בריסק כתב:אגב, מו"ר האדמור מסטריקוב זי"ע אמר לי שמישהו שאל פעם את הגרי"ז מדוע כותב רש"י והלבישם תכלת והשיב לו על אתר טלית שאולה וד"ל ואינו רוצה לפרסמו כאן.
לומד_בישיבה כתב:גם אני כמו רב יענקל - חבל להשחיז זמן כאשר ממילא לא יצליח לשכנע את חסידי האק"ק ואעשה אחריו כמוהו ולא אקח יותר חלק באשכול.
לייבעדיג יענקל כתב:מנין כתב:לייבעדיג יענקל כתב:לגבי החו"י: איני מוצא טעם להתווכח עוד. הינך מודה שהיו ידיעות שנעלמו ממנו, וזה גם מה שאני אומר. אלא שאני מוסיף לומר שנראה שהוא לא הכיר את המורקס מקרוב (אלא רק מספרי החוקרים) ולא ידע שאיננו מתאים לסימני הגמרא והרמב"ם.
מה ההוכחה שלך שהחוו"י לא הכיר את המורקס מקרוב?
ולמה היה משוכנע שהוא החילזון אם לא הכירו ולא בדק אם זה מתאים לסימני הגמרא?לייבעדיג יענקל כתב:
לגבי הראבי"ה: איני מוטרד כלל. חשבתי שסו"ס הבינו שאין שום ראיה מדבריו אך התבדיתי.
למה אין ראיה מהראבי"ה?
בתקופתו של החו"י לא הסתובבו חלזונות מורקס ברחובות וורמייזא ... (ובכלל מאז הכיבוש הערבי ועד לשנת 1858 לא התקיימו בפועל שום דייג וצביעה של הפורפורא), ובכל אופן היות שהחו"י לא טרח לכתוב כיצד יש לבאר את סימני חז"ל והרמב"ם ברור שהוא לא ידע שזיהוי זה הוא בלתי אפשרי.
הראבי"ה לא כתב שפורפורא היא תכלת. הוא מזכיר את השיעור של 'משיכיר בין תכלת ללבן', ומביא גם שיעור אחר של 'בין פורפורא לפרפינין', (וכמו"כ הביאו בירושלמי גם שיעור של 'בין חמור לערוד', ובכ"ז אין מי שיאמר שאת התכלת מפיקים מחמור.)
---
שו"ר שמשך הזמן שכתבתי תגובה זו הספיקו חסידי המורקס להקיף בחבילי קושיות. יש לי מה לענות אך איני יכול לכתוב עוד, כיון אני חייב לסגור כעת את המחשב עד לאחר שב"ק. כבר כתבתי שאין לי את הזמן והכח ואין טעם ותועלת בויכוח, וע"כ גם בשבוע הבעל"ט איני יודע אם אטרח בכתיבה. לדידכם יש מצוה לשכנע באמיתות שיטתכם אך לדידי אין שום מצוה בהפרכתה. יהי לכם אשר לכם.
גוט שבת
לייבעדיג יענקל כתב:הראבי"ה לא כתב שפורפורא היא תכלת. הוא מזכיר את השיעור של 'משיכיר בין תכלת ללבן', ומביא גם שיעור אחר של 'בין פורפורא לפרפינין', (וכמו"כ הביאו בירושלמי גם שיעור של 'בין חמור לערוד', ובכ"ז אין מי שיאמר שאת התכלת מפיקים מחמור.)
אריך כתב:וכנראה לייבעדיג לא ראה הירושלמי בפנים, דאיך שינה במילתא דעבידא לאגלויי
לייבעדיג יענקל כתב:ולגבי מה שכתבת על הרב הרצוג: אינך צודק כלל, במאמרו של הרב הרצוג הוא כותב במפורש שהמורקס יכול לתת צבע כחול (ראה את המאמר כולו בספר התכלת של ר' מנם בורשטיין, ועיין בעיקר בעמ' 421 ועמ' 422).
אוצר החכמה כתב:בכל מקרה הטיעון מתווכחים עם היעבץ החוו"י והשלטי גבורים נראה לי טיעון קלוש למדי, הם לא קמו ועשו מעשה על פי זה ואפילו איננו יודעים כמה חקרו את הנושא.
אוצר החכמה כתב:אם נזקקים לטענות מסוג כזה ולשימוש בגדולים יש למתנגדי התכלת טענות פי מאה יותר חזקות.
אוצר החכמה כתב:אני רוצה להדגיש שהשלטי גבורים המדובר כאן הוא לא הרב יהושע בועז בעל שלטי הגבורים המפורסם בכל ישראל, אלא ספר, קדמון אמנם, שחובר באיטליה ואיני חושב שהוא מישהו שלא ניתן לחלוק עליו.
אוצר החכמה כתב:אם אני לא טועה בזכרוני מזה כמה עשרות שנים מונח שהוא כותב שמהלשון רובים המוזכר בחז"ל (או במקרא) מוכח שהכירו את אבק השריפה או את רובה הארקבוס שהיה בזמנו. לא נראה לי שאני מוכן לקבל את הטענה.
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:בכל מקרה הטיעון מתווכחים עם היעבץ החוו"י והשלטי גבורים נראה לי טיעון קלוש למדי, הם לא קמו ועשו מעשה על פי זה ואפילו איננו יודעים כמה חקרו את הנושא, אם נזקקים לטענות מסוג כזה ולשימוש בגדולים יש למתנגדי התכלת טענות פי מאה יותר חזקות.
איננו יודעים כמה חקרו את הנושא?? הם סתם כתבו כמנחשים וכ"כ היו בטוחים בזה כנ"ל בלי לבדוק?? מה הראיה שלך?
צופר הנעמתי כתב:מנין כתב:אוצר החכמה כתב:בכל מקרה הטיעון מתווכחים עם היעבץ החוו"י והשלטי גבורים נראה לי טיעון קלוש למדי, הם לא קמו ועשו מעשה על פי זה ואפילו איננו יודעים כמה חקרו את הנושא, אם נזקקים לטענות מסוג כזה ולשימוש בגדולים יש למתנגדי התכלת טענות פי מאה יותר חזקות.
איננו יודעים כמה חקרו את הנושא?? הם סתם כתבו כמנחשים וכ"כ היו בטוחים בזה כנ"ל בלי לבדוק?? מה הראיה שלך?
הרי אתה עצמך מכיר את הראיות בעד המורקס ויודע ש99% מהם לא היו החו"י והיעב"ץ יכולים לדעת, אז מה ההיתממות?
מנין כתב:עיקר הראיות זה מהידיעה שהתכלת לציצית היא אותה תכלת שלבשו אומות העולם, בעיקר המלכים, באותה תקופה, והחילזון הוא באותו איזור גידול, (צפון הים התיכון) ועל שניהם (כלומר, זה של הציצית וזה של הגויים) היה גזירות שאסרו לצבוע. ראיות אלה היו לחוו"י וליעב"ץ.
צופר הנעמתי כתב:מנין כתב:עיקר הראיות זה מהידיעה שהתכלת לציצית היא אותה תכלת, יקרה, שלבשו אומות העולם, בעיקר המלכים, באותה תקופה, והחילזון הוא באותו איזור גידול, (צפון הים התיכון) ועל שניהם (כלומר, זה של הציצית וזה של הגויים) היה גזירות שאסרו לצבוע. ראיות אלה היו לחוו"י וליעב"ץ.
מאיפה היה להם?
מנין כתב:צופר הנעמתי כתב:מנין כתב:עיקר הראיות זה מהידיעה שהתכלת לציצית היא אותה תכלת, יקרה, שלבשו אומות העולם, בעיקר המלכים, באותה תקופה, והחילזון הוא באותו איזור גידול, (צפון הים התיכון) ועל שניהם (כלומר, זה של הציצית וזה של הגויים) היה גזירות שאסרו לצבוע. ראיות אלה היו לחוו"י וליעב"ץ.
מאיפה היה להם?
מאיפה היה להם ראיות שהתכלת לציצית היא אותה תכלת שלבשו אומות העולם ?
בין היתר:
שבת כו: נבוזראדן השאיר ציידי חילזון התכלת בצפון הארץ בשביל לבושי המלך.
עירובין צו: המוצא תכלת בשוק צריך לברר אם זה בשביל בגד ("אדעתא דגלימא") או בשביל ציצית ("לשמה").
וראה עוד בקונטרסים
צופר הנעמתי כתב:מה אתה רוצה.
השאלה היא מי אמר שמורקס זה החילזון הזה.
אצטט מהקונטרס הראשון שהעלית:
"בשנת תרנ"ח י"ל ספר שנכתב
ע"י ראש המכון לחקר הארכיאולוגיה המצרית בוינה, ובו הציע לזהות את התכלת עם
הארגמון קהה הקוצים ואת הארגמן עם חד הקוצים"
החו"י והיעב"ץ ואפילו הראבי"ה חיו לפני תרנ"ח.
אוצר החכמה כתב:זה לא מובן לי.
אני חשבתי שמדובר באיזה תגלית או צירוף עובדות והבהרתם שהובהרו בזמנינו. והחוו"י והיעב"ץ שיערו שזה כך אבל לא היה ברור להם ולכן אין להתפלא על האחרים שלא אמרו כך.
אבל אם זה כל כך פשוט וקל וברור מה זה החילזון, אז צודק הבית הלוי, כל אלה שאמרו שאין אנו יודעים מהו החילזון או אפילו שלא אמרו החילזון הוא דבר ידוע ומצוות התכלת פשוטה וברורה, רק מסיבות טכניות מסויימות אי אפשר להטילו (איסור המלכות עוני וכולי) אבל ברגע שיהיה שינוי וודאי נעשה את זה. ובמקום זה כתבו בזמה"ז שאין תכלת וביטויים כאלה. כל אלה (כמובן ששמעו על האומות ודרכיהם אבל גם כאלה היו רבים בעם ישראל) כאילו אמרו הפוך מהחו"י ואם כן הוא הם רבים לאין שיעור מאותם שנים או שלשה שאמרו שזה כן החילזון.
אוצר החכמה כתב:אבל אם זה כל כך פשוט וקל וברור מה זה החילזון, אז צודק הבית הלוי, כל אלה שאמרו שאין אנו יודעים מהו החילזון או אפילו שלא אמרו החילזון הוא דבר ידוע ומצוות התכלת פשוטה וברורה, רק מסיבות טכניות מסויימות אי אפשר להטילו (איסור המלכות עוני וכולי) אבל ברגע שיהיה שינוי וודאי נעשה את זה.
מנין כתב:אוצר החכמה כתב:אבל אם זה כל כך פשוט וקל וברור מה זה החילזון, אז צודק הבית הלוי, כל אלה שאמרו שאין אנו יודעים מהו החילזון או אפילו שלא אמרו החילזון הוא דבר ידוע ומצוות התכלת פשוטה וברורה, רק מסיבות טכניות מסויימות אי אפשר להטילו (איסור המלכות עוני וכולי) אבל ברגע שיהיה שינוי וודאי נעשה את זה.
ברור שצודק הבית הלוי, אלא שהוא דיבר על דג שהיה בשימוש כל השנים אצל צבעים לצבוע ספיה [חום]
טענתו היתה שאם כל השנים צובעים בזה, ובכ"ז עם ישראל לא צבע בזה את ציציותיו, הרי שיש מסורת שאין זה התכלת.
ואילו הארגמון לא היה בשימוש לצביעה, זה התגלה רק לפני 150 שהארגמון הוא מה שהשתמשו פעם לצביעת תכלת וארגמן.
ומצטרף בזה לדברי אריך שעיקר מה שיש להביא מהחוו"י והיעב"ץ זה שהיה ברור להם שמה שהגויים מתארים כחילזון העתיק המפורסם והיקר, הוא החילזון בו צבעו את התכלת. וזה היה פשוט להם.
אוצר החכמה כתב:אין ראייה ממצורע!! במצורע הדין הוא שיש לימוד מה טמא ומה לא, אנחנו לא יודעים (או לפחות לא הביאו ראייה על זה) מה היה הדין אילו לא היה לימוד איך אפשר להוכיח ממה שלא יודעים????
או במילים אחרות למה יש ראייה ממצורע יותר מאשר מהתכלת עצמו??
אוצר החכמה כתב:אוצר החכמה כתב:
על הראייה מאדמדם אני צריך לחשוב, בהשקפה ראשונה זה לא נראה דומה כי השאלה העיקרית כאן שאנו דנים עליה היא לא אם כל מראה תכלת כשר מן התורה אלא מהו מראה תכלת.
אוצר החכמה כתב:אם הויכוח מתנהל בצעקות, היינו כל אחד חושב שאם הוא יכתוב בפונט גדול יותר הוא ישכנע, או בגידופים, היינו אל תשקרו וכולי באמת חבל על הזמן.
חשבתי שיש פה הזדמנות אמיתית לברר מה הטענות של כל צד ולנסות להבין מה באמת הצדדים לכאן ולכאן. ושהאנשים התומכים בתכלת יוכלו לענות מתוך מחקרם וידיעתם מה העובדות ומה הסברות ואז אוכל אני וכל מי שכמוני רוצה לדעת את הנושא ולא סתם לריב עליו לגבש דעה בנושא.
בתחילה באמת ענו לי לנושא אבל עכשיו שעברו כאן לצעקות ולגידופים אני שואל מה הטעם בדיון.
אוצר החכמה כתב: (כמובן בהנחה מסתברת שאנחנו מוותרים על הסגול).
אוצר החכמה כתב:הדבר היחיד שלא הבנתי ואולי מתוך כל הויכוח פספסתי אותו זו השאלה למה אתה או הקונטרסים שהבאת צריכים לטעון שכל צבע הדומה לים כשר כשיש לך טענה הרבה יותר פשוטה, אחרי שמבורר לי שהחילזון הוא האק"ק זה עצמו מברר לי באיזה צבע מדובר שכן אפשר לייצר
אוצר החכמה כתב:בעניין הבירור על עצם החילזון אני מרגיש שעדיין איני יודע לשאול ואם אין זה טרחה עבורך לתמצת את הטענות כדי להתחיל לדון זה יועיל לי.
אוצר החכמה כתב:אם הויכוח מתנהל בצעקות, היינו כל אחד חושב שאם הוא יכתוב בפונט גדול יותר הוא ישכנע, או בגידופים, היינו אל תשקרו וכולי או באיומים היינו בשמים נוהגים כך וכך (מאיפה אתה יודע? היית שם?) באמת חבל על הזמן.
חשבתי שיש פה הזדמנות אמיתית לברר מה הטענות של כל צד ולנסות להבין מה באמת הצדדים לכאן ולכאן. ושהאנשים התומכים בתכלת יוכלו לענות מתוך מחקרם וידיעתם מה העובדות ומה הסברות ואז אוכל אני וכל מי שכמוני רוצה לדעת את הנושא ולא סתם לריב עליו לגבש דעה בנושא.
בתחילה באמת ענו לי לנושא אבל עכשיו שעברו כאן לצעקות ולגידופים אני שואל מה הטעם בדיון.
אוצר החכמה כתב:גם הייתי שמח אם החולקים כאן שאמרו שזה ברור שאין לחילזון הזה סימנים שמנו חז"ל יסבירו את עמדתם מדוע זה כל כך ברור להם.
אפרקסתא דעניא כתב:אם כך, ייתכן שלכן אמרו חז"ל שהוא דומה לים, לאפוקי הארגמון השני, שאינו דומה לים והוא פסול לצביעה.
צמא למים כתב:יש עוד נושא מהותי, שכמדומה לא הוזכר כל כך כאן.
לא יתכן שנתת תורת כל אחד בידו, לחדש ע"פ סברתו דידיה מצוות שלא נהגו מימות קדומים.
דבר זה צריך החלטה כללית, ע"י סמכות מוסכמת, באשר הוא נושא הנוגע לגוף צורת ישראל.
כשם שאף אם יסבור מאן דהו שצריך להקריב קרבנות בזמה"ז, לא יתכן שילך ע"ד עצמו לעשות כן.
עם ישראל מחליט בנושאים כאלו, וגם אם יש סבירות גבוהה שזהו התכלת, אין תביעה כלל על מי שנוהג כמנהג ישראל, ואיננו מבקש חדשות.
ידעתי שיטענו שהתכלת נושא פרטי הוא הנוגע לכל אדם בינו לבין עצמו, אולם פוק חזי כמה מחלוקות יש מסביבו, ועד כמה נושאי התכלת מסווגים עצמם בזה ככת מתחדשת, ועוברים על לא תתגודדו, וגם אם מי שבירר הנושא וברי לו, א"א לבוא אליו בטענות, העומד מבחוץ אינו נכון שיפרוש מן הציבור, ואם אינם נביאים בני נביאים הם, ואין מחדשים אלא ע"פ סמכות מחייבת לכל. כך היא סברת כל רבותינו שהרחיקו דברים ממין זה מאד וכידוע. [היכן יש יותר לובשי תכלת, ברחבי הישבות הקדושות או אצל בני בתי מדרשות של מתחדשים למיניהן? אין הכוונה לזלזל בהם ח"ו, ובודאי מי שמכוון לשמים מרובה שכרו, אך לא זו דרך ישרה שיבור לו האדם].
צמא למים כתב: אולם פוק חזי כמה מחלוקות יש מסביבו, ועד כמה נושאי התכלת מסווגים עצמם בזה ככת מתחדשת. העומד מבחוץ אינו נכון שיפרוש מן הציבור
צמא למים כתב:לא יתכן שנתת תורת כל אחד בידו, לחדש ע"פ סברתו דידיה מצוות שלא נהגו מימות קדומים.
דבר זה צריך החלטה כללית, ע"י סמכות מוסכמת, באשר הוא נושא הנוגע לגוף צורת ישראל.
חזור אל “תכלת ודין הקרבה בזמה"ז”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 71 אורחים