סיפורים כתב:כשרש"י אומר צבע ירוק, לאיזה צבע הכוונה?
האם הכוונה היא מה שאנו קוראים היום ירוק?
או שהכוונה למה שאנו קוראים היום צהוב?
או אולי צבע אחר?
טריד בגירסיה כתב:ראה עמודים 5-6
שטייגעניסט כתב:לשיטתך, המשנה מכשירה את הצהוב ופוסלת את הירוק, אם כן מהו הצבע הנורמלי של אתרוג, לא צהוב ולא ירוק [וגם לא חום - אתרוג הכושי], אז מה כן?
בקרו טלה כתב:תוספות סוכה דף לא/ב
ומיהו אתרוג עיקרו דומה לשעוה ואותם אתרוגים הבאים לפנינו ירוקים ככרתי כשרים אפילו לר' יהודה כשחוזרים למראה שאר אתרוגים אפילו בתלוש לאחר ששהו בכלי זמן מרובה דודאי גמר פריים:
שו"ע אורח חיים - סימן תרמח
(כא) הירוק שדומה לעשבי השדה, פסול, אא"כ חוזר למראה אתרוג כשמשהין אותו:
אלי כהן כתב:לענ"ד, יש להבחין בין לשון רש"י ללשון המשנה. אנא מתניתא ידענא, ומעולם לא מצינו בלשון המשנה "ירוק" (לא "ירוק ככרתי" אלא "ירוק" בסתמא) - במשמעות של הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ) - אלא רק במשמעות של הצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב").
כך מוכח מהמשנה בנידה "חמישה דמים...באשה" - שבה כלול גם ה"ירוק" אך לא ה"צהוב", אף על פי שבטבע לא יכול הגוף להפריש שום דם בצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), אם כי הגוף כן יכול להפריש דם בצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב") - וזה כידוע קורה כשהגוף סובל ממחסור בכדוריות דם אדומות; מהמשנה ההיא מוכח אפוא להדיא, שהצבע הנקרא בלשון המשנה "ירוק" - הוא הצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב").
תדע, דהא הכי מוכח להדיא נמי מהמשנה ביומא: "בכל יום היה זהבה [של המחתה] ירוק".
מה שאין כן הצבע הנקרא בלשון המשנה: "ירוק ככרתי", בע"כ הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), כדמוכח להדיא מהצירוף של תרגום אונקלוס ל"חציר" (כרתי) - יחד עם דברי הראשונים לגבי צבעו של החציר (הם מתרגמים "חציר" לאותו הירק שצבעו נקרא בלשון ערבי: אח'צ'ר שהוא הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" ובעברית מודרנית "ירוק" ); וכן מוכח להדיא מהשו"ע, שבמקום "ירוק ככרתי" - כתב: "ירוק כעשבי השדה"; אמור מעתה: "ירוק ככרתי", הוא הוא "ירוק כעשבי השדה" - דהיינו הצבע הנקרא כיום "ירוק דשא", והוא הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ).
על כל פנים, מזה שנים רבות אני נוהג ובא להביא ראייה ברורה, לפסול כל אתרוג שצבעו נקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), שהרי זו משנה ערוכה בסוכה - לפסול את האתרוג "הירוק ככרתי". וראיתי הרבה שנוטלים אתרוג שצבעו נקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), ולענ"ד הם נכשלים בביטול מצוות עשה דאורייתא. ומעי"ז נפסק גם בשו"ע, שאתרוג - בצבע "ירוק ככרתי", כלומר - בצבע גרין - כאמור, הוא פסול. אלא אם כן מוודאים קודם כל שהאתרוג הזה אמור לחזור במשך הזמן לצבע כשר; ומיהו מהא נמי מוכח, שאם האדם הקונה את האתרוג לא הצליח לוודא שזה מה שיקרה לאתרוג, הרי האתרוג נותר בספק דאורייתא - דקיי"ל דאזלינן לחומרא; ועוד מוכח משם, שאם בדיעבד (אחרי החג) התברר שהאתרוג נשאר בצבע גרין, הרי שלמפרע התברר שהאדם ביטל מצוות עשה דאוריתא ושכל ברכותיו על האתרוג היו לבטלה. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.
מנין כתב:אלי כהן כתב:לענ"ד, יש להבחין בין לשון רש"י ללשון המשנה. אנא מתניתא ידענא, ומעולם לא מצינו בלשון המשנה "ירוק" (לא "ירוק ככרתי" אלא "ירוק" בסתמא) - במשמעות של הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ) - אלא רק במשמעות של הצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב").
כך מוכח מהמשנה בנידה "חמישה דמים...באשה" - שבה כלול גם ה"ירוק" אך לא ה"צהוב", אף על פי שבטבע לא יכול הגוף להפריש שום דם בצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), אם כי הגוף כן יכול להפריש דם בצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב") - וזה כידוע קורה כשהגוף סובל ממחסור בכדוריות דם אדומות; מהמשנה ההיא מוכח אפוא להדיא, שהצבע הנקרא בלשון המשנה "ירוק" - הוא הצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב").
תדע, דהא הכי מוכח להדיא נמי מהמשנה ביומא: "בכל יום היה זהבה [של המחתה] ירוק".
מה שאין כן הצבע הנקרא בלשון המשנה: "ירוק ככרתי", בע"כ הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), כדמוכח להדיא מהצירוף של תרגום אונקלוס ל"חציר" (כרתי) - יחד עם דברי הראשונים לגבי צבעו של החציר (הם מתרגמים "חציר" לאותו הירק שצבעו נקרא בלשון ערבי: אח'צ'ר שהוא הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" ובעברית מודרנית "ירוק" ); וכן מוכח להדיא מהשו"ע, שבמקום "ירוק ככרתי" - כתב: "ירוק כעשבי השדה"; אמור מעתה: "ירוק ככרתי", הוא הוא "ירוק כעשבי השדה" - דהיינו הצבע הנקרא כיום "ירוק דשא", והוא הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ).
על כל פנים, מזה שנים רבות אני נוהג ובא להביא ראייה ברורה, לפסול כל אתרוג שצבעו נקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), שהרי זו משנה ערוכה בסוכה - לפסול את האתרוג "הירוק ככרתי". וראיתי הרבה שנוטלים אתרוג שצבעו נקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), ולענ"ד הם נכשלים בביטול מצוות עשה דאורייתא. ומעי"ז נפסק גם בשו"ע, שאתרוג - בצבע "ירוק ככרתי", כלומר - בצבע גרין - כאמור, הוא פסול. אלא אם כן מוודאים קודם כל שהאתרוג הזה אמור לחזור במשך הזמן לצבע כשר; ומיהו מהא נמי מוכח, שאם האדם הקונה את האתרוג לא הצליח לוודא שזה מה שיקרה לאתרוג, הרי האתרוג נותר בספק דאורייתא - דקיי"ל דאזלינן לחומרא; ועוד מוכח משם, שאם בדיעבד (אחרי החג) התברר שהאתרוג נשאר בצבע גרין, הרי שלמפרע התברר שהאדם ביטל מצוות עשה דאוריתא ושכל ברכותיו על האתרוג היו לבטלה. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.
עי' במרדכי נדה יט: שהביא ממהר"ם שב"ירוק" (עקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים) כלול גע"ל גרי"ן ובל"א. [צהוב ירוק וכחול]. עיי"ש
אלי כהן כתב:שטייגעניסט כתב:לשיטתך, המשנה מכשירה את הצהוב ופוסלת את הירוק, אם כן מהו הצבע הנורמלי של אתרוג, לא צהוב ולא ירוק [וגם לא חום - אתרוג הכושי], אז מה כן?
במשנה לא מוזכר להכשיר אתרוג ירוק.
(אגב בהודעתי הקודמת נפלה שגיאת עריכה שתוקנה).
שטייגעניסט כתב:אלי כהן כתב:שטייגעניסט כתב:לשיטתך, המשנה מכשירה את הצהוב ופוסלת את הירוק, אם כן מהו הצבע הנורמלי של אתרוג, לא צהוב ולא ירוק [וגם לא חום - אתרוג הכושי], אז מה כן?
במשנה לא מוזכר להכשיר אתרוג ירוק.
(אגב בהודעתי הקודמת נפלה שגיאת עריכה שתוקנה).
כתוב שירוק ככרתי פסול, כלומר, ירוק שאינו של כרתי כשר.
אפרקסתא דעניא כתב:שאלה מציאותית: האם יש אתרוג ירוק ביותר שלא יצהיב תוך כמה שבועות? מה יקרה לו? הוא יירקב או יתייבש בהיותו ירוק ככרתי?
סיפורים כתב:שאלה להבנת הדברים: האם "ירוק" הוא צבע אמצעי, שכאשר הוא נהיה כהה ביותר הוא נהיה "ירוק ככרתי", וכאשר הוא נהיה בהיר ביותר הוא נהיה "כשעוה" או "כחלמון ביצה". וכן יש לצבע זה איזה הטיה [אולי כהה מאוד מאוד] שאז הוא נהיה כצבע כחול.
מה דעתכם?
הכהן כתב:סיפורים כתב:שאלה להבנת הדברים: האם "ירוק" הוא צבע אמצעי, שכאשר הוא נהיה כהה ביותר הוא נהיה "ירוק ככרתי", וכאשר הוא נהיה בהיר ביותר הוא נהיה "כשעוה" או "כחלמון ביצה". וכן יש לצבע זה איזה הטיה [אולי כהה מאוד מאוד] שאז הוא נהיה כצבע כחול.
מה דעתכם?
ישנם שלושה צבעי יסוד: אדום, כחול וצהוב. תולדת אדום וכחול הוא מה שנקרא סגול, תולדת אדום וצהוב הוא הצבע הנקרא כתום, ותולדת כחול וצהוב הוא הירוק.
נמצא, שאם נשים אותם בעיגול, יהיה הסדר: אדום, כתום, צהוב, ירוק, כחול, סגול וחוזר חלילה.
אם כן, הירוק הוא בדיוק ניגודו של האדום, ואם האדום כולל 'תולדותיו' שהם הכתום והסגול, הירוק כולל 'אבותיו' שהם הכחול והצהוב.
סיפורים כתב:יש כמה וכמה מקומות בחז"ל...שמוזכר אודות ירוק. וצריך להבין לאיזה צבע הכוונה.
סיפורים כתב:ולשאלה הפותחת: נראה לי שיתכן שרגיל כשכתוב "ירוק" הכוונה למה שאנו קוראים צהוב. ורק כשכתוב "ירוק ככרתי" הוא מה שאנו קוראים ירוק.
סיפורים כתב:שאלה להבנת הדברים: האם "ירוק" הוא צבע אמצעי, שכאשר הוא נהיה כהה ביותר הוא נהיה "ירוק ככרתי", וכאשר הוא נהיה בהיר ביותר הוא נהיה "כשעוה" או "כחלמון ביצה". וכן יש לצבע זה איזה הטיה [אולי כהה מאוד מאוד] שאז הוא נהיה כצבע כחול. מה דעתכם?
אשמח לתוספות בענין זה.
מנלן? מבחינה פיזיקלית יש רצף של צבעים, שאין אחד מהם יסודי מחברו.מבחינה פיזיולוגית, יש אכן שלשה סוגי קולטני-אור הרגישים לצבעים שונים, אבל אינם תואמים את החלוקה שהזכרת. מבחינה קוגניטיבית (תפיסת הצבעים במוח) יש כנראה ארבעה צבעים ראשיים - אדום, צהוב, כחול, ירוק, אבל ממצא זה הרבה פחות מבוסס מקודמיו. ראה בכל זה מאמרו של שנרב שהובא לעיל.הכהן כתב:ישנם שלושה צבעי יסוד: אדום, כחול וצהוב.
ברזילי כתב:מבחינה פיזיולוגית, יש אכן שלשה סוגי קולטני-אור הרגישים לצבעים שונים, אבל אינם תואמים את החלוקה שהזכרת. מבחינה קוגניטיבית (תפיסת הצבעים במוח) יש כנראה ארבעה צבעים ראשיים - אדום, צהוב, כחול, ירוק, אבל ממצא זה הרבה פחות מבוסס מקודמיו. ראה בכל זה מאמרו של שנרב שהובא לעיל.הכהן כתב:ישנם שלושה צבעי יסוד: אדום, כחול וצהוב.
אמנם אפשר לייצר באופן מלאכותי תחושה של רצף צבעים על ידי שימוש בתערובות השלשה שהזכרת, אבל בה במידה אפשר לעשות כן על-ידי שלשות אחרות (הפופולרית שבהן, RGB - אדום-ירוק-כחול, אבל יש עוד).
ברזילי כתב:כפי שתוכל לראות על מסך המחשב שלך, תערובת אדום וירוק נותנת צבע צהוב. תערובת של כל צבעי היסוד נותנת לבן.
ברזילי כתב:הצבע הוא האור...לקוראי אנגלית, עדיפה הגירסה האנגלית.
ברזילי כתב:הצבע הוא האור, אין שום חומר מוגדר שנקרא "צהוב" וכו'. חברת טמבור יוצרת חומר מסויים שמעורר במוחנו תחושת צבע צהוב, ואפשר לעשות זאת גם באמצעות חומרים אחרים (עם תכונות החזרת אור שונות). כל הדיון הזה קצת מיותר, ועדיף להתחיל בקריאת שטחית של הידוע משכבר.
ברזילי כתב:אם משום מה החלטת שהמונח צבעי-יסוד נקבע דווקא לפי הגדרה שרירותית זו, הרי שאדום אינו צבע יסוד (כי הוא מתקבל מצירוף, בדרך של חיסור צבעים, של צהוב וסגול).
ברזילי כתב:חוזרני לראשונות - ההנחה שיש הגדרה חד-משמעית של המונח "צבעי יסוד", וכ"ש הבחירה של אדום-צהוב-כחול איננה מבוססת.
אלי כהן כתב:לענ"ד, יש להבחין בין לשון רש"י ללשון המשנה. אנא מתניתא ידענא, ומעולם לא מצינו בלשון המשנה "ירוק" (אני לא מתכוין אל "ירוק ככרתי" אלא אל "ירוק" בסתמא) - במשמעות של הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ) - אלא רק במשמעות של הצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב").
כך מוכח מהמשנה בנידה "חמישה דמים...באשה": המשנה מונה גם את הדם ה"ירוק" - אך לא את הדם ה"צהוב", אף על פי שבטבע לא יכול הגוף להפריש שום דם בצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), אם כי הגוף כן יכול להפריש דם בצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב") - וזה כידוע קורה כשהגוף סובל ממחסור בכדוריות דם אדומות; מהמשנה ההיא מוכח אפוא להדיא, שהצבע הנקרא בלשון המשנה "ירוק" - הוא הצבע הנקרא ביידיש "געל" (ובעברית מודרנית "צהוב").
תדע, דהא הכי מוכח להדיא נמי מהמשנה ביומא: "בכל יום היה זהבה [של המחתה] ירוק".
מה שאין כן הצבע הנקרא בלשון המשנה: "ירוק ככרתי", בע"כ הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), כדמוכח להדיא מהצירוף של תרגום אונקלוס ל"חציר" (כרתי) - יחד עם דברי הראשונים לגבי צבעו של החציר (הם מתרגמים "חציר" לאותו הירק שצבעו נקרא בלשון ערבי: אח'צ'ר שהוא הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" ובעברית מודרנית "ירוק" ); וכן מוכח להדיא מהשו"ע, שבמקום "ירוק ככרתי" - כתב: "ירוק כעשבי השדה"; אמור מעתה: "ירוק ככרתי", הוא הוא "ירוק כעשבי השדה" - דהיינו הצבע הנקרא כיום "ירוק דשא", והוא הוא הצבע הנקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ).
על כל פנים, מזה שנים רבות אני נוהג ובא להביא ראייה ברורה, לפסול כל אתרוג שצבעו נקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), שהרי זו משנה ערוכה בסוכה - לפסול את האתרוג "הירוק ככרתי". וראיתי הרבה שנוטלים אתרוג שצבעו נקרא ביידיש "גרין" (ובעברית מודרנית "ירוק" ), ולענ"ד הם נכשלים בביטול מצוות עשה דאורייתא. ומעי"ז נפסק גם בשו"ע, שאתרוג - בצבע "ירוק כעשבי השדה" (ירוק דשא), כלומר - בצבע גרין - כאמור, הוא פסול. אלא אם כן מוודאים קודם כל שהאתרוג הזה אמור לחזור במשך הזמן לצבע כשר; ומיהו מהא נמי מוכח, שאם האדם הקונה את האתרוג לא הצליח לוודא שזה מה שיקרה לאתרוג, הרי האתרוג נותר בספק דאורייתא - דקיי"ל דאזלינן לחומרא; ועוד מוכח משם, שאם בדיעבד (אחרי החג) התברר שהאתרוג נשאר בצבע גרין, הרי שלמפרע התברר שהאדם ביטל מצוות עשה דאוריתא ושכל ברכותיו על האתרוג היו לבטלה. והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.
אוצר החכמה כתב:גם בור כמוני מצליח לא להבין את טענתך אלי כהן.
במה צבעים מסויימים הם צבעי יסוד? אם כוונתך לקולטנים שבתוך העין אז מה ההבדל שציינת בין color ל paint השאלה היחידה היא מה קולטים הקולטנים והחיבור והחיסור הוא רק היכי תימצי פיסיקלי ליצור את זה? וכן מתעוררת השאלה מה מפרש המוח כמו שהעיר ברזילי.
ואם כוונתך להיבט הפיסיקלי של הדברים ולא לאנטומי, מה המשמעות של יסודי הלא מדובר כאן ברצף ומה ברצף קובע את החלוקה?
אא"כ כוונתך למה שמקובל בקרב העוסקים במלאכת הצביעה והציור, ולא מדובר על משהו מדעי אלא על משהו אנושי תרבותי והוא כמו יופי (מלבן הזהב ודומיו) משום מה לא נראה לי שלזה התכוונת.
אוצר החכמה כתב:א. עדיין לא הבנתי. אתה מדבר על ניסויים מול העין האנושית או מול מכשיר מדידה מסויים?
ב. האם לא צודק ברזילי שבדפוס משתמשים דווקא ב CMYK
לומד_בישיבה כתב:מהיכי תיתי שקיים מושג כזה צבעי יסוד. - צבעי יסוד נקבעו כדי לקבל את הצבע הרצוי במינימום צבעים, מה זה קשור להלכה. שמא תאמר שגם "צבע פנטון" spot colors נחשב לצבע יסוד. כל מקום שכתוב ירוק עלינו לדעת למה הכוונה ואין לזה כל קשר לצבעי יסוד.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 107 אורחים