מנין כתב:זו לא טענה חדשה. כשכתוב תכלת אי אפשר לדעת מה זה. אולי זה גרי"ן או בלו"א או גע"ל. אבל כשכתוב ים יודעים שזה בלו"א.
א. עשבים זה לא דומה לאינדיגו של קלא אילן. ולכן ברור שהתכלת זה לא גרי"ן.
חשבתי שכבר הסכמנו על הגוון, וכל הוויכוח הוא על עצמתו.
כתבו הראשונים שהתכלת הוא מראה בלו"א. מרדכי בשם מהר"ם נדה יט:
ב. ים ורקיע. למה מוזכר שניהם זה עוד נושא. אבל עכ"פ רואים שמה שדומה לשניהם זה טוב.
ג. זהו בדיוק. כל מה שדומה לים זה תכלת
כשאני לומד תוס', אם אני לא מבין משהו, אני מנסה להבין. אף פעם לא ראיתי מישהו שסתם ממציא משהו בלי שום ראיה וסיבה לחשוב כך. זה לא נקרא לנסות להבין.
סתם להמציא שאולי יש קפידא ברמת כהות מסויימת. מה פתאום? [בפרט שאתה מסכים שיש טווח מסויים שהוא בסדר כדמוכח ממראה שני, רק אתה טוען אולי מעבר לזה זה פסול...]
אתה מערבב שני עניינים.
יש לך טיעון אחד בקשר לצבע היחיד שאפשר ליצור מן החילזון זה עניין אחד.
מופיע כאן כל הזמן טיעון אחר והוא גם בלא זה אנחנו יודעים באיזה צבע מדובר. אני מדבר על הטיעון הזה והטיעון הזה הוא בעייתי.
א. כי עשבים אינם כחולים. (תכלת קרוב קצת יותר לירוק)
ב. לדייק מהמילה בלו המופיעה במרדכי שהכוונה לכחול ולא למה שאנחנו קוראים תכלת זה זה מוגזם.
ג. כל מה שדומה לשניהם זה טוב, אולי צריך דומה לשניהם ממש וכחול גמור לא טוב?
העניין של רמת כהות לא קשור לדיון הזה כמו שאני מבאר. ומה שכתבתי על התוספות הוא על הטיעון המוזר מה אתה מרוויח.
אני רוצה להבין משהו מעשי. איך אתה קורא לצבע של התכלת המוטל בציציותיך בלשון ימינו תכלת? כחול?
אני שואל כי ראיתי היום בתפילת ערבית מישהו ותכלת בציציותיו ומחמת הדיון הסתכלתי היטב, הן היו ממש כחולות , קצת קשה לי לחשוב שאפשר לקרוא לצבע זה רקיע בטהרתו ואולי אני טועה?
