איש רגיל כתב:אמסטרדם כתב:סליחה על שאני מתערב בדיון שלא שייך לי...
להגיד שר' חיים או תלמידיו אמרו סברות לא אמיתיים רק לתפארת השיעור זה בורות וטפשות גמור וגם הוצאת שם רע. יתכן שלא היו מתירים א"א לעלמא על סמך הסברא עד שלא יקובל על גאוני עולם נוספים אבל הם בטח סבור שזה לכאו' אמת כפשוטו.
פשוט.
שו"ת מהר"י ווייל סימן קסד כתב:כי ודאי כשאנו מפלפלים ולומדים חריפות כגון ב"זמן התוספות" אז אנו רגילים למשקל ולמיטרח בדקדוקים ובחילוקים דקים כמעיל פילא בקופא דמחטא, אבל לפסוק הדין או להתיר האסור – אין לפסוק הדין ואין להתיר האסור אלא בראיות מלובנות ומחוורות מתוך פשטי' סוגיא דשמעתתיה ולא מתוך הדקדוק כהאי.
הב"ח בהקדמתו ליו"ד כתב:גם כי היה עולה על הדעת איזה פירוש, יישוב לקושיא מתוק לחיך התלמיד, לא הכנסתיו לביתי זה, יען שאיננו אמת לפי העולה מסוגיות התלמוד [...]. ואם ניתן רשות לראש הישיבה לחדד התלמידים ולהלהיב הלבבות [...] אין זה אלא בעל פה בישיבה, ובדרכים הקרובים ופונים אל האמת, ויש להם פנים מאירים ומנהירות, אבל דברים כאלה לא ניתנו להיכתב בספר ובדיו, כל שכן להדפיסם.
כהן כתב:דוגמא מענינת על שינוי מכוון ישנה בפט"ו ממאכ"א שכתב הגר"ח "הך דינא דטעם כעיקר וכו' וכתיב ביה אכילה בקרא דוכל משרת ענבים לא יאכל"
והנה בפסוק כתיב וכל משרת ענבים לא ישתה [ורק בהמשך שאינו על טעם כתיב וענבים וכו' לא יאכל] ומספרים שהיה רשום בכת"י בתחילה לא ישתה ונמחק ונכתב לא יאכל וצ"ב
אחד מעיר כתב:א. היכולים אתם להציב כאן את המאמר של הרב זוין?
בברכה המשולשת כתב:הרב שלמה זאב פיק היה תלמיד של הגריד"ס וחבר ספר בשם מועדי הרב על תורתו בענייני מועדים ועוד ספר בשם אהבת שלמה (שכמדומני גם בו יש מתורת הגריד"ס).
שומע ומשמיע כתב:בברכה המשולשת כתב:הרב שלמה זאב פיק היה תלמיד של הגריד"ס וחבר ספר בשם מועדי הרב על תורתו בענייני מועדים ועוד ספר בשם אהבת שלמה (שכמדומני גם בו יש מתורת הגריד"ס).
משמש כגבאי בתפארת-ציון?
אליהו סולובציק כתב:רבנו חיים הלוי מבריסק
* רבי חיים לא השאיר - על פי מה שידוע, שום דבר כתוב ו/או אפילו בעל פה, התייחסות לתורת הקבלה ו/או הפלוסופיה. האם יש בכל זאת איזה עדויות על התעניינותו של רבי חיים בנושאים אלו?
ארופאי כתב:אליהו סולובציק כתב:רבנו חיים הלוי מבריסק
* רבי חיים לא השאיר - על פי מה שידוע, שום דבר כתוב ו/או אפילו בעל פה, התייחסות לתורת הקבלה ו/או הפלוסופיה. האם יש בכל זאת איזה עדויות על התעניינותו של רבי חיים בנושאים אלו?
בילדותי שמעתי שבבית בריסק יש כ"י מהגר"ח בעניני קבלה הפותח 'ועתה נתחיל לבאר ענין/סוד לבנת הספיר'.
כך שמעתי בזמנו מאנשים המקורבים מאד ל[ראשי ה]חוג. אבל לא נראה לי אמין.
אני בטוח שיש לך את הדרך לברר הדבר.
אפילו אם נמצא אנשים גדולים בתורה, ביראה ובחכמה, שאין הענינים של סתרי תורה נוגעים להם, מפני גודל מעלתם, מפני שיש להם רכוש רב להעסיק בו את רוחניותם במכמני התורה והחכמה הגלויים, אל יפול בזה לבו של אדם, שהוא מרגיש בקרבו חוש פנימי, ולחץ של עריגה נשמתית אל ארחות הרזים. כי אפילו אם נחליט שתשוקה זו באה לו מפני מיעוט כשרונו לענינים הגלויים, מה בכך, סוף סוף זאת היא מתת חבלו, וראוי לו לשמח בחלקו, כי קרוב ד' לכל קוראיו באמת ובתמים, ולא ניכר לפניו שוע מפני דל.
ארופאי כתב:בילדותי שמעתי שבבית בריסק יש כ"י מהגר"ח בעניני קבלה הפותח 'ועתה נתחיל לבאר ענין/סוד לבנת הספיר'.
כך שמעתי בזמנו מאנשים המקורבים מאד ל[ראשי ה]חוג. אבל לא נראה לי אמין.
גביר כתב:בספר יהדות ליטא חלק ג [ישנו כאן - https://tablet-otzar-org.ezproxy.bgu.ac ... book=64318] ישנו ערך על רב בשם הרב אברהם יצחק פרלמן [נספה בשואה, הי"ד], חניך ישיבות טלז וסלבודקה, שחיבר פירוש, שנותר בכת"י, על מורה נבוכים. האם בישיבות המוסר היה העיסוק במו"נ נפוץ, לפחות במידה מסוימת, או שזהו חריג שאינו מלמד על הכלל?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 697 אורחים