מי הוא הרב יעקב ישראל פוזן?

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ה' יוני 18, 2015 6:34 pm

...רבו של מורינו יורה_דעות שליט"א?

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » ה' יוני 18, 2015 9:19 pm

מזקני הדיינים בדור, מחוג הגאון רבי חיים גרינמן.
כמדומה שהוא אחד המהדרין והמחמירים והמדקדקין ביותר בהלכה ובמצוות בין הרבנים המוכרים.
כשיסד הגאון רבי ניסים קרליץ את בית דינו, צירפו אליו, יחד עם הגאון רבי יעקב אדלשטיין, ולהבדיל בין חיים לחיים הגאון רבי יוסף רוט.
הוא גם מוותיקי הלומדים בכולל חזון איש, ופרסם מחידושיו המאוד יחודיים בקובצי "שימוש חכמים" של הכולל. וגם שהה ימים רצופים בשבוע בזכרון יעקב כרב הקהילה החרדית שהתגבשה שם ע"י הגאון הרב שלום מאיר יונגרמן.

כמדומה שהרב ענבל מגיע מזכרון יעקב.

כיום הרב יעקב פוזן שליט"א רתוק לביתו ובקושי יוצא, מפאת מצב בריאותי. גילו כבן שמונים. אחד מ-16 בניו בלעה"ר - הגאון ר' אליהו, דיין במקומו כבר כמה שנים, ומהדיינים הבולטים, בביה"ד של הגר"נ קרליץ.

אום אני חומה

חד מן 'שבעת הרועים' של קהילת הגרח"ג.
ואלו שמותם: הגרח"ג, יבדלחט"א הגר"ד לנדא, הגרי"י פוזן, הגר"י בויאר, הגרא"ל אברהמס, (אולי) הגר"י ברטלר.
האחרון חסר לי.

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ה' יוני 18, 2015 11:49 pm

הגר"י שפירא לא נחשב?

גם זו לטובה · הודעהעל ידי **גם זו לטובה** » ו' יוני 19, 2015 2:02 am

מאיר סובל כתב:מזקני הדיינים בדור, מחוג הגאון רבי חיים גרינמן.
כשיסד הגאון רבי ניסים קרליץ את בית דינו, צירפו אליו, יחד עם הגאון רבי יעקב אדלשטיין, ולהבדיל בין חיים לחיים הגאון רבי יוסף רוט.
הוא גם מוותיקי הלומדים בכולל חזון איש, ופרסם מחידושיו המאוד יחודיים בקובצי "שימוש חכמים" של הכולל. וגם שהה ימים רצופים בשבוע בזכרון יעקב כרב הקהילה החרדית שהתגבשה שם ע"י הגאון הרב שלום מאיר יונגרמן.

כיום הרב יעקב פוזן שליט"א רתוק לביתו ובקושי יוצא, מפאת מצב בריאותי. גילו כבן שמונים. אחד מ-16 בניו בלעה"ר - הגאון ר' אליהו, דיין במקומו כבר כמה שנים, ומהדיינים הבולטים, בביה"ד של הגר"נ קרליץ.

לפי מה ששמעתי, הגרנ"ק לא ממש ייסד את בית דינו..אלא הכל נעשה ע"פ ובהכוונת הגרח"ג, ובמשך שנים הגרנ"ק לא היה מכריע בדיני תורה קשים בלא להתייעץ עם הגרח"ג.

לפני למעלה מעשור שנים שהייתי תקופה בזכרון יעקב, וכפי מה שהבנתי, כל שאלה קטנה או גדולה שאלו את ר"י פוזן, מלבד שאלות עקרוניות שבהם הטריחו את הגרח"ג.

באופן כללי בחוג יש כיום הרבה ת"ח מהדור השני, כדוגמת ר"מ בויאר ר"צ פרידמן ועוד.

אמסטרדם · הודעהעל ידי **אמסטרדם** » ו' יוני 19, 2015 6:49 pm

תודה לר' מאיר וליתר הכותבים [לענין].

[מי יתנדב להעלות לכאן לכה"פ עמוד אחד מחידושיו? אינו באוצר].

----

כעת אני רואה שקבוץ "שמוש חכמים" [לא "שימוש"] כן נמצא באוצר.

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » ש' יוני 20, 2015 10:23 pm

אום אני חומה,

חסר לך הגר"י רוטנברג שליט"א.

הגר"י שפירא נחשב כחבר ומעריץ, אבל לא חבר בקהילה מיסודו.

מבית ומחוץ · הודעהעל ידי **מבית ומחוץ** » א' יוני 21, 2015 4:15 am

אמסטרדם כתב:תודה לר' מאיר וליתר הכותבים [לענין].

[מי יתנדב להעלות לכאן לכה"פ עמוד אחד מחידושיו? אינו באוצר].

מסתובב ברשת איזה פסק שלו לגבי כיסוי ראש, בדרך שיטת הפסיקה הליטאית, לפיה הסברא קודמת לדברי הפוסקים. ואם יש מחלוקת בין הקדמונים, הסברא מכריעה, כך גם נוהג ענבל.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » א' יוני 21, 2015 7:15 am

בספר "זכר ראובן" יש מאמר של הרב הנ"ל, יחד עם שאר "הרועים"
נמצא באוצר כאן:
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?176371&

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' יוני 21, 2015 2:09 pm

אום אני חומה כתב:חד מן 'שבעת הרועים' של קהילת הגרח"ג.
ואלו שמותם: הגרח"ג, יבדלחט"א הגר"ד לנדא, הגרי"י פוזן, הגר"י בויאר, הגרא"ל אברהמס, (אולי) הגר"י ברטלר.
האחרון חסר לי.

א. היכן נעלם הגר"מ גריינימן שליט"א אחיו של להבחל"ח הרב זללה"ה?
ב. מה הספק בנוגע להגר"י ברטלר?
ג. איני יודע מי הגדיר אותם כ'שבעת הרועים', אך נכון שאלו הם זקני הת"ח שבחוג תלמידי החזו"א.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' יוני 21, 2015 2:47 pm

חוג תלמידי החזו"א רחב מדי בשביל להכילם בשביעיה אחת.
מדובר על ענף, מכובד ואיתן, אבל רק ענף אחד מחוג תלמידי החזו"א.

כבר הזכירו את הגר"י שפירא, ויש להוסיף כמותו את הגר"ג נדל, וכן את כל האחיינים הגאונים:
מצד אחיו רבי מאיר: רבי שלמה שמשון, רבי חיים שאול, רבי שמריהו יוסף, רבי אליעזר אלפא, רבי זלמן רוטברג. ומצד גיסו רבי נחום מאיר: רבי יהושע תנחום ורבי ניסים. ומצד גיסו הסטייפלר: הגר"ח, ורבי שאול ברזם ורבי שלמה ברמן, כמדומה אלו הם ענפי האחיינים שהיו גם תלמידים מקורבים.
וכיום לכל אחד מהם יש ממשיך שושלת משלו, אם קטנה ואם יותר גדולה יחסית.

בין הבלתי נשכחים שהשאירו את חותם מורשת החזו"א לדור שאחריו, ואינם חלק מהחוג הנ"ל צריך להוסיף גם את רבי דוד פרנקל, רבי פייבל שטייברג, רבי שלמה כהן (בנו רבי יצחק זצ"ל היה ג"כ מחשובי וה"פני" של ביהמ"ד "הגדול" של הגרח"ג), רבי משה יצחק דייטש, רבי יצחק שיינלזון, ועוד.
גם אלו ענפים, שיש לכל אחד שריגים ועלים.

ירח מלא · הודעהעל ידי **ירח מלא** » א' יוני 21, 2015 2:58 pm

שמעתי (לא כל כך מוסמך9 שריי'פ הוא גם בעל דעות מקוריות והתיר שמיעת מוזיקה בימי העומר, נא לאשר או להכחיש.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » א' יוני 21, 2015 3:09 pm

מבית ומחוץ כתב:
אמסטרדם כתב:תודה לר' מאיר וליתר הכותבים [לענין].

[מי יתנדב להעלות לכאן לכה"פ עמוד אחד מחידושיו? אינו באוצר].

מסתובב ברשת איזה פסק שלו לגבי כיסוי ראש, בדרך שיטת הפסיקה הליטאית, לפיה הסברא קודמת לדברי הפוסקים. ואם יש מחלוקת בין הקדמונים, הסברא מכריעה, כך גם נוהג ענבל.

הכוונה לזה?
מכתבו של רבי יעקב ישראל פוזן שליט"א דיין ב"ד הגר"נ קרליץ ב"ב
"מה שכתבתי כאן הוא מכתב לאדם ששלח לי מאמר לאסור פאה נכרית על פי הדין, וביקש את תשובתי.

שלושה ענינים הם, אשר אע"פ שיש להם שייכות זה לזה, אינם קשורים זל"ז ממש, וכל אחד מהם יש לו הלכות והנהגות משלו, ואלה הם: א. הרהורי דגברי. ב. צניעותא ופריצותא דנשי. ג. ההלכה של "והיה מחניך קדוש", אשר חז"ל קבלו שאסור לאמר דבר שבקדושה כשרואה...

ומחמת מה שכתבתי למעלה שעצם הדבר שדרך זכרים להרהר אחרי נקבות מהווה סיבה להיחשב לגנאי ולחסרון צניעות, כל דבר אשר גורם לכך חסרון צניעות הוא, כי ע"י זה מבליט מציאותה וגורם להרהור אחריה, ודבר זה יש לו שתי תוצאות, האחד, כל מה שמושך להרהור יותר ישיר הוא יותר פרוץ, ומטעם זה אשה שהולכת בשוק בלי רדיד (כלשון הרמב"ם), דהיינו שהולכת כמו בבית, אדם הרואה אותה ירגיש את עצמו אצלה בבית, על כל המשתמע מכך, ואם תלך בחלוק, ירגיש את עצמו עוד יותר קרוב, וכן הלאה, ומחמת זה הדבר הזה פריצות הוא. ולא שצריכים שני כיסויים ברחוב, כמש"כ חכם אחד מחכמי זמננו, אלא שצריכה בגד שאינו בגד ביתי אלא מלבוש "מלובש". והתוצאה השניה ממש"כ למעלה היא, שדבר הרגיל באותה מדינה, אינו מבליט אחת שעושה כן, ומחמת זה ישנם דברים התלויים במנהג המקום, והוא דבר פשוט. אלא שבזה יש גבול, כי ישנם דברים אשר הם לפי שיקול הדעת גורמים הרהור בכל מקום, וחוץ מהאיסור שכתבתי למעלה, מהווה חסרון של צניעות בכל מקום. ואין לי צורך לפרט, כי הדברים מובנים...

ומעתה נחזי אנן לענין פאה נכרית. והנה ברור שלהביא ראיה מגמרות אי אפשר, כי לבד ממה שהתורה אינה חכמת התשבורת כלשון הרמב"ן, ובנקל יכולים לדחות וכו', אפי' אם היה כתוב בפירוש בגמ', הנפק"מ בדין מוגדר. אבל בשני הענינים האחרים שכתבתי, שמשתנים מזמן לזמן וממקום למקום וממצב למצב, בוודאי שא"א להביא ראיה מהגמ', כי אם על יסודות. אבל למעשה קל יהיה לאדם הרוצה להתיר, לדחות כל ראיה לאיסור. ולגבי ההלכה של דבר שבקדושה, לכאורה פשוט הוא דאינו אלא תמונה, דהא אינו שערה. ושערך כעדר העיזים כתיב ולא פאה נכרית שלך. אבל לגבי הא דגנאי הוא לבנות ישראל וכו', לכאורה דבר פשוט הוא שגם פאה נכרית נכלל, דהחילוק אינו מספיק נראה, ומה שנראה גנאי באמת גנאי הוא, ולא גרע משאר פריצות. אלא דבזה יש לדון במה שכתבתי למעלה, שישנם דברים שתלויים במנהגי המקומות, שעצם הדבר אינו כ"כ פריצות, ורק פריצות מה שמגרה, ולגבי זה פאה נכרית ממש כמו שאר בגדים היא, ואם אינה פאה מגרה, אינו בכלל פריצות.

והנה בתחילת הפירצה שנשים העיזו לילך כך, היה מקום לאמר שהן פרוצות, כי אז עדיין לא היה להן ההיתר הזה, וכמש"כ. אבל אחרי תקופה של ארבע מאות שנה (כי כנראה בזמן הש"ג כבר היה נפוץ בארצו) אי אפשר לומר לא זה ולא זה. אבל במדינות אשר אינו פרוץ, חס וחלילה שאשה תפרוץ שם גדר. וידוע דעת חכם אחד אשר רצה לחלק בין אשכנזיות לספרדיות בענין הזה, אבל לדעתי אינו נכון כלל, כי אשה אשכנזיה שתימצא בארץ אשר שם אין נוהגות נשי המקום בפאה נכרית, אסורה ממש לצאת בפאה נכרית, כמו שאסורה לצאת בכתונת, מחמת שהדבר במדינה הזאת פריצות גמורה היא. וכן לאידך גיסא, אשה הבאה מתימן ונמצאת במקרה בגרמניה או בפולין, אשר שם הדבר נהוג, לא יהיה בזה לא משום פריצות בעצמו, לא משום מגרה הזכרים ולא משום פירצה בחומת הדת אם תלך בפאה נכרית, כמו שנהגו בנות ישראל שנמצאות שם, אפי' במקרה, אפי' דעתה לחזור. אלא שבזה יתכן ומסתבר שיהיה בו הענין של צניעות עצמית, שכתבתי שאפי' בחדרי חדרים יש ענין של בושה וצניעות, ויהיה מקום שתרגיש לא טוב, ואם כן היא תצטרך להחמיר. אבל אם היא תבלוט, וכל העם יסתכלו בה כי היא שונה מכולם , יהיה עליה לוותר על הצניעות האחת לטובת הצניעות האחרת, והוא דבר המסור לשיקול הדעת.

היוצא מזה שפאה נכרית בזמננו ממש כמו שאר בגדים היא, ואם מגרה, או כוונתה לגרות, פריצות היא, ואין לי צורך לפרט, לא לגבי פאות ולא לגבי בגדים, כי עצם הפירוט פריצות היא. ואם אינה מגרה, וגם אין כוונתה לגרות, אי אפשר לומר לא שהוא פריצות ולא שהוא לפני עיוור של הרהור, ולא משום והיה מחניך קדוש.

ומה שבדורות שקדמו לנו, בהתחלת הפירצה שתקו להם, מסתמא המצב אצל נשי ישראל היה ירוד, שאם היו יוצאים נגד זה בחרב ובחנית היו כאלה שהיו מתדרדרים יותר ויותר. ואנחנו בדורנו איננו יכולים לדון על הסיבות הפוליטיות שהיו להם, כי אינם ידועים לנו, ואפילו אם נראה לנו שלא היו צריכים לעשות כן, הם הכירו מצב דורם על בוריו, והחליטו מה שהחליטו, והדבר לאט לאט התפשט עד שנעשה ממש נחלת הרבים, כמו בדורות האחרונים, והתוצאות למעשה כמו שכתבתי. והנעל"ד כתבתי. אלא שאין בזה משום תעמולה ללכת דוקא בפאה נכרית, אלא להסביר".
יעקב ישראל פוזן

בעל החוטם · הודעהעל ידי **בעל החוטם** » א' יוני 21, 2015 3:16 pm

בזכרוני מאמר מעניין שכתב על הפסיקה לפי דין תורה בדיני ממונות שהתפרסם בא' מקבצי כולל חזו"א, ופולמוס התקיים בעקבותיו, האם ידוע?

מלך שלם · הודעהעל ידי **מלך שלם** » א' יוני 21, 2015 3:54 pm

להערתו של מאיר סובל,

אין המדובר בענף משפחתי גרידא, אלא בחוג הממשיך את דרכו במקוריות בהשקפה במנהגים ובעיקר בדרך הלימוד. כך שאיזכור שמות כמו ר"ד פרנקל וכו' אינו במקומו.

הגר"י שפירא אכן שייך לחוג זה וכן הגר"ג נדל בצעירותו.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' יוני 21, 2015 4:14 pm

כל מי שהזכרתי המשיכוהו במנהגים וחומרות ופסקי ההלכה ובהשקפה. רובם גם בדרך הלימוד.
לגבי אותו רוב, ואפי' רובא דרובא: נכון שלא כתבו חידושיהם בספרים לפי סגנונו דווקא. אבל הם לא היו בדרך המקובלת בישיבות אלא הושפעו ממנו לגמרי.

צונאמי · הודעהעל ידי **צונאמי** » א' יוני 21, 2015 8:47 pm

תמונת הרב פוזן:
(זכורני שבבחרותי מאד התפעלתי מתואר פניו).

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » א' יוני 21, 2015 9:00 pm

בבחרותי השתתפתי בשיעוריו בהל' שבת שהתקיימו בשעת רעוא דרעוין בבית הכנסת אהבת חסד בגבעת הישיבה בבני ברק. בזכרוני שהיה מרבה לחלוק על פסקי המשנ"ב, והיתה האש מתלקחת בבית המדרש.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' יוני 21, 2015 9:45 pm

לי יש כמה פסקי הלכה שהוא ענה לי.

בהיותי בישיבה בזכרון יעקב שלחתי לו כמה שאלות והוא ענה לי.

הרבה מאוד בחורים היו שולחים לו שאלות בכתב, והוא היה עונה, ובאמת סגנון התשובות בנוי הרבה על סברה, כמובן שבנוי על גדולי הפוסקים, אבל הסברה מכרעת, אבל היה תענוג לקרוא את התשובות שלו, כי הם נכתבו עם הרבה הגיון בריא וישר, כמו כן הרבה פעמים היה בתשובה נותן תמונה על כל הענין הנידון בצורה ברורה ומקיפה, מסכם את זה בצורה מסודרת וברורה.

הרבה היו משגעים אותו כנראה עם שאלות שהתשובות להם די ברורות וכתובות במשנה ברורה, והוא לא אהב את זה,פעם הוא כתב מודעה שהדביקו בחדר אוכל בישיבה, שהוא לא סניפומט, משהו כזה, שהוא לא מכונה שמכניסים שאלה ויוצא תשובה, אבל באופן כללי הרבה מאוד מהשאלות היו שאלות עם טעם.

בחלק גדול מהתשובות גם הרבה עניני מוסר והשקפה ועוד דברים מענינים.

בחורים היו שואלים אותו על הכל.

יש לו גם ידע רב בחכמות אחרות, פעם שמעתי אחד שסיפר שהוא התוכח עם אחד נוצרי הרבה על עניני דתם.

היה אפשר לאסוף את השאלות ששאלו אותו ולהדפיס, וזה היה יכול להיות אוצר של ממש, ואני מאמין שזה היה יכול להיות גם רב מכר, כי יש יש הרבה תוכן, והרבה מהמלקטים פסקי הלכה בספריהם זה היה יכול להיות להם לעזר רב, היעה בחור שאסף את השאלות שלו והגיע לאוסף מאוד גדול ומרשים, רק שמעתי שהוא לא הסכים שידפיסו את זה,אני חושב אפילו שהוא התייחס לזה באחד ממכתביו, וגם התייחס האם אחרי מאה ועשרים שנה שלו יוכלו להדפיס את זה.

מאיר סובל · הודעהעל ידי **מאיר סובל** » א' יוני 21, 2015 9:51 pm

ביום ה' האחרון עבר הגאון הזה ניתוח השתלת קוצב לב, בהצלחה ב"ה.

ואם כבר משקיעים אודותיו, ראוי הוא המקום לגלות עוד סוד מאפיין אשר עמדי:
לפני עשרות שנים פיתה אותי חבר בעריו"כ לעלות לביתו (ברחוב עזרא בב"ב, שהצד האחורי משקיף לתוך בית הגריי"פ שעומד ברחוב רשב"ם), כי המחזה שהוא רגיל לראות בכל שנה, כדאי הוא לעלות להסתכל עליו.
ושם ראינו את הגריי"פ נאנח ומתמוגג בדמעותיו השוטפות בבכיות נוראות, בקולות שבר שלא מעלמא הדין, כמי שמתו מוטל לפניו, לא פחות ואולי יותר.
והוא פשוט עשה תשובה!

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' יוני 21, 2015 10:01 pm

הוא אכן בעל רגש גדול מאוד.

בדרשות שהיה אומר בקהילה בזכרון יעקב בשבת הגדול ובשבת שובה, כשהיה מגיע לחלק המוסרי היה מאוד מתרגש, וכמדומה שגם היה פורץ בבכי.

ולא לשכוח שהוא מגיע ממשפחת יוצאי אשכנז, כך שיש בזה לכאורה חידוש לפי המקובל, אם כי אינני מכיר באמת מספיק את הת"ח יוצאי אשכנז לדעת האם זה אכן חידוש אצלם.

הדרשות שלו היו מאוד יפות, גם החלק ההלכתי, גם הגראי"ש שליט"א בנו של רבינו הגר"ח גריינימן זצ"ל היה מגיע לשם.

בימים שהגר"י פוזן שליט"א היה מגיע לזכרון אז הגראי"ש שליט"א היה נמנע מלענות על שאלות.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' יוני 21, 2015 10:03 pm

אהרון 37 כתב:יש לו גם ידע רב בחכמות אחרות, פעם שמעתי אחד שסיפר שהוא התוכח עם אחד נוצרי הרבה על עניני דתם.

פעם התאכסנתי בדירתו שבזכרון יעקב, וראיתי בביהכ"ס ספר מתמטיקה. ואכן הוא וכמה מבניו ונכדיו ידועים כגאונים במתמטיקה.
גם ברשותי, כמה מכתבי תשובות ששלח לי, הכתובים בסגנונו המיוחד. כמו"כ היה הוא כתובת עבורי לשאלות בכל נושא.
על דא קא בכינא, שזה כבר כמה שנים שאין לנו את מי לשאול. אם בשאלות כבדות משקל היינו טורחים ונכנסים להרב זללה"ה, אך בשאר השאלות, אנו בבחינת יתומים בחיי האב.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' יוני 21, 2015 10:05 pm

הרב סובל, יישר כוחך על הסיפור המאלף.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' יוני 21, 2015 10:06 pm

אני נזכר בעוד משהו, וזה מתאים לאור מה שקרה בהלווית הגר"ש ווזנאר זצ"ל.

בשמחת תורה בבית המדרש של הגרח"ג זצ"ל הוא גם היה משתתף, לפחות בליל שמחת תורה,אני לא זוכר אם גם ביום, והוא בחלק גדול מהריקודים, בעיקר בריקודים הראשונים שהיו מוציאים את ספרי התורה מהארון בשירה נלהבת של שאו שערים, ואז היו רוקדים במרץ רב והולכים לכיוון הארון הקודש ורוקדים אחורה, והילדים תמיד היו רצים אחרי הרוקדים, ואז כשהם רצים אחורה הם רצים לכיון השני, והוא היה רץ אחרי הילדים להזהיר אותם שזה סכנה שיכולים להרמס תחת רגלי הרוקדים.

איפה יש דבר ומחזה כזה? לראות אדם גאון גדול רץ כאחד הפשוטים אחר הילדים להזהיר אותם ולהרחיק אותם שלא ירמסו תחת רגלי הרוקדים.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » א' יוני 21, 2015 10:11 pm

ידוע באמרות הכנף שלו, והנה אחת מהן, על הפוליטיקה בעולם ההלכה: ג'ינג'י שואל רב ג'ינג'י...

נוטר הכרמים

יעויין בשו"ת חלקת יעקב יו"ד סי' יט תשובה אליו משנת תשט"ו.

אהרון 37 · הודעהעל ידי **אהרון 37** » א' יוני 21, 2015 10:27 pm

יש גם תשובות ממנו בספר ששמו כמדומני חיי בנימין מאחיו שנפטר לפני כמה שנים, שהיה ר"מ בישיבת לוצרן.

יש שם התכתבויות של ב' האחים.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ב' יוני 22, 2015 12:07 am

לאחרונה סיפר לי אברך, שלפני כעשר שנים הציעו לאשתו לכתוב בעיתון "משפחה", ושאלו על כך, הגרי"י השיבו: לפני כארבעים שנה פנו אלי ממוסד הרב קוק והציעו לי לעמוד בראש פרוייקט תורני גדול, אשר אם הייתי מקבל את ההצעה, הייתי הרבה יותר עשיר, וגם יותר ת"ח, התייעצתי עם הגר"י שפירא שהשיבני: "אסור שיהיה לנו קשר איתם", וכך עשיתי, זאת על אף שהכסף היה נחוץ לי ביותר, כי למשל את החליפה של החתונה שלי לבשתי עד החתונה של הבן שלי...

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' יוני 22, 2015 1:04 am

ידוע שמשפחת פוזן היא משפחה מיוחסת מאוד. אביו של הגרי"י שליט"א היה הג"ר אליעזר פאזען (פוזנא) זצ"ל דיין דפרנקפורט ואחרי המלחמה דיין דלונדון. וגם אבות אבותיו היו דיינים דור אחרי דור.
[דרך אגב, מעניין שאח של אביו, הגה"צ רבי שמעון ישראל פאזען זצ"ל, יצא בצעירותו מגרמניה והלך ללמוד בהונגריה, ונהפך לתלמיד וחסיד מובהק של האדמו"ר המנחת אלעזר ממונקאטש. בהונגריה היה רב ואב"ד ור"מ שאפראן. ואחרי המלחמה בארצות הברית, היה מאוד מפורסם בקהילות סאטמאר בשם "שאפראנער רב".
ראה מש"כ עליו בקונט' "ימות המשיח" עמ' י"ז (בהערה למטה, שנמשכת כמה עמודים), ושם יש רשימה של שמות אבותיו שהיו כמה דורות דיינים.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?7957&page=PP0010L
מתוך כתביו הדפיסו ספר: תורת א', (ג' כרכים על התורה, וכן אגרות).
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?9 ... PP01500001]
הגרי"י שליט"א, בנוסף לחריפותו ובקיאותו, ירא שמים גדול ובעל רגש מיוחד, עד כדי כך שידוע שבכל ברכה, לפני שמבטא את שם השם, כל איבריו מזדעזעים.
יהי רצון שהרבש"ע ישלח לו רפואה שלימה בתושח"י.

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ב' יוני 22, 2015 9:07 am

אבל לגבי הא דגנאי הוא לבנות ישראל וכו', לכאורה דבר פשוט הוא שגם פאה נכרית נכלל, דהחילוק אינו מספיק נראה, ומה שנראה גנאי באמת גנאי הוא, ולא גרע משאר פריצות. אלא דבזה יש לדון במה שכתבתי למעלה, שישנם דברים שתלויים במנהגי המקומות, שעצם הדבר אינו כ"כ פריצות, ורק פריצות מה שמגרה, ולגבי זה פאה נכרית ממש כמו שאר בגדים היא, ואם אינה פאה מגרה, אינו בכלל פריצות.

לכאורה אינו מובן דאם פאה נכרית נכלל בהאזהרה דלא יצאו בנות ישראל בפרועות ראש משום דלא גרע משערותיה, איך אפשר לומר שיש אופן שמותר, הכי נימא דשערותיה ג"כ מותרות באופן דלפי מנהג המקום אינן מגרות כ"כ.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ב' יוני 22, 2015 9:43 am

לכאורה כוונתו על מה שכתב שהחילוק אינו מספיק נראה, שזו לא סיבה לחלק, במקום שאין שום מנהג בפאה נכרית, אבל במקום שיש מנהג כזה יש סיבה לחלק.
לגבי שינוי מקום שצריך כיסוי אם רגילים לגלותו, יש מאמר של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שסומך על הר"ן בשבת שהדין יכול להשתנות, ועי"ש (לצערי אני לא זוכר היכן, אולי בקובץ של ויז'ניץ בחיפה).

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ב' יוני 22, 2015 10:11 am

קומי_אורי כתב:לכאורה כוונתו על מה שכתב שהחילוק אינו מספיק נראה, שזו לא סיבה לחלק, במקום שאין שום מנהג בפאה נכרית, אבל במקום שיש מנהג כזה יש סיבה לחלק.
לגבי שינוי מקום שצריך כיסוי אם רגילים לגלותו, יש מאמר של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שסומך על הר"ן בשבת שהדין יכול להשתנות, ועי"ש (לצערי אני לא זוכר היכן, אולי בקובץ של ויז'ניץ בחיפה).

כמדומה שראיתי את המאמר בקובץ תשובות.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 22, 2015 12:25 pm

בעל החוטם כתב:בזכרוני מאמר מעניין שכתב על הפסיקה לפי דין תורה בדיני ממונות שהתפרסם בא' מקבצי כולל חזו"א, ופולמוס התקיים בעקבותיו, האם ידוע?

קובץ שימוש חכמים.

: הרב פוזן.png (122.58 KiB) נצפה 27035 פעמים

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' יוני 22, 2015 12:31 pm

תגובת הגרמ"מ זצ"ל

משמר הלוי ב''מ.PDF: (1.12 MiB) הורד 1403 פעמים

ברזילי · הודעהעל ידי **ברזילי** » ב' יוני 22, 2015 1:06 pm

איש_ספר כתב:
בעל החוטם כתב:בזכרוני מאמר מעניין שכתב על הפסיקה לפי דין תורה בדיני ממונות שהתפרסם בא' מקבצי כולל חזו"א, ופולמוס התקיים בעקבותיו, האם ידוע?

קובץ שימוש חכמים.

השווה אורח-משפט דיינים א - "שאם יראו שהדין הוא נגד היושר השכלי לפי מצב הענין, שאז כיון שיש בידם לעשות פשרה יש מצוה דצדק צדק תרדוף בין לדין בין לפשרה"

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ב' יוני 22, 2015 1:23 pm

אולי תפענח לנו מיהם הגרי"ט והגרמ"ב?

עיין עוד שו"ת דברי מלכיאל חלק ב סימן קלג
"ודרכי במקום שאני רואה שהיושר רחוק מן הדין אני אומר להם שיסמכו שאגיד להם דעתי ע"פ יושר ולא בלשון פשרה. באשר אני חושש כי בפשרה הוא לשון פושרין והיינו אופן ממוצע בין שני הצדדים ולפ"ז אין רשות להתרחק הרבה מטענת אחד ולהתקרב להשני. אבל כשאומרים ע"פ יושר שפיר יש לעשות כפי שיורה יושר הענין".

מה שנכון נכון

הגרמ"ב - ר' משה ברזם.

בעל החוטם · הודעהעל ידי **בעל החוטם** » ב' יוני 22, 2015 2:41 pm

ברזילי כתב:
איש_ספר כתב:
בעל החוטם כתב:בזכרוני מאמר מעניין שכתב על הפסיקה לפי דין תורה בדיני ממונות שהתפרסם בא' מקבצי כולל חזו"א, ופולמוס התקיים בעקבותיו, האם ידוע?

קובץ שימוש חכמים.

השווה אורח-משפט דיינים א - "שאם יראו שהדין הוא נגד היושר השכלי לפי מצב הענין, שאז כיון שיש בידם לעשות פשרה יש מצוה דצדק צדק תרדוף בין לדין בין לפשרה"

א] לכאורה ההנגדה המדוברת שהיא בין הדין ליושר, אינה מכוונת להנגדה בין דעת התורה לשכל האדם, שא"כ הרי אנו עושים את התורה פלסתר וכמו שצווח הגרמ"מ.
אלא עיקר הכוונה היא להנגדה בין החוק המשפטי המוחלט שנקבע [הן] עפ"י שכל התורה [ומן הסתם גם בחוקות העמים] שמבחינתו יקוב הדין את ההר ואם שרף חפץ של חברו אע"פ שבפועל לא יצר חסרון ממון חייב, לבין היושר האנושי שטוען סוף סוף מאי אפסדתיך, וצא וראה שבדר"כ נזקים כאלו כאשר קורים בין חברים אין לב הזכאי לתובעם.
וסרה תלונת הגרמ"מ שולזינגר, אע"פ שלשון הגרי"י פוזן נותנת לטעות בדבריה.

ב] בדומה לענייננו זה יש לציין לדברי שו"ת חבצלת השרון הידועים [אה"ע כ"ח]

בבוא לפני שאלת עגונה וכדומה.. אם ברור הדבר בעיני לפי השכל ודעת בני אדם שהדבר אמת, אז אנכי מייגע את עצמי למצוא צד היתר על פי חוק ומשפטי תורתנו הקדושה. לא כן אם אמיתות הדבר מסופק אצלי

ושם הדברים צריכים ביאור כי כללי הנהגת הספיקות שבדין תורה אינם בנויים דוקא על הסתברות וסיכויים כדיני חזקה, וא"כ למה צריך שיהיה הדבר ברור בעיניו, וצ"ל בכוונתו שהקולות הנהוגות בהתרת עגונה אינם נוהגות אלא בכה"ג שעפ"י שכל הישר הבעל אכן מת ואין כאן אלא עגינות הלכתית, ועיין.

אישי · הודעהעל ידי **אישי** » ב' יוני 22, 2015 2:47 pm

בעל החוטם כתב:לכאורה ההנגדה המדוברת שהיא בין הדין ליושר, אינה מכוונת להנגדה בין דעת התורה לשכל האדם, שא"כ הרי אנו עושים את התורה פלסתר וכמו שצווח הגרמ"מ.
אלא עיקר הכוונה היא להנגדה בין החוק המשפטי המוחלט שנקבע [הן] עפ"י שכל התורה [ומן הסתם גם בחוקות העמים] שמבחינתו יקוב הדין את ההר ואם שרף חפץ של חברו אע"פ שבפועל לא יצר חסרון ממון חייב, לבין היושר האנושי שטוען סוף סוף מאי אפסדתיך, וצא וראה שבדר"כ נזקים כאלו כאשר קורים בין חברים אין לב הזכאי לתובעם.
וסרה תלונת הגרמ"מ שולזינגר, אע"פ שלשון הגרי"י פוזן נותנת לטעות בדבריה.

הגרי"י כתב כן להדיא - אלא הכוונה הוא למקום שהתורה קבעה גדרים כדי שלא ליתן תורת כל דיין ודיין בידו ואע"פ שיש מקום בשכל האנושי לנטות מהגדרים הקבועים האלה

אברהם · הודעהעל ידי **אברהם** » ב' יוני 22, 2015 2:59 pm

הדוגמא שלו מתמיהה

אם אדם הזיק חפץ ולפני שהוסר החפץ פרצה דליקה בבית אזי עפ"י הפשרה או היושר האנושי הוא פטור - למה?
והאם כוונתו דוקא כשאין מבעיר האחראי על השריפה, הרי אם ישנו מבעיר אי אפשר לחייבו כמובן על נזק שלא עשה - ומי ישלם את הנזק? נמצא שהיושר האנושי משתנה לפי מבעיר השריפה אם קטן הוא או גדול?
ובכלל, מה שיעור הזמן שצריך להיות בין ההיזק לבין השריפה, וכי הדברים אמורים גם אם עברה שנה תמימה ולא הוסר החפץ הניזוק מן הבית ופרצה בו שרפה? ומה הדין ביום תמים או שעה תמימה?

סוף דבר, כמדומה שלא הבנתי כוונת הגאון שליט"א על בורייה.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר