אישי כתב:בעל החוטם כתב:לכאורה ההנגדה המדוברת שהיא בין הדין ליושר, אינה מכוונת להנגדה בין דעת התורה לשכל האדם, שא"כ הרי אנו עושים את התורה פלסתר וכמו שצווח הגרמ"מ.
אלא עיקר הכוונה היא להנגדה בין החוק המשפטי המוחלט שנקבע [הן] עפ"י שכל התורה [ומן הסתם גם בחוקות העמים] שמבחינתו יקוב הדין את ההר ואם שרף חפץ של חברו אע"פ שבפועל לא יצר חסרון ממון חייב, לבין היושר האנושי שטוען סוף סוף מאי אפסדתיך, וצא וראה שבדר"כ נזקים כאלו כאשר קורים בין חברים אין לב הזכאי לתובעם.
וסרה תלונת הגרמ"מ שולזינגר, אע"פ שלשון הגרי"י פוזן נותנת לטעות בדבריה.
הגרי"י כתב כן להדיא - אלא הכוונה הוא למקום שהתורה קבעה גדרים כדי שלא ליתן תורת כל דיין ודיין בידו ואע"פ שיש מקום בשכל האנושי לנטות מהגדרים הקבועים האלה
ועדיין אינו דומה, מלשון הגרי"י משמע כאילו במקרה כזה השכל באמת טוען לפסוק שפטור היפך דעת תורה, וזה ממש לא נכון ומן הסתם אין אף מערכת משפט בקצווי תבל שתפסוק כך. אלא הכוונה היא שהשכל האנושי אשר איננו משפטי הוא טוען מאי אפסדתיך אע"פ שהמשפט כן מחייב בכה"ג, ולא משום שא"כ נתת תורת כל דיין ודיין בידו.