אוהב אוצר כתב:אחד מטעמי מנהג אכילת מאכלי חלב בעקבות איסור הכלים וכו'
אבל הרי קבלו רק את עשרת הדיברות ומנין למדו באותו מעמד שאר איסורים?
רחמים כתב:אוהב אוצר כתב:אחד מטעמי מנהג אכילת מאכלי חלב בעקבות איסור הכלים וכו'
אבל הרי קבלו רק את עשרת הדיברות ומנין למדו באותו מעמד שאר איסורים?
עם ישראל ידעו את כל התריג מצוות עוד קודם שניתנו שהרי כתוב מפורש שאברהם אבינו קיים אפילו ערובי תבשילין ואברהם לימד ליצחק ויצחק ליעקב וכן הלאה, מעמד הר סיני לא היה תפקידו העיקרי ללמד משהו שלא ידוע אלא כדי שיאמינו במשה ויאמינו באמיתות המסורת ושהתורה משמיים. וכן להפוך את בני ישראל לעם ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש.
שיף כתב:מה הרבותא בנעשה ונשמע כיון שכבר ידעו הכל??
דף על הדף שבת דף פח עמוד א כתב:הנה שני גדולים נתנבאו בסגנון אחד לפרש מימרא זו כאן, הבית הלוי (סו"פ משפטים) והגאון בעל החמדת שלמה (שלהי ההקדמה לחידושי חמדת שלמה ח"א), וז"ל הבית הלוי שם: ויש להבין אומרו בשעה 'שהקדימו', ולא אמר בשעה 'שאמרו' ישראל נעשה ונשמע, ומוכח דרק ע"י ההקדמה זכו להני שני כתרים, ויש להבין היאך תלוי בהקדמה, והנראה לי כו' דהנה איתא בזוה"ק 'נעשה' בעובדין טבין 'ונשמע' בפתגמין דאורייתא, הרי דנעשה הוי קבלה על קיום המצות ונשמע הוי קבלת לימוד התוה"ק. והנה ידוע דלימוד התורה הוא משני פנים, אחד כדי לידע היאך ומה לעשות, ואם לא ילמוד היאך יקיים, ולא עם הארץ חסיד, וגם הנשים שאינם מחויבות בלימוד התורה מ"מ מחוייבות ללמוד במצות הנוהגות בהן (וכמו דאיתא בב"י סי' מ"ז בשם הרוקח דמשום הכי מברכות ברכות התורה), אמנם באנשים יש עוד מעלה אחת על הנשים, דנשים בלימודם אינם מקיימות שום מ"ע, רק הוי מבוא לקיום המצות, ונמצא דהלימוד אצלם הוי מבוא להתכלית - שהוא קיום המצות, ולא הוי תכלית בעצמו, אבל באנשים הוי הלימוד גם מ"ע לעצמו, וכמו הנחת תפילין וכדומה. ונמצא הוו ב' בחינות, מבוא להמצות, וגם תכלית בפני עצמו.
וזהו דאיתא במנחות (צט, ב) שאל בן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל את ר' ישמעאל כגון אני שלמדתי כל התורה כולה מהו שאלמוד חכמת יונית, אמר לו צא ובדוק שעה שאינו לא יום ולא לילה, דהחיוב דהוי משום ידיעת קיום המצות הא כבר יצא בו, כיון שיודע כל התורה כולה היאך לעשות, דדבר הנעשה לאיזה תכלית אין לו להמשך יותר מכפי הצורך לאותו התכלית המבוקש, ורק מ"מ מצד עצם המצוה של הלימוד תורה אין לו שום זמן פנוי.
והנה אם היו אומרים ישראל 'נשמע ונעשה', לא היה במשמעות קבלתם רק עול מצות, אלא שמוכרחין ללמוד קודם כדי שידעו היאך לעשות, והיה נשמע מבוא לנעשה, ונעשה הוי התכלית, והיה רק קבלה אחת. ומשום הכי אמרו נעשה, ומובן מאליו שמוכרחין ללמוד מקודם, ואח"כ אמרו נשמע, ונמצא דהוי נשמע תכלית מצד עצמו ג"כ, דגם שלא יצטרכו ללמוד משום עשיה ג"כ ילמדו מצד עצמה, ונמצא על ידי ההקדמה נעשה ב' קבלות של ב' תכליתים, עול מצות ועול תורה. וזהו שאמרו בשעה 'שהקדימו' - והוו ב' קבלות עול מצות ועול תורה, ירדו ס' ריבוא מלאכי השרת וקשרו לכל א' מישראל ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע, דע"י ההקדמה זכו לב' כתרים. ע"כ דבריהם הנפלאים.
רבי חמא בר חנינא אמר מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם שנאמר לך ואספת את זקני ישראל, במדבר ישיבה עמהם שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנא' ואברהם זקן [כ"ד, א], יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויהי כי זקן יצחק, יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ועיני ישראל כבדו מזקן, אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה שנאמר ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו [כ"ד, ב], מהו המושל בכל אשר לו המושל בתורת רבו, הוא דמשק אליעזר שדולה ומשקה תורת רבו לאחרים
רחמים כתב:אוהב אוצר כתב:אחד מטעמי מנהג אכילת מאכלי חלב בעקבות איסור הכלים וכו'
אבל הרי קבלו רק את עשרת הדיברות ומנין למדו באותו מעמד שאר איסורים?
עם ישראל ידעו את כל התריג מצוות עוד קודם שניתנו שהרי כתוב מפורש שאברהם אבינו קיים אפילו ערובי תבשילין ואברהם לימד ליצחק ויצחק ליעקב וכן הלאה, מעמד הר סיני לא היה תפקידו העיקרי ללמד משהו שלא ידוע אלא כדי שיאמינו במשה ויאמינו באמיתות המסורת ושהתורה משמיים. וכן להפוך את בני ישראל לעם ישראל ממלכת כהנים וגוי קדוש.
אגב על הטעם הנ"ל לאכילת מאכלי חלב קשה כמה קושיות:
1. היה לעם ישראל מן, שכבר התחיל לרדת בט"ו באייר ומה להם לחפש בשר או חלב.
2. וכי לפני מתן תורה לא הקפידו לשחוט את הבהמות בסכין ולנקר? הרי כבר מלו לפי קורבן פסח וקיבלו את השבת ועוד מצוות במרה, ואיסור גיד הנשה היה ידוע עוד מימי יעקב אבינו. ובקורבן פסח גופא קיימו שחיטה וניקור.
3. מה צורך לעשות זכר שלא מצאו רק מאכלי חלב, וכי יש פה איזה נס או מוסר השכל?
רחמים כתב:אגב על הטעם הנ"ל לאכילת מאכלי חלב קשה כמה קושיות:
1. היה לעם ישראל מן, שכבר התחיל לרדת בט"ו באייר ומה להם לחפש בשר או חלב.
הכהן כתב:היכן כתוב שקיימו האבות את התורה? האם זה כתוב בפירוש על עוד מישהו מלבד אברהם?
ואף על גב דדרשינן עקב אשר שמע אברהם בקולי מלמד ששמר אברהם אפילו עירוב תבשילין אם כן שמע מינה שהיה נוהג כפי התורה והמצוה אפילו מצוה מדרבנן. מכל מקום נוכל לומר אם הוא שמר אנשי ביתו לא שמרו רק החק הנימוסי הנמסר להם, דהיינו ז' מצות בני נח. דמי לנו גדול מאדוננו אבינו יעקב ע"ה אשר נשא שתי אחיות. אלא ע"כ צריכין אנו להודות ולומר כי הכתוב שאמר למען אשר יצוה וגו' לא קאי רק אאותן שבע מצות של בני נח.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 95 אורחים