בספר קובץ אגרות לחזו"א [ח"ג קפח] נדפס מכי"ק בזה"ל
לא אמר כלום ודבריו כפירה בדברי חז"ל ואסור לשמעם וקטנותו גרמה לו וכבר פי' הגר"א בביאורו לס' יצירה ענין חלונות ברקיע שאמרו חז"ל
ולדברי המבלבה"ד דבריו סובבין על ספר שכל חטאו היה שכתב שחז"ל לא ידעו שיש מקום שהשמש נראית בו על הארץ כל היום בלא שקיעה כלל שהרי לסברתם [פסחים צד ב] החמה מהלכת בלילה מעל הרקיע, והנה הדברים היו תמוהין מאד בעיני איזה כפירה יש בדבר, מאחר שהגמ' עצמה העידה שחכמי או"ה נצחו לחכמי ישראל בזה, ואחרי שבאמת יש לכאורה מההעדר השקיעה בקוטב ראיה מכרעת לכך שהמציאות היא כדעת חכמי או"ה, לבסוף נתברר שלא ע"ז כוונו דברי החזו"א והמבלבה"ד לשטחיות עיונו נכשל בזה, וצור ישראל יצילנו משיבושים כאלו בהשקפה הטהורה אמן , אבל כך היה החלי בבירור הענין וסר הדברים לא זז ממקומו
------------------------------
א] פסחים צד ב
חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע א"ר ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין
ובספר מחר חדש כתב ע"ד הגמ' האלו
חכמי ישראל לא ידעו ולא שמעו שיש זמן שהשמש נראה על הארץ בלא שקיעה כלל ואיך עלה על דעתן שמהלך למעלה מכיפת הרקיע
והשיג מרן החזו"א על דבריו [קו"א ח"ג קפח]
לא אמר כלום ודבריו כפירה בדברי חז"ל ואסור לשמעם וקטנותו גרמה לו וכבר פי' הגר"א בביאורו לס' יצירה ענין חלונות ברקיע שאמרו חז"ל
ב] והנה ידוע שרבינו תם בסה"י [סימן רכא] כתב לבאר את דיני בין השמשות עפ"י ההנחה שהשמש מהלכת בלילה מאחורי הרקיע, וכבר השיג עליו בזה מהר"ם אלאשקר בתשובותיו [סימן צו]
וידוע הוא ומשכל ראשון דדברים אלו אין להם שום מציאות כי אם לדעת חכמי ישראל שסוברים גלגל קבוע ומזלות חוזרין ושהשמש מהלכת בלילה אחרי הכפה ..... אמנם שאר המפרשים ז"ל והמחברים ז"ל והרמב"ם ז"ל בפרק ח' מהחלק השני מהמורה והגאונים ז"ל סוברי' כחכמי אומות העולם דגלגל חוזר ומזלות קבועים ושהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ ובכי האי גונא אין צורך להליכת עובי הרקיע ולא לנגד החלון ...... כמו שנתבאר במופת שמתחייב ממדת השמש ושעור הליכתו ודבר הנראה לחוש הוא שלא יוכל אדם להכחישו
וכעי"ז כתב במנחת כהן [דיני בין השמשות]
כי דבר זה הוא נגד השכל והחוש, שהרי השמש מהלך בלילה תחת הארץ, וכמו שנראה בנסיון ואי אפשר להכחישו
והנה בעיקר הענין שחכמי ישראל חזרו בהן להודות לחכמי או"ה מצאנו רבים עומדים בשיטה זו ואמנה מקצתן כי רוכלא -
תורי"ד [שבת לד] כבר כתב
וכדברי מצאתי שתי' ר"ת בסה"י אלא שהוא תירץ כפי חכמי ישראל שאומרים כי החמה מהלכת בלילה אחר הכיפה למעלה מן הרקיע ואני תירצתי כפי חכמי או"ה שאומרים שהחמה מהלכת בלילה תחת הארץ והוא העיקר כדאמרי' בפרק מי שהיה
ובלחם משנה [פ"ה משבת הלכה א]
שבדבר זה נצחו חכמי יון את חכמי ישראל, והיא סברה בדוקה. וחכמי ישראל עצמם חזרו בהם וקבעו דינים על סברת חכמי יון, שאמרו בלינת המים בפסח שהמים בלילה מתחממים מפני שהשמש הולך למטה מהארץ ולכן לא ישאבו בלילה
וראה לרדב"ז בתשו' [ח"א סוס"י רפב] ועוד רבים רבים אשר נלאתי להעתיק.
וכבר ציינו שרבנו תם לשיטתו הולך המובאת בשטמ"ק [כתובות יג ב]
וכן שמעתי משמו של ר"ת ז"ל שהיה אומר כן על הא דאמרינן בפרק מי שהיה טמא: חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרים, וחכמי אומות העולם אומרים וכו'. ואמרינן התם: אמר רבי תשובה לדבריהם וכו'. ואמר ר"ת ז"ל דאע"ג דנצחו חכמי אומות העולם לחכמי ישראל – היינו ניצחון בטענות. אבל האמת הוא כחכמי ישראל. והיינו דאמרינן בתפילה ובוקע חלוני רקיע
וממילא לא נתבאר על מה יצא הקצף מאת החזו"א, ולמה לא צדקו דברי ה'מחר חדש'? והרי כבר גדולים ממנו כתבו שהעיקר כדעת חכמי ישראל וקצתן גם כתבו לדחות את סברת חכמי ישראל זו ע"י הידיעה מן החוש?
ג] והנה עדות החזו"א על דברי הגר"א בביאורו לספר יצירה, היינו עמש"כ שם [פ"ו מ"א]
ולפי שלא ידעו הפילוסופים והתוכנים נשתבשו .... והכחישו דברי רבותינו ז"ל בחלוני רקיע אבל ע"י התנין במזלות יתורץ הכל והוא נעלם כמו לב
ולכאורה כוונת הגר"א שאכן הדברים כפשוטן כדברי חכמי ישראל והתוכנים הפילוסופיים הם שנשתבשו בזה, ואין כוונתו לפרש כוונה נסתרת בענין החלונות [כפי שפירשו מהר"ל בבאה"ג ורמח"ל באדיר במרום] אלא הדברים כפשטן וכפי שהבין זאת רבינו תם, וממילא קמה טענת המחר חדש וגם ניצבה אם ידעו חכמי ישראל שיש זמן שהשמש נראה על הארץ בלא שקיעה כלל איך עלה על דעתן שמהלך למעלה מכיפת הרקיע? ומה ענה על כך החזו"א?
