מה יותר קשה וצריך יותר זמן ללמוד, נגלה או נסתר?

[שלח]

לכאורה נסתר יותר קשה כי אלו דברים עמוקים אבל ראיתי בתניא שרשבי במערה למד בעיקר נגלה, מצד שני ראיתי בהקדמת הרב חיים מוולוז"ין בהקדמת הביאור של הגר"א לספרא דצניעותא שהגר"א עמל על מאמר אחד בזוהר כמה שבועות
http://www.otzar.org/aspcrops/5171_289_14682496690-2162015.asp
http://www.otzar.org/aspcrops/106037_5_10692442494-2162015.asp

[פעלעד]

לגבי התניא שהבאת, רבים חולקים עליו, והרבה מיישבים את דבריו בכל מיני אופנים.
עכ"פ לגבי מה שיותר קשה, זוהי שאלה בלי תשובה, כי שני הלימודים יכולים ללמוד בעיון ובשניהם יש חלקים קשים יותר ופחות, הרבה צדיקים אמרו שניתן ללמוד את כל ספפה"ק עץ חיים בלי לגעת בכלל בקבלה... כי בעצם עץ חיים זה ספר שכל מי שיש לו הבנה טובה (בפרט היום עם כל המפ') יכול להבין, והאמת בקבלה הוא שעץ חיים זה רק כמו מפתח להכנס לעומק ולהשגות, וזה יכולים רק בקדושה וטהרה ופרישות וכו', כך שמי שלא ראוי וילמד ע"ח, הוא ידע ועד ספר, אבל מי שהוא בקדושה וילמד פנימיות התורה אז נפתחים לו שערים והשגות, אין הכונה להתחיל לתפוס מלאכים... אלא דביקות והבנה אמיתית, כי כל הספרים הללו גילו טפח וכיסו טפחיים, ורק בקדושה וטהרה יכולים להשיג את הטפחיים ואת העומק, כך שמבחי' מה יותר קל או קשה בחיצוניות בעצם שניהם אותו דבר.
מצד שני כל התורה הם מים שאין להם סוף, אבל על פנימיות התורה כתוב בספרים שזה העיקר, יש לשונות בזוהר ועוד שהפנימיות זה הפרי והנגלה זה כמו הקליפה ששומרת על הפרי, וכ"כ מאריז"ל שלעתי"ל ילמדו רק פנימיות התורה.

[בן אליהו]

בספר ההספדים על הגב''ץ אבא שאול אמר אחד הספדנים שהגרב''ץ אמר שלימוד סוגייה בקבלה קשה פי 16 מסוגייה בנגלה

[צונאמי]

נראה לי שרמח"ל כותב בסדר לימודו, שהעיקר להגיע ללימוד נסתר במשך רוב היום,
(כמובן לאחר לימוד הנגלה כראוי)

[תוכן]

רוב המוחלט של רבותינו הראשונים והאחרונים השקיעו יותר זמן בנגלה, היינו ש"ס ופוסקים, מאשר בנסתר.

[חיים]

הרמ"ק כותב באיזה מקום שמי שלא ראה אור הפלפול לא יוכל להבין במושכלות של חכמת הקבלה.

לגבי נושא האשכול אני מביא העתק מהקדמת מהרח"ו לעץ חיים. אני לא יודע אם זה עונה על השאלה, אבל זה מעניין מצד עצמו.

[רחמים]

שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן מז

שאלה: מה היא דעת תורה לגבי הפרסומים בזמן האחרון בכלי התקשורת ובעתונים, על ידי גורמים שונים, הקוראים לקהל הרחב להצטרף בהמוניהם ללימוד תורת הקבלה, ולהפצתה ברבים?

תשובה: אמנם אמת נכון הדבר שערך לימוד הקבלה נשגב מאוד ליראי ה' ולחושבי שמו, אין ערוך אליו, וכמבואר בזוהר פרשת פקודי (דף רמ"ז ע"ב), בגודל העונש למי שאינו עוסק בסתרי תורה, ולאידך גיסא גודל שכר העוסקים בתורת הסוד. ע"ש. ובמדרש משלי (פרשה י') על הפסוק לא ירעיב ה' נפש צדיק, אמר רבי ישמעאל, בא וראה כמה קשה יום הדין שעתיד הקדוש ברוך הוא לדון את האדם בעמק יהושפט, בא לפניו מי שיש בידו מקרא ואין בידו משנה, והקדוש ברוך הוא הופך את פניו ממנו, ומלאכי חבלה שולטים בו וכו'. כיון שבא תלמיד חכם לפניו, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני אמור לפני מה שלמדת, ואם אינו יודע להשיב הוא בוש ונכלם, על אותה שעה היה אומר רבי ישמעאל, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה. בא מי שיש בידו שנים ושלשה סדרים, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני למה לא למדת כל ההלכות, למה לא עסקת בתלמוד, והלא נאמר כל הנחלים הולכים אל הים, זה התלמוד. בא מי שיש בידו הלכות, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני למה לא למדת אגדה, והלא בשעה שהחכם יושב ודורש ברבים אני מוחל ומכפר כל עונות בית ישראל, ובשעה שעונים אמן יהא שמיה רבה דאגדתא אני מבטל מעליהם כל גזרות קשות ורעות. (עיין תוספות שבת קי"ט ע"ב מהפסיקתא בשם רבי ישמעאל בן אלישע). בא מי שיש בידו תלמוד, אומר לו הקדוש ברוך הוא, בני צפית במרכבה? שאין לי הנאה וקורת רוח בעולמי אלא בשעה שתלמידי חכמים עוסקים בתורה וצופים במרכבה, כסא כבודי היאך עומד, חשמל היאך עומד וכו', וכי לא זהו גדולתי והדרי שבני מכירים את כבודי? מכאן אמר רבי ישמעאל, אשרי תלמיד חכם שלימודו משומר בידו שיהיה לו פתחון פה להשיב להקדוש ברוך הוא ביום הדין. ע"כ. ורבינו המהרח"ו בשער הגלגולים (הקדמה י"א) כתב, שעסק התורה נכלל בפרד"ס, שהוא, פשט רמז דרש סוד, וצריך לעמול ולעסוק בכולם עד מקום שיד שכלו מגעת, ואם חיסר אחד מארבעה אלה יחזור בגלגול. ע"ש. (וכן הוא בהקדמת שער המצות). ויסוד דבריו בזוהר פרשת בלק (דף ר"ב ע"א): והיה כעץ שתול על פלגי מים, מה אילן זה יש בו שרשים ויש בו ענפים ויש בו עלים ויש בו פרחים ויש בו מוח וכו', כך התורה יש בה פשוטי המקראות, דרשות הפסוקים, רמזי החכמה על ידי גימטריאות ונוטריקון, וסודות נעלמים וכו'. ע"ש. וכבר האריך בזה הגאון המקובל מהרח"ו בהקדמתו לספר שער ההקדמות, והובא בתחלת ספר עץ חיים. וראה עוד למרן החיד"א בספר דברים אחדים (דף ק' ע"ב), ובספר מדבר קדמות (מערכת פ' אות א'), ובספר דבש לפי (מערכת ק' אות ט"ו), ובספר שומר אמונים (ויכוח א' אות כ"ט), ובספר דעת ותבונה (בפתיחה ראשונה). ובספר פלא יועץ (מערכת לימוד).

אולם כל זה מדובר בתלמיד חכם אשר יראת ה' היא אוצרו, וכבר מילא כרסו בש"ס ופוסקים בעיון זך וטהור לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ובקי בהלכות הנהוגות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. וכמו שאמרו בברכות (ח' ע"א). מיום שחרב בית המקדש אין להקדוש ברוך הוא בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה, (שאם אינו בקי בהלכות ובדינים הלא כשול יכשל בכל מעשיו, כי אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד). ולאיש אשר אלה לו טוב לו לעסוק בסתרי תורה בקדושה ובטהרה, ואת צנועים חכמה. וכמו שאמרו חז"ל בחגיגה (י"ג) אין מוסרים סתרי תורה אלא למי שיש בו חמשה דברים, שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש. (פירש רש"י, לקמן מפרש לה). ושם (דף י"ד) שר חמשים, זה שיודע לישא וליתן בחמשה חומשי תורה. ונשוא פנים, זה שנושאים פנים לדורו בעבורו, למעלה, כגון רבי חנינא בן דוסא, למטה, כגון רבי אבהו בבי קיסר. יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים. וחכם, זה תלמיד המחכים את רבותיו, חרשים, שבשעה שפותח בדברי תורה הכל נעשים כחרשים, ונבון, זה המבין דבר מתוך דבר. לחש, זהו שראוי למסור לו דברי תורה שניתנה בלחש. ע"כ. ועל כל פנים צריך שימלא כרסו בש"ס ופוסקים, ואחר כך יעסוק בסתרי תורה של הקבלה. וכן כתב רבינו מהרח"ו בהקדמה לשער ההקדמות, וכן הוא בריש ספר עץ חיים (דף א' סוף ע"ד). וכן כתב הגאון המקובל רבי משה קורדובירו בספר אור נערב (חלק א' פרק ו', וחלק ג' פרק א'). וכן כתב השל"ה חלק א' (בעשרה מאמרות דף כ"ט ע"ב) בד"ה ואתם בני. ע"ש. וכן כתב הרמ"א בהגה יורה דעה (סימן רמ"ו סעיף ד'), שאין לאדם לטייל בפרד"ס, דהיינו לעסוק בקבלה, אלא רק לאחד שמילא כרסו בשר ויין, כלומר שלמד ש"ס ופוסקים. וכתב הגר"א שם, שכן האמת, ומקורו מההיא דחגיגה הנ"ל, שאין מוסרים סתרי תורה וכו'. ע"ש. וראה עוד להרמ"א בספר תורת העולה (חלק ג' פרק ד') שכתב, ולא ראיתי מימי בדור הזה איש מקובל יודע הדבר על בוריו מצד הקבלה האמתית, ורבים מהמון העם כל אחד קופץ ללמוד בתורת הקבלה אשר היא תאוה לעינים, כגון הזוהר והרקנטי וספר שערי אורה, אף על פי שדבריהם סתומים ואינם מובנים על פי האמת מאחר שאין לנו מקובל מפי מקובל, ולא עוד אלא שאפילו בעלי בתים שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ובחשכה יתהלכו, שאינם יודעים לפרש סדרה או פרשה עם פירוש רש"י קופצים ללמוד קבלה, וכל זה הוא מפני שהדור יתום ואסתרא בלגינא קיש קיש קריא. ועל זה ידוו כל הדווים. ומה גם שיש שאחר שראה בה מעט מתפאר בה ודורש ברבים בדברי הקבלה, ועתיד הוא ליתן את הדין. עכת"ד. וכיוצא בזה כתב המהרש"א בחגיגה (י"ג ע"א) שחכמת הקבלה נוגעת למעלה ממעשה מרכבה, וראוי להסתירה יותר ולא לגלותה, ויש למחות ביד הדורשים בחכמה זו ברבים. ע"ש. וכן כתב עוד המהרש"א בקידושין (ע"א): ומכאן מודעה רבא ומחאה לאותם דרשנים הדורשים ברבים בסוד השם ברוך הוא ובפירושו בכמה צירופים, ויש שם תלמידים שאינם הגונים להבין הדברים על בוריין, ואם הם דברים נסתרים שלא נמסרו להם מפי חכם מקובל, הרי הם דברים בדויים מלבם, וכעושים התורה פלסתר, והם בכלל מגלים פנים בתורה שלא כהלכה, וראוי למחות בידם, ואי איישר חילי אבטליניה. ע"ש. ועיין עוד במהרש"א מהדורא בתרא לשבת (קי"ט ע"ב), ובשו"ת מהרלב"ח (סימן ח' וע"ה). ע"ש. ועיין עוד בש"ך (סימן רמ"ו סק"ו). וכן כתב בספר חיי אדם (כלל י' סימן י"ב): שאין לאדם ללמוד בחכמת הקבלה אלא אם כן מילא כרסו בגמרא ובפוסקים, והוא ירא שמים גדול, ויושב תמיד ועוסק בתורה, אבל בלא זה אסור לו ללמוד קבלה, וכבר הזהיר על זה מאוד המהרח"ו ז"ל. ע"כ. וכן כתב הגר"א מוילנא בפירושו למשלי (פרק כ"א פסוק י"ז), שלא יתכן שאדם שלא למד ככל הצורך בש"ס ופוסקים, ואיננו בקי בדינים, שילך בגדולות ובנפלאות ממנו ללמוד סודות התורה. ע"ש. ועיין בשו"ת נודע ביהודה קמא (חלק יורה דעה סימן צ"ג). ע"ש.

[אספקלריא]

עיין שו"ת וישב הים (לר"י הלל) חלק ג' סי' ל"ב, שמאריך בכל הענינים האלו, וכותב שגם מי שלומד קבלה חייב ללמוד נגלה בכל יום כל ימי חייו, ומוכיח את זה מהאריז"ל ומהרח"ו, (ראה שם עמ' ר"נ, ד"ה וגם פשוט), ומאריך שם לפרש את דברי הרח"ו בהקדמתו לעץ חיים שהובאה לעיל.

[יוס'ל]

הנה מה'שפע חיים'

1.jpg (83.52 KiB) נצפה 4997 פעמים

2.jpg (104.22 KiB) נצפה 4997 פעמים

מקור
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par=20150620&gil=1847

[פעלעד]

הנה מה'שפע חיים'

1.jpg

2.jpg

מקור
http://www.ladaat.info/showgil.aspx?par=20150620&gil=1847

הרה"ק מקלויזנבורג זי"ע חד מצדיקי קמאי אשר נשאר לפליטה מדורות עברו, היה ידוע בשיטתו הקיצונית מאד מאד בנושא זה (ובעוד כמה נושאים בענייני חסידות כידוע) והרבים רבים (אולי רוב) גדולי החסידות לא הסכימו עמו, חלק לגמרי לא הסכימו וחלק רק למחצה ולשליש, עכ"פ לענ"ד להביא ראיה ממנו בנושא זה, הוא כמעט כמו להביא ראיה מהסאטמער רב בענין שנוגע לציונות... אין לנו השגה בגדלותו וקדושתו ואנו כולנו עפר תחת כפות רגליו, אולם היו צדיקים שבעניינים מסויימים, כ"א בנושא שלו היו חריפים מאד עד הסוף וממילא א"א להביא ראיה מכתביו לנושא זה, ופשוט.