשר להניח על השלחן ואין שום משמעות להחזקת התינוק, [וגם סנדק צריך ביאור עניינו, אבל כאן לכ' לא מצינו] ובעצם אולי היה ראוי שהמברך יחזיק אולם כיון שמחזיק בידו כוס של ברכה לכן נתנו לאחר להחזיק.

ארזי ביתר · הודעהעל ידי **ארזי ביתר** » ג' יוני 23, 2015 8:23 am

מזל טוב.

אחרת, מה קרה פתאום שהחלטת להגדיר?

מלך זקן וכסיל

קוואטר (הפך לסגולה) הבאת התינוק למקום הברית. [אולי כיום שמכבדים אח"כ בחיקה, אין כ"כ משמעות לקוואטר]

כיבוד חשוב והראיה שמותר לקוואטר בתשעת הימים ובצומות הרבה דברים כבעלי הברית.

חיקה (כען קואטר שמביאים עד מקום המילה,אומרים שכל הענין רק כשכל אחד מקרב) - יתכן שהאחרון חשוב טפי שהוא הוא המוסר את התינוק לברית.

מנהג שהתחיל על מנת שיוכלו לכבד את כל החברותות והגיסים, אבל בכל אופן סמך מצאנו לזה מזריקת הדם בהקרבת קרבן פסח אך ברור שצריך להתקדם קצת עם התינוק לכיון הכסא ולא סתם להעביר מיד ליד (ועיין שם בפסחים סד. דנייד פורתא)

מכובד בכסא של אליהו-הכוונה להניח על הכסא, עניינו של הנחת התינוק על הכסא מובא ברוקח ועוד.

שמעתי שע"פ קבלה הוא הכיבוד הכי חשוב.

מהכסא- לא ברור איזה מין כיבוד זה, ברם הוי נמי משלבי ההכנה למילה כי לוקחים תינוק מהכסא ונותנים על הסנדק.

בסידור בו אני מתפלל הוא הכיבוד היחיד שכתבו בו מה צריך לכוון וכתוב שם "יכוון שמקבל התינוק מאליהו הנביא זכו"ט. ולכאורא אין שום קשר לזה שנותנים אותו לסנדק, וכב כתבת בהמשך שיש נוהגים שהאבא של התינוק הוא זה שנותן (בכ"א כך הוא מנהגינו).

להניח על ברכי הסנדק- לכ' הוי כיבוד חשוב ובדאי כ"ש מכיבוד מהכסא, ובאמת השע"ת דן שהמניח יכול ללבוש בגדי שבת, והביא בסו"ד מנהג שאבי הבן עצמו הוא המניח

יותר ממהכסא איני יודע וכמו שכתבתי למעלה, ולכאורא כל מעלתו הוא כמו שכתבתי בחיייקה שהוא מקרבו למצוה.

מהסנדק- לאו כלום הוא ועין לעיל בענין כיבוד מהכסא" וא"כ הכא הוי כעין הכנה לברכות, ברם אין שום מניעה לברך כשהתינוק על ברכי הסנדק ומ"מ כיון שכבר נהגו לברך אצל אחר, א"כ הוי הכנה לברכות.

אצל הספרדים הסנדקאות הוא מהברית עד לאחר הברכות שאומרים אותו כשהתינוק נמצא על ברכי הסנדק.

עמידה לברכות- נחשב כיבוד חשוב ולכ' אין בזה כלום, ואפשר להניח על השלחן ואין שום משמעות להחזקת התינוק, [וגם סנדק צריך ביאור עניינו, אבל כאן לכ' לא מצינו] ובעצם אולי היה ראוי שהמברך יחזיק אולם כיון שמחזיק בידו כוס של ברכה לכן נתנו לאחר להחזיק.

הכיבוד הזה נקרא סנדקאות דעמידה וכמו שכתבתי שאצל הספרדים הוא המשל לסנדק.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » ג' יוני 23, 2015 10:00 am

מלך זקן וכסיל כתב:
חיקה (כען קואטר שמביאים עד מקום המילה,אומרים שכל הענין רק כשכל אחד מקרב) - יתכן שהאחרון חשוב טפי שהוא הוא המוסר את התינוק לברית.

מנהג שהתחיל על מנת שיכולו לכבד את כל החברותות והגיסים, אבל בכל אופן סמך מצאנו לזה מזריקת הדם בהקרבת קרבן פסח אך ברור שצריך להתקדם קצת עם התינוק לכיון הכסא ולא סתם להעביר מיד ליד (ועיין שם בפסחים סד. דנייד פורתא)

עי' משנה יומא סח: ומשנה סוטה מ:

מוישה · הודעהעל ידי **מוישה** » ג' יוני 23, 2015 10:54 am

בספר 'מילה שלמה' במדריך להורים כמדומני מביא שם סדר חשיבות לתועלת ההורים, עם מקורות לכל דבר.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ד' יוני 24, 2015 12:43 am

עמידה לברכות
העירו שב"שבלי הלקט" נקרא "בעל ברית"

"דין הבאת התינוק לבכהנ"ס וכריתות ברית עם בעלי ברית וכל סדר המילה" נותן אבי התינוק בידי בעל בריתו, ואחרי המילה נותן את התינוק לבעל ברית אחר (בשעת הברכות) והוא מקבל התינוק עד שיגמור הברכות וכן במקום שנוהגים לכרות ברית עם אחד ולא יותר

.

כמד' שנקרא בפי העולם "סנדק שני".

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ד' יוני 24, 2015 8:43 am

גם זו לטובה כתב:עמידה לברכות
העירו שב"שבלי הלקט" נקרא "בעל ברית"
"דין הבאת התינוק לבכהנ"ס וכריתות ברית עם בעלי ברית וכל סדר המילה" נותן אבי התינוק בידי בעל בריתו, ואחרי המילה נותן את התינוק לבעל ברית אחר (בשעת הברכות) והוא מקבל התינוק עד שיגמור הברכות וכן במקום שנוהגים לכרות ברית עם אחד ולא יותר
.

כמד' שנקרא בפי העולם "סנדק שני".

או: סנדק מעומד. ויש גדולים שכשהיו סנדקים הקפידו ליטול גם כיבוד זה משום שכך הסנדקאות שלמה [ואולי הבטחת הרמ"א דווקא על זה].

דזיאלובסקי · הודעהעל ידי **דזיאלובסקי** » ד' יוני 24, 2015 9:58 am

מעולם לא ראו סנדק שנתעשר.
ומעשה בגדול אחד שקיבל סנדקאות וניגש אח"כ לבקש התנצלות מהרב מבריסק ז"ל וענהו הרב מבריסק ז"ל מעולם לא ראו וכדעת הגר"א ז"ל השיבו הסנדק אני מעדיף צ'ק מהרמ"א שעלול לחזור מאשר לא לקבל צ'ק בכלל.
--
http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1541

בריסק · הודעהעל ידי **בריסק** » ד' יוני 24, 2015 8:33 pm

הגרי"ז ז"ל עצמו מאריך בענין אצל טוב עין הוא יבורך, והסיפור עם הגרי"ז והראש ישיבה ההוא ידוע ולא לזה הכוונה. גם הגרי"ז כמו החזו"א הקפיד מאוד על סנדקאות ועוד חזון למועד.

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף לח עמוד ב
ואמר ריב"ל: אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר: משלי כב טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל, אל תיקרי יבורך אלא יברך. ואמר ר' יהושע בן לוי: מנין שאפי' עופות מכירין בצרי העין?

בריסק · הודעהעל ידי **בריסק** » ד' יוני 24, 2015 10:04 pm

http://hebrewbooks.org/48835
http://hebrewbooks.org/21829
ניתן לפנות אלי באישי בענין זה.

גם זה יעבור · הודעהעל ידי **גם זה יעבור** » ד' יוני 24, 2015 10:14 pm

עשוי לנחת כתב:
גם זו לטובה כתב:עמידה לברכות
העירו שב"שבלי הלקט" נקרא "בעל ברית"
"דין הבאת התינוק לבכהנ"ס וכריתות ברית עם בעלי ברית וכל סדר המילה" נותן אבי התינוק בידי בעל בריתו, ואחרי המילה נותן את התינוק לבעל ברית אחר (בשעת הברכות) והוא מקבל התינוק עד שיגמור הברכות וכן במקום שנוהגים לכרות ברית עם אחד ולא יותר
.

כמד' שנקרא בפי העולם "סנדק שני".

או: סנדק מעומד. ויש גדולים שכשהיו סנדקים הקפידו ליטול גם כיבוד זה משום שכך הסנדקאות שלמה [ואולי הבטחת הרמ"א דווקא על זה].

זכור לי משהו כזה בשם רעק"א, שזה חלק מהסנדקאות.

בריסק · הודעהעל ידי **בריסק** » ה' יוני 25, 2015 10:14 am

בזמנו היה בידי ספר מאחד בשם וילהלם ושם מביא את כל הענין אך אינו באוצר ואינו תח"י כעת

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?85668&page=PP0001

עדיאל ברויאר

פלדמן כתב:הרב מבריסק ז"ל לא הקפיד על סנדקאות וטעמו עמו, אמנם החזון איש ז"ל הקפיד מאוד, ופעם אמר לאבי הנולד שאני (החזו"א) חייב להיות סנדק, טען לו האב והרי חייב אני בכיבוד אב, השיבו החזו"א ז"ל אסור לך לכבד את אביך על חשבון הרך הנולד. החזו"א ז"ל סבר שהסנדקאות וכל הכיבודים בברית משפיעים על כל חיי הרך הנימול עלי חלד וכך גם טוען הגר"ח קנייבסקי שליט"א והדברים ידועים.
גם בעל הויואל משה ז"ל היה אומר שניכר על האברכים והוא מבדיל בין אלה שהוא היה הסנדק אצלם.
מאחד המקובלים שמעתי, שיש להיזהר מאוד בלקיחת סנדקאות וקטורת גם עלול חלילה להזיק לשאינם ראויים כמו אצל קורח.
יבואו ויוסיפו.
--
בזמנו היה בידי ספר מאחד בשם וילהלם ושם מביא את כל הענין אך אינו באוצר ואינו תח"י כעת

שמעתי מת"ח אחד שכן סבור שיש משמעות לסנדקאות וכו', ובכ"ז אמר שהכי חשוב שמברך הברכות יהיה אדם שמכוון בברכות כהלכה. ואח"כ למצוא סנדק צדיק וירא שמים וכו'.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ה' יוני 25, 2015 1:37 pm

רבי עקיבא איגר יורה דעה סימן רסה
סעיף א' מברך על הכוס בפה"ג. בת"ח (ספ"י דסנהדרין) כתב דדוקא הסנדק המחזיק הילד על ברכיו בשעת המילה הוא יחזיקנו ג"כ בשעת הברכה וישתה מהכוס יין וע' לקמן (ס"ד בהג"ה):

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' יוני 26, 2015 12:56 am

בספר ברית אברהם הכהן מספר על הגר"ח קרייזווירטה שנטל סנדקאות שלמה, (מעזרת נשים עד הכסא וכולל עמידה לברכות והחזרת התינוק לעז"נ) והתעשר קצת מזה אחר זמן קצר.
דרך אגב, בערוך השולחן מתנגד למנהג ה"חיקה" מהמבואר בעירובין שהושטת תינוק מיד ליד מזיקה לו. (לא זכור לי פוסקים שתומכים במנהג זה).

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ו' יוני 26, 2015 1:05 am

אגב, הגר"מ שטרנבוך מקפיד כסנדק לשלם את הוצאות הסעודה
דזהו סנדק - בעל הברית.

מלך זקן וכסיל

נשר כתב:אגב, הגר"מ שטרנבוך מקפיד כסנדק לשלם את הוצאות הסעודה
דזהו סנדק - בעל הברית.

האם הוא מוכן לקחת סנדקאות אצל כל אחד?
כולנו נרוץ להזמינו

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' יוני 28, 2015 1:17 am

מתוך המדריך למנהג אשכנז המובהק:

הסנדק נותן מתנות שונות: את חיתול המילה, יין ומשקים לסעודת הברית, עוגיות וכיו"ב בליל 'וואכנאכט' ואחר הברית. אם אבי הבן מתקשה בפרנסתו, משלם הסנדק את כל הסעודה. יש שהסנדק נותן לתינוק גביע כסף.
הסנדקת נותנת מתנה ליולדת ('געפאטערשאפט') בשעה שנוטלת ממנה את התינוק להביאו לברית.
מחמת ההוצאות הגדולות, נוסדו חברות לסנדקאות, שחבריהן חסכו כספי צדקה כדי להיות סנדקים אצל מעוטי יכולת ולדאוג לכל צרכיהם.

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ב' יולי 20, 2015 2:24 am

בית מאיר תקנא דן בדינא דבגדי שבת בתשעת הימים- וז"ל

"עיין בי תקנט מדכתב המוהל והסנדקאות מבואר דלכל הפחות מכניס ומוציא גם מכונה סנדק, ומסופק אני אם לא אפי' העומד עם התינוק בשעת ברכה, כי לשונו משמע דלכל המתעסקים עם התינוק מכנה בשם סנדק"

מבואר דפשוט לו ד"מכניס ומוציא" עדיף מ"עמידה לברכות" [ודלא כמקובל בימינו שכיבוד "עמידה לברכות" כשוב טפי מ"המכניס והמוציא"]

עושה חדשות

יל"ע, דלכאו' מעלת הקוואטר היא רק בהבאת התינוק למצוות הברית, ולא בהחזרתו אח"כ לידי האם, וא"כ אין שום טעם ללבוש אז שוב את הטלית וכו'.
אבל בחת"ס (ח"ב יו"ד סי' קסב) מבו' דאדרבה עיקר הקוואטר מצוותו להשיב התינוק לידי אמו, אמנם המעיין שם יראה דלא דמי קוואטר דידיה לקוואטר דידן, ודו"ק.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' נובמבר 09, 2015 11:29 am

עושה חדשות כתב:יל"ע, דלכאו' מעלת הקוואטר היא רק בהבאת התינוק למצוות הברית, ולא בהחזרתו אח"כ לידי האם, וא"כ אין שום טעם ללבוש אז שוב את הטלית וכו'.
אבל בחת"ס (ח"ב יו"ד סי' קסב) מבו' דאדרבה עיקר הקוואטר מצוותו להשיב התינוק לידי אמו, אמנם המעיין שם יראה דלא דמי קוואטר דידיה לקוואטר דידן, ודו"ק.

אם כבר מזכירים את הטלית, למה לא מתעטפים בטלית לשאר מצוות שיש בהם כבוד ציבור אפי' החזן לא נוהגים שמתעטף, וכ"ש העולים לתורה וכו'. וכן בחופה המברכים לא מתעטפים, ולמה בברית כל בעלי הכיבודים מתעטפים?

חשבתי שהסיבה היא כי פעם היו עושים את הברית באמצע התפילה וממילא היו עטופים.

נשר · הודעהעל ידי **נשר** » ב' נובמבר 09, 2015 1:31 pm

פת"ש סימן רסה סק יג "ונוהגים להתעטף בטלית"

נוה הלבנון

בספר מילה שלמה הובא הרשימה דלהלן - ע"פ סדר החשיבות: (יישר כוחו של השולח)
א. סנדק
ב.קוואטער
ג. עמידה לברכות
ד. ברכות
ה. כסא של אליהו
ו. ליד הסנדק (להניח על ברכי הסנדק?)
ז. מהכסא
ח. מהסנדק
ט. חייקה

1. מה נהוג למעשה בעניין הכיבוד של ליד הסנדק?
2. אם אין "גיסים וחברותות" לכבד בחייקה, יש עניין בכיבוד זה?

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' נובמבר 09, 2015 3:23 pm

נשר כתב:פת"ש סימן רסה סק יג "ונוהגים להתעטף בטלית"

משנ"ב יח ס"ק ה: "וכל העובר לפני התיבה צריך להתעטף. ובל''ח כתב דאף האומר קדיש יתום לפני התיבה יתעטף מפני כבוד הצבור ואין מברך עליו". (וראה סי' יד ס"ק יא שגם העולה לתורה מתעטף). ובמהרי"ל איתא שמסדר קידושין מתעטף בטלית. (והכל מטעם כבוד ציבור).

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ב' נובמבר 09, 2015 3:30 pm

נוה הלבנון כתב:2. אם אין "גיסים וחברותות" לכבד בחייקה, יש עניין בכיבוד זה?

לא מובא בפוסקים כלל דבר זה, וראה בערוך השולחן שמתנגד לזה מאוד, וכותב שבגמ' מבואר שאין להעביר תינוק מיד ליד סתם כך. (ובאופן כללי כל חלוקת הסנדקאות היא חידוש של דורות אחרונים שלא מוסכם על הרבה פוסקים, והמנהג הישן הוא שהסנדק מביא את התינוק מעז"נ וגם עומד עם התינוק בשעת אמירת הברכות ושותה מן היין, ויש שכתבו שללא זה אינו מעשיר).

נוה הלבנון

ארזי ביתר כתב:מזל טוב.

אחרת, מה קרה פתאום שהחלטת להגדיר?

ברוך תהיה.

למעשה אפשר להווכח מהתפתחות האשכול שהנושא רחב בהחלט מעבר לרשימה הטכנית.

ש. ספראי · הודעהעל ידי **ש. ספראי** » ד' נובמבר 11, 2015 12:31 am

שמעתי שאת הכיבוד 'מהכסא' המציא המוהל הירושלמי הנודע יוסלה ז"ל (בעל 'אוצר הברית' ושא"ס), כדי להוסיף כיבוד נוסף, כדי שלא לבייש את מי שאין לו (כיבוד)...

האם יש לכיבוד זה מקור?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » ה' נובמבר 12, 2015 11:58 am

לגבי 'עמידה לברכות'

תורת חיים סנהדרין פט:

שהמילה כקרבן יחשב כדמשמע במדרש רבה ריש פ' וירא ר' לוי פתח ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה' אמר מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי הריני נגלה עליו ומברכו אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה ולכך בשעה שמל אברהם ילידי ביתו והעמיד גבעת ערלות והתליעו עלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כעולה שהוא כליל לאישים כדאיתא במדרש רבה סוף פרשת לך לך ומהאי טעמא נראה מה שמלין בבית הכנסת בצפון לפי שהעולה שחיטתה בצפון והיינו דאמר ליה באבר אחד שנעשה בך קרבן אתה מגרה בי אם אומר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני לשם קרבן אני זובח. וכיון שהילד הנימול נחשב כקרבן כך רגלי הסנדק שמלין עליהן חשוב כמזבח כמ"ש בהדיא מהרי"ל ז"ל בהלכות מילה ונראה דלכך נוהגין ליתן כוס יין של ברכה לשתות לסנדק ואין נותנין אותו לתינוק כדרך שנוהגין בכוס יין של קדוש לפי שהעולה טעונה נסכים שהיו מנסכין יין על גבי המזבח בשעת ההקרבה וכיון שהילד דומה לקרבן עולה והסנדק דומה למזבח לכך נותנין כוס יין של ברכה בגרונו של סנדק דהוה ליה כמנסך יין על גבי המזבח.
וכי האי גונא איתא בפרק בא לו אמר ר' ברכיה הרוצה שינסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא נראה דלכך נקט לישנא דימלא גרונם יין ולא קאמר ישקה ת"ח יין לפי שהיין שהיו מנסכין על גבי המזבח היו נותנין בתוך הספל שהיה על גבי המזבח והיה בו נקב כמין חוטמין כדאיתא סוף פרק לולב וערבה ואותו נקב עשוי כגרון של אדם ומשם יורד לשיתין וקאמר ריש לקיש התם בזמן שמנסכין פוקקין את השיתין לקיים מה שנאמר שכר לה' ופירש"י ז"ל שפוקקין את הנקב שהנסכים יורדין בו לשיתין שיראה היין עליו כגרון מלא ושבע ואיתא נמי התם שמע מינה כי שבע איניש חמרא מגרוני' שבע לכך נקט ימלא גרונם של ת"ח יין פי' תחת גרונו של מזבח וה"ל כמנסך יין על גבי המזבח וה"נ כשנותנין כוס של ברכת היין בגרונו של סנדק הוה ליה כמנסך יין על גבי המזבח מאחר שהסנדק חשוב כמזבח.
ומהאי נראה דדוקא הסנדק המחזיק את הולד בשעת המילה על ברכיו הוא יחזיקנו ג"כ בשעת ברכה וישתה מן הכוס של יין ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר שנימול ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת ברכה והוא שותה כוס של ברכה דאיהו לאו מזבח יחשב ומה לו לשתות כוס של ברכה זו והיינו דכתיב ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ואיתא במדרש שרמז לו על המנחות והנסכים לפי שאברהם נביא וחכם הוה והוציא לו לחם לאכול ויין לשתות והוה ליה כאלו הביא מנחות ונסכים שנאמר אליכם אישים אקרא.
עוד נראה כיון דילד הנימול כקרבן הוא לכך האב והמוהל כשמברכין צריכין לעמוד כמו שכתב בשו"ע טור י"ד סימן רס"ה דהמוהל ככהן המקריב הוא וכהן העובד מיושב באזהרה מדכתיב לעמוד ולשרת כדאמרינן בסוף פרק הנשרפין והאב נמי כיון שמביא קרבן צריך לעמוד שם כדאיתא בספרי תשמרו שיהו כהנים לוים וישראלים עומדין על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות.

והובאו דבריו ברעק"א (יו"ד רסה, א).

והנה, על דבריו שהסנדק יחזיק גם בשעת הברכה, כבר העירו לעיל משבלי הלקט (הלכות מילה סימן ח)

"ולאחר מילה ופריעה מקבל המוהל את התינוק מיד בעל הברית ונותנו לאביו ואביו חוזר ונותנו לבעל ברית אחר ומקבל התינוק בחיקו בעוד שהמברך גומר הברכות ואם ח"ו נפטר אבי התינוק או אין שם אלא בעל ברית אחד והוא (אולי צ"ל 'הוא') מקבל התינוק עד שיגמור הברכות וכן במקום שנוהגין לכרות ברית עם אחד ולא יותר".

אך יש לדון, אם כשהסנדק אינו מחזיק בשעת הברכות (כמנהג האשכנזי המקובל), אם יש ענין לאור דברי התורת חיים, שהסנדק יטעם מהכוס גם כן, לקיים את ענין הנסכים על גבי המזבח, או שכיון שלא הוא בירך על הכוס, אין ענין בטעימה.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ה' נובמבר 12, 2015 1:40 pm

כנראה מדברי הש"ל (והתניא רבתי) היו באיטליה שני מנהגים בזה.
אבל אשכנז ופולין כולם נהגו שרק הסנדק הוא עומד לאמירת הברכות ורק הוא שותה מן היין, (ולא המוהל המברך).

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » ה' נובמבר 12, 2015 3:50 pm

א. יש להעיר שהחשיבות של חייקה היא רק אם מקרב קצת את התינוק לסנדק ותלוי במחלוקת התנאים בזבחים אם יש מצוה בהולכה ואם יש ענין בהולכה שלא מקרבת למזבח.
הסנדקאות לא מעשירה. נקודה. אני מצרף כאן קובץ שכתבתי בענין זה. מסקנתו היא כי מלשון רבינו פרץ שהוא המקור הראשון לענין, ולא עמד לפני קדמונינו, אין שום הוכחה שהסנדקאות מעשרת. וכידוע שהגר''א נקט כן בתקיפות שאין מקור לכך.

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' מרץ 26, 2017 11:56 pm

מעט דבש כתב:לגבי 'עמידה לברכות'

תורת חיים סנהדרין פט:

שהמילה כקרבן יחשב כדמשמע במדרש רבה ריש פ' וירא ר' לוי פתח ושור ואיל לשלמים לזבוח לפני ה' אמר מה אם זה שהקריב שור ואיל לשמי הריני נגלה עליו ומברכו אברהם שמל עצמו לשמי על אחת כמה וכמה ולכך בשעה שמל אברהם ילידי ביתו והעמיד גבעת ערלות והתליעו עלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כעולה שהוא כליל לאישים כדאיתא במדרש רבה סוף פרשת לך לך ומהאי טעמא נראה מה שמלין בבית הכנסת בצפון לפי שהעולה שחיטתה בצפון והיינו דאמר ליה באבר אחד שנעשה בך קרבן אתה מגרה בי אם אומר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפני לשם קרבן אני זובח. וכיון שהילד הנימול נחשב כקרבן כך רגלי הסנדק שמלין עליהן חשוב כמזבח כמ"ש בהדיא מהרי"ל ז"ל בהלכות מילה ונראה דלכך נוהגין ליתן כוס יין של ברכה לשתות לסנדק ואין נותנין אותו לתינוק כדרך שנוהגין בכוס יין של קדוש לפי שהעולה טעונה נסכים שהיו מנסכין יין על גבי המזבח בשעת ההקרבה וכיון שהילד דומה לקרבן עולה והסנדק דומה למזבח לכך נותנין כוס יין של ברכה בגרונו של סנדק דהוה ליה כמנסך יין על גבי המזבח.
וכי האי גונא איתא בפרק בא לו אמר ר' ברכיה הרוצה שינסך יין על גבי המזבח ימלא גרונם של תלמידי חכמים יין שנאמר אליכם אישים אקרא נראה דלכך נקט לישנא דימלא גרונם יין ולא קאמר ישקה ת"ח יין לפי שהיין שהיו מנסכין על גבי המזבח היו נותנין בתוך הספל שהיה על גבי המזבח והיה בו נקב כמין חוטמין כדאיתא סוף פרק לולב וערבה ואותו נקב עשוי כגרון של אדם ומשם יורד לשיתין וקאמר ריש לקיש התם בזמן שמנסכין פוקקין את השיתין לקיים מה שנאמר שכר לה' ופירש"י ז"ל שפוקקין את הנקב שהנסכים יורדין בו לשיתין שיראה היין עליו כגרון מלא ושבע ואיתא נמי התם שמע מינה כי שבע איניש חמרא מגרוני' שבע לכך נקט ימלא גרונם של ת"ח יין פי' תחת גרונו של מזבח וה"ל כמנסך יין על גבי המזבח וה"נ כשנותנין כוס של ברכת היין בגרונו של סנדק הוה ליה כמנסך יין על גבי המזבח מאחר שהסנדק חשוב כמזבח.
ומהאי נראה דדוקא הסנדק המחזיק את הולד בשעת המילה על ברכיו הוא יחזיקנו ג"כ בשעת ברכה וישתה מן הכוס של יין ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר שנימול ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת ברכה והוא שותה כוס של ברכה דאיהו לאו מזבח יחשב ומה לו לשתות כוס של ברכה זו והיינו דכתיב ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין ואיתא במדרש שרמז לו על המנחות והנסכים לפי שאברהם נביא וחכם הוה והוציא לו לחם לאכול ויין לשתות והוה ליה כאלו הביא מנחות ונסכים שנאמר אליכם אישים אקרא.
עוד נראה כיון דילד הנימול כקרבן הוא לכך האב והמוהל כשמברכין צריכין לעמוד כמו שכתב בשו"ע טור י"ד סימן רס"ה דהמוהל ככהן המקריב הוא וכהן העובד מיושב באזהרה מדכתיב לעמוד ולשרת כדאמרינן בסוף פרק הנשרפין והאב נמי כיון שמביא קרבן צריך לעמוד שם כדאיתא בספרי תשמרו שיהו כהנים לוים וישראלים עומדין על גביו מכאן למדו ותקנו מעמדות.

והובאו דבריו ברעק"א (יו"ד רסה, א).

והנה, על דבריו שהסנדק יחזיק גם בשעת הברכה, כבר העירו לעיל משבלי הלקט (הלכות מילה סימן ח)
"ולאחר מילה ופריעה מקבל המוהל את התינוק מיד בעל הברית ונותנו לאביו ואביו חוזר ונותנו לבעל ברית אחר ומקבל התינוק בחיקו בעוד שהמברך גומר הברכות ואם ח"ו נפטר אבי התינוק או אין שם אלא בעל ברית אחד והוא (אולי צ"ל 'הוא') מקבל התינוק עד שיגמור הברכות וכן במקום שנוהגין לכרות ברית עם אחד ולא יותר".

אך יש לדון, אם כשהסנדק אינו מחזיק בשעת הברכות (כמנהג האשכנזי המקובל), אם יש ענין לאור דברי התורת חיים, שהסנדק יטעם מהכוס גם כן, לקיים את ענין הנסכים על גבי המזבח, או שכיון שלא הוא בירך על הכוס, אין ענין בטעימה.

אגרות משה יו"ד ג, ק

בתורת חיים בסנהדרין סוף פרק הנחנקין נותן טעם שהסנדק ישתה משום שהילד הנימול נחשב כקרבן כדהביא ממדרשים ממילא נחשב הסנדק כמזבח וכוס היין הוא כנסכים שמנסכין ע"ג המזבח, ... אבל נראה דאף שבתו"ח איתא שבשביל זה יחזיק הסנדק את הילד גם בשעת הברכה וקריאת השם כדכתב רעק"א בשמו, נראה דלאו דוקא דה"ה נחשב כנסכים ע"ג המזבח כשישתה הסנדק אף שיחזיקו אחר בשעת הברכה כמנהגנו, דהא הנסכים ניסכו ע"ג המזבח גם אחר שכבר הוקטרו האברים דלא מצינו שיהיה קפידא שדוקא כשעדיין האברים קיימין ינסכו היין דאף שבקרבן התמיד שתיכף אחר העלאת האברים על המזבח הקריבו המנחה והחביתין ואחר זה נסכו היין שעדיין מסתבר שלא נתעכלו האברים, מ"מ בשאר קרבנות לא מצינו סדר זה והרבה פעמים הקטירו האברים בלילה והנסכים הא הקריבו ביום דהנסכים הבאים עם הזבח אין קריבין אלא ביום, והיה נמצא בהכרח שהנסכים ניסכו כשלא היו האברים ע"ג המזבח, וא"כ איכא הטעם של התו"ח ליתן להסנדק לשתות אף אחר שנטלו ממנו התינוק לכבד בהחזקתו בשעת הברכה, דיש להחשיב להסנדק כמזבח לתינוק זה אף אח"כ כל זמן שעוסקין בענין מצות המילה,

וכוונת התו"ח שיחזיקנו הסנדק גם בשעת הברכה הוא כדמסיק שם התו"ח ודלא כאותן שנוטלין את הילד מן הסנדק לאחר שנימול ונותנין אותו לאדם אחר להחזיקו בשעת הברכה והוא שותה כוס של הברכה דאיהו לאו מזבח יחשב, היינו דאותן האנשים חשבו שהמנהג ליתן לשתות להסנדק מטעם שנחשב כמזבח איכא גם על זה שמחזיק את התינוק בשעת הברכה וזה כתב שהוא טעות דאיהו לאו כמזבח נחשב דרק הסנדק שהחזיקו בשעת המילה נחשב כמזבח, וא"כ איכא הטעם ליתן להסנדק לשתות אף אחר שנטלו התינוק ממנו,

ואף שבלשון הרעק"א משמע קצת דמצריך לשתיה דוקא שהסנדק יחזיק הילד גם בשעת הברכה אין הלשון מדויק כל כך דבתו"ח הוא משמע כדפירשתי.

שמר · הודעהעל ידי **שמר** » ו' אפריל 21, 2017 2:24 am

בעניין תשלום הסעודה ע"י בעל הברית - סנדק, יש לדייק ולמצוא רמז לזה "הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ בַּעַל בְּרִית הַמִּילָה, אֲשֶׁר שָֹשֹ לַעֲשֹוֹת צֶדֶק בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְֹכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה, וְיִתְּנֵהוּ לְמַעְלָה לְמָעְלָה", ומהו פעלו ומשכרתו כפולה, כפולה ממה? ע"כ שהוא משלם הקרן ומברכים אותו שתחזור אליו זו ההוצאה בכפל.

רבותיי · הודעהעל ידי **רבותיי** » ו' אפריל 21, 2017 10:39 am

אתמול השתתפתי במעמד ברית, ושם ראיתי כי הסנדק המשיך להחזיק ברך הנימול גם בעת הברכות - בישיבה. וכפי שהביא כאן אחד מן הכותבים והגביל נוהג זה לאחינו הספרדים, על אף שבעל הברית המדובר משתייך לעדה האשכנזית.
כמו כן, נתחדש לי כיבוד נוסף שלא ראיתי מעולם (אם כי לא השתתפתי בהרבה בריתות מחוץ לקהילתי) והוא: חיקה אחרונה - הוצאת הילד מן האולם והחזרתו לידי הנשים. (כאשר כפי שראיתי עד היום, תפקיד זה שמור אף הוא לקוואטער).
---------
במה שהעיר אחד באשכול כי חיקה הוא דווקא כשמקרב את הילד למוהל, שמעתי פעם שלפי''ז - מי שאהבת המצווה בוערת בלבו, יכול לקיים מצווה זו בעזר וסיוע בהבאת הילד לאולם/בית הכנסת, והיא היא החיקה האמיתית.

פלגינן · הודעהעל ידי **פלגינן** » ו' אפריל 21, 2017 10:50 am

רבותיי כתב:אתמול השתתפתי במעמד ברית, ושם ראיתי כי הסנדק המשיך להחזיק ברך הנימול גם בעת הברכות - בישיבה. וכפי שהביא כאן אחד מן הכותבים והגביל נוהג זה לאחינו הספרדים, על אף שבעל הברית המדובר משתייך לעדה האשכנזית.
כמו כן, נתחדש לי כיבוד נוסף שלא ראיתי מעולם (אם כי לא השתתפתי בהרבה בריתות מחוץ לקהילתי) והוא: חיקה אחרונה - הוצאת הילד מן האולם והחזרתו לידי הנשים. (כאשר כפי שראיתי עד היום, תפקיד זה שמור אף הוא לקוואטער).
---------
במה שהעיר אחד באשכול כי חיקה הוא דווקא כשמקרב את הילד למוהל, שמעתי פעם שלפי''ז - מי שאהבת המצווה בוערת בלבו, יכול לקיים מצווה זו בעזר וסיוע בהבאת הילד לאולם/בית הכנסת, והיא היא החיקה האמיתית.

כתבו כאן בעבר כי הסנדקאות השלמה כוללת את החזקת התינוק גם בשעת הברכות, ואינו עניין לספרדים. אין עניין דווקא בעמידה ובפרט כשהסנדק תשוש ומתקשה לעמוד.
'חיקה אחרונה' הנה המצאה של מוהלים לכיבוד אנשים שלא זכו לכיבוד [כעין הנחת הכוס לרגלי החתן וכנודע]. מתאים גם כשאיזה דוד הגיע ברגע האחרון וזה מה שנשאר עבורו..
למעשה, כל מה שכתבתי ארע בברית בה נכחת אתמול.

רבותיי · הודעהעל ידי **רבותיי** » ו' אפריל 21, 2017 10:52 am

פלגינן כתב:
רבותיי כתב:אתמול השתתפתי במעמד ברית, ושם ראיתי כי הסנדק המשיך להחזיק ברך הנימול גם בעת הברכות - בישיבה. וכפי שהביא כאן אחד מן הכותבים והגביל נוהג זה לאחינו הספרדים, על אף שבעל הברית המדובר משתייך לעדה האשכנזית.
כמו כן, נתחדש לי כיבוד נוסף שלא ראיתי מעולם (אם כי לא השתתפתי בהרבה בריתות מחוץ לקהילתי) והוא: חיקה אחרונה - הוצאת הילד מן האולם והחזרתו לידי הנשים. (כאשר כפי שראיתי עד היום, תפקיד זה שמור אף הוא לקוואטער).

כתבו כאן בעבר כי הסנדקאות השלמה כוללת את החזקת התינוק גם בשעת הברכות, ואינו עניין לספרדים. אין עניין דווקא בעמידה ובפרט כשהסנדק תשוש ומתקשה לעמוד.
'חיקה אחרונה' הנה המצאה של מוהלים לכיבוד אנשים שלא זכו לכיבוד [כעין הנחת הכוס לרגלי החתן וכנודע]. מתאים גם כשאיזה דוד הגיע ברגע האחרון וזה מה שנשאר עבורו..
למעשה, כל מה שכתבתי ארע בברית בה נכחת אתמול.

אני מניח שאם אתה אומר - אתה יודע...

לעומקו של דבר

שמר כתב:בעניין תשלום הסעודה ע"י בעל הברית - סנדק, יש לדייק ולמצוא רמז לזה "הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ בַּעַל בְּרִית הַמִּילָה, אֲשֶׁר שָֹשֹ לַעֲשֹוֹת צֶדֶק בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְֹכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה, וְיִתְּנֵהוּ לְמַעְלָה לְמָעְלָה", ומהו פעלו ומשכרתו כפולה, כפולה ממה? ע"כ שהוא משלם הקרן ומברכים אותו שתחזור אליו זו ההוצאה בכפל.

בהנחה שהמכוון הוא לסנדק ולא לאבי הבן.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ו' אפריל 21, 2017 12:43 pm

כמו שכבר אמרו כאן, האשכנזים לא נהגו בכיבודים של העברה מיד ליד (חייקה מהסנדק אל הסנדק לכסא ומהכסא והעמידה והישיבה וכו'), שבד"כ יותר מעכבים את המצווה מאשר מסייעים.
אבל נהגו בכיבודים של מסייעי המצווה כגון מחזיקי כלי המילה שמוכנים ליד המוהל, מחזיקי הכוסות והנט"י (למוהל לפני שמברך) וכו' וכו', עיין בסידור היעבץ על ברית מילה. ובעוד מקורות. (בדומה למושיטי המעילים לגולל הס"ת).

דרומי · הודעהעל ידי **דרומי** » ו' אפריל 21, 2017 12:54 pm

שמעתי שפעם כיבדו את הגר"א סילבר בחייקה, וסירב באומרו: אני לא בייבי סיטר...

א' זעירא · הודעהעל ידי **א' זעירא** » ו' אפריל 21, 2017 1:05 pm

דרומי כתב:שמעתי שפעם כיבדו את הגר"א סילבר בחייקה, וסירב באומרו: אני לא בייבי סיטר...

לא משום שהתנגד לעצם המושג חיקה, כי אם הכיבוד הזה היה זקן ואינו לפי כבודו...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר